פסקי דין על משה עמאר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

51021-02/11 בל     28/06/2011




בל 51021-02/11 משה עמאר נ' המוסד לביטוח לאומי




לך



st1\:*{behavior: }
בפני
כב' השופטת אורית יעקבס


המערער

משה עמאר


נגד

המשיב
המוסד לביטוח לאומי


נוכחים:
מטעם המערער: בעצמו
מטעם המשיב: ב"כ עו"ד שרה מינטוס

<#1#>



<#4#>
פסק דין

1.
עניינו של המערער הוחזר לועדה בעקבות

פסק דין
שניתן בתיק ב.ל 48465-07-10 ביום 12.10.10 (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יוחזר לועדה כדי שתתייחס לשלושה מכתבים והם מכתבו של ד"ר שילר מיום 18.5.08, מכתבו של ד"ר ולד מיום 11.9.09 וכן למכתבו של ד"ר כהן מיום 6.4.08. לאחר שהועדה תעיין בשלושת המסמכים תפרט, האם אין באמור בהם להביא לשינוי בקביעתה לעניין ההחלטה בעניינו של המערער...".

2.
הועדה התכנסה בשני מועדים, במטרה לקיים את הוראות פסק הדין. בישיבתה הראשונה – מיום 16.11.10 ציינה הועדה את קיומם של המכתבים אליהם היתה אמורה להתייחס וכן ציינה כי עיינה בפסק הדין. הועדה התייחסה למכתבו של ד"ר שילר וזאת בצורה מנומקת. הועדה הבהירה כי הממצאים הקליניים שהיא מצאה בעקבות בדיקה קלינית שערכה למערער לא העלו את הממצאים אותם מצא ד"ר שילר "אינה נראה כל הגבלה בתנועת עמוד שדרה צווארי". הועדה התייחסה גם לבדיקת
mri
שגם בה לא מצאה עדות לנזק בעמוד השדרה הצווארי. הועדה גם התייחסה למכתבו של ד"ר ולד והסבירה בצורה מפורטת מדוע אינה מקבלת את קביעתו: "... הבדיקה הנוירולוגית היא הקובעת ובבדיקה אין כל עדות...". הועדה אף ציינה כי היא לא מצאה את ההפרעה שמצא ד"ר ולד, לא מצאה הגבלות בתנועות בעמוד שדרה צווארי ולא דלדול שרירים. הועדה קבעה במפורש כי "מאחר והועדה אינה יכולה להתייחס למכתבו של ד"ר כהן א.א.ג הועדה מבקשת יועץ א.א.ג שיתייחס ויקבע האם יש קשר סיבתי בין האמור בו לבין התאונה הנדונה וזאת בהתאם לבקשת בית הדין".

3.
המערער התייצב בפני
יועץ רפואי מתחום א.א.ג – ד"ר בן דוד. מפרוטוקול חוות דעתו של רופא זה עולה כי פסק הדין היה בפני
ו וכן מכתבו של ד"ר כהן. היועץ רשם את תלונות המערער ולאחר מכן ערך דיון כמפורט להלן: "הקשר לא.א.ג הוא רק ביכולת לבצע גידוסקופיה של בית הדיבור בצורה ישירה. יש בעיה של אקסטנציה של הצוואר לאור תלונה שפתלוגיה של עמוד שדרה צווארי אבל כבעבר (6.4.08) ניתן לבצע בכל זאת את הפעולה של הביופסיה בהרדמה מקומית ללא צורך של אקסטנציה של הצוואר לפי דוח ניתוח מיום 6.4.08...".

4.
בישיבתה השניה של הועדה הרפואית לעררים – ישיבה שהתקיימה ביום 18.1.11 קרי לאחר שקיבלה את חוות דעתו של יועץ א.א.ג – חוות דעת אשר עמדה בפני
הועדה כפי שהדבר מופיע בעמוד הראשון לפרוטוקול סיכמה הועדה את ממצאיה "בהתאם לממצאים של הבדיקה הגופנית מ- 1.6.10 לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי המונעת ביצוע כל פעולה אבחנתית על ידי רופא א.א.ג. לאור המפורט הועדה חוזרת על קביעתה כי לא חלה החמרה במצבו".

5.
מאחר ועניינו של המערער הוחזר לועדה מכח

פסק דין
הרי שעל בית הדין לבדוק האם קיימה הועדה את הוראות פסק הדין. מעיון בשני הפרוטוקולים של הועדה ובחוות דעתו של יועץ א.א.ג אליו הפנתה הועדה את המערער, וכן בשים לב לטענות ב"כ המשיב, הרי שלא מצאתי כי נפל פגם משפטי בהחלטת הועדה.

6.
טענות המערער נוגעות בעניינים שברפואה ולהעדר הסכמתו לקביעותיו הרפואיות של היועץ הרפואי לעניין א.א.ג אליו הופנה – בעניינים אלו ועם כל ההבנה לצער ולכאב שמביע המערער, אין בית הדין מתערב.

7.
לנוכח כל האמור לעיל והואיל ולא מצאתי כי הועדה לא קיימה אחר הוראות פסק הדין, הריני מורה על דחיית הערעור.

8.
אין צו להוצאות.

9.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, על

פסק דין
זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מהיום.

<#2#>

ניתן והודע היום כ"ו סיון תשע"א, 28/06/2011 במעמד הנוכחים.



אורית יעקבס
, שופטת



הוקלד על ידי: מירי בן עמי







בל בית דין אזורי לעבודה 51021-02/11 משה עמאר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 28/06/2011)