פסקי דין על איתן נחום קמיל | פסקי דין על רוני וייס ואח'

47106-05/10 תאק     28/06/2011




תאק 47106-05/10 איתן נחום קמיל נ' רוני וייס ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



28 ביוני 2011

תא"ק 47106-05-10 וייס נ' קמיל

ת"א 38063-06-10 קמיל נ' וייס ואח'






בפני

כב' השופטת נועה גרוסמן
, סגנית נשיאה

תובע בת.א. 38063-06-10
נתבע ב ת"א 47106-05-10
איתן נחום קמיל
ע"י ב"כ עו"ד מאיר


נגד

נתבעים ב ת.א. 38063-06-10
תובעים ב ת"א 47106-05-10
1.רוני וייס
2.מנחם-אבי ינקו
3.irvai sprl
4.taverna fresh sprl
ע"י ב"כ עו"ד נוה



החלטה

לפני בקשות הדדיות הנוגעות לגילוי מסמכים בתיקים שאוחדו.
לשם הנוחות, ייקרא להלן מר קמיל – "התובע", וה"ה וויס וינקו ייקראו – "הנתבעים".

בקשת התובע

התובע הגיש ביום 9.6.11 בקשה למחיקת כתב הגנה.
לטענתו, הנתבעים הפרו את החלטת בית המשפט מיום 5.5.11 אשר חייבה את הנתבעים להמציא תצהירי גילוי מסמכים ותשובות לשאלונים תוך 15 יום.
התובע מציין, כי אכן ביום 17.5.11 שלחו הנתבעים תצהיר גילוי מסמכים ותשובות לשאלון מטעם הנתבע 1, אולם לא נשלח תצהיר תשובה לבקשה לגילוי ספציפי, מיום 1.3.11.
יתר על כן, טוען התובע – מטעם הנתבע 2 לא ניתן עד יום זה תצהיר גילוי מסמכים או תשובה לשאלון.
עקב זלזול נטען זה, בהחלטות בית המשפט, מבקש התובע כי בית המשפט יורה על מחיקת כתב ההגנה.

ביום 23.6.11 הגישו הנתבעים תגובתם לבקשה למחיקת כתב ההגנה.
לטענתם, התובע דורש, איך אינו מקיים, באותו עניין ממש, שכן חרף דרישות חוזרות ונשנות מצידם, לא המציא התובע מסמכים ופרטים נוספים לידיהם, עד אשר לא נותרה בידם ברירה והם הגישו בקשה לבית המשפט בעניין.
הנתבעים גורסים כי התובע מגולל בבקשתו מסכת אירועים היסטורית אשר אינה רלוונטית, שכן בית המשפט קיבל טענותיהם בנוגע לאי מענה על השאלון וגילוי המסמכים במהלך הדיון ביום 5.5.11.
הנתבעים מאשרים כי ביום 17.5.11 המציאו לתובע תצהיר גילוי מסמכים ותשובה לשאלון מטעמם, ומשכך, לטענתם, מילאו אחר הוראות בית המשפט מיום 5.5.11.
הנתבעים מדגישים כי במועד הדיון ביום 5.5.11 עמדה בפני
בית המשפט בקשת התובע למחיקת כתב הגנה מיום 28.4.11, והוא דחה בקשה זו.
באשר לגילוי המסמך הספציפי – הנתבעים מאשרים כי ביום 1.3.11 דרש התובע גילוי של מסמך דוא"ל מיום 2.3.10 ובקשתו נענתה ביום 7.4.1 – הנתבעים השיבו לו כי מסמך זה לא קיים.
באשר לכך שאך הנתבע 1 השיב לשאלון ולא הנתבע 2, טוענים הנתבעים כי תשובותיו של הנתבע 1 הינן מפורטות ומספקות ולא ברורה דרישת התובע כי אף הנתבע 2 ישיב לשאלון.
יתר על כן, הנתבעים טוענים כי הנתבע 2 אינו בקיא בפרטים הקשורים לתביעה, ומשכך גם לא היה יכול לענות לשאלון.
הנתבעים סבורים כי מטרת דרישותיו של התובע היא להטריד ולהתיש אותם, ומבקשים כי בית המשפט לא ייתן ידו לכך.
עוד טוענים הנתבעים כי הובע אינו פועל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ומפר ברגל גסה את החלטות בית המשפט.
הנתבעים מציינים כי ביום 3.4.11 ניתנה החלטת בית המשפט בנוגע לגילוי מסמכים ושאלונים, והתובע לא מילא אחר החלטה זו ואף לא הגיש את המסמכים והפרטים הנוספים הנדרשים עד לדיון ביום 5.5.11, ומשכך ניתנה החלטת בית המשפט במהלך הדיון, על השלמת ההליכים המקדמיים.
חרף החלטותיו המפורשות של בית המשפט, טוענים הנתבעים, התובע טרם מסר את המסמכים והפרטים הנוספים לעיון, ואף הגדיל לעשות ועתר לבית המשפט בחוסר ניקיון כפיים בבקשה למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים.


בקשת הנתבעים

ביום 1.6.11 הגישו הנתבעים בקשה למתן צו גילוי מסמכים ופרטים נוספים ועיון.
הנתבעים טוענים, כי בהמשך לדיון אשר התקיים בפני
בית המשפט, ביום 5.5.11, הם שלחו לתובע תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובה לשאלון, כאשר תצהירו של הנתבע 1 הינו בשמו ובשם הנתבע 2, אשר אין לו ידיעה בפרטים הרלוונטיים.
הנתבעים מציינים כי עוד קודם לדיון ביום 5.5.11, הם שלחו למבקש ביום 26.4.11 דרישה לקבלת תצהיר גילוי ספציפי, וכי לאחר הדיון, ועם משלוח התשובות לשאלונים, ביקשו מהתובע פעם נוספת להשיב על הדרישה לגילוי ספציפי ולהודיע האם בידיו מסמכים נוספים על האמור בתצהירו.
כן התבקש התובע להצהיר על גילוי ספציפי של דוגמאות מוצרים ממרכולים באנגליה.
דרישות אלו לא נענו, ומשכך מבקשים הנתבעים מבית המשפט להורות לתובע בצו, ליתן תצהיר גילוי ספציפי כנדרש בדרישות הנתבעים, ולהורות לו לאפשר עיון במסמכים אשר גולו בתצהיר גילוי המסמכים.

ביום 9.6.11 הגיש התובע את תגובתו.
התובע טוען כי הגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו עוד ביום 28.10.10.
לטענת התובע, כל המסמכים אשר נתבקשו ע"י הנתבעים בבקשתם לגילוי ספציפי, אינם רלוונטיים למחלוקות העומדות לבירור במסגרת התביעה.
התובע גורס, כי ההסכמים בינו (או חברות אחרות מטעמו) לבין ספקים אחרים, גילוי מחירים המשולמים לספקים לפי ק"ג, גילוי רשימת לקוחות ומסירת בדיקת איכות ופירוט מצבה של חברה אשר בשליטתו בבנקים ודירוגה – אין להם כל רלוונטיות או קשר לתובענות המתבררות בפני
בית המשפט.
התובע מדגיש, כי הוא והנתבעים נמצאים כיום בתחרות עסקית ועוסקים בתחומים דומים ואף חופפים.
לשיטתו, מטרת הנתבעים בבקשה לגילוי ספציפי, הינה "מסע דיג", והיא מונעים מטעמים זרים ופסולים, אשר כל מטרתם היא גילוי סודות מסחריים ואופן פעילותה המסחרית של התובע, על מנת להקנות לנתבעים יתרונות מסחריים ולפגוע בעסקי התובע.
כראיה לכך, מצביע התובע על כך שהבקשה הוגשה באופן סתמי, וללא כל הסבר מדוע המסמכים הספציפיים רלוונטיים ונדרשים לבירור התובענות.

התובע מתייחס לדרישת הנתבעים בעניין התכתבויות בינו לבין חברת
mnr
ומר פיטר מייסי או מי מטעמו, וטוען כי התכתובת צוינה בתצהיר גילוי המסמכים, ואין תכתובת נוספת.
התובע מציין כי אין מניעה לעיין במסמכים אשר גולו בתצהיר גילוי המסמכים, אולם מתנה זאת בגילוי מסמכים מטעם הנתבעים ועיון בהם.

ביום 26.6.11 השיבו הנתבעים לתגובת המבקש.
הנתבעים מתייחסים לגילוי תצהיר המסמכים מטעם התובע, וטוענים כי הוא חסר מסמכים רבים אשר הם יודעים על קיומם ואשר הינם בעלי חשיבות רבה לבירור התובענה.
הנתבעים שבים ומדגישים כל כל המסמכים שנדרשו בבקשה לגילוי ספציפי הינם רלוונטיים לבירור התובענה, ומטרת חשיפתם הינה להגיע לחקר האמת.
הנתבעים מפרטים את חשיבותם של המסמכים הנדרשים:
הסכמים עם חברות זרות – חשיפת המסמכים תוכיח את טענת הנתבעים כי התובע רקם את מזימת ההיפרדות והכין לעצמו הקרקע, תוך התקשרות עם חברות זרות אחרות. כן תתאפשר בדיקת טענת התובע כי נגרם נזק לחברה ההולנדית.
ההתכתבויות – נדרשות לשם בחינה מי התקשר עם הלקוח המיוחד והאם אכן היה הלקוח המיוחד מרוצה מהתנהלות התובע.
פירוט המחירים – בהסכם ההיפרדות נקבעו תנאים לשינוי מחיר. הנתבעים מבקשים להוכיח כי התובע לא עמד בתנאים אלו.
רשימת הלקוחות – נדרשת על מנת לבדוק טענת התובע בנוגע לפניה שנעשתה ע"י הנתבעים, כביכול, ללקוחותיו.
מסמכים הקשורים בבדיקת איכות – לברר טענת התובע כי נערכו ביקורות איכות למוצרי הנתבעים.
מסמכים המעידים על מצבה של חברת טברנה –
התובע צרף לכתב התביעה מסמכים אודות מצבן הכלכלי הלכאורי של הנתבעות. המסמכים הגיעו לידיו מתוך היכרות איתן במשך השנים. לטענת הנתבעים על התובע להעמיד "תמונת ראי" בנוגע למצבו הכלכלי.


דיון והכרעה

עניינן של תביעות מאוחדות
אלו, הינן הפרות נטענות של הצדדים, את הסכם ההיפרדות, וכן עילות עשיית עושר ולא במשפט, ועילות נזיקיות.

מדובר בתביעות אשר הוגשו לפני כשנה ואשר נתקיימו בהן שלוש ישיבות קדם משפט, לאחר שאוחדו.

עד עתה, לא השכילו הצדדים לסיים ההליכים המקדמיים ולהתחיל בקידומו של התיק להוכחות.

התובע השיב לשאלון והגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו, וכך עשו גם הנתבעים.

בהקשר זה אציין כי אין צורך במתן תשובות "כפול" – הן מטעם הנתבע 1 והן מטעם הנתבע 2, ומקובלת עלי טענת הנתבעים כי הנתבע 1, אשר הינו הבקיא בפרטים, הוא זה אשר השיב לשאלון.

חרף האמור, ממשיכים הצדדים לדרוש האחד מהשני גילוי ועיון במסמכים נוספים.

התובע טוען כי מדובר במסמכים אשר אינם רלוונטיים לתביעה.
כן מתנה התובע את הגילוי והעיון בקיום הדדי מצד הנתבעים, את דרישותיו שלו.

הנתבעים טוענים כי קיימו החלטות בית המשפט וכי תשובותיהם לשאלון הינן מספקות.
כן טוענים הנתבעים כי המסמך אשר גילויו מבוקש, אינו מצוי ברשותם.




על מענה לשאלון וגילוי ועיון במסמכים נאמר בע"א 2271/90 גמבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו(3) 793:

"הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט"

התדיינות במשך שנה, בנוגע לגילויי המסמכים, אינה משרתת המטרה המנויה לעיל – יעילות ופישוט ההליכים.

הפסיקה קבעה כי כל צד מחוייב במתן תשובות אמיתיות, ברורות ומלאות לשאלות שנשאל ולהציג את כל המסמכים שברשותו ושנדרש לתת. אולם, רק בתנאי שהם רלוונטיים לעניין הנדון ואין בהם הכבדה מעבר לסביר לגבי המשיב (ראו בש"א (ת"א) 9431/07 גלזר נ' אלמונית, תק-מח 2007(4), 4438 (אסמכתא 3).
לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, נחה דעתי כי הצדדים ביצעו המוטל עליהם, וכי ההתדיינות הנוספת ודרישות הגילוי הספציפי, אינן תורמות לדיון ואין להיענות להן.

הנתבעים השיבו על שאלון והם טוענים בתצהיר, כי המסמך שגילויו מבוקש, אינו מצוי בידם.
התובע לא הפריך טענה זו ואין לבית המשפט אלא לקבל גרסת הנתבעים.
משכך, אני מוצאת כי הנתבעים קיימו החלטותי בדבר מענה לשאלון וגילוי מסמכים, ובקשת התובע – נידחת.

באשר לבקשת הנתבעים לגילוי הספציפי – נראה כי הנתבעים הפכו את שלב גילוי המסמכים להליך העיקרי עצמו – הנתבעים מבקשים מהתובע לחשוף קשת נרחבת של מסמכים ומידע, אשר יסיעו להם בהוכחת תביעתם.
התובע, מנגד, טוען כי מדובר במסמכים סודיים ו/או אשר אינם רלוונטים לתביעה.
אכן, איני סבורה כי יש מקום לאפשר לנתבעים לחייב התובע לחשוף רשימת לקוחות, מחירים, הסכמים וכיו"ב במסגרת הליכים מקדמיים.
אמנם, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע, הרלונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט.
אולם, עקרון הגילוי ניצב אל מול ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. אזולאי פד"י מט' 4).

לא שוכנעתי כי במקרה דנן אכן מדובר בבקשה לגיטימית ובמסמכים רלוונטיים.

משכך, אני דוחה הן בקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפי, והן בקשת התובע למחיקת כתב הגנה.

מסמכים שלא גולו ו/או לא ניתן עיון בהם בשלב המקדמי, לא אתיר את הגשתם בהמשך.

סיכום:

מן המקובץ עולה כי דין הבקשות להידחות הדדית .
בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום,
כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.


נועה גרוסמן

, שופטת
סגנית נשיאה











תאק בית משפט שלום 47106-05/10 איתן נחום קמיל נ' רוני וייס ואח' (פורסם ב-ֽ 28/06/2011)