פסקי דין על אסף כהן |

229/04 בש     09/05/2004




בש 229/04 אסף כהן נ' מדינת ישראל




4
בתי המשפט
בש 000229/04
בית משפט לתעבורה רמלה
09/05/04
תאריך:
כב' השופט הדר אבינועם

בפני
:

אסף כהן

בעניין:
מבקש
שמרת שמעון

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
מדינת ישראל


משיב
סמו בני

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. המבקש נהג אוטובוס בשרות חברת אגד.
ביום 22.3.04 בשעה 17.00 נהג המבקש אוטובוס ברחוב שלמה המלך בלוד, ובצומת הרחובות ארלוזורוב שלמה המלך פנה ימינה לרחוב ארלוזורוב.
הצומת הוא צומת מרומזר, ואין חולק על כך שהמבקש הסיע את רכבו באור ירוק, ובמהלך הפניה פגע עם חזית רכבו בהולך רגל שחצה את הכביש.
בגין מעורבותו בתאונה זו נפסל המבקש פסילה מנהלית למשך 60 יום על ידי קצין משטרה.
על פסילה זו משיג המבקש בפני
.
באמצעות סניגורו עו"ד שומרת טען המבקש כי תאונת הדרכים היתה בלתי נמנעת, וכי המבקש נהג בזהירות המתחייבת מנהג זהיר וסביר.
כמו כן הוסיף הסניגור וטען כי אין בהרשעותיו הקודמות של המבקש כדי להצביע על כך שהוא יסכן את שלום הציבור, אם יושב לו רשיון הנהיגה.

2. לענין התשתית הראייתית הקיימת בתיק, לדעתי יכול היה קצין המשטרה להניח כי יוגש כנגד המבקש כתב אישום בגין מעורבותו בתאונה.
אמנם עובר לתאונה היה האוטובוס כאמור בפני
ה ימינה, ועל פי התרשים המופיע בתיק הוא נעצר לאחר הפגיעה, במהלך אותה פניה, ובטרם השלים אותה, כך שמהירותו היתה נמוכה.
על פי פענוח דיסקת הטכוגרף היתה מהירות האוטובוס מירבית סמוך לתאונה 12 קמש, והסניגור טען כי זו מהירות של התחלת נסיעה, לאחר שהמבקש עצר את רכבו משום שברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום לפני התאונה.
אמנם מהירות האוטובוס עובר לתאונה היתה כאמור נמוכה ואולם נדמה לי כי די לעיין בהודעת המבקש בחקירה שנגבתה ממנו במקום התאונה בלוד, בשעה 18.07 כלומר כשעה לאחר התרחשות התאונה כדי להסיק שיש לו אחריות כלשהי להתרחשות התאונה.

3. המבקש מאשר בהודעתו כי לפני שפנה ימינה הסתכל לכיוון רחוב ארלוזורוב והבחין בהולך רגל שעומד על אי התנועה הבנוי מצד שמאל שלו, כאשר הוא לא בקו אחד עם מעבר החציה, אלא כ- 2 - 3 מטרים לאחר מעבר החציה, בתוך רחוב ארלוזורוב, כאשר ראה המבקש כי הולך הרגל איננו מגיב הוא החל בפני
ה ימינה, אלא שהוא בדק במראת ימין של האוטובוס שהחלק האחורי אינו פוגע והכל כשורה מצד ימין, כאשר החזיר את המבט לפנים לצד שמאל, הוא הבחין בהולך רגל מבוגר שמקודם ראה אותו על אי התנועה הבנוי, הולך הרגל היה מול הפנס הקדמי שמאלי של האוטובוס, ואז מיד בלם את האוטובוס והולך הרגל נפגע מחזית האוטובוס ונפל לכביש.
בהמשך ההודעה נשאל המבקש על ידי החוקר, מתי בפעם הראשונה הבחין בהולך הרגל ותשובת המבקש היתה : "עוד לפני שפניתי ימינה עוד כאשר הייתי בקו הדימיוני של הצומת בערך".
כלומר שהמבקש הבחין בהולך הרגל מבעוד מועד, ועצם הסטת הראש לימין תוך המשך הנסיעה כאשר הולך הרגל נמצא על שפת המדרכה יש בה משום התרשלות.
עובדה היא כי במשך הזמן שהמבקש לא הביט על הנעשה בדרך לפניו, הספיק הולך הרגל על פי הערכתי לאחר עיון בתרשים לחצות לפחות 2.5 מטרים, ומדובר בהולך רגל מבוגר, יליד שנת 1931.
באשר למחלוקת אם התאונה ארעה בתוך מעבר החציה, או מחוץ לקו מעבר החציה, נראה לי שעל פי גרסת המבקש אין לדבר משמעות, שכן גם אם נקבל את גרסתו במלואה הולך הרגל חצה במרחק קצר מאוד ממעבר החציה, כ- 2 - 3 מטרים ובמצב זה חובות הנהג כלפי הולך הרגל הן כחובות הנהג במעבר החציה, כלומר להאט את מהירות נסיעתו עד כדי עצירה מוחלטת ולהמנע מן התאונה.
ואכן התובע המלומד בטיעוניו בפני
הפנה לפסק הדין בעניינו של אריה בכבוד שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם נסע האוטובוס 9.1 קמש, פגע בהולך רגל והנאשם באותו תיק נמצא אחראי להתרחשות התאונה.
מכל שכן נושא המבקש באחריות לתאונה, מעצם כך שהמשיך בנסיעה כשמבטו מוסט מן הכביש, ועקב כך הבחין בהולך הרגל היורד לכביש באיחור.
מכאן שהיה כאמור לקצין המשטרה יסוד להניח שיוגש כנגד המבקש כתב אישום.

4. לענין מסוכנותו של המבקש לנהיגה אמנם בעברו של המבקש רק עבירה אחת שבגינה נתן את הדין בפני
בית משפט, והיא היתה עבירת מסמכים.
ואולם המבקש נוהג משנת 89, ולחובתו צבר כבר 25 הרשעות קודמות.
יחד עם זאת , ראוי לציין כי 21 מתוך ההרשעות הקודמות שצבר המבקש נצברו בתקופה שמשנת צ"ל עד שנת 99 ומאז עד היום צבר המבקש לחובתו רק 6 הרשעות קודמות, כולן מסוג ב.מ. וניתן לומר כי בשנים האחרונות שיפר את דרכיו.
לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות החלטתי לקצר את הפסילה ולהעמידה על 45 ימים מיום 30.3.04 .
ניתנה היום י"ח באייר, תשס"ד (9 במאי 2004) במעמד הצדדים
אבינועם הדר, שופט










בש בית משפט לתעבורה 229/04 אסף כהן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 09/05/2004)