פסקי דין על גיא אמודי

28394/08 תתע     29/06/2011




תתע 28394/08 מדינת ישראל נ' גיא אמודי








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו



29 יוני 2011

תת"ע 28394-08 מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אמודי




בפני

כב' השופט
עופר נהרי

בעניין:
המאשימה
מדינת ישראל



נגד


הנאשם
גיא אמודי
ע"י ב"כ עו"ד ליאור לימור



הכרעת דין




מחמת הספק מזוכה הנאשם מן העבירה שיוחסה לו בכתב האישום (המתוקן).

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו תחילה עבירה של עקיפה כאשר הדרך אינה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר ביצוע העקיפה בבטחה וללא הפרעה וסיכון וזאת בניגוד לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה.

עובר לתחילת מועד ההוכחות, ובהסכמה משותפת של הצדדים, תוקן כתב האישום לעבירה של נהיגה ברכב בקלות ראש בכך שנהג את רכבו במהירות גבוהה תוך עקיפת רכבים משמאל ומימין וביצוע סטיות אגב סיכון המשתמשים בדרך תוך גרימה לאלה לבלום, וכל זאת בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר וטען לטעות בזיהוי רכבו ע"י השוטר.

לאור הכפירה נשמעו ההוכחות בתיק זה.

מטעם התביעה העיד קצין המשטרה מר ארז אפק (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגשו הדו"ח שערך (ת/1) וכן טופס השימוע שערך (ת/2).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר גיא אמודי
(ע.ה.1) וכן אחיו, מר דן אמודי (ע.ה.2).
לבקשת ההגנה הוגשו הראיות הבאות:
תמונות נ/1, נ/2.
תצלום אווירי הלקוח מאתר האינטרנט (נ/3).
קבלה על קניה שנערכה בחנות (נ/4).
רשיון רכב (נ/5).
צילום אווירי נוסף מאתר אינטרנט (נ/6).
דיסק ובו סרטון (נ/7).

קצין המשטרה עשה עלי רושם אמין וכן בעדותו.
עם זאת, ולאור מיכלול הנסיבות, לא אוכל לשלול ברמה הנדרשת בפלילים כי לא נפלה אולי בתום לב טעות בזיהוי הרכב העבריין, ומספק מצומצם הקיים בענין זה ייהנה הנאשם כמצוות הדין, ויזוכה במקרה זה,
מחמת הספק.

ואלה הם ההיבטים המצטברים המותירים את הספק:

-
עד התביעה לא רשם או זיהה את מספר הרכב ואף לא את תוצר הרכב, והודה בהגינותו כי לכשהחל במרדף אחרי שני כלי הרכב החשודים באירוע דנן, זיהה רק את צבעי כלי הרכב ואת האופן שבו הם ננהגו, ולא את סוג הרכב או מספרי הרכב כאמור.

-
עד התביעה לא יכול היה לציין האם היה הוא בתוך הניידת העומדת או מחוצה לה עת הגיעו שני כלי הרכב החשודים לקירבתו, ולמעשה הדעת נותנת כי ארך זמן מסויים ולו קצר מרגע שעד התביעה קלט את אשר קלט בעיניו ועד אשר החל הוא במירדף ממצב של עמידה, וזאת בשעה שבאותה עת הרי כבר מתקדמים שני כלי הרכב החשודים, ופותחים פער מרחק אשר הביא אח"כ, לגירסת עד התביעה, למרחק שהוערך ע"י עד התביעה כמרחק של כ-400 מטרים.

-
עד התביעה העיד כי כלי הרכב החשודים ביצעו עקיפות מימין ומשמאל לצורך עקיפת כלי רכב אחרים.
המשמעות היא אם כך שהיו כמובן כלי רכב אחרים נוספים על הכביש ואף יש לזכור כאמור כי מרחק המעקב שאותו הזכיר עד התביעה היה כאמור מרחק ניכר.

-
גם באשר לזיהוי כלי הרכב הרלבנטי לתיק שבפני
, דהיינו כלי הרכב של הנאשם, עת הגיע עד התביעה לפקק התנועה שנוצר עקב הקמת מחסום מרחק של כ- 5 ק"מ ממקום תחילת המירדף, מתקיים לטעמי ספק שאין בידי להתעלם ממנו, וזאת בפרט שעד התביעה לא זכר איזה מבין שני הרכבים החשודים עצר הוא תחילה לאחר שיצא מהניידת, ולא נשלל כי תחילה ניגש ועצר את הרכב החשוד השני ורק אח"כ ניגש לרכב של הנאשם והצביע עליו כחשוד הנוסף.
בנסיבות אלה לא אוכל לשלול ברמה משביעת רצון על כי דרך מקרה ובתום לב נותק ,ולו לפרק זמן קצר ביותר, קשר העין בשלב המירדף ו/או בשלב זיהוי כלי הרכב בעת עמידתו כבר בפקק התנועה שנוצר תוצאת חסימת הכביש.
הנהג החשוד השני לא הובא לעדות ופרטי הדו"ח שנרשם כלפיו לא הובאו בפני
ההגנה כפי החלטה שניתנה.

-
לא נסתר כי בין מקום תחילת המירדף לבין מקום העיכוב יש מחלף שבו ניתן לכלי רכב לצאת או להיכנס לכביש בו עסקינן.

-
עד תביעה נוסף נזכר בכתב האישום בתיק זה, והוא השוטר מר ניר בנבנישתי. ניכר כי עד זה הקים את המחסום.
עד זה לא הובא לעדות.
אין מצוי אם כך במקרה זה בפני
חיזוק שניתן היה אולי כי יימצא באירוע שכזה והוא זיהוי ותיאור של כלי הרכב החשוד באמצעות רשת הקשר המשטרתי ועיכובו של רכב חשוד מזוהה עת מגיע הוא למחסום וזאת במקביל ע"י השוטר מקים המחסום.

-
שוכנעתי עוד כי תוואי הדרך במהלך חמשת או ששת הקילומטרים המפרידים בין מיקום תחילת המרדף למיקום המחסום הוא תוואי דרך שאינו ישר לחלוטין וגם בהיבט זה, ובפרט בשים לב למרחק של 400 מטרים שהפריד בין עד התביעה בניידת
לכלי הרכב החשודים, יש כדי לנטוע ספק בנושא שלמות קשר העין, ובפרט גם כשמצרפים לתמהיל עובדתי זה קיומם של כלי רכב נוספים על הכביש; וכך גם הצורך של עד התביעה לתת ליבו גם להשתלבות שלו בדרך ממצב של עמידה ולתת אחר כך ליבו גם לנהיגתו שלו אגב ביצוע המירדף והתקדמות אף שלו עצמו (בשים לב לכלי רכב נוספים המצויים על הכביש) וכן מעקב אשר נדרש אחרי שני כלי רכב חשודים ולא רק אחד.

אזכיר עוד לבסוף כי כאשר מבקשת המאשימה הסתמכות על עדות יחידה מטעמה, נדרשת עפ"י דין נקיטת זהירות ע"י בית המשפט טרם החלטה בדבר הרשעה.

בעדותו של הנאשם מצאתי, בכל הכבוד, תהיות , כגון שידע הוא לספר אודות התנהלות הקשורה לעיכובו של הרכב החשוד השני אך היתקשה לטעמי להסביר הכיצד יכול הוא לתאר זאת בשים לב מנגד לעדותו שלו בדבר מיקומו במחסום ביחס לאותו רכב.

את עדותו של קצין המשטרה מצאתי כאמור כעדות כנה.
למרות דברים אחרונים אלה, ומשנלקחים בחשבון אותם היבטים שמניתי לעיל לענין נסיבות הזיהוי, יהנה כאמור במקרה זה הנאשם מן הספק ויזוכה מחמת הספק וכך אני מורה.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום,
כ"ז סיון תשע"א , 29 יוני 2011, במעמד הצדדים.




קלדנית – מירי קמחגי







תתע בית משפט לתעבורה 28394/08 מדינת ישראל נ' גיא אמודי (פורסם ב-ֽ 29/06/2011)