פסקי דין על איציק אדרי | פסקי דין על כונס נכסים רשמי - מחוז חיפה | פסקי דין על עו"ד עופר גבריאלי (מנהל מיוחד) |

12839-05/09 פשר     04/07/2011




פשר 12839-05/09 איציק אדרי נ' כונס נכסים רשמי - מחוז חיפה, עו"ד עופר גבריאלי (מנהל מיוחד)








בית המשפט המחוזי בחיפה




פש"ר 12839-05-09 אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי/ מחוז חיפה




בקשה מס'
10

בפני

כב' השופטת
רבקה פוקס

מבקש
איציק אדרי


נגד

משיבים
1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
2. עו"ד עופר גבריאלי (מנהל מיוחד)


החלטה


מבוא:
1.
המערער (להלן: "המבקש") פנה בבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
שניתן על ידי ביום 16.12.10, ועותר להורות על עיכוב ביצוע כל ההליכים בעניינו עד להכרעה בערעור שהגיש לבית המשפט העליון ביום 1.2.11.
2.
בהתאם לפסק הדין נדחתה בקשתו של המבקש להכריז עליו כפושט רגל, בוטל צו הכינוס וכל הצווים שניתנו במסגרתו, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ.
3.
המשיבים, המנהל המיוחד והכונ"ר, מסרו תגובתם לבקשה.
טענות המבקש:
4.
המבקש אשר תומך בקשתו בתצהיר טוען כי לאחר מתן פסק הדין החלו ננקטים כנגדו הליכים, כאשר חלק מנושי המבקש הגישו בקשות לשפעול הליכים, אי חידוש רישיון נהיגה ודרכון ועיקול חשבונות הבנק במספר תיקי ההוצאה לפועל, בקשות שהתקבלו ע"י רשמי ההוצאה לפועל.
5.
המבקש טוען כי מהכונס הרשמי הודיעו לו כי הם מתעתדים לחלק את הכספים שנצברו בקופת הכינוס כ-7,000 ₪ לתיקי ההוצאה לפועל השונים.
6.
המבקש טוען כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך במידה ולא יעוכבו ההליכים, וחוזר על גרסתו לנסיבות הסתבכותו הכלכלית.
7.
המבקש מציין את הנימוקים שבגינם נדחתה בקשתו וטוען כי שגה בית משפט בנימוקיו. לשיטתו, פסק הדין נוקשה במידה לא סבירה המחמירה יתר על המידה עם המבקש וכי סיכויי הערעור אינם מבוטלים.
8.
בנסיבות אלה עותר המבקש להורות על עיכוב ההליכים, הן באשר לחלוקת הכספים לתיקי ההוצאה לפועל והן באשר להליכים שננקטים ואמורים להינקט בתיקי ההוצאה לפועל.
טענות המשיב 2, המנהל המיוחד:
9.
המנהל המיוחד בתגובתו לבקשה טוען כי באם הבקשה ,כאמור בכותרת, הינה סעד לעיכוב הליכים הרי שבקשה זו דינה להידחות מאחר ולבית משפט זה אין סמכות ליתן סעד זה בנסיבות הנוכחיות של התיק.
10.
המנהל המיוחד טוען כי לטעמו אין הצדקה ליתן עיכוב ביצוע של פסק הדין, שכן הנימוקים שמעלה המבקש הם נימוקים "כספיים" במהותם, דהיינו שאם לא יעוכב הביצוע ייגרם למבקש "נזק כספי".
11.
המנהל המיוחד טוען כי אין ממש בטענת המבקש בדבר נזק שייגרם לו, שכן במידה ויתקבל הערעור והליכי פשיטת הרגל יחודשו, הרי שממילא בעת בדיקת תביעות החוב של הנושים יילקחו בחשבון הסכומים שנגבו, לרבות הסכומים שייגבו עד להכרעה בערעור. ולכן לא מדובר במצב שלא ניתן להשיב המצב לקדמותו.
12.
המנהל המיוחד סבור שסיכויי הערעור הם קלושים וגם מטעם זה אין מקום להורות על עיכוב ביצוע.
טענות המשיב 1, הכונס הרשמי:
13.
הכונס הרשמי טוען כי המשך הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב אינם אמורים להיחשב לנזק בלתי הפיך, הואיל ובאפשרות החייב לבקש שתיערך לו חקירת יכולת בפני
ראש ההוצאה לפועל אשר על בסיסה תיקבע יכולתו בתשלום חובותיו לנושים.
14.
יש להוסיף בסוגיה שעל המדוכה שיקולים הנוגעים למידת תום ליבו של המבקש במהלך הליכי פשיטת הרגל, בנסיבות בהן בפסק הדין נקבע בין השאר כי המבקש לא הוכיח תום ליבו ביצירת חובותיו.
דיון והכרעה:
15.
כב' הש' י' דנציגר בע"א 2552/11 ד"ר עלי ברנע נ' פקיד שומה חיפה (פורסם בנבו) מיום 6.6.2011, מנסח את המסגרת הנורמטיבית, וכלשונו:
"..כידוע, זכותו של הזוכה לפי

פסק דין
ליהנות ממנו בסמוך לנתינתו ולכן עיכוב ביצוע פסק דינה של הערכאה הדיונית יינתן אך במקרים חריגים כאשר סיכויי הערעור טובים וקיים חשש כי באם לא יעוכב לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו היה והערעור יתקבל, דהיינו כאשר מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש [ראו למשל: החלטתה של השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178, 181 (2002)]. עסקינן בבקשה לעיכוב ביצוע חיוב כספי גרידא, וכידוע במקרים מסוג זה תגבר הנטייה שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, שכן לרוב אין המדובר בנזק בלתי הפיך שאין לתקנו, מלבד במקרים בהם יש בידי החייב לשכנע כי לא יוכל להיפרע מהזוכה אם יצליח בערעור [ראו למשל: החלטתו של השופט מ' בייסקי בבש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מג (2) 172, 174 (1989)]".

16.
בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע

פסק דין
עליו לבחון את סיכויי הערעור וכן את מאזן הנוחות.
17.
באשר לסיכויי הערעור, מאחר ופסק הדין ניתן על ידי לא אתייחס לסיכויי הערעור אלא אפנה לנימוקים המפורטים בפסק הדין לרבות לקביעתי כי המבקש לא הוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב.
18.
באשר למאזן הנוחות, המבקש טוען כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך מדחיית הבקשה, שכן חלק מנושיו הגישו בקשות לשפעול הליכים והבקשות התקבלו. דא עקא שהעובדה כי הליכי ההוצאה לפועל ימשיכו כסדרם אין משמעה כי נזק בלתי הפיך יגרם למבקש ואזכיר את ההלכה לפיה המשך הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב לא ייחשבו כנזק בלתי הפיך לעניין בחינתו של מאזן הנוחות. בעניין זה ר' ע"א 1433/11 שי שטרן נ' הכונס הרשמי ואח' (פורסם בנבו) מיום 4.4.11 מפי כב' השופט א' א' לוי:
"....כאשר עסקינן בבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, הנטל המוטל על המבקש הוא כבד. נקודת המוצא היא כי המשך ביצוע ההליך לא יוביל לנזק בלתי הפיך, שהרי בפני
ו פתוחה הדרך לפנות לראש ההוצאה לפועל ולבקש כי תיערך חקירת יכולת בעניינו, אשר תתווה את הדרך בה יוכלו הנושים להיפרע ממנו (
ע"א 5321/03

אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי

(לא פורסם, 08.03.2003)). טעם נוסף שעלול להכביד את הנטל המוטל על כתפי המערער, מקורו בהלכה לפיה אין ערכאת ערעור נוטה להתערב בממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, והרי הכרעת בית-המשפט קמא התבססה בעיקר על ממצאים מסוג זה.
שלישית

, הבקשה לוקה גם בכך שלא צורפה לה רשימה מלאה של הנושים אשר נקטו נגדו בהליכי הוצאה לפועל. עקב כך אין בידי בית-המשפט יכולת לאמוד את הנזק הצפוי לאלה אם יינתן הסעד המבוקש, וגם מטעם זה יש לדחות את בקשתו (
ע"א 1208/04

איפרגן נ' כונס הנכסים הרשמי

(לא פורסם, 18.03.2004)). ".
19.
לכל אלה אוסיף כי אכן קיים יתרון בהליכי פשיטת רגל בחלוקה השוויונית בין הנושים השונים, אך זאת ניתן להשיג גם בהליכי ההוצאה לפועל בדרך של איחוד תיקים.
20.
ודוק, גם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נבחנת ומוכרעת יכולתו של החייב לאשורה ובהתאם נקבע גובה התשלום, כך שאין לקבוע כי ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך הנטען על ידו.
21.
למרות כל האמור לעיל, הנני סבורה כי במקרה זה ראוי לעכב את ביצוע פסק הדין ככל שהדבר נוגע לכספים הנמצאים בקופת הכינוס, וזאת על מנת להבטיח חלוקה שוויונית בין הנושים ככל שהערעור יתקבל.
22.
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין, ככל שהוא מתייחס לעיכוב ביצוע מימוש הכספים שבקופת הכינוס בלבד.

ניתנה היום, ב' תמוז תשע"א, 04 יולי 2011, בהעדר הצדדים.










פשר בית משפט מחוזי 12839-05/09 איציק אדרי נ' כונס נכסים רשמי - מחוז חיפה, עו"ד עופר גבריאלי (מנהל מיוחד) (פורסם ב-ֽ 04/07/2011)