פסקי דין על מסיקה אושרי | פסקי דין על אריה חן | פסקי דין על הוועדה המקומית לתו"ב נתניה | פסקי דין על רביע דוד ועודד |

122/11 ערר     06/06/2011




ערר 122/11 מסיקה אושרי, אריה חן נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, רביע דוד ועודד






ערר מס' 122/11
הרכב ועדת הערר:
יו"ר: עו"ד מיכל גלקין גולן
העמותה לקידום התכנון: אדר' מר שמואל חכים

נציג מתכנן המחוז: מר מוחמד נאטור

נציג ציבור: מר ניסן קרופסקי

נציג ציבור: מר עמירם גלילי


העורר/ים: מסיקה אושרי

אריה חן

- נגד -
המשיב/ים: 1. הוועדה המקומית לתו"ב נתניה

על ידי עו"ד רגב

2. רביע דוד ועודד


החלטה
לפנינו ערר על החלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה (להלן: "הועדה המקומית"), לדחות התנגדות העורר לבקשה לתוספת שטח ומרפסת פתוחה בקומה ב' ליחידת דיור, במקרקעין הידועים כחלקה 772 ו – 366 בגוש 8267 (להלן: "המקרקעין") ברחוב ויצמן 79 בנתניה.

הבקשה כללה הקלה של – 10% בקו בניין צדדי צפוני. מדובר בתוספת זכויות מוקנות לפי תכנית נת / 100 / ש / 1, הממוקמת ברובה במגרעת קיימת בבניין בו מבוקשת הבקשה, שהינו חלק מקומפלקס של 3 בניינים ערוכים בצורת ח'.

העורר מתגורר בבניין אחר המצוי מצפון למקרקעין, טוען בתמצית כי המגרעת הקיימת דרושה לצורך שמירה על חזותו האחידה של הבניין, וכי סגירתה תחסום מראה הנוף והדשא של החצר למרפסות ולחלונות הבניין השכן, כמו כן תיגרם הצללה על המרפסות שלו, פגיעה באיכות החיים ופגיעה בערך הבתים בשל היווצרות "סלאמס".

המשיבים טוענים בתמצית כי מדובר בניצול זכויות תקפות לצורך הרחבת דיור, כי המשיב 2 נדרש והכין תכנית להרחבה דומה לכל הבניין, וכי ההקלה בקו בניין דרושה לצורך יצירת חדר סביר ברוחב של 2.80 מ'.

דיון והכרעה

לא מצאנו ממש בטענות העורר.

מדובר בניצול זכויות תקפות בתכנית שאושרה בשלהי שנות ה – 80, כאשר הועדה המקומית דרשה וקיבלה תכנון הרחבות דומות באגף שלם כמתחייב.

ברי כי אלמלא התבקשה הקלה היה מדובר בבקשה תואמת תכנית אשר אישורה אינו מקנה למאן דהוא זכות ערר כלשהי.

במהלך הדיון בפני
נו, הודה אף העורר כי אין משמעות מבחינת הפגיעה הנטענת להקלה המתבקשת של 10% בקו הבניין. אלא שהוא מלין על עצם סגירתה של המגרעת ותוספת בניה.

לדידו מקום בו מבקשים דיירים להרחיב דירתם עליהם לחפש נכס אחר.

איננו יכולים לקבל גישה זו. מקום בו קובעת תכנית תקפה זכויות לבניה, הרי שזכויות אלה נלקחו בחשבון מבחינה תכנונית ופרוגרמטית, ולא ניתן לבטלן במחי יד.

היפוכם של דברים, רק במקרים נדירים ניתן לסרב לבקשה תואמת תכנית לניצול זכויות תקפות.

העיקרון לפיו ככלל יש לאשר בניה תואמת תב"ע נקבע בשורת פסקי דין עוד קודם לחוק יסוד זה - דוגמת בג"צ 663/85 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' הועדה המחוזית לתו"ב מחוז ת"א – שם נפסק כי קיימת סמכות לסרב למתן היתר גם כשהבקשה תואמת תב"ע אולם "השאלה אינה של הסמכות אלא של שיקול הדעת בשימוש בסמכות – אם בנסיבות המקרה יהיה זה שימוש לגיטימי בסמכות הנתונה לה להתלות את התכנית".

על שיקול דעת זה נפסק (בג"צ 36/92 העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הועדה המחוזית לתו"ב ת"א כי ראוי שייעשה בצמצום ובזהירות הראויה.

"השימוש בסמכות זו יכול להתבטא בהתניית מתן היתר בקיום תנאים הכרחיים וחיוניים שבשלב התכנון קשה היה לעמוד על חיוניותם ראוי שיעשה בצמצום ובזהירות ואינו יכול להוות תחליף נאות לפעולה נאותה בתחום התכנון"...
במקרה דנן איננו רואים סיבה סבירה לשימוש בסמכות האמורה.

יחד עם זאת, ולמען הסר ספק נבהיר כי כל תוספת חדשה צריכה להיות מתוכננת ונבנית על פי התקן התקף לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה וההיתר נשוא הערר יוצא לאחר אישור הגורמים המקצועיים בועדה המקומית, כי הבקשה אמנם עומדת בסטנדרטים אלה.

לאור כל האמור לעיל הערר נדחה.
ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה.

__________ ______________
ניתנה בתאריך 06/06/2011 סמדר בטש הורוביץ מיכל גלקין גולן, עו"ד
מזכירת ועדת הערר יו"ר ועדת הערר

3
ערר מס' 122/11








ערר ועדת ערר לתכנון ובניה 122/11 מסיקה אושרי, אריה חן נ' הוועדה המקומית לתו"ב נתניה, רביע דוד ועודד (פורסם ב-ֽ 06/06/2011)