פסקי דין על אליעזר גורן | פסקי דין על יצחק שמיר בתפקידיו כשר העבודה והרווחה וכראש הממשלה | פסקי דין על ההסתדרות הכללית |

5309/91 בג"צ     08/03/1992




בג"צ 5309/91 אליעזר גורן נ' יצחק שמיר בתפקידיו כשר העבודה והרווחה וכראש הממשלה, ההסתדרות הכללית




(פ"ד מח (3) 641)

(פ"ד מו (2) 233)


בבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 5309/91



השופטים:
כבוד הנשיא מ' שמגר
,

כבוד השופט ת' אור
,

כבוד השופט מ' חשין


העותר:
אליעזר גורן

נ ג ד

המשיבים:
1. יצחק שמיר בתפקידיו כשר העבודה והרווחה וכראש הממשלה

2. ההסתדרות הכללית



ע"י ב"כ עו"ד מ' רובינשטיין
, מנהל המחלקה לסכסוכי עבודה
בפרקליטות המדינה- בשם המשיב 1;
ע"י ב"כ עו"ד א' מי-טל
- בשם המשיבה 2


עתירה לצו-על-תנאי.




פ ס ק- ד י ן



הנשיא מ' שמגר
:

1.
עניינה של העתירה בדמי הטיפול המקצועי הארגוני הנגבים על-פי דין מאנשים שאינם חברים בארגון המקצועי היציג, החותם עם המעבידים על הסכמי העבודה הקיבוציים.


העותר מבקש, כי שר העבודה והרווחה, שהוא הממונה על ביצועם של חוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, וחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, יבוא וייתן טעם, מדוע לא יתקין תקנות, אשר יהיה בהן כדי לחייב את הארגונים היציגים ליתן
זכות בחירה
לכל העובדים השכירים, שעליהם חלים ההסכמים הקיבוציים שארגון כאמור צד להם, או לפחות לאותם שכירים, שאינם חברים מאורגנים בארגון היציג האמור, אולם אשר מהם נגבים דמי טיפול מקצועי לפי האמור בסעיף 25(א)(3ב) לחוק הגנת השכר.


2.
הרעיון המועלה על-ידי העותר איננו נטול היגיון חברתי, ויש בו לכאורה הד לעיקרון המקובל, אשר לפיו אין מטילים מס ללא ייצוג. אולם אין מקום שנעמיק בשאלת יישומו של העיקרון לנסיבות המועלות בעתירה זו, כי המחוקק הראשי לא קבע הסדרים, שיהיה בהם כדי לבסס פעולה כמבוקש בעתירה זו.


3.
במה דברים אמורים: המשיב, ממנו נדרשת פעולה בתחום חקיקת המשנה, לא הוסמך להתקין תקנות כמוצע.


כוחו של ארגון יציג של עובדים לחתום על הסכם קיבוצי שואב מהוראותיו של חוק הסכמים קיבוציים, והוא הדין בעניין תחולתו של ההסכם על העובדים מן הסוגים הכלולים בהסכם. החברות בארגון היציג אינה תנאי מוקדם לתחולתו של ההסכם על העובד.


לעניין זה אין בחוק הגבלה של התחולה על עובדים שהם חברי הארגון היציג של העובדים, אלא נהפוך הוא (ראה סעיפים 15(3) ו-16(3) לחוק הנ"ל הדן בהסכמים קיבוציים). אין בחוק הוראה, שתסמיך את השר להעניק לעובד שאינו חבר בארגון כנ"ל מעמד של חבר בארגון, ואין אפשרות ליצור סמכות כאמור ללא הוראה בחוק החרות; כפי שאין מכוחו של השר להתקין תקנות כאמור ללא הוראת הסמכה בחוק
כאמור, אין בידי השר לכפות על ארגון וולונטארי לשתף בהכרעותיו את אלו שאינם חברים בו.


4.
העותר הפנה לדברי הרוב בע"א 535/67
אברמוב ואח' נ' זלוטניק ואח', פ"ד כב(1)
379
. אולם הבסיס העובדתי והמשפטי בע"א 535/67

היה שונה מזה שהובא לפנינו עתה. בסעיפים 1 ו- 66(א) לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט"ו-1955, כנוסחו אז, ובסעיף 47 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, יצר המחוקק גוף, המכונה "נציגות עובדי המדינה", שהוא אחד מבעלי דברה של המדינה כמעביד, וראה להבחין בין ארגון זה, אשר ההשתתפות בבחירות בו צריכה להיות מוקנית לכל עובד מדינה בתור שכזה, לבין ארגון העובדים היציג. כדברי בית המשפט ב
בג"צ 535/67 הנ"ל, בעמ' 382
, נלמד מסעיף 66(א) הנ"ל כי-

"... ארגון עובדי המדינה הוא ארגון יציג של עובדי המדינה, וההסתדרות היא ארגון יציג של כלל העובדים במדינה".


הווי אומר, יש להבחין בין הארגון המאגד את כלל עובדי המדינה בתור שכאלה לבין ארגון העובדים היציג.


בעניינו מבוקשת נטילת חלק בהצבעה של ארגון העובדים היציג. לא באה לפנינו בקשה המצביעה על קיומה בענייננו של מערכת נסיבות דומה לזו שהוצגה בע"א 535/67.


5.
זאת ואף זאת, ההוראה בדבר ניכוי דמי טיפול מקצועי ארגוני מעובד, שאינו חבר בארגון עובדים יציג, כלולה בהוראותיו של חוק הגנת השכר (ראה סעיף 25(א)(3ב)), ואף בהוראת חוק זה לא הובאה הוראה כלשהי, המשלבת בין ניכוי דמי הטיפול לבין חברות או כוח הצבעה בארגון יציג, ואין אפשרות להוליד סמכות כאמור על-ידי הוראת חוק, המסמיכה "להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו" של החוק (כאמור בסעיף 31 לחוק הגנת השכר). הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 4), תשכ"ד-1964, שהנהיגה את גביית דמי הטיפול ושקדמה לחקיקת ההוראה הנ"ל בחוק הגנת השכר, הסבירה והבהירה את המטרה המונחת ביסודו של האמור בסעיף 25(א)(3ב) הנ"ל. כאמור שם, באה ההוראה לכלול בין הסכומים הניתנים לניכוי משכר העבודה גם דמי ארגון, הנגבים מעובד בלתי מאורגן על-פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה. כך יובטח, לדברי ההצעה, בעמ' 242:

"... קיומו של העקרון שלפיו הנאה שווה מזכויות החוזה הקיבוצי מטילה נשיאה שווה בעול להבטחת זכויות אלו".


סיכומו של דבר, אין בהצעה או בחוק הגנת שכר (תיקון מס' 4), תשכ"ה-1964, שהוחק בעקבותיה דבר וחצי דבר שיהיה בו כדי לחייב את ארגון העובדים היציג להעניק לעובד, המשלם דמי טיפול כאמור, את הזכות ליטול חלק בהצבעות או בהכרעות הנוגעות להסכמים החלים
עליו.


6.
מכאן, שבית-משפט זה אינו יכול להושיט לעותר, במצב המשפטי הקיים, את הסעד המבוקש על-ידיו.


העתירה נדחית.


אין צו להוצאות.



השופט ת' אור
:

אני מסכים.



השופט מ' חשין
:

אני מסכים.


הוחלט כאמור בפסק-דינו של
הנשיא.


ניתן היום, ג' באדר ב' תשנ"ב (8.3.92).







בג"צ בית המשפט העליון 5309/91 אליעזר גורן נ' יצחק שמיר בתפקידיו כשר העבודה והרווחה וכראש הממשלה, ההסתדרות הכללית, [ פ"ד: מו 2 233 ] (פורסם ב-ֽ 08/03/1992)