פסקי דין על הד פוניקס בע"מ | פסקי דין על איל סבן

869-04/11 סע     11/07/2011




סע 869-04/11 הד פוניקס בע"מ נ' איל סבן




בעניין:



בעניין:
הד פוניקס בע"מ




המבקשת

נגד


איל סבן



המשיב


החלטה


1.
לפני בקשת המבקשת (להלן: "המבקשת" או "הנתבעת") לדחיית התביעה שהגיש כנגדה המשיב (להלן: "המשיב" או "התובע") על הסף, מחמת מעשה בית דין, ולחילופין, בשל היותה קנטרנית וטורדנית (להלן:"הבקשה").

2.
העובדות הדרושות לעניין:
א.
המשיב עבד אצל המבקשת מיום 11.7.07 ועד ליום 29.9.09.
העסקתו של המשיב אצל המבקשת הסתיימה בפיטורים.
ב.
ביום 29.12.09 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב שמספרה דמ 8656/09 להפרשי פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים (להלן: "התביעה הראשונה").
ג.
ביום 17.11.10 ניתן

פסק דין
בתביעה הראשונה.
במסגרת פסק הדין, דן בית הדין רק בשאלת פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים, שכן עד מועד מתן פסק הדין המבקשת שילמה למשיב את מלוא פיצויי הפיטורים בסכום הקרן.
ד.
ביום 3.4.11 הגיש המשיב תביעה נוספת נגד המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, זו התביעה נשוא בקשה זו, (להלן: "התביעה השנייה"), במסגרתה תבע דמי מחלה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין תוך הפרת חובת השימוע, ופיצויים בגין עוגמת נפש בשל פיטורים שלא כדין.

3.
עיקרי טענות המבקשת:
א.
הטענות העובדתיות המפורטות בתביעה השנייה הועלו כבר במסגרת התביעה הראשונה.
התביעה השנייה מבוססת על עילה זהה לעילת התביעה הראשונה, ולכן יש לדחות את התביעה הנוספת מחמת מעשה בית דין, השתק ושיהוי.
ב.
התביעה היא קנטרנית וטורדנית וכל מטרתה להטריד את המבקשת ובעלי מניותיה.

4.
עיקרי טענות המשיב :
במסגרת התביעה הראשונה בית הדין דן רק בשאלת הזכאות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. לפיכך, קמה לו הזכות להגיש את התביעה השנייה ובה לדרוש סעדים נוספים הנובעים מזכויות להן הוא זכאי.

5.
לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענותיו של כל צד מצאנו לקבל את הבקשה. שוכנענו כי יש לדחות את התביעה השנייה מחמת מעשה בית דין.

6.
עילת התביעה בתביעה השנייה זהה במהותה לעילת התביעה בתביעה הראשונה. שתיהן מתייחסות לתשתית העובדתית הקשורה בנסיבות סיום עבודתו של המשיב.

תקנה 45(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991 (להלן :"התקנות") קובעת כדלקמן:
"(א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע אחד מאחר הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;
(2) חוסר סמכות;
(3) כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע
".

טענה של מעשה בית דין ניתן לבסס על שניים
-
השתק עילה והשתק פלוגתא. השתק עילה, הרלוונטי לענייננו, מקים מחסום דיוני לפני כל תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה בפסק הדין קודם, לאחר שהתביעה נדונה לגופה והוכרעה ע"י בימ"ש מוסמך, ומונע מהצדדים או חליפיהם לחזור ולתבוע בשל אותה עילה, אפילו הם מבקשים להעמיד למחלוקת פלוגתאות שלא הועלו בתובענה הראשונה (עבל(ארצי) 765/07 עווני אבו הדואן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, ניתן ביום 4.9.08).
כלל מעשה בית דין מבוסס על עיקרון סופיות הדיון המעגן בתוכו שתי תכליות מרכזיות
-
האחת, אי הטרדתו של הנתבע באותו עניין פעם נוספת, השנייה
-
אי העמסת מערכת בתי המשפט בהתדיינויות נוספות בעניינים שכבר הוכרעו (ע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון, פ"ד מא(1) 68, 96-99); (עע (ארצי) 142/10 גדעון כהן נ' מדינת ישראל, לא פורסם, ניתן ביום 1.5.11).

עפ"י ההלכה הפסוקה, עילת תביעה המושתתת על "תשתית עובדתית הקשורה בסיום עבודתו" של עובד מהווה עילת תביעה אחת, ואילו תביעה שעניינה בעבודה בפועל מהווה
עילה נפרדת הקשורה בתקופת עבודתו של העובד בפועל במשך תקופת עבודתו (דב"ע נה/3 – 57 לוסטמן נגד מפעלי גומי חיפה, פד"ע כח 297, 302; עא 3729/07 אברהם אלון ו – 14 אח' נגד טמבור בע"מ ואח', לא פורסם, ניתן ביום 5.3.09).

בענייננו, העילה בתביעה הראשונה התבססה על תשתית עובדתית הקשורה בנסיבות סיום עבודתו של המשיב. בתביעה הראשונה טען המשיב שפוטר עקב תאונת עבודה ודרש הפרשי פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
גם התביעה השנייה, מבוססת למעשה על תשתית עובדתית הקשורה בנסיבות סיום עבודתו של המשיב. כך, בתביעה השנייה התובע דורש פיצוי בגין פיטורים שלא כדין תוך הפרת חובת השימוע לטענתו, ופיצוי בגין עוגמת נפש בשל פיטורים שלא כדין. סעדים אלה מבוססים על תשתית עובדתית הקשורה בסיום עבודתו.
גם דרישת המשיב לתשלום דמי מחלה מבוססת למעשה על התשתית העובדתית הקשורה בסיום עבודתו. דמי המחלה המבוקשים מתייחסים לימים בהם שהה המשיב בביתו עקב תאונת העבודה שאירעה לו ושלשיטתו בעטיה פוטר. לפיכך גם סעד זה מתייחס למעשה לתשתית העובדתית הקשורה בסיום עבודתו.
לא הייתה לתובע כל מניעה לדרוש את הסעדים שדרש בתביעה השנייה במסגרת התביעה הראשונה. מדובר בסעדים שהיו אמורים להיות ידועים לו כבר אז.

מאחר ובית הדין עסק כבר והכריע בעניינה של עילת התביעה הקשורה בנסיבות סיום עבודתו של המשיב במסגרת התביעה הראשונה, אין מקום להידרש לעילה זו פעם נוספת בתביעה השנייה.

7.
למעלה מן הצריך יצוין, כי טענת המשיב לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין עלתה כבר במסגרת התביעה הראשונה. כך עולה מפרוטוקול הדיון המקדמי בתביעה זו מיום 14.3.10 . בדיון זה המשיב ביקש להתייעץ עם עורך דין בשאלת זכאותו לפיצוי בגין פגיעה בזכות השימוע וביקש להודיע עמדתו בנדון. חרף האמור, הוא לא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה הראשונה ובית הדין התייחס לכך גם במסגרת פסק הדין מיום 17.11.10 . בכך, וכטענת המבקשת, יש לראותו כמי שזנח סעד זה של פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

8.
בנוסף, יודגש, כי המשיב לא הגיש כל בקשה לפיצול סעדים בהתאם לתקנה 26 לתקנות הקובעת, כי תובע שלא כלל בתובענה ראשונה שהגיש את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה יהיה זכאי לתבוע אותם בתובענה נוספת רק אם קיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת.

9.
לאור האמור, הבקשה מתקבלת. התביעה בתיק ס"ע 869-04-11 נדחית בשל מעשה בית-דין.

המשיב יישא בהוצאות המבקשת ובשכ"ט עורך דינה בסך כולל של 1,500 ₪ .

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תשע"א, 11/07/2011 בהיעדר הנוכחים.





מר דב רוזנפרב,
נציג עובדים

מר משה דקל,
נציג מעסיקים

א.לקסר
, שופטת








סע בית דין אזורי לעבודה 869-04/11 הד פוניקס בע"מ נ' איל סבן (פורסם ב-ֽ 11/07/2011)