פסקי דין על אברהם קמחי | פסקי דין על גיורא רום

46955-01/11 א     17/07/2011




א 46955-01/11 אברהם קמחי נ' גיורא רום






מספר בקשה:5
בפני

כב' השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה

המבקש
התובע

אברהם קמחי
ע"י ב"כ עו"ד אלי גרונדשטיין
נגד
המשיב
הנתבע

גיורא רום
ע"י ב"כ עו"ד אילה שלו
החלטה
1. הובאה בפני
בקשת המבקש לקבוע כי לא מתקיימים תנאי החסינות למשיב המנויים בסעיף 7א לפקודת הנזיקין, (נוסח חדש), על הרקע כדלהלן.
("הפקודה").
2. המבקש מתנגד להודעתה של מדינת ישראל לקיומה של חסינות עובד ציבור לנתבע לפי סעיף 7א לפקודה. ההודעה נמסרה לפי הוראות סעיף 7ב' לפקודה ובה התבקש בית המשפט לדחות את התביעה כנגד הנתבע ולהורות כי המדינה תצורף כנתבעת במקום הנתבע.
תמצית טענות המבקש
3. המשיב הוזמן מכוח תפקידו כמנהל רשות התעופה האזרחית להרצות בפני
טייסים ועובדי טיס בכנס התעופה השנתי השלישי, על "התעופה האזרחית בישראל- כוונים ומגמות".
4. לטענת המבקש, במסגרת הרצאתו הכפיש המשיב את שמו הטוב והפיץ נגדו דברי לשון הרע, וזאת תוך התייחסות אישית וספציפית למבקש, שכלל לא נכח בכנס.
5. לטענתו, מדובר בהתנהלות שאין עימה דבר וחצי דבר עם היותו נושא תפקיד ציבורי ועם מטרת הכנס – קידום התעופה האזרחית בישראל, ונבעה מתוך מטרה לפגוע באופן אישי בשמו הטוב של המבקש.
6. בעניננו, לא התקיימו תנאי החסינות הקבועה בסעיף 7א לפקודה, ויש לחייב את הנתבע באופן אישי, היה ויחוייב בדין.
7. כן צירף המבקש תצהיר מטעמו של היועץ המשפטי לשעבר של רשות התעופה האזרחית בישראל, עו"ד שי שהמי, אשר הצהיר כי במסגרת תפקידו הרצה בכנסים רבים, בהם השתתפו עובדי טיס, ולעיתים נמתחה ביקורת על גורמים שונים הקשורים בענף התעופה האזרחית, אולם ביקורת זו היתה עניינית ולגופו של עניין.
תמצית טענות המשיב
8. לדבריו, במועד הרלוונטי לתביעה שימש בתפקיד מנהל רשות שדות התעופה האזרחית ועניינה של התביעה הינו בדברים שאמר בהרצאה שנשא בכנס מקצועי במסגרת תפקידו.
9. המשמעות בהכרה בחסינות המשיב היא כי המדינה נוטלת על עצמה את האחריות למעשיו, ככל שיוכחו על ידי המבקש.
10. עוד, גורס הוא, כי בהתאם לפסיקה הרווחת, קיימת חסינות בנזיקין לעובד ציבור בגין מעשה שעשה במסגרת מילוי תפקידו השלטוני, ואשר בעטיו חבה המדינה באחריות שילוחית, אלא אם העובד ביצע את המעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש כלפי אפשרות גרם נזק כאמור.
11. לדבריו, תיקון מס' 10 לפקודה הרחיב את חסינותם של עובדי הציבור בשל מעמדם המיוחד והחילה גם על רשלנות במעשה. בהתאם לתיקון, מקום בו הוגשה תביעת נזיקין אישית נגד עובד ציבור ועומדת לו חסינות, באפשרות המדינה לאמץ את מעשה עובד המדינה בדרך של הגשת הודעה לפיה המדינה מכירה בכך שהמעשה נעשה במסגרת תפקידו השלטוני והיא נושאת, איפוא, באחריות השילוחית לו.
12. משמעות הודעת ההכרה היא כי הגורמים המוסמכים במדינה בדקו ומצאו שעובד המדינה הנתבע פעל באירוע נשוא כתב התביעה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני וכי לא קיימת תשתית להתקיימות החריג לחסינות.
13. עוד, הוסיף, כי נקודת המוצא בתיקון מס' 10 לפקדה הינה כי מוקנית לעובד המדינה חסינות. לפיכך, אין די בטענה כי לא מתקיימים תנאי החסינות ועל המבקש להניח תשתית משמעותית לטענתו כי נפל פגם קיצוני, היורד לשורשו של עניין, בהחלטת המדינה וכי משום כך, אין להכיר בקיומה של החסינות.

14. בענייננו, קבלת ההחלטה בעניין חסינות המשיב נעשתה לאחר בחינת מכלול הנסיבות הרלוונטיות וכלל המסמכים, ובהתאם להמלצת המשנה לפרקליט המדינה, מסקנת הפרקליטות הייתה כי המשיב פעל תוך כדי מילוי תפקידו, וכי לא פעל מתוך כוונה לגרום נזק למבקש.

15. לאחר עייני בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל, והכל מן הנימוקים שיפורטו דלהלן.
16. סעיף 7 א' לפקודה קובע כדלקמן:
"(א) לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור.
ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריותה של המדינה או של רשות ציבורית לפי סעיפים 13 ו-14 ולפי כל דין.
(ג) החסינות לפי סעיף זה תחול גם על מי שהיה עובד ציבור בעת ביצוע המעשה נושא התובענה".

17. מטרתו של סעיף 7 א' הינה לאפשר לעובדי ציבור לפעול במסגרת תפקידם ללא חשש מתביעות הנובעות מעבודתם. בכדי למנוע שימוש לרעה בחסינות זו, הגביל המחוקק את החסינות רק למעשים שנעשו תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני של עובד הציבור וכאשר המעשה לא נעשה ביודעין ומתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו של נזק כאמור.

18. בעניננו, סבורה אנוכי כי דבריו של המשיב בכנס התעופה השנתי חרגו ממסגרת תפקידו, ולא שוכנעתי כי נאמרו תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור. המשיב הוזמן לכנס להרצות על כיוונים ומגמות בתעופה האזרחית בישראל, ולא הוזמן לעשות זאת על ידי נקיטת ביקורת נוקבת על פעולות חוקרי תאונות אוויריות, שארע.

19. לדעתי, המשיב רשאי היה לומר דברי ביקורת כנגד חוקרי התאונות, ברם, על הביקורת להיות עניינית והוגנת, להבדיל מהטחת עלבונות ופגיעה אישית במבקש.

20. סבורתני, כי המשיב כיוון, ולו לכאורה, את דבריו באופן אישי כנגד המבקש ותיפקודו כחוקר תאונות ויש מקום לשמוע את התובענה נגדו באפן אישי.

21. אשר על כן, קובעת אנוכי כי החלטת המדינה להכיר בחסינות המשיב כעובד מדינה חרגה מגדר תחום הסבירות.

22. מכל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

23. המשיב ישא בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום 17 יולי 2011, בהעדר הצדדים.
בית משפט השלום בתל אביב - יפו

17 יולי 2011
ת"א 46955-01-11 קמחי נ' רום
1 מתוך 4








א בית משפט שלום 46955-01/11 אברהם קמחי נ' גיורא רום (פורסם ב-ֽ 17/07/2011)