פסקי דין על דוד וילסקר | פסקי דין על אלגרבלי ג'ורג'ט | פסקי דין על אלגרבלי מרדכי |

2317/07 תעא     18/07/2011




תעא 2317/07 דוד וילסקר נ' אלגרבלי ג'ורג'ט, אלגרבלי מרדכי








בית דין אזורי לעבודה בירושלים



18 יולי 2011

תע"א 2317-07 וילסקר נ' בית מרקחת העמודים






בפני

כב' השופט אייל אברהמי
, סגן הנשיאה
נציגת ציבור, מורלי קטי
נציג ציבור, הרולד בר


תובע

דוד וילסקר
ע"י ב"כ עוה"ד סימן טוב אייל



נגד


נתבעים
1.אלגרבלי ג'ורג'ט
2. אלגרבלי מרדכי
ע"י ב"כ עוה"ד סימה וייס




פסק דין


1.
שלושה עניינים נותר לנו לדון בהם בתובענה זו: זכאות התובע לפיצויי פיטורים, זכאותו לגמול עבודה בשעות נוספות, טענת הנתבעים לקיזוז בגין נזקים שנגרמו לה.
2.
הצדדים, בהמלצת בית הדין, הגיעו להסכמה לפיה זכאי התובע לתשלום עבור הרכיבים הבאים בתביעתו: חופשה בסך 5,000 ₪, הבראה בסך 600 ₪, דמי חגים בסך 6,240 ₪, אי הפרשה לביטוח מנהלים בסך 701 ₪. להסכמתם זו ינתן בהמשך הדברים תוקף של

פסק דין
. לנוכח הסכמתם אין צורך לעסוק ברכיבים אלה, ונותר איפוא לעסוק בשלושת העניינים המפורטים לעיל בסעיף 1.
3.
התובע שימש כרוקח בבית מרקחת העמודים, והתפטר. בית המרקחת העמודים (להלן: בית המרקחת), שייך לנתבעים. הנתבעת 1 שהיא למעשה הדמות המרכזית, הינה רוקחת במקצועה (להלן: הנתבעת). במקביל היא גם משמשת בתפקידים נוספים כמנכ"לית של חברה. על פי פקודת הרוקחים [נוסח חדש] התשמ"א - 1981, כל בית מרקחת חייב שיהיה לו רוקח אחראי, הנתבעת גב' אלגרבלי, היתה רשומה כרוקח אחראי על בית המרקחת העמודים. בשל עיסוקיה הרבים של גב' אלגרבלי, נדרשה היא על ידי הרוקח המחוזי, האחראי על נושא רישוי בתי מרקחת, להעמיד "רוקח אחראי" כמשמעותו בפקודת הרוקחים לבית המרקחת.
לנתבעים קשר וזכויות בבתי מרקחת נוספים הקשורים לרשת סנטר פארם.
4.
התובע התקבל לעבודה ביום 7/3/04. עם התובע נחתם הסכם עבודה, נספח א' לכתב ההגנה (להלן: הסכם העבודה). בהסכם העבודה הוגדר תפקידו: "רוקח אחראי (האחריות תהפך לרשמית אם זה יידרש על ידי משרד הבריאות)". עוד נקבע בהסכם העבודה כי שכרו יהיה 60 ₪ ברוטו לשעה. כן נאמר ב
כי התובע "מתחייב בזאת לדאוג למלאי תקין, לאי מחסור בסחורה, לקניות סבירות, למבצעים שוטפים, וכל זה על מנת להביא קידום ורווחיות של בית המרקחת". עוד נקבע בהסכם העבודה בעניין הפסקת עבודה: "העובד מתחייב להודיע חודשיים מראש על הפסקת העבודה, אלא אם כן יימצא רוקח חלופי מקובל על שני הצדדים". באשר להיקף המשרה נקבע בהסכם העבודה: "בהתאם לצרכים של בית המרקחת, כולל ימי ששי".
5.
לטענת התובע, בחודש 1/07 הפחיתה לו הנתבעת את היקף עבודתו, בתחילה ל 12 עד 18 שעות,לשבוע. התובע הודיע במכתב מיום 30/1/07 כי הוא מתפטר על רקע זה, והוא רואה בכך הרעת תנאים. הנתבעת לאחר שקיבלה את המכתב, הודיעה לו כי יוכל לעבוד בהיקף דומה להיקף בו עבד לפנים, אך פריסת השעות במשך שבוע
העבודה תהיה על פני 5 או 6 ימי עבודה וזאת בשונה מהפריסה שהיתה לפני כן. התובע שעבד במקום נוסף במקביל, לא יכול היה לקבל שינוי זה והודיע שהוא רואה בכך הרעת תנאים. בסופו של דבר, התובע סיים את עבודתו בסוף חודש 2/07.
6.
לטענת הנתבעת, התובע התקבל לעבוד כרוקח, והיה מיועד לשמש כרוקח אחראי על בית המרקחת. בשלהי שנת 2005, נמסר לנתבעת על ידי הרוקח המחוזי כי התובע אינו מורשה לשמש כרוקח אחראי. הנתבעת פנתה לרוקח המחוזי וניסתה לשנות את ההחלטה, אך ההחלטה לא שונתה. הנסיון האחרון לשנות את ההחלטה היה
בתחילת שנת 2006, אך זה לא צלח. בראשית 2007 לאור העובדה שהתובע לא היה מורשה להיות
רוקח אחראי, ביקשה הנתבעת לשנות את מתכון עבודתו. מדובר למעשה בסיכול של חוזה העבודה, הואיל והתובע לא יכול היה להיות רוקח אחראי, התפקיד שלשמו התקשרו עימו. התובע הודיע על אי הסכמתו לשינוי ועל התפטרותו. הנתבעת מייד הודיע לו שהיא מוכנה להעסיק אותו בהיקף שהיה קודם למכתב. התובע ביכר להתפטר מבלי שנתן הודעה מוקדמת כנדרש בהסכם העבודה של חודשיים. בשל כך נגרמו לנתבעת נזקים. הנתבעת טוענת שהתובע צריך לפצותה גם בגין נזקים שנגרמו בשל כך שבית המרקחת היה סגור במספר הזדמנויות בימי ששי בסמוך לסיום עבודתו. לטענתה, היה זה בשל כך שהתובע באותה עת עבד במקומות אחרים והתכוון להפסיק את עבודתו אצלה. עוד טענה כי התובע הביא רוקח מחליף חסר נסיון שלא ידע לטפל בלקוחות בית המרקחת. בשל נזקים אלה, טענה הנתבעת כי על התובע לפצותה בסכום של 85,428 ₪.
7.
לטענת התובע, הסכים עם הנתבעת כי תקופת ההודעה המוקדמת תהיה קצרה יותר, ובכל אופן לא היה צריך לתת הודעה מוקדמת בת חודשיים בנסיבות המקרה. באשר לנזקים הנטענים, הרי שלא הוכחו נזקים אלה
ואף לא סכומם.
8.
התובע העיד, כמו גם הרוקח המחוזי, ומטעם הנתבעת העידה הנתבעת. לאחר הדיון הוגשו סיכומים.

הכרעה
הזכאות לפיצויי פיטורים בשל "הרעת תנאים".
9.
הרוקח המחוזי העיד, תוך שהפנה לס' 10 בפקודת הרוקחים, כי בית מרקחת צריך שיהיה לו "רוקח אחראי" כתנאי לרישויו. רוקח כזה צריך לעבוד בהיקף של 30 שעות לפחות (פרוטוקול עמוד 10 שורה 27,28). בבית מרקחת העמודים היתה הנתבעת 1 גב' אלגרבלי רשומה כרוקח אחראי. דא עקא, שלנתבעת היו עיסוקים רבים נוספים, ולכן היא נדרשה על ידו שיהיה רוקח אחראי מטעמה. התובע שימש כרוקח אחראי בעבר, עת עבד בבית חולים איתנים. בשל תלונה שהוגשה נגדו, אודות מתן תרופה בלי מירשם כנדרש, לא אישר הרוקח המחוזי, את התובע "כרוקח אחראי" כמשמעותו בדין. הנתבעת ניסתה לשנות את ההחלטה, בראשית שנת 2006, אך זו לא שונתה אותה עת. מהראיות עולה כי לא היו פניות נוספות לרוקח המחוזי, מטעם הנתבעת בקשר לתובע, לאחר השליש הראשון של שנת 2006. במרץ 2006 מסר לנתבעת הרוקח המחוזי, כי יסגור את בית המרקחת אם לא תסדיר את נושא הרוקח האחרי (פרוטוקול 22 שורה 15).
התובע המשיך לשמש כרוקח של בית המרקחת העמודים. הרוקח המחוזי העיד כי ספק אם היה זה מצב שניתן לסגור את בית המרקחת, הואיל והנתבעת היתה רשומה כרוקחת האחראית (פרוטוקול שורה 8 שורות 1-3). יחד עם זאת, בהמשך עדותו הוא מוסר כי אם היו עושים מאמץ גדול מאוד, יתכן שניתן יהיה לסגור את בית המרקחת (פרוטוקול עמוד 15 שורות 15-18). אין חולק שהנתבעת הביאה את הגברת רחל שוקרון שתשמש "כרוקח אחראי", לאחר שהתובע סיים את עבודתו. הגברת שוקרון עבדה לפנים ברשת בתי המרקחת שהיו קשורים לנתבעים, סנטר פארם שקשורה לנתבעים. הגברת שוקרון יצאה לחופשת לידה וחזרה לעבודה הפעם בבית מרקחת העמודים בינואר 2007
(פרוטוקול עמוד 24 שורה
1 ו – 12 – 13).
הרוקח המחוזי אישר את הגברת שוקרון כרוקחת אחראית כמשמעותו על פי דין ביחס לבית מרקחת העמודים מחודש 5/07. כאמור, החלה הגברת שוקרון לעבוד בבית המרקחת העמודים ב – 1/07, לאחר שחזרה מחופשת הלידה אליה יצאה מרשת סנטר פארם. נדמה שעל רקע זה ניתן להבין את השתלשלות הדברים והמכתבים שנשלחו על ידי הנתבעת לתובע בסוף חודש 1/07, אותה נתאר להלן.

10.
מעיון בדו"חות הנוכחות של התובע ובתלושי השכר עולה כי התובע עבד בהיקף של מעל 40 שעות לשבוע, כאשר מאמצע שנת 2006 לערך, הופחת מספר השעות שלו לכשלושים שעות לערך. היה זה כפי שהעיד התובע למורת רוחו. בעטיה של הפחת זו החל התובע לעבוד במקום נוסף בבית חולים הוד אדומים מחודש 11/06. עבודתו שם היתה בעיקר בימי חמישי וששי. עבודתו זו היתה בשכר שעתי של כ – 45 ₪ לשעה, שהיה נמוך מהשכר בו עבד אצל הנתבעת (60 ₪ לשעה). בחודש ינואר 2007 קיבל התובע את המכתב
(נספח ב' לתצהיר

הנתבעים מיום 28/1/07) :

"בהתאם לחוזה בינך ובין בית מרקחת העמודים, הנך נדרש:
1.
להיות רוקח אחראי, אם זה יידרש.
2.
לדאוג למלא כל מחסור של רוקח ולמלא את מקומו אם יידדרש.


כל זאת על מנת למנוע הפסדים לבית המרקחת. יתרה מזו התחייבת לדאוג למבצעים ולרווחיות בית המרקחת.


לצערי, לאור העובדה שאינך רשאי להיות הרוקח האחראי בבית מרקחת העמודים, כפי שסוכם בינינו עם תחילת עבודתך, ועל מנת לאפשר לב"מ לענות על דרישת משרד הבריאות, הנני מחוייבת למצוא מחליף/ה לרוקח אחראי.


בחודשים האחרונים בית המרקחת סגר כמה ימים ולא מילאת את החסר, בנוסף החלטת על דעת עצמך לא לעבוד יותר בימי ו', ובמקום זה אתה מזמין רוקח חסר נסיון, שאינו יכול לעשות הזמנות ואינו יודע לטפל בלקוחות הקבועים של בית המרקחת.


אי לכך, עליך לשנות את שעות עבודתך בבית המרקחת, ומעתה הנך מתבקש לעבוד בימים:

ב', ג', ואולי ד' משעה 13:30 עד 19:30.


מצ"ב הסכם העבודה חתום על ידך.

11.
התובע קיבל את המכתב והשיב עליו מייד במכתבו מיום 30/1/07 שצורף כנספח ג' לתצהירה של הנתבעת ובו הוא מודיע כי הוא אינו מסכים להקטנת היקף העבודה לכ – 12 שעות בשבוע, מה שפוגע ביכולתו להתפרנס. הוא רואה בכך הרעת תנאים והוא מודיע על התפטרותו "עקב הרעת תנאי עבודה מוחשיים החל מ – 1/3/07". הוא אף נותן לנתבעת הודעה מראש של כחודש ימים. הנתבעת ענתה על מכתבו זה במכתב מאותו יום 30/1/07 (נספח ד' לתצהיר הנתבעת), בו היא מודיעה לתובע כי: "על מנת לסדר את נושא הרוקח האחראי בבית המרקחת (מה שאינך יכול למרות הבטחתך), עליה לעבור למשמרת אחרת. א,ב,ג,ד,ה – משעה 13:30 עד 19:30, בכל ימי ו' בשבוע... הנני משתדלת שלא לפגוע בכמות שעות העבודה הנוכחית שלך, למרות שאיני מחוייבת בהתאם לחוזה בינינו". על מכתבה זה השיב לה התובע לאלתר באותו יום במכתב (נספח ה' לתצהירה של הנתבעת), ובו הוא מודיע לה שאינו יכול לקבל את השינויים המוצעים על ידה במתכון העבודה, שינויים שאינם מתיישבים עם התחייבויותיו האחרות ועם מאמציו למצוא עבודה אחרת. לנוכח זאת, הודיע כי בחודש פברואר יעבוד במתכון שהוצע במכתב הנתבעת מיום 28/1/07 (נספח ב) שנוסחו הובא לעיל במכתבה של הנתבעת מאותו יום כתשובה למכתב האחרון, כותבת הנתבעת כי היא נאלצת להערך במיידית למתכון והיא היא מבינה שהתפטרותו בעינה עומדת.

12.
התכתובת המתוארת לעיל בין התובע לנתבעת, משקפת בצורה נאמנה את שקרה אותה עת. מהתכתובת עולה כי למעשה הנתבעת, באופן חד צדדי, הודיעה על שינוי מהותי בהיקף עבודתו של התובע, כאמור במכתב מיום 28/1/07, (נספח ב'). עוד עולה ממכתב זה כי גמלה בליבה של גב' ג'ורג'ט, ההחלטה למנות רוקח אחראי לבית המרקחת. בדיעבד ידוע לנו כי היתה זאת גברת שוקרון, שהיתה יכולה לענות על הדרישות לשמש "כרוקח אחראי" ושהחלה לעבוד בבית המרקחת העמודים בחודש ינואר 2007 קודם למכתב מיום 28/1/07. הפחתת היקף המשרה להיקף האמור, הינה הרעת תנאים מהותית. מדובר בהרעה מוחשית שעל פי דין אין חובה בנסיבות אלה לתת הודעה מוקדמת כאמור בסעיף 10 (1) לחוק הודעה מוקדמת, אך בכך נעסוק בהמשך.

התובע הודיע לנתבעת על אתר, כי אינו מוכן לשינוי זה שיש בו הרעה מוחשית בתנאי עבודה, ובנסיבות אלה יאלץ להתפטר. הנתבעת ערכה שינוי אחר במתכון העבודה, באופן שחייב את התובע לעבוד היקף שעות דומה, אך על פני מספר רב יותר של ימים, ובשעות אחרות. מדובר בהוספת ימי עבודה (חמישי ושישי) אף שינוי זה הינו שינוי מהותי והוא נעשה באופן חד צדדי על ידי הגב' ג'ורג'ט. התובע לא יכול היה לקבל על עצמו שינוי זה, הואיל ובאותה עת עבד במקום נוסף (לאחר שהנתבעת הפחיתה את היקף עבודתו במחצית שנת 2006 לערך כאמור לעיל). התובע הודיע לאלתר לנתבעת, על כי אינו יכול לקבל את המתכון המוצע בשל התחייבויות נוספות, שיש לו. הנתבעת לא הציעה איפוא החזרת המצב לקדמותו, אלא באופן חד צדדי הודיעה על המתכונת החדשה עליה היא החליטה. מדובר בשינוי חד צדדי בתנאי העבודה. מדובר בשינוי מהותי. מדובר בשינוי המהווה הרעה מוחשית של תנאי העבודה. מה גם, ששינוי זה למעשה טמן בחובו גם את העובדה שהנתבעת למעשה גמרה בדעתה, למנות רוקח אחר כרוקח אחראי.

13.
אציין כי כבר בשליש הראשון של שנת 2006, התחוור לתובע כי אינו מורשה לשמש כרוקח אחראי בשל כך שהרוקח המחוזי אינו מאשר את היותו רוקח אחראי. הנתבעת המשיכה להעסיק את התובע כרוקח של בית המרקחת העמודים, ואותה עת הנתבעת גב' ג'ורג'ט היתה רשומה באופן פורמאלי "כרוקח אחראי". במשך כשנה למעשה לאחר שהודע לנתבעת כי התובע אינו יכול לשמש כרוקח אחראי, המשיך מתכון העבודה עד שהנתבעת החליטה לשנותו, באופן חד צדדי כאמור. בנסיבות אלה, הנתבעת אינה יכולה להיתלות בטענה, שהיא תואנת שווא, בקשר לכך שהתובע אינו מורשה להיות רוקח אחראי. עניין זה היה ידוע לנתבעת כאמור שנה קודם לכן למכתב נספח ב' הנ"ל.הנתבעת הסכימה הלכה למעשה להעסיק את התובע כרוקח בבית המרקחת, על אף שלא היה מורשה אותה עת לשמש כרוקח אחראי.
היה זה הסכם עבודה חדש שבו הוסכם, על ידי התנהגות למעשה, להעסיק את התובע כרוקח, על אף שאינו רוקח אחראי כמשמעותו על פי דין.
הנתבעת צריכה היתה להעסיק את הגברת שוקרון ששבה מחופשת לידה (אליה יצאה מרשת סנטר פארם), ולכן באופן חד צדדי הודיעה על הפחתת שעות העבודה שלו כאמור במכתב מיום 28/1/07, ועל כך שהיא מחוייבת למצוא מחליף לרוקח אחראי. נעיר כי גם במכתב השני מיום 30.1.07 נספח ד' שבה הנתבעת ומציינת כי היא צריכה למנות רוקח אחראי.

14.
לנוכח כל זאת, אנו בדיעה כי השינויים החד צדדים שערכה הנתבעת ביום 28.1.07 (נספח ב') וביום 30.1.07 נספח ד' הינם
הרעת תנאים מוחשית ומהותית המזכה את התובע להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים כאמור בסעיף 11 (א) לחוק פיצוי פיטורים התשכ"ג – 1963. ויודגש, התובע לא עזב את העבודה לאלתר אלא
הודיע כי אינו מסכים לשינוי, הראשון ואף לא לשני ולמעשה קיים דיאלוג עם הנתבעת, בו הודיע, על כי אינו מסכים לשינוי וכי הוא רואה בו הרעת תנאים. בכך התובע למעשה, נתן הודעה שאפשרה לנתבעת לתקן העיוות והצריך תיקון. דא עקא ש"מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות" והנתבעת לא תיקנה דרכיה. לנוכח זאת אנו סבורים כי התובע נתן לנתבעים הזדמנות לתקן השינוי החד צדדי אך הם לא תיקנו כנדרש.

15.
מעיון בתלושי השכר של התובע ניתן לראות כי שכרו השתנה מדי חודש בחודשו. בנסיבות אלו נכון יהיה לקחת בחשבון את ממוצע השכר ב – 12 החודשים שקודם להודעת הפיטורים (אין מקום לקחת בחשבון את חודש פברואר 2007, שם הותקן מתכון עבודה בהיקף מיוחד שאינו משקף את עבודתו אצל הנתבעת). משכורתו הממוצעת בשנה שקודם לסיום עבודתו עמדה על 10,091 ₪ כפי שטען. התובע הועסק 3 שנים ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים בסך 30,273 ₪.

הודעה מוקדמת
16.
הנתבעת טענה כי התובע לא נתן לה הודעה מוקדמת כנדרש על פי הסכם העבודה. כאמור בהסכם העבודה שצוטט לעיל, תקופת ההודעה המוקדמת הינה חודשיים. יחד עם זאת יש לשים לב כי בחוזה העבודה נרשם שההודעה היא בת חודשיים, אלא אם כן יימצא רוקח חלופי המקובל על שני הצדדים. במקרה דנן, כאמור לעיל, החלה הגברת שוקרון לעבוד כרוקחת בבית המרקחת בראשית ינואר 2007. כאמור במכתב מיום 28/1/07 הנתבעת החליטה למנות מישהו אחר שישמש כרוקח אחראי. כזכור
התובע לא היה מורשה אותה עת לשמש כרוקח אחראי. בנסיבות אלה, נדמה שאכן הנתבעת מצאה כבר אותה עת
רוקח חילופי. לאור זאת ולאור התנאי בהסכם העבודה,
לפיו יש ליתן הודעה של חודשיים חל אלא "אם ימצא רוקח חלופי...". בדידן כאמור מצאה הנתבעת רוקח חלופי את הגב' שוקרון. ממילא לא צריך היה לתת הודעה של חודשיים וניתן היה להסתפק בהודעה מוקדמת של חודש כפי שנקבע בדין.

יתר על כן, מדובר בשינוי חד צדדי אותו יזמה הנתבעת. השינוי המקורי היה הפחתת היקף העבודה ל – 12 שעות שבועיות לערך. ברור שבנסיבות אלה לא ניתן לדרוש מהתובע להמשיך לעבוד. אף השינוי האחר, חלף השינוי המקורי שהוצע, לעבוד במתכון של 6 ימים בשבוע (במקום 4 ימים) לא התאים להתחייבויות האחרות, שהתובע היה מחוייב להם. בנסיבות אלה, לא ניתן לדרוש ממנו כי יעבוד עוד חודשיים ימים - תקופת ההודעה המוקדמת. הפטור מעבודה בתקופת ההודעה המוקדמת קבוע בסעיף 10 (1) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות תשס"א – 2001 ונראה שהוא חל כאן בכל אופן יש לזכור שהתובע המשיך לעבוד עוד כחודש ימים. לנוכח זאת, טענת הנתבעת, כאילו לא נתן התובע הודעה מוקדמת מספקת כנדרש על פי הסכם העבודה, נדחית.



זכאות לגמול עבודה בשעות נוספות
17.
לטענת הנתבעת, התובע אינו זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות, לנוכח הוראת סעיף 30 (5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, הואיל והתובע היה בתפקידי הנהלה טענה זו אינה מקובלת עלינו. כעולה מהסכם העבודה עם התובע, תפקידו לדאוג למלאי תקין של סחורות, לקניות במחיר סביר, ולמבצעים שוטפים. תפקידו של התובע אכן היה רוקח בבית המרקחת. על תחום הקוסמטיקה היתה אחראית משהיא אחרת (פרוטוקול עמוד 15 שורה 18) והתובע טיפל רק בנושא הרוקחות. הנתבעת, בשל עיסוקיה הרבים, לא פקדה את בית המרקחת מדי יום. יחד עם זאת, התובע היה זקוק לאישורה של הנתבעת בקשר להזמנת ציוד (פרוטוקול עמוד 15 שורה 19), הוא לא היה מורשה לעשות דברים מעבר למילוי החסרים. התובע אף לא היה אחראי על עובדים אחרים (עמוד 15 שורה 22). נכון אומנם שהתובע עבד במתכון קבוע פחות או יותר. מתכון זה הוסכם עם הנתבעת (פרוטוקול עמוד 15 שורה 24). מעת לעת היה התובע מזמין רוקח אחר מרשת בתי המרקחת סנטר פארם, שהיו שייכים/קשורים לנתבעים. שכרו של התובע, היה שכר רגיל של כ – 60 ₪ לשעה, ומעיון בתלושי השכר ניתן לראות שהוא עמד עם כל התוספות על כ- 10,000 ₪. לתפקיד מקצועי כזה מדובר בשכר מתאים. אין מדובר בשכר גבוה במיוחד או חורג באופן משמעותי למי ששימש למעשה כרוקח אחראי.

18.
לא הוכח לנו כי התובע
היה מוסמך להחליט על מדיניות בית המרקחת, על שינוי המוצרים, על החלפת הספקים, ואף לא על קבלה או פיטורים של עובדים. כך גם לא היה התובע מוסמך לשנות את מתכון העבודה, שעות הפתיחה וכיוצ"ב. נהפוכו, מהתכתובת המתוארת לעיל, עולה כי הנתבעת כעסה על התובע על כי בית המרקחת היה סגור במספר הזדמנויות, מה שלא נעשה באישורה בראש. לנוכח כל זאת, אנו בדיעה כי הנתבעת, עליה נטל ההוכחה, לא הוכיחה שהתובע בא לגדר סעיף 30 (5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, וממילא לא חל ביחס אליו הפטור הקבוע בסעיף האמור.

19.
לטענת ב"כ הנתבעת העובדה שהתובע לא דרש לקבל גמול עבודה בשעות נוספות תוך כדי תקופת עבודתו, צריכה לחסום את תביעתו. טענה זו אינה מקובלת עלינו, מדובר בזכות קוגנטית הקבועה בדין שאינה ניתנת לוויתור. התובע שהוא אדם צעיר, הסביר כי לא ידע אודות זכותו זו, ורק כשהחל לעבוד בקופת חולים מאוחדת, לאחר סיום עבודתו אצל הנתבעת, נודע לו הדבר. בכל אופן, אי העלאת הטענה בזמן עבודתו אינה חוסמת אותו מלדרוש זכויות קוגנטיות לאחר סיום העבודה.

20.
התובע זכאי איפוא לגמול עבודה בשעות נוספות. החישובים שערך התובע נסמכים על יסוד כרטיסי הנוכחות והשעון שהודפסו בזמן אמת על ידי המערכת שהתקינה הנתבעת והם המקובלים עלינו. החישוב שערך מקובל עלינו, בנסיבות אלה אנו קובעים כי התובע זכאי לגמול עבודה בשעות נוספות הנגזר מהיקף השעות המפורט בדו"חות נספח ו' לכתב התביעה בסך של 11,706 ₪.

קיזוז בגין נזקים "שגרם" התובע
21.
כאמור, לטענת הנתבעת, גרם התובע להפסדים בשל כך שעזב את מקום העבודה מבלי מתן הודעה מוקדמת כנדרש על פי הסכם העבודה. לטענה זו התייחסנו כאמור לעיל והיא נדחתה על ידנו.
22.
עוד טענה הנתבעת כי היא זכאית לפיצוי מהתובע בגין הפסד רווחים בשל העדרותו בימי ששי בחודשים פברואר ומרץ 2007. כאמור לדידנו די בהודעה המוקדמת שנתן התובע ביום 30/1/07 בנספח ג' לתצהירה של הנתבעת. לפיכך, לא צריך היה התובע להימצא בבית המרקחת בחודש מרץ. באשר לחודש פברואר, הרי שמתכון העבודה שהיה לתובע במחצית השניה של שנת 2006, כמו גם בחודש ינואר 2007, לא כלל בדרך כלל עבודה בימי ששי. הודעתה החד צדדית של הנתבעת במכתבה מיום 30/1/07 נספח ד', בו נקבע מתכון עבודה חדש, לא חייבה את התובע. צד ליחסי עבודה אינו רשאי לערוך שינוי כה מהותי במתכון העבודה, באופן חד צדדי. התובע הודיע על אתר שאינו יכול, בשל התחייבויות אחרות שנטל על עצמו, לעבוד במתכון החדש. דרישת הנתבעת שהתובע יעבוד בימי ו', בחודש פברואר, היתה שלא כדין ובדין רשאי היה התובע שלא לקבלה כפי שעשה במכתבו נספח ה' כאמור. לנוכח זאת, לא הפר התובע חובה כלשהי בגין העדרותו בימי ששי בחודשים פברואר ומרץ ולכן התביעה בעניין זה נדחית.

עוד טענה הנתבעת כי נגרם לה נזק תדמיתי ופגיעה במוניטין ושמו הטוב של בית המרקחת בקרב ציבור הלקוחות הירושלמי (סעיף 46 (ב) לתצהירה של התובעת). מדובר בטענה בעלמא, שלא הוכחה ונדמה שהועלתה רק כדי ליצור הרתעה והפחדה. טענה זו יש להוכיח באופן ברור. לנוכח זאת, אנו דוחים טענה זו.

סוף דבר
23.
אנו מקבלים כאמור את תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים וגמול עבודה בשעות נוספות ודוחים את טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת.

הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים הבאים:
א.
פיצויי פיטורים בסך 30,273 ₪.
ב.
גמול עבודה בשעות נוספות בסך 11,706 ₪.
ג.
פדיון חופשה בסך 5,000 ₪.
ד.
דמי הבראה בסך 600 ₪.
ה.
דמי חגים בסך 6,240 ₪.
ו.
תשלום חלף הפרשות לפנסיה בסך 701 ₪.
ז.
הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.


כל הסכומים הנ"ל בסעיף קטן א' עד ו' ישאו ריבית והצמדה כדין מיום 1/3/07 ועד לתשלום בפועל. לא ישולם הסכום הנ"ל תוך המועד האמור, ישא הסכום הנ"ל בסעיף קטן א' וב' בפיצויי הלנה בשיעור המירבי הקבוע בחוק הגנת השכר, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום,
ט"ז תמוז תשע"א, 18 יולי 2011, בהעדר הצדדים.






נציג ציבור,
הרולד בר

נציגת ציבור,
קטי מורלי

אייל אברהמי
, שופט
סגן נשיא







תעא בית דין אזורי לעבודה 2317/07 דוד וילסקר נ' אלגרבלי ג'ורג'ט, אלגרבלי מרדכי (פורסם ב-ֽ 18/07/2011)