פסקי דין על אילן סלע |

3348-07/11 בפמ     19/07/2011




בפמ 3348-07/11 אילן סלע נ' מדינת ישראל








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת



בפ"מ 3348-07-11 סלע נ' מדינת ישראל






בפני

כב' השופטת
עדי במביליה – אינשטיין

המבקש
אילן סלע


נגד

המשיבה
מדינת ישראל



החלטה

בפני
י בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מ"ר 30-963-28 (להלן: "הרכב"), שהוטל ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים. לא הוצג בפני
י אישור בדבר אחסנת הרכב.

עפ"י כתב האישום בתאריך 02/07/11 בשעה 04:03, נהג בנו של המבקש ברכב בהיותו שיכור. בדוגמא של אוויר נשוף נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף הינו 520 מיקרוגרם.

ב"כ המבקש חלקה על קיומן של ראיות לכאורה וטענה כי בדיקת המאפיינים שנערכה למבקש הינה תקינה. כמו כן טענה לפגם בהליך השימוע היות שנערך ללא נוכחות המבקש. במסגרת הבקשה בכתב נטען כי המבקש עשה כל שביכולתו כדי להבהיר לבנו כי עליו להימנע מביצוע עבירות בזמן נהיגתו ברכבו וכי היות והינו חייל ביחידה קרבית סמך עליו כי כך אכן יעשה. הרכב בבעלות המבקש, אשר הינו המשתמש העיקרי ברכב. ב"כ המבקש הצהירה כי למרות שהתביעה מבקשת לחקור את המבקש על תצהירו ואינה מקבלת טענותיו העובדתיות – לא יתייצב המבקש לדיון.

ב"כ המשיבה התנגדה לשמיעת הבקשה שהמבקש לא התייצב לצורך חקירה על תצהירו. לגופו של עניין ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה על רקע קיומן של ראיות לכאורה ולאור חומרת העבירה שבוצעה, המעידה על מסוכנות והיות שלא מתקיימים היסודות הקבועים בתקנה 57 ב.

לאחר עיון בתיק החקירה, הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לנהג בכתב האישום:

ב"דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות" ובמזכר שערך השוטר אסלן אהרון צוין כי הנהג נעצר עקב חשד לנהיגה בשכרות. עוד צוין בדו"ח זה כי מפיו של הנהג נדף ריח חזק מאד של אלכוהול, כי התנהגותו היתה רדומה וכי בתשאול ראשוני טען הנהג שהוא חוזר מפאב באפיקים.
עוד צוין כי הנהג נכשל בבדיקת נשיפון.

ב"תחקור חשוד" הודה הנהג כי שתה 1/3 בירה בביתו, בנוכחות המבקש, אמו, אחיו ואחותו.

תגובה שונה מסר הנהג במסגרת דו"ח העיכוב, בדו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" ובעת השימוע: "לא שתיתי, זה רק בושם".

בתיק פלט תוצאות בדיקת הינשוף בהם נמצאו 520 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף וכן מזכרי שוטרים המשקפים הקפדה על 15 הדקות ללא אכילה, שתייה והקאה וחמש דקות ללא עישון.


הנהג עבר בהצלחה את מבחני הביצוע, אך בשלב דיוני זה אין בכך כדי להשליך על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, בעיקר שעה שבדיקה מדעית באמצעות מכשיר הינשוף הציגה תוצאה המעידה על מצב של שכרות. משקלם היחסי של מבחני הביצוע יבחן במסגרת התיק העיקרי, בשים לב לכלל הראיות ולהתרשמות בית המשפט מהן.

בשלב הדיוני הנוכחי על בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה בלבד. דרישה זו מתמלאת נוכח ממצאי בדיקת הינשוף, ריח האלכוהול החזק שנדף מפי הנהג, התנהגותו הרדומה של הנהג ואמרותיו הסותרות ביחס לחשד המיוחס לו.


על פי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית המשפט יבטל את איסור השימוש אם המבקש לא ידע או שלא נתן הסכמתו לכך שהנהג ינהג ברכבו או שהנהג פעל בניגוד להוראות המבקש והמבקש עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.


על פי סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה, בית המשפט רשאי לבטל או לקצר את התקופה בתנאים או ללא תנאים בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת ובהתחשב בזיקה בין הבעלים לנהג.

בבקשה לא נטען כי המבקש לא ידע או שלא נתן הסכמתו לכך שבנו ינהג ברכב ומנוסח הבקשה עולה כי המבקש הרשה לבנו להשתמש ברכבו משום שסמך עליו.

בבקשה נטען כי "המבקש עשה כל שביכולתו כדי להבהיר לבנו, חייל בשריון, כי עליו להימנע מביצוע עבירות כלשהן עת הוא משתמש ברכבו", אולם לא צוין באילו פעולות נקט בכדי לעשות "כל שביכולתו" על מנת למנוע מבנו לבצע עבירות בכלל ובמועד העבירה נשוא תיק זה בפרט.


המבקש לא התייצב לדיון, למרות דרישת התביעה לחקרו על תצהירו, ולכן לא ניתן היה להתרשם מאמינות טענתו כי הבהיר לבנו שעליו להימנע מביצוע עבירות תוך שימוש ברכב. בנוסף, לאור העדרו, לא ניתן היה לברר מהן אותן "פעולות" בהן נקט המבקש כנטען בבקשה ומשכך, לא הוכח כי המבקש עשה "כל שביכולתו", בהתאם לדרישות הפקודה והפסיקה.


זאת ועוד, מדברי הנהג במסגרת "תחקור חשוד" עולה כי שתה משקה אלכוהולי מסוג בירה, בנוכחות אביו, בשעות אחר הצהריים. בידעו כי בנו שתה אף בנוכחותו,
מספר שעות לפני יציאתו, היה על המבקש להקפיד הקפדה יתרה ולהזהיר את בנו באופן ספציפי מפני נהיגה לאחר שתיית אלכוהול, בעיקר שעה שבנו יצא לבילוי לילי בפאב במועד העבירה. המבקש לא הראה כי נקט בפעולה כלשהי, לרבות אזהרת בנו אזהרה ממוקדת מפני נהיגה לאחר שתיית אלכוהול במהלך הבילוי אליו נסע.



בנסיבות האמורות, לא שוכנעתי כי המבקש עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה.

לאור האמור, אין המבקש עונה לתנאי סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה.

אף בראי סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה, אין הצדקה למבוקש.

המבקש הינו אביו של הנהג. הרכב משמש את האב לצורך הגעה לעבודתו וכן להתניידות יומיומית בהיותו תושב רמת הגולן. נסיבות אלא אינן חריגות ואינן מצדיקות ביטול או קיצור תקופת איסור השימוש במקרה דנן.

מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה בסדר היום של בעל הרכב, הנלווית לסנקציה של איסור השימוש, ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להלחם במתרחש בכבישים ולוודא שבעל הרכב יעשה כל שביכולתו למנוע ביצוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

ב"כ המבקש טענה כנגד תקינות השימוע, אשר נערך ללא נוכחות המבקש. המבקש הוזמן, באמצעות בנו-הנהג, לשימוע שנערך בפני
קצין המשטרה. משכך ניתנה לו הזכות להישמע ומשבחר שלא להתייצב אין לו להלין אלא על עצמו.

מן המקובץ עולה כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה חמורה של נהיגה בשכרות באמצעות רכבו של המבקש והמבקש אינו עומד בתנאי סעיף 57ב(ב) ו-(ג) לפקודת התעבורה.


אשר על כן, הבקשה לביטול איסור השימוש נדחית.
ההחלטה תשלח לצדדים.
ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"א, 19 יולי 2011, בהעדר הצדדים.







בפמ בית משפט לתעבורה 3348-07/11 אילן סלע נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 19/07/2011)