פסקי דין על נסאר אחמד | פסקי דין על נסאר נסאר | פסקי דין על אינג' זכרייה נדן | פסקי דין על סהר חברה לביטוח |

119716/01 א     13/06/2004




א 119716/01 נסאר אחמד, נסאר נסאר נ' אינג' זכרייה נדן, סהר חברה לביטוח בע"מ




1
בתי המשפט
א 119716/01
בית משפט השלום תל אביב-יפו
13/06/2004

כב' השופטת אחימן יעל

בפני
:
התובעים
1 . נסאר אחמד

2 . נסאר נסאר

בעניין:

עו"ד אלאסמר

ע"י ב"כ
נ ג ד

הנתבעים
1 . אינג' זכרייה נדן

2 . סהר חברה לביטוח בע"מ
עו"ד אלרום

ע"י ב"כ
פסק-דין

מבוא:

לפני הונחה תביעה כספית על הסך של 412,000 ₪ .

התובע מס' 1 והתובע מס' 2 הינם אב ובן (וייקראו להלן במשותף: "התובעים") כאשר תובע מס' 1 הוא בעל הזכויות והתובע מס' 2 הוא המחזיק בנכס הידוע כגוש 7022 חלקה 24 ברחוב שערי ניקנור 40 ביפו (להלן: "הבית"). התובעים טוענים כלפי הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע"), אשר נשכר על ידם לצורך ביצוע עבודות קונסטרוקציה של הריסה ובניה מחדש בבית כי, עבודתו בוצעה ברשלנות וכי עליו האחריות לשפותם בגין כל הנזקים שנגרמו להם בעטייה של עבודתו הלקוייה.

כלפי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") מופנית התביעה בהיותה המבטחת של הנתבע .

השתלשלות הדברים המוסכמת:

המחדל העיקרי המיוחס לנתבע הוא זה שנתגלה בהתפוררות הטיח ושקיעת תקרת דירתם של שכני התובעים בדירה מתחתם ועניין זה שהחל כסיכסוך שכנים נדון כבר בעבר בבית המשפט . לסיכסוך שבפני
איפוא כבר "היסטוריה", כאשר עיקרי הדברים אינם שנויים כלל במחלוקת ולנוחות המעיין בפסק הדין יובא להלן רצף העובדות המוסכם:

1. התובעים מתגוררים בבית שהוא בניין משותף בן 2 קומות. בקומה הראשונה שתי דירות, האחת, בהחזקת משפחת עודה (להלן: "עודה") והשניה, בהחזקת משפחת מועלם (להלן: "מועלם"). בקומה השניה של הבית שתי דירות נוספות המוחזקות על ידי התובעים.
2. במשך 10 השנים האחרונות שקדמו להיווצרות הסיכסוך עמדה על כנה רק דירה אחת מבין השתיים המוחזקות על ידי התובעים, זו שהייתה בנויה מעל מועלם, לאחר שהדירה הנוספת מעל עודה נהרסה על ידי עמידר עד להיוותרות שרידים ממנה בלבד.
3. בשנת 1992 או בסמוך החליטו התובעים לבצע עבודת הריסה והקמה מחדש של שרידי המיבנה מעל עודה ושל הדירה מעל מועלם ולצורך כך שכרו את שירותיו של הנתבע שהוא מהנדס בהכשרתו להכנת תוכניות קונסטרוקציה.
4. הנתבע אכן הכין תוכניות קוסטרוקציה שעל פיהן הוגשה בקשה להיתר בנייה ובפועל ניתן בשנת 1993 היתר בנייה על פיו החלו התובעים בבניית ביתם (ראה ס' 8 לעדות הנתבע).
5. בינואר 1995 הושלמו עבודות הבניה של שתי הדירות מעל עודה ומועלם ומיד בסמוך התגלתה שקיעה והתפוררות של הטיח בתיקרת עודה.
6. בתאריך 5.1.95 ניתן צו שיפוטי להפסקת עבודות הבניה ולביטול טופס 4 עקב הוראה של הרשות התיכנונית לחיזוק התיקרה בקומת הקרקע אצל עודה (ראה נספחים 1 ו-2 לעדות התובע 1).
7. לפי הוראת מר גפני מיכאל, סגן מנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה במינהל ההנדסה בת"א נשלח מהנדס אורי שוורץ לבדיקה בדירה ומסקנותיו הוצגו במכתב מיום 9.1.95 ובו מתועדים שני ביקורים סמוכים שערך בדירת עודה.

נוסח המכתב מובא להלן:
"לכבוד...

הנדון: מבנה ברח' שערי ניקנור 40

לפי בקשתך ביקרתי במקום בתאריך 5.1.95 ובהמשך בתאריך 8.1.95 בכתובת הנ"ל לאלו מסקנותי:
מסקנות-
קיים מבנה דו קומתי, קירות כורכר ובלוקים, תקרות בקומת קרקע בחלק הצפוני קימרונים ובחלק הדרומי תקרות מבטון מזויין.
בתקרות מבטון מזויין בקומת הקרקע נופלים גושי טיח ובטון, ברזלים
קיימת סכנה להתמוטטות.
מעל התקרה הנ"ל נבנתה תקרה חדשה (רצפה) של דירת קומה ראשונה.
התקרה הקיימת לפי המתכננן של הקומה הראשונה משמשת כתבנית של
הריצפה החדשה.
התקרה החדשה נבנתה על מערכת קורות שעומדות על הקורות הנושאים
של המבנה ללא שום חיזוק של תקרת קומת הקרקע, או מערכת עמודים
ויסודות.
לפי דעתי הסיבה לשקיעה ומצב תקרות קומת הקרקע נובעת משני
סיבות:
1. לפני ביצוע המבנה בקומה הראשונה היה צורך לחזק תקרת בטון
קומת קרקע.
2. מצב תקרת קומת קרקע וברזל בתקרה גלוי וחלוד.
יש לחזק מיידית את התקרה בקומת הקרקע ע"י מערכת יסודות, עמודים
קורות + פרופילים rhs .
עד לחיזוק הסופי יש לחזק באופן מיידי וזמני את התקרה הנ"ל.
עמידר ביצע תמיכות זמניות אבל לא באופן יסודי.
כל העבודות יבוצעו לפי תוכניות והוראות ופיקוח מהנדס מוסמך.
בכבוד רב,
אורי שוורץ."

8. ביום 20.9.95 הוגשה תביעה על ידי ארבעה בני עודה , כנגד שני התובעים כאן , הנתבע, עמידר, ועיריית ת"א. התביעה שהוגשה נתמכה בחוות דעתו של מהנדס קופלמן (להלן: "קופלמן").
קופלמן אשר חקר את סיבת שקיעת התיקרה והתפוררות הבטון חיווה דעתו כי תופעת השקיעה הינה תוצאה של הקמת הדירה מעל עודה ואולם לא היה החלטתי במימצאיו לגבי גורם התפוררות הטיח.
9. ביום 12.2.96 מינה בית המשפט את המהנדס ויינלס כמומחה מטעמו (להלן: "ויינלס") וזה קבע בחוות דעתו כי שקיעת התיקרה נבעה מביצוע בניה על גבי תיקרה שלא הייתה "מסוגלת" לשאת את העומס בין היתר מפאת פעילות קורוזית שהתרחשה במהלך השנים שבהן היה המיבנה מגולה טרם הקמת הדירה.
10. ביום 5.2.97 ניתן פסק הדין בתביעה על ידי כבוד השופט דן מור כנגד התובעים על דרך הפשרה אשר אימץ את חוות דעתו של ויינלס והוסיף פיצוי כספי של 20,000 ₪ לטובת עודה.

המסכת העובדתית הנ"ל אשר אינה שנוייה, כאמור, במחלוקת יוצרת חזית נרחבת למדי של הסכמה אשר על בסיסה , ניתן לקדם את ההכרעה בתיק.
הבסיס להכרעה הינו, קיומה של תיקרה שקועה ומתפוררת בדירת עודה שמעליה הוקמה דירת התובעים בתיכנון הנתבע. הקשר בין התופעות שנתגלו בדירת עודה לבין עבודת התיכנון של הנתבע מוכחש באופן גורף על ידי הנתבעים.

השאלה שבמחלוקת:

השאלה העומדת להכרעה הינה אם הוכחה אחריותו של הנתבע לנזקים שנגרמו לתיקרת עודה ובעקבות זאת לעלויות שהוטלו על התובעים בשיפוי עודה ולנזקים הנוספים לדירת התובעים. שאלה זו תידון בהתחשב בעובדות שהוצגו בפני
ובחוות הדעת המקצועיות שהוצגו ונותניהן התייצבו לחקירה. חוות הדעת של מי מבין המומחים שלא התייצב לחקירה, נעדרת משקל ראייתי כלשהוא , כטענת ב"כ הנתבעים. חוות הדעת אשר עושיהן התייצבו לחקירה הינן אלה שנערכו על ידי ויינלס , ואופיר בכפוף להסתייגויות שיוצגו בהמשך.

ראיות הצדדים:

חומר הראיות של התובעים בכל הנוגע להוכחת אחריותו המקצועית של הנתבע מבוסס איפוא על חוות דעתו של וויינלס ואילו הנתבע מבסס את הכחשתו על האמור בחוות דעת מהנדס דוד אופיר (להלן: "אופיר") אשר הוגשה מטעמו.

עיינתי בחוות דעתו של אופיר, והגעתי למסקנה כי חלקים נרחבים בה נעשו בחריגה מסמכות . כך לדוגמא, כולל אופיר בחוות דעתו סקירה של ההליכים שהתנהלו בין הצדדים , כולל התייחסויות בעלות אופי משפטי (ס' 8-10 לפרק א') שאינן כלל בתחום הכשרתו או סמכותו . עוד חורג אופיר מסמכותו כשהוא מעמיד את עצמו "כשופט על" של חוות דעת עמיתיו ושולל בדרך זו או אחרת , את ערכן גם כשזו עומדת בסתירה להכרעות בית המשפט בתביעה הנוספת שהתנהלה בעניין. בהקשר זה יצויין , כי הימנעות מחקירתו של אופיר בנושאים אלה אין בה כדי ל"הכשיר" את חלקי חוות הדעת הפסולים (ראה ע"א 16/89) וממילא אין בכך כדי להגביר את משקלה. מחלקים אלה בחוות דעתו של אופיר , נכון להתעלם וכך אעשה.

חלקה הרלבנטי של חוות דעתו של אופיר הינה זו העוסקת בחישובים של משקל תוספת הבנייה. לפי חישובים שערך, תוספת הבנייה בהקמת שתי הדירות מחדש, קטנה משמעותית מעומס הבנייה המקורי שהיה קיים על גבי התיקרה , כך שמבחינה הנדסית , לדעת אופיר, נשלל כל קשר בין הבנייה החדשה שתוכננה על ידי הנתבע לבין השקיעה של התיקרה אצל עודה.
ניתוח ראיות הצדדים והמסקנות:
הזיקה שבין עבודות התיכנון של הנתבע לבין הקמת הדירה מעל עודה , ושקיעת התיקרה בדירת עודה מוכח על פניו מבחינת לוח הזמנים, כך שמרבית ההתפלמסות בין הצדדים היא מיותרת ולא מובנת. הקמת המיבנה של דירת התובעים הסתיימה בינואר 1995 וזה המועד שבו התגלתה השקיעה בתיקרת עודה עד כדי סכנה של ממש. ויינלס ואופיר יכולים גם להסכים בנקודה נוספת כפי שהם גם עושים בפועל, כי מצבה של תיקרת עודה לא היה תקין עוד לפני תחילת התיכנון והבנייה של דירת התובעים.

בעניין זה הינני להפנות לדבריו של ויינלס כשהוא אומר:

"סביר להניח כי דרך התיקרה היו נזילות מים. הברזל קיבל קורוזיה, ניפחו גדל . הגדלת הנפח הפעילה כוחות על הבטון אשר התפוצץ ושיכבת הבטון התקלפה . התוצאה היא: הקטנת עובי התיקרה והקטנת עובי הברזל . הדבר כשלעצמו יכול לגרום לכשל... הבנייה נעשתה על תיקרה שלא הייתה מסוגלת לקבל את העומס. ..".

וכן אומר אופיר בחוות דעתו בעמ' 12 ס' 2 :

"ישנן כל הסיבות כפי שנימנו להניח שהשקיעה, והתפוררות הבטון והברזל נוצרו הרבה לפני הבנייה הנ"ל...".
ויינלס ואופיר מסכימים כי הבעיות שנוצרו בתיקרת עודה מקורן, ולו באופן חלקי מהחלשת התיקרה בשל רטיבות שחדרה אליה לאחר הריסת הדירה שמעליה שנים קודם לכן . אין איפוא רלבנטיות לדעתו של אופיר , בהקשר זה, ולפיה היה משקלה של תוספת הבנייה קטן מכפי משקלה של הבנייה המקורית לאחר שהוכח כי התיקרה לא הייתה מותאמת לכובד שהוטל עליה - יהא משקלה אשר יהא - נוכח חולשתה.
קריסת התיקרה , על אף המשקל המופחת שהוטל עליה , ממחישה רק את חולשתה .
יש לקבוע כמסקנה מקצועית המבוססת על ניתוח חוות הדעת שהוצג לעיל כי הסיבה למצבה של תיקרת עודה הינה בהקמת הדירה מעליה , הגם , שמסיבות שונות , הייתה זו חלשה מכפי הנדרש לנשיאת תוספת הבנייה.

ויינלס מסכים כי תוספת הבנייה צריכה הייתה להיעשות לאחר ביצוע תמיכות וחיזוקים לתיקרה הקיימת וזוהי גם הדרך המוצעת בחוות דעתו לתיקון השקיעה בתיקרה.
בחוות דעתו של אופיר אין התייחסות לדרך התיקון של הליקוי.
יש לקבוע איפוא , על בסיס חוות דעתו של ויינלס, המקובלת עלי, כי הקמתה של תמיכה לתיקרה באמצעים ההנדסיים המפורטים בחוות הדעת היה בה כדי למנוע את תהליך שקיעתה.

ומכאן, "לשאלות המפתח" -

מי היה האיש שאמור היה לזהות בשלב התיכנון את הנתונים המיוחדים של המיבנה והצורך בתמיכת תיקרת משפחת עודה וחיזוקה לפני כל תיכנון ללא קשר למשקל הבנייה המתוכננת? מי האיש שאמור היה להעריך את הסיכון שבהקמת מיבנה חדש על גבי מיבנה ישן יהא משקלו המופחת אשר יהא? כלום לא המתכנן של המיבנה? כלום לא היה זה תפקידו המתבקש של הנתבע שהוא מהנדס בהכשרתו ואמור לכלול בין שיקוליו גם את מצבה של התיקרה שמתחת למיבנה שהוא מתכנן?

דומני כי הכל מבינים כי אלה שאלות ריטוריות בלבד , התשובה להן מציגה רק אפשרות אחת:

הנתבע.

במובן זה של הדברים מתגלה הגנת הנתבע כחסרת בסיס ודינה לדחייה.

התובעים הוכיחו את תביעתם כנדרש במשפט אזרחי והיא מתקבלת בחלקה העוסק בחובת הנתבע לשפותם במלוא הפיצוי שנדרשו לשלם למשפחת עודה בהתאם להליך המשפטי שהתנהל בפני
כב' השופט דן מור.

אשר לחלק התביעה העוסק באחריותו של הנתבע לליקויי בנייה שהתגלו בדירתם -

בעניין זה טוענים התובעים כי בדירה נתגלו סדקים בתיקרה ובקירות אשר מקורם בכשלים בתיכנון הקונסטרוקטיבי של המיבנה . בטענתם זו נסמכים התובעים על חוות דעתו המשלימה של ויינלס מיום 29.10.01 , האומד את עלות תיקון הליקוי בסכום של 7,500 דולר .
עוד מסתמכים התובעים על מסקנות ויינלס ביחס למישגים שנפלו בתיכנון כפי שאלה באו לידי ביטוי בדירתה של משפחת עודה כתומכים את המסקנה לקיומם של כשלים קונסטרוקטיביים בדירתם . בחומר הראיות של הנתבעים קיימת תמיכה למימצאים המזוהים בחומר הראיות של התובעים כאשר דוד אופיר בחוות דעתו מאשר קיומם של סדקים , אחריהם יש לעקוב כהגדרתו , הגם שאין הוא רואה בהם כסדקים חריגים . אין בחומר הראיות של הנתבעים כל נתון סותר לעניין עלות התיקון של הנזקים בתחום זה, כפי שזו נאמדת בחוות דעתו של ויינלס.
מכאן, כי חומר הראיות של התובעים אשר לא נסתר בחקירות, ונתמך בעקיפין בראיות הנתבעים הינו בעל משקל עודף על פני ראיות הנתבעים ויש בו כדי לשמש בסיס לקביעת מימצא עובדתי בדבר קיומם של ליקויים בדירה ועלות תיקונם כפי טענת התובעים.
התובעים איפוא זכאים לפיצוי בגין חלק זה של תביעתם בסכום של 7,500 דולר.

אשר לחלק התביעה העוסק בהוצאות העקיפות בגין עלות דמי שכירות שנגרמו לתובעים בשל פינוי המיבנה והצורך במציאת מדור חלופי -

בעניין זה טוען התובע מס' 2 כי נאלץ לשלם דמי שכירות לתובע מס' 1 בסכום של 500 דולר לחודש, תמורת הרשות לדור בביתו ואולם לא הוצגה מטעמו כל ראייה מניחה את הדעת בעניין זה, ומחקירתו הנגדית משתמע (עמ' 8 שורה 6-8) כי בפועל לא בוצעו תשלומים סדירים כדמי שכירות.
לפיכך, נידחה חלק זה של התביעה.
אשר לחלק התביעה העוסק בהשבת הוצאות שכר טירחה ששולמו בגין טיפול משפטי בהליכים שנוהלו על ידי עיריית ת"א בבית המשפט לעניינים מקומיים -

חלק זה נעדר כל ראייה מניחה את הדעת ולפיכך נידחה.

סיכום:

לסיכום, התביעה הוכחה כנדרש במשפט אזרחי והיא מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד את הסך של 14,806 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד את הסך של 48,677 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

הנתבעים ישלמו לתובעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד עלות חוו"ד מומחה ביהמ"ש בסך של 6,209 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום המינוי ועד לתשלום בפועל.
הנתבעים ישלמו לתובעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד את החזר האגרה בתיק לפי הסכום שנפסק בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום של האגרה ועד להחזר בפועל.

הנתבעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד ישלמו לתובעים את הסך בשקלים השווה ל- 7,500 דולר שהם 31,500 ₪ נכון ליום הגשת התביעה ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
אשר לעוגמת נפש -

אין ספק כי לתובעים נגרמה עוגמת נפש רבה בשל מחדלי הנתבע ואלה הובלו בדרך ייסורים בהליכים משפטיים מרובים ובאי נוחות גדולה שאומדן כספי מקובל אינו מבטא.
אני פוסקת לזכותם של התובעים פיצוי בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.
הנתבעים ניהלו , לפי הבנתי, הגנת סרק שעה שלא היה כל מקום להטיל ספק באחריותם למחדל ולתוצאותיו.
אני מחייבת את הנתבעים שניהם ביחד וכל אחד לחוד בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתנה היום כ"ד בסיון, תשס"ד (13 ביוני 2004) במעמד ב"כ הנתבעת עו"ד סלומון ממשרד עו"ד אלרום
וב"כ התובעים עו"ד אלאסמר
.
יעל אחימן, שופטת

ראיות: 26.1.04, 22.3.04
סיכומי התובעים: 13.04.04
סיכומי הנתבעים: 16.5.04








א בית משפט שלום 119716/01 נסאר אחמד, נסאר נסאר נ' אינג' זכרייה נדן, סהר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/06/2004)