פסקי דין על יצחק גיל פלדמן | פסקי דין על רפאל (רוי) ביהם

7908-03/11 רעצ     20/07/2011




רעצ 7908-03/11 יצחק גיל פלדמן נ' רפאל (רוי) ביהם








בית משפט השלום בחיפה



20 יולי 2011

רע"צ 7908-03-11 פלדמן נ' ביהם




בפני

כב' השופט שלמה לבנוני
, סגן נשיא

המבקש
יצחק גיל פלדמן

ע"י ב"כ עוה"ד
טל שחר בלוך


נגד

המשיב
רפאל (רוי) ביהם
ע"י ב"כ עוה"ד
שלומית ישורון סוניס ואח'



פסק דין


1.
המשיב הגיש בקשה לביצוע שיקים ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה. עם הגשת הבקשה נתבקש כב' רשם ההוצאה לפועל שי גור להטיל עיקול על נכס מקרקעין של המבקש, טרם המצאת האזהרה. הבקשה נתמכה בתצהיר. נטען בבקשה כי סכום השיקים עולה לסך של 300,000 ₪ וכי למבקש זכויות בלעדיות בנכס והוא אינו מתגורר בו. הטלת העיקול בטרם המצאת האזהרה נתבקשה לשם מניעת סכנת העברת הזכויות בנכס שעיקולו מבוקש והכבדה על המשך הליכי ההוצאה לפועל שיינקטו בתום תקופת האזהרה. הרשם גור נענה לבקשה והטיל עיקול כמבוקש.


בעקבות זאת הגיש המבקש לרשם גור בקשה לביטול החלטתו. בגדר הבקשה נטען, בין היתר, כי ההמחאות נשוא בקשת הביצוע הן המחאות גנובות משנת 02', המוגשות לביצוע רק עתה, וכי לא הועלתה כל טענה או ראשית ראיה לניסיון הברחת נכסים או טעם כלשהו המצדיק הטלת העיקול טרם המצאת האזהרה.


בתאריך 15.11.11 החליט הרשם גור לדחות את הבקשה. אכן, לנוכח טענות המבקש הוא ציין כי "הוגשה לכאורה תלונה בגין גניבת או אובדן השטרות הנ"ל... מאידך מדובר באינדיקציות לכאוריות בלבד, והערכאה המוסמכת לדון בטענות הינה הערכאה השיפוטית, במסגרת הדיון בהתנגדות, אם וכאשר תוגש". אופרטיבית קבע הרשם גור כי "יודגש כי מדובר בסעד דיוני בלבד, אשר אינו מקנה למעקל זכות מהותית בנכס. הטלת העיקול מונעת אך ורק את העברת הבעלות בנכס, אך לא אמורה לפגוע בזכותו של המבקש לגור בנכס, להשכירו או לבצע בנכס כל פעולה אחרת (מלבד העברת בעלות)". ולכן "מאחר ולא נטען בבקשה כי הטלת העיקול מהווה הכבדה מיידית ומוחשית על החייב, וכן לאור גובה החוב בתיק, ומעמדן הלכאורי של טענות ב"כ החייב, אני סבור כי אין להורות על ביטול לפחות בשלב זה".


על החלטה זו הונחה בקשת רשות לערער שבפני
י.

2.
הוריתי לב"כ המשיב להגיב לבקשת רשות הערעור. לאחר מכן הונח בפני
י מחזור נוסף של טיעוני ב"כ הצדדים וסוכם כי החלטתי תינתן על יסוד החומר שבתיק.

3.
ביני לביני יש לציין כי המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר והתנגדות זו נתקבלה על ידי כב' הרשם זיתוני. במהלך הטיעונים שבפני
י הלכו והתעבו טענות בעלי הדין אהדדי. בעלי הדין מאשימים האחד את משנהו בהאשמות שונות לעניין השיקים האמורים, זה בכֹה וזה בכֹה. לא אדרש לכך, כפי שיבואר בהמשך.

4.
שקלתי מכלול הטיעונים שבפני
י. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור לגופה ובדעתי לקבל את הערעור ולבטל את החלטתו של הרשם המלומד.

5.
הוראת הבסיס בסעיף 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מורה אותנו כי "לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה (היא תקופה של 20 יום – ש.ל.), זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות העניין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן". לנוכח זאת משלימה הוראת סעיף 14(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 כי "ביקש הזוכה שהליך יינקט לפני מתן האזהרה לחייב, או לפני שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, ינמק בקשתו ויצרף לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות הכלולות בבקשה".


מקובלת עליי עמדת ב"כ המשיב כי בקשה לביצוע שטר דינה כבקשה לביצוע

פסק דין
לכל דבר ועניין. ואף על פי כן לא מאבחנים, המחוקק ומחוקק-המשנה, בין שני אלו. בכל בקשת ביצוע, כך הכלל, לא יינקט הליך כלשהו מהליכי ההוצאה לפועל, אלא לאחר שקיבל החייב את האזהרה וחלפה התקופה של 20 יום שתאפשר לחייב, מן הסתם, לפרוע את החוב הפסוק ולהימנע מנקיטת הליכי הוצאה לפועל.

6.
ומכאן נגזרת המסקנה כי ברגיל לא ננקטים הליכי הוצאה לפועל אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות נקיטת הליך בטרם המועד האמור. על יסוד נתונים אלו לא הונחה בפני
הרשם גור התשתית הנדרשת. העובדה שמדובר בחוב פסוק בסכום של 300,000 ₪ אינה גוזרת, אוטומטית, כי יחול החריג לכלל. אף העובדה שבדירה הנדונה לא מתגורר המבקש, באופן שהיא משמשת לו, לשיטת המשיב המוכחשת על ידי המבקש, כ"דירת השקעה", אף היא אינה גוזרת, אוטומטית, כי יחול החריג לכלל. ובוודאי שטענה סתמית כי אי הטלת עיקול בטרם חלוף הזמן מתבקשת למניעת סכנת העברת זכויות והכבדה על המשך הליכי הוצאה לפועל, כך הא ותו לא, בוודאי איננה מצדיקה להיענות לבקשה האמורה. שהרי היא בבחינת הנחת המבוקש. והרי על המבקש להביא תשתית קונקרטית וייחודית, שתהא נסמכת בעובדות ולא בהנחות, על מנת שממנה תיגזר המסקנה של סכנת הברחת הזכויות והכבדה על המשך הליכי ההוצאה לפועל. משמע, לא ניתן להקדים את העגלה לפני הסוסים.


7.
כך, לטעמי, בעיקר לאחר שהונחה בפני
הרשם גור בקשת הביטול. הנמקתו של הרשם גור על פיה המבקש לא טען כי הטלת העיקול מהווה הכבדה מיידית ומוחשית, אינה יכולה לעמוד. לא המבקש-החייב אמור להביא תשתית כאמור, בשלב המקדמי הזה של הליכי ההוצאה לפועל. נהפוך הוא: על המשיב-הזוכה, המבקש להצדיק חריג לכלל, מוטל הנטל להביא תשתית כאמור.

8.
ודוקו: החלטתי זו לא דנה במאזן השיקולים שיעמוד לפתחו של רשם ההוצאה לפועל לאחר שתחלוף תקופת האזהרה והחוב הפסוק לא ישולם. בוודאי שהחלטתי זו לא דנה במאזן השיקולים שיעמוד לפתחו של בית משפט זה, לאחר שניתנה רשות להתגונן. כאמור, מאז ההחלטה האמורה נצברו שיקולים ושיקולים-שכנגד, והם אינם נבחנים בהכרעתי זו. די לי בכך שעובר למתן החלטתו של הרשם גור לא היו נתונים שהצדיקו להחיל את החריג לכלל, והיו נתונים שהצדיקו, ממילא, להיעתר לבקשת ביטול העיקול, בשלב ההוא.

9.
לנוכח המתחייב מכך, הגם שבדעתי לבטל את החלטת רשם ההוצאה לפועל בדעתי לקבוע שביטול העיקול הזמני יהא בחלוף תקופה שאקצוב. כך, על מנת לאפשר למשיב להגיש בקשה מתאימה לבית משפט זה, על יסוד מאזן השיקולים העדכני, בעקבות החלטת הרשם גור, וכפי שעולה מחומר הראיות והטענות עד הנה.

10.
לפיכך הנני מבטל את החלטת הרשם גור מיום 15.2.11 ומורה כי הביטול יחול בחלוף 20 יום מיום המצאת פסק דיני זה, כאשר פגרת בית המשפט לא תקטע את מירוץ המועדים האמור, ובכפוף לכל החלטה שתינתן על ידי בית משפט זה, ככל שבתקופה האמורה תונח לפתחו בקשה כאמור.

11.
הנני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 4,500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ המבקש תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

12.
המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,
י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.
_________________________
שלמה לבנוני
, שופט
סגן נשיא









רעצ בית משפט שלום 7908-03/11 יצחק גיל פלדמן נ' רפאל (רוי) ביהם (פורסם ב-ֽ 20/07/2011)