פסקי דין על משה דיין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1730-06/09 בל     14/07/2011




בל 1730-06/09 משה דיין נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 1730-06-09 דיין נ' המוסד לביטוח לאומי
/ חיפה
ע"י הלשכה המשפטית






בפני

כב' השופטת
אילת שומרוני-ברנשטיין


תובע

משה דיין


נגד


נתבע

המוסד לביטוח לאומי
/ חיפה
ע"י הלשכה המשפטית



החלטה

1.
לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה באוזניו כפגיעה בעבודה.


ההליכים בתיק עד כה
2.
בדיון מיום 14/12/10 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את ד"ר ברקו לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
3.
בתאריך 3/1/11 התקבלה חוות דעתו של המומחה ובתאריך 6/4/11 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, שאלות שהתבקשו ע"י שני הצדדים.
4.
בחוות דעתו התייחס המומחה לשתי בדיקות שמיעה שנערכו לתובע: הראשונה - מתאריך 2/3/08, נמצא כי כושר שמיעתו בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל בשתי האזניים וכי כושר השמיעה פחת גם בשיעור העולה על 25 דציבל בתדירויות הגבוהות בשתי האזניים.
בבדיקה השנייה, מתאריך
7/12/08, נמצא כי כושר השמיעה לא פחת בתדירויות הדיבור ב- 20 דציבל
וכי בתדירויות הגבוהות כושר השמיעה לא פחת ב- 25 דציבל באוזן ימין (אלא רק בשמאל). המומחה קבע כי הבדיקה השנייה מיום 7/12/08 משקפת את מצבו השמיעתי של התובע משום שיחד איתה בוצעו גם בדיקות עזר אובייקטיביות.
5.
בתאריך 23/5/11 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף. לטענת התובע, המומחה הסתמך על הבדיקה השנייה ולא על הבדיקה הראשונה – "מסיבות השמורות עימו" והוא אף לא הסביר מהן הסיבות שהובילו אותו למסקנה זו. לטענת התובע – "מאחר וקיימת סתירה מהותית בין שתי הבדיקות ולאור תשובות המומחה, הר שעדיין יש ספקות ושאלות" – ועל כן יהיה זה נכון למנות מומחה נוסף שיכריע בסתירה בין שתי הבדיקות.
לחילופין ביקש התובע להורות על ביצוע בדיקת שמיעה אובייקטיבית שלישית במכון שמיעה אובייקטיבי ולהעביר את תוצאותיה להתייחסות המומחה.
6.
בתאריך 12/7/11 התקבלה תגובתו של הנתבע אשר התנגד לבקשה. לטענת הנתבע, לא מתקיימים הטעמים למינוי מומחה נוסף מה גם שהמומחה נימק את מסקנותיו.
בכל הנוגע לבקשה החילופית של התובע, הנתבע טען כי אם המומחה היה סבור שיש צורך בבדיקה נוספת הוא היה מציין זאת. לחילופין טען הנתבע כי יש לשאול את המומחה האם לדעתו יש צורך בבדיקת שמיעה נוספת בעניין.

דיון והכרעה
7.
בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:
16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

8.
לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעת או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה.
כן לא מצאנו כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה נוסף.
9.
המומחה הסביר מדוע הוא מסתמך על תוצאות בדיקת השמיעה האחרונה – משום שתוצאותיה נשענות גם על בדיקות עזר אובייקטיביות השוללות למעשה את חומרת ליקוי השמיעה שהוצגה בבדיקה הראשונה. כלומר, המומחה התייחס והסביר על סמך מה הכריע בסתירה בין שתי הבדיקות ואין צורך במומחה נוסף שיעשה כן.

10.
בהקשר זה אנו גם מפנים לפסיקה[1]
לפיה יש להעדיף את בדיקת השמיעה "הטובה ביותר" לאור הכלל כי אדם שאינו שומע לא יאמר שהוא שומע להבדיל מאדם שומע היכול לאמר שאינו שומע, וכן לכלל בדבר העדפת הבדיקה העדכנית ביותר. בענייננו הבדיקה העדכנית ביותר היא גם הטובה ביותר כך שעמדתו של המומחה אף עולה בקנה אחד עם עמדת הפסיקה. בכל אופן, הצדדים יוכלו לטעון בעניין זה בסיכומיהם ולא הוצג בפני
נו כל טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף. כמו כן, מחוות הדעת עולה שלמומחה לא היו חסרים נתונים ויש להניח שככל שהוא היה סבור שיש צורך בעריכת בדיקת שמיעה נוספת הוא היה מציין זאת.
11.
לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת התובע למנות מומחה נוסף בתיק.
12.
על התובע להגיש סיכומים תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו והנתבע יגיש סיכומיו תוך 30 יום מקבלת סיכומי התובע, הכל בהתאם למפורט בהחלטתי מיום 7.4.2011.
13.
לעיוני – 17.10.2011.
14.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה
זו.




ניתנה היום,
14 ביולי 2011, בהעדר הצדדים.


[1]
עב"ל 10957/05/10 המוסד לביטוח לאומי
נ' מאיר עמר, מתאריך 1/3/11.







בל בית דין אזורי לעבודה 1730-06/09 משה דיין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 14/07/2011)