פסקי דין על ארליכמן יעקב | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

31745-07/10 בל     20/07/2011




בל 31745-07/10 ארליכמן יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע



20 יולי 2011

ב"ל 31745-07-10 יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי




בפני

כב' השופטת א. סלע
– נשיאה


התובע

ארליכמן יעקב


נגד


הנתבע

המוסד לביטוח לאומי




פסק דין
1.
ארליכמן יעקב
(להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי
(להלן – הנתבע) לתשלום דמי פגיעה.
2.
משדחה הנתבע דחה את תביעת התובע בנימוק –

"על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לפגיעתך בגב. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה"
, הגיש הוא תביעה לבית הדין.
3.
בתיק זה העיד התובע בלבד. הנתבע לא הביא עדים מטעמו.
4.
מעדות התובע עולות העובדות כלהלן –
א.
התובע עובד כחשמלאי רכב במוסך, בעיקר רכב כבד, במשך 19.5 שנים;
ב.
התובע עובד 5 ימים בשבוע, מ-7:00 בבוקר ועד 16:30, מדי יום;
ג.
במהלך יום העבודה מרבית העבודה מתבצעת מתחת למשאית או העגלה;
ד.
התובע מבצע במהלך יום עבודתו פעולות פירוק והרכבה של מצברים למשאיות, עבודה הכוללת פעולות של פירוק שני מצברים מהמשאית, הנחת המצברים על עגלה, הכנסת העגלה למחסן, לקיחת שני מצברים חדשים והחזרתם על העגלה למשאית;
ה.
משקל המצברים הוא כ- 40 ק"ג. המדובר בכשלוש עד ארבע הרמות של מצברים ביום לגובה של כמטר וחצי מהרצפה;
ו.
בנוסף להרכבת המצברים, מבצע התובע תחת המשאית פעולות של חיפוש נתק או קצר בחוטים או תקלות חשמל למיניהן. התובע מתקן בין משאית אחת ל-3 משאיות, כאשר זמן התיקון אורך בין שלוש שעות ליום שלם.
5.
בחקירתו הנגדית נשאל התובע באיזה תנוחות הוא עובד ותשובתו היתה, כי חלק מהפעולות נעשות בישיבה על הברכיים, חלק בישיבה על ה"מיטה" מתחת למשאית תוך הרמת הידים למעלה, חלק בשכיבה וחלק בעמידה. בהמשך אישר התובע שעבודת תיקוני החוטים שונה מהחלפת מצבר. לשאלת הנתבע אם עושה הרבה פעולות שונות שהן קשות פיסית, השיב התובע בחיוב.

עוד השיב התובע שחלק מהפעולות נעשות על שולחן העבודה ולא מתחת למשאית. לשאלה אם מבצע גם טיפול בדוושות הרכב השיב –
"מתוך הרכב. אני עומד על סולם למה המשאית גבוהה, מכניס את הראש פנימה לקבינה ומפרק ומרכיב. אני יכול להיות כך שעה או שעתיים"

.
כאשר נתבקש התובע לתאר כיצד מתקן אלטרנטורים, השיב –
"אני מרים את הקבינה של המשאית באמצעות משאבה ידנית, מרים קבינה ומגיע למנוע. זה נעשה בעמידה. זה לוקח כשעה לפרק ושעה להרכיב"

. ומשקל אלטרנטור הוא

5 ק"ג
.

בסיום חקירתו הנגדית אישר התובע שהוא עוסק גם בתאונות רכב ויוצא לתיקוני דרך עם רכב של החברה ומחליף מצברים ואלטרנטורים.

המסגרת הנורמטיבית -

7.
בדב"ע נו/0-145 המוסד לביטוח לאומי
- אשר יניב (פד"ע לה 535), נקבע, ביחס למיקרו
טראומה הגבית, כלהלן-
"(א)
שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה הגבית:
האחד – קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך

-

כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה.













לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.
השני – על

-

מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות

-

דעת של מומחה

-

רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע"

.
יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה והכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. רק מקום בו הוכחה קיומה של

"סידרת פגיעות זעירות ומוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"

-

הוכחה התשתית העובדתית הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 28.7.02).
בעבל 338/96 המוסד לביטוח לאומי
– יוסף עובדיה (פד"ע לו 213), קבע הנשיא (בדימוס) אדלר –

"אף אם היינו מקבלים את האפשרות ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרים של מחלות גב יש לדחות את התביעה, מכיון שלא הוכחה התשתית העובדתית הדרושה ליישום תורת המיקרוטראומה. לא הוכחו תנועות זהות וחוזרות, לא מבחינת התנועה עצמה ולא מבחינת המשקל. כמו כן, התנועות לא היו תדירות אלא מפעם לפעם במשך היום.
דרישות התדירות, הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה. קושי זה הוסבר בחוות דעת של יועץ – מומחה רפואי, שצוטט ב

פסק דין
רבוס כדלקמן:
אין ספק שכל מחלה ניוונית מושפעת מאירועים זעירים יום-יומיים אך מדוע רק האירועים בעבודה נלקחים בחשבון – כאשר אירועים מחוץ לעבודה משמשים גורמי החמרה בהרבה מקרים, ועליה או ירידה במדרגות, ריקודים או ספורט או עבודות בית – לעולם אינם מוזכרים. נקודה נוספת לדיון היא העובדה, שאנשים, אשר מעולם לא עסקו בסבלות – חשים בבעיות דיסקאפיות – לא פחות מעובדי עבודה פיזית קשה""

.
ומן הכלל אל הפרט
-
8.
מעדות התובע ומחומר הראיות עולה שעבודת התובע הינה מגוונת ומורכבת מפעולות שונות ומגוונות, כשכל פעולה שונה במהותה מרעותה – באופן ביצועה, בתנוחה בה מבוצעת, במשך הזמן בה נעשית ובמשקל שנושא בזמן ביצוע העבודה וכיו"ב.
משהתובע לא הוכיח ביצוע תנועות חוזרות ונשנות ולא רצף אירועים נפרדים זעירים, חוזרים ונשנים – אין מדובר בפגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר במקום מסוים ומוגדר. מכאן, שהתובע לא הניח תשתית עובדתית לביסוס טענת המיקרוטראומה.
9.
אוסיף שהגם שעבודת התובע היתה עבודה פיזית קשה לרבות הרמת מצברים במשקל של כ-40 ק"ג אין די בכך כדי להניח תשתית למיקרוטראומה. על פי ההלכה – על התובע להצביע על תנועות חוזרות ונשנות זהות במהותן שביצע במהלך עבודה אשר פעלו בזו אחר זו פעולה מזיקה על מקום מוגדר בגוף שבהצטבר הובילה לפגימה – דבר שלא הוכח במקרה שבפני
נו.
10.
בעב"ל 709/08 מודאי – המוסד לביטוח לאומי
, מיום 17.11.09 קבע בית הדין הארצי כי אין להכיר בפגיעה של בעל מוסך רכב, שעסק במכונאות רכב וביצע פעולות של תיקוני רכב
כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
אין לי אלא להביא מדברי בית הדין בעניין זה, היפים לענייננו –
"
תורת המיקרואטראומה היא פרי יצירת הפסיקה, כדי להתגבר על הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע. על פי תורה זו מכירים בנסיבות מסוימות בתאונות זעירות רבות ורצופות כ"פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בחוק. לא כל מאמץ בעבודה הגורם למחלה מביא להכרה בו כפגיעה בעבודה. כללי תורת המיקרוטראומה בנויים על כך, שהבסיס לה הוא קיומו של מצבור של תאונות זעירות, רצופות, בניגוד לתאונה שהיא תוצאה של אירוע פתאומי חד פעמי. בכך יש הרחבה של מונח ה"תאונה" שבחוק הביטוח הלאומי המיוחד כאמור לאירוע חד פעמי בלבד ולמחלת מקצוע הכוללת רשימה סגורה של מחלות. ההרחבה של המונח "תאונה" הקבוע בחוק נעשית על פי כללים מוגדרים, וכשאין עומדים בהם, לא מוכרת המחלה כפגיעה בעבודה"
. (שם, פיסקה 7ה, הדגש במקור).
11.
מכל האמור, משלא הוכיח התובע תנועות חוזרות ונשנות לא מבחינת התנועה עצמה, לא מבחינת המשקל ולא מבחינת תדירות התנועות במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה ומשאין די בעבודה פיסית או עבודה קשה כדי ליצור תשתית עובדתית לביסוס תורת המיקרוטראומה – דין התביעה להדחות.
12.
סוף דבר – התביעה נדחית.
13.
אין צו להוצאות.

ניתן היום,
י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.















בל בית דין אזורי לעבודה 31745-07/10 ארליכמן יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 20/07/2011)