פסקי דין על רמי דויטש | פסקי דין על רן כהן | פסקי דין על שרון כהן |

9603-02/09 א     20/07/2011




א 9603-02/09 רמי דויטש נ' רן כהן, שרון כהן








בית משפט השלום בחדרה



ת"א 9603-02-09 דויטש ואח' נ' כהן ואח'






בפני

כב' השופט
נאסר ג'השאן


תובעים

רמי דויטש


נגד


נתבעים

1. רן כהן
2. שרון כהן



החלטה

לפניי בקשת הנתבע- עו"ד רן כהן
, בגדרה עותר הוא כי אורה לתובע כי ימציא לו חשבוניות מס בגין שכר טרחה ששילם לעורך דינו במסגרת תיק זה, וכן כי אורה לב"כ התובע להמציא לנתבע העתק חשבוניות המס שהוציא בגין תשלומים שהועברו לו עקב פסיקת בתי המשפט בתיק זה. לטענת המבקש – המבוקש נדרש, שכן התובע עמד על פסיקת שכר טרחת עו"ד.
המשיבים – הנתבע ובא-כוחו
מתנגדים לבקשה. לטענתם, שכר הטרחה הוא סעד כללי הנדרש בכל תובענה, ועל כן אין צורך בהמצאת ראיות לשם הוכחתו. בנוסף, טען ב"כ הנתבע כי אופן תשלום שכר טרחתו חוסה תחת חיסיון עו"ד-לקוח, חיסיון שהינו מוחלט.
הבקשה והתגובה הועלו במהלך דיון הוכחות שהתקיים לפניי ביום 19.07.11.
דיון והכרעה
כידוע, שכר טרחת עו"ד כמו גם הוצאות משפט - הינם סעד כללי, ועל כן אין חובה לכלול אותו בכתבי הטענות (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 740 (להלן: גורן); ע"א 37/85 ברבלק נ' שביט פ"ד מא(1) 708), מה גם שישנה חובה על בית המשפט לדון ולהכריע בעניין ההוצאות בתום ההליך לאור ניסוחה של תקנה 511 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) לפיה: "בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט" (ראו גורן, 741). בעת קביעת הסכום שבו יישא צד בגין הוצאות בית משפט – קיים לבית המשפט מרחב של שיקול דעת, ואין הוא כפוף לשכר הטרחה הריאלי ששילם בעל הדין שנגד. אף שכר הטרחה המינימאלי המומלץ – הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, אינו מחייב את בית המשפט , אם כי לרוב הוא משמש כרף התחתון, וכאשר המגמה היא לפסוק את שכר הטרחה הראוי בנסיבות (גורן, 742). בתקנה 512 לתקנות נמנו מספר שיקולים לקביעת ההוצאות, ובכללן שכר הטרחה, והם: שווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין; שווי הסעד שנפסק בתום הדיון; וכן
הדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. אולם אין זו רשימה סגורה וכל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו (ראו: רע"א 1975/08 על רד הנדסת מעליות בע"מ נ' נציגות בהית המשותף מרח' ברקת 16 בחולון (טרם פורסם, ניתן 09.04.08)).
הנה כי כן, השכר אותו שילם צד לבא-כוחו אינו מהווה שיקול מכריע בפסיקת שכר טרחת עורך דין לזכותו, אם כי הוא נתון רלוונטי (ראו: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק" פד"י ס(1) 391). תכליתו של הסעד בדבר שכר טרחה והוצאות משפט אינה אחידה ויחידה והיא משלבת שיקולים מן התחום הנזיקי ומן התחום העונשי, כמו גם שיקולים חוקתיים, וביניהם: הבטחת זכות הגישה לערכאות, שמירת זכות הקניין של הפרט והשוויון בין בעלי הדין (ראו: בגץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ'הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר (טרם פורסם, ניתן 30.06.05) (להלן: "עניין תנובה"). ממערכת שיקולים זו אף נגזרות שתי גישות לעניין שכר הטרחה – שכר טרחה ריאלי, ושכר טרחה מופחת (ראו הגישות השונות בעניין זה, יתרונותיהן וחסרונותיהן כפי שבאו לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט – עניין תנובה לעיל).

לא זהו המקום להכריע בין הגישות השונות ולהכניס ראשי בין הרים גדולים, אולם העולה מן המקובץ הוא שאין מקום להיענות לעתירת המבקש, שכן האופן בו משלם התובע לבא-כוחו הינו מעניינם של הצדדים להסכם שכר הטרחה, ואף אולי מעניינן של רשויות המס, אולם אין הוא מביא בהכרח לפסיקת שכר טרחה בשיעור הריאלי כפי שהובא בפני
בית המשפט. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שהתובעים אינם טוענים כי יש לשלם להם את שכ"ט הריאלי ששילמו.
כל עוד לא העלה מי מן הצדדים בקשה לפסוק לו את שכ"ט ריאלי- כפי ששולם לב"כ איני מוצא צורך שצד יגלה את הסכומים ששילם לב"כ ואת החשבוניות שהוצאו בגין שכ"ט או את הסכם שכר הטרחה שכרת עם ב"כ.
ועל כן, הנני דוחה את עתירת המבקש על שני ראשיה.
בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 9603-02/09 רמי דויטש נ' רן כהן, שרון כהן (פורסם ב-ֽ 20/07/2011)