פסקי דין על הראל בע"מ - חברה לבטוח | פסקי דין על אלי ירדני | פסקי דין על ענבל חברה לביטוח -ביטוחי מ | פסקי דין על ברוך לוי |

157616/09 תאמ     17/07/2011




תאמ 157616/09 הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' אלי ירדני, ענבל חברה לביטוח בע"מ-ביטוחי מ, ברוך לוי




לך



st1\:*{behavior: }



בית משפט השלום בתל אביב - יפו

תא"מ 157616-09 הראל בע"מ - חברה לבטוח
נ' ירדני ואח'



17 יולי 2011


בפני
כב' השופטת פנינה פליגלמן



התובעים

הראל בע"מ - חברה לבטוח


נגד

הנתבעים
1.
אלי ירדני
2.
ענבל חברה לביטוח בע"מ-ביטוחי מ
3.
ברוך לוי

<#2#>
נוכחים:
ב"כ התובעת עו"ד רייכנשטיין

ב"כ הנתבעים 1 ו-2 עו"ד פינקלשטיין
הנתבע 3 בעצמו

פרוטוקול

עדת תביעה מס' 1 גב' לוי ברוריה מוזהרת כדין ומעידה:
הייתי ברכב ברחוב ירושלים לכיוון הבית בעליה וממולי ראיתי אוטובוס ל' מגיע. עצרתי כי היו עבודות בדרך ואי אפשר היה לנסוע. בצד ימין של הכביש היו עבודות וערמת חול. עצרתי והאוטובוס כנראה לא יכול היה לעבור, עבר חצי רכב ופגע לי בדלת האחורית.

ח.נ לעו"ד פינקשלטיין:
לא נפגעתי רק בטמבון. גם הדלת האחורית נפגעה.
העבודות היו בצד ימין שלי ואני עצרתי בדיוק בהתחלה של ערמת החול ונתתי לאוטובוס לעבור.
זה היה אוטובוס ל'. הוא נסע לאט כי המקום היה צר. אי אפשר היה לנסוע במהירות.
בזמן התאונה הרכב שלי היה ישר עומד.

ח.נ לנתבע 3 – אין

עד הגנה מס' 1 מר אלי ירדני
מוזהר כדין ומעיד:
אני משמש כבוחן נהיגה במשרד הרישוי במחוז המרכז. באותו יום בחנתי לקבלת רישיון נהיגה לאוטובוס.
נסעתי מכיוון מזרח מערבה ברחוב ירושלים בבת-ים פינת רחוב דניאל. זה רחוב צר. במקביל אלי חונות מכוניות לכל האורך ובפינת רחוב דניאל בצד שמאל נעשו עבודות ונתיב הנסיעה בצד שמאל שלי היה חסום. התקרבתי לצומת של רחוב דניאל משהו בסביבות ה-10 מטר, לפני הצומת נאלצתי לבלום את האוטובוס כי התלמיד נצמד לרכב שחנה שם. הייתי במצב של עמידה כשרכב שבא ממול בעליה סטה לכיוון שלי והתחיל להתקדם. הצליח לעבור את שלושת רבעי האוטובוס ובחלק האחורי שלו ליד הגלגל האחורי יש מגן בוץ שבולט קצת החוצה . מגן הבוץ קצת בולט החוצה ושם נתפס הפגוש שלה.
היא המשיכה לנסיעה וקרעה את הפגוש.

ח.נ לעו"ד רייכנשטיין
:
לאוטובוס לא נגרם נזק.
על מנת שלא יצטבר בוץ תוך כדי נסיעה ישנם מגיני בוץ.
גודל מגן הבוץ 2 ס"מ. כשנתפס אחד בשני זה יכול לגרום לפגוש לצאת. היא נצמדה לאוטובוס. היא ניסתה להיכנס בין העבודות שהיו בכביש לבין האוטובוס שעמד והחלק האחורי שלה נתפס. האוטובוס עצר באמצע הכביש.
מימיני חנו מכוניות ומשמאל היו עבודות עפר. אם מוותרים אחד לשני יש מקום לרכבים לעב
ור.
אני הייתי במצב עמידה. זה נתיב הנסיעה שלי.
באותו מעמד הגברת יצאה החוצה. כשירדנו למטה הזזנו את האוטובוס.
אני רואה את האוטו שבא ממולי . היא הייתה עומדת. היא ראתה שאנחנו בעמידה והיא התחילה לנסוע.
לא הייתי לבד ברכב. הייתי עם תלמיד. היו עוד תלמידים.
לא נראה לי שהתלמידים ראו את התאונה.

עד הגנה מס' 2 מר ברוך לוי
מוזהר כדין ומעיד:
אני חוזר על מה שאמרתי בכתב ההגנה.
אני נסעתי או שהיא התקדמה, או שאני. הוא היה בפלאפון והתעורר וראה שאנחנו צמודים. גם אחד התלמידים אמר לי שהוא דיבר בפלאפון.

ח.נ לעו"ד רייכנשטיין
:
אני זוכר פחות או יותר את הכביש. בצד ימין הייתה חניה ובצד שמאל היו עבודות.
ראיתי שהיא באה מולי ואני מולה.
אני לא מאמין שיש מקום למעבר שני רכבים.
יכול להיות אם אחד היה עוצר השני היה עובר.
אולי כל אחד חשב שהוא יכול לעבור.
אם אני עומד יכול להיות שיש לה מקום להיכנס. יכול להיות שאם אני הייתי עוצר לא היה קורה כלום.

ח.נ לעו"ד פינקלשטיין:
אני לא זוכר במאה אחוז אם בזמן התאונה הייתי בנסיעה או בעצירה. אני רק זוכר שאולי הייתי בלחץ.
הוא יכל למנוע את התאונה. הוא לא בלם בכלל. הוא היה עסוק בפלאפון. כששנינו נצמדנו אז הוא בלם.
<#3#>
פסק דין

יסודה של התביעה שבפני
בתאונה שארעה ביום 3.12.07 ברחוב ירושלים בבת-ים.
רכב התובעת נוסע ברחוב ולטענתה של עדת תביעה מס' 1 הגיע ממול אוטובוס מאחר ומדובר ברחוב צר כאשר מצידה הימני של העדה בוצעו עבודות ועל הכביש היו ערמות עפר ומן הצד השני מצידו הימני של האוטובוס חנו כלי רכב, היא עצרה את מכוניתה על מנת לאפשר לאוטובוס לעבור, אך זה במהלך המעבר פגע בצידו האחורי שמאלי של מכוניתה וקרע את הטמבון כלפי חוץ
מדובר היה באוטובוס שהיה במבחן נהיגה. התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1 שהיה הבוחן מטעם משרד הרישוי, כנגד מדינת ישראל וכנגד התלמיד הנבחן. מדובר בתלמיד שהינו בעל רישיון נהיגה לנהיגת רכב פרטי ולכן בנסיבות שכאלה אינו יכול לפטור עצמו מאחריות.
באשר לעדויות ההגנה. לטענתו של עד הגנה 1 הבוחן, מאחר והתלמיד התקרב לכלי הרכב החונים מימין, הוא בלם את האוטובוס, כאשר הגיעה הפרטית ממול, ניסתה לעבור בין ערמות העפר והעבודות שמימינה לבין האוטובוס ולקראת סוף האוטובוס פגע במגן הבוץ. לטענתו של התלמיד, הבוחן לא רק שלא עצר את האוטובוס אלא לא היה מרוכז בנהיגה ושני כלי הרכב היו למעשה בנסיעה זה לצד זה.
לאחר ששמעתי הגרסאות כולן סבורתני כי יש לחלק האחריות בין מבוטחת התובעת לבין הנתבעים באופן שווה, דהיינו כי הנתבעים נושאים ב-50% מהנזק, כאשר החלוקה בין הנתבעים בינם לבין עצמם הינה בשיעור של 50% על כל אחד מהם.
לאור האמור לעיל ישלמו הנתבעים 1 ו-2, כאשר הנתבעת 2 תהא מדינת ישראל ולא ענבל חברה לביטוח בע"מ והנתבע 3 בחלקים שווים ובחיובים נפרדים לתובעת סך של
2,126 ₪ צמוד ליום 25.12.07 ועד התשלום המלא בפועל בצירוף 986 ₪ שכ"ט עו"ד ואגרת בימ"ש בסך של 337 ₪ וכן מחצית שניה של אגרה אם תדרש ושכרה של עדת התביעה בסך של 150 ₪.
<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"א, 17/07/2011 במעמד הנוכחים.



פנינה פליגלמן
, שופטת

הוקלד על ידי: סיגי בן-ברוך







תאמ בית משפט שלום 157616/09 הראל בע"מ - חברה לבטוח נ' אלי ירדני, ענבל חברה לביטוח בע"מ-ביטוחי מ, ברוך לוי (פורסם ב-ֽ 17/07/2011)