פסקי דין על אורן אזולאי

4003/07 פ     10/10/2010




פ 4003/07 מדינת ישראל נ' אורן אזולאי




לך



27


בית משפט השלום בבאר שבע

ת"פ 4003-07 מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' אזולאי


10 אוקטובר 2010


בפני
כב' השופטת דרורה בית אור
, סגן נשיא



המאשימה
מדינת ישראל
– פמ"ד
ע"י המתמחה לימור תורג'מן


נגד

הנאשם
אורן אזולאי
ע"י ב"כ עוה"ד אלמוג אזולאי


<#3#>
גזר דין
1.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348(ג) לחוק העונשין, תשל"ז –1977 (להלן: "החוק") ובשלוש עבירות של מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349(א) ו-(ב) לחוק.

2.
כתב האישום מורכב מ-3 אישומים. על פי עובדות האישום הראשון, בתאריך 12.10.07 בשעה 16:00 לערך, שהה הנאשם ברכבו בשכונת נחל עשן בבאר שבע כשפלג גופו התחתון חשוף. במועד זה חלפו לידו שתי קטינות, האחת ילידת 98' והשנייה ילידת 99', וכשהתקרבו אליו ראו את איבר מינו.

3.
על פי עובדות האישום השני, בתאריך 14.10.07 בשעה 14:30 לערך, ישב הנאשם ברכבו ברח' מקס ברוד בבאר שבע וביקש מקטינה ילידת 98' לסור אליו ולהראות לו את תיקה. לאחר שכנועים מצד הנאשם התקרבה אליו הקטינה. כשהסתובבה הקטינה להראות לו את התיק הוציא הנאשם את ידו מהרכב ונגע בישבנה, כאשר מכנסיו ותחתוניו מופשלים, איבר מינו חשוף והוא מגיע לסיפוק מיני לעיניה.

4.
באותו יום, כך על פי עובדות האישום השלישי, בשעה 14:58 לערך ברח' נחום גולדמן בבאר שבע, נסע הנאשם ברכבו אחרי ילדה כאשר מכנסיו ותחתוניו מופשלים והוא מחזיק את איבר מינו בידו.

5.
בדיון הראשון שנקבע למענה בתאריך 19.11.07 הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו, הורשע והופנה לקבלת תסקיר לעניין העונש. כמו כן, בשל העובדה שהמתלוננות בתיק הינן קטינות נשלח הנאשם למרכז להערכת מסוכנות, לשם עריכת חוות דעת והערכת מסוכנות בהתאם לחוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס"ו-2006.

6.
התמשכות ההליכים בתיק זה, כ-3 שנים, נגרמה כתוצאה משורה ארוכה של עיכובים כאלה ואחרים. חל עיכוב בהזמנתו של הנאשם לראיון במרכז להערכת מסוכנות ובהגשת חוות הדעת. חוות הדעת התקבלה רק ביוני 2008 (להלן: "חוות הדעת הראשונה"). לחלק מהדיונים נבצר מב"כ הנאשם להתייצב, בשל נסיבות שונות. העיכוב העיקרי בהליכים נבע מהתמשכות ההליך הטיפולי בו השתלב הנאשם על פי המלצת שירות המבחן - העיכובים הטכניים שחלו בהליך מעת לעת, והבקשות החוזרות של שירות המבחן לדחות את הדיונים כדי לאפשר את מיצוי ההליך.

תסקירי שירות המבחן


7.
שירות המבחן הגיש תסקיר ראשוני לדיון שנקבע ליום 29.04.08. מהתסקיר עולה כי הנאשם, יליד 77, נשוי ואב לשתי בנות, האחת בת 5 והשניה תינוקת בת 6 חודשים. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ושירת שירות צבאי מלא. מאז שחרורו מהצבא ועד היום עובד הנאשם בתחום המחשבים כשכיר וכעצמאי. שירות המבחן התרשם מהנאשם כבעל תפקוד תקין הן מבחינה וורבאלית והן מבחינת רמת האינטלגנציה, וכמי שמשקיע רבות בהצגת תדמית חיצונית חיובית. אליבא דשירות המבחן, הפער בין התרשמות זו לבין התנהגותו של הנאשם בפועל בא לידי ביטוי בעיקר במצבים בהם חש הנאשם לחץ וצורך להגיע לסיפוק מיידי. על הרקע הזה התרשם שירות המבחן כי הנאשם מתקשה לשלוט בדחפים מיניים ונוטה לחפש להם פתרונות מיידיים, כפי שאירע במעשים שיוחסו לו בכתב האישום ושבביצועם הודה.

8.
עוד עולה מהתסקיר כי על אף הודייתו בבית המשפט, הנאשם מתקשה לזהות את הבעייתיות והפסול שבהתנהגותו ולקחת אחריות מלאה על מעשיו. ביחס למתלוננות, הנאשם הביע הבנה רק ביחס לנזק שגרם למתלוננת באישום השני. לשיטתו, למתלוננות בשני המקרים האחרים לא נגרם כל נזק כתוצאה ממעשיו.

9.
בסוף התסקיר ביקש שירות המבחן להמתין עם המלצתו עד לקבלת חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות בעניינו של הנאשם.

10.
לקראת הדיון שנקבע ליום 04.09.08, ולאחר שהייתה לנגד עיניו חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות, הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף. בתסקיר זה בא שירות המבחן בהמלצה לנסות ולבחון את האופציה הטיפולית בעניינו של הנאשם ולשלב אותו בקבוצה טיפולית ייעודית לעברייני מין. המלצה זו באה על אף ספקנותו של שירות המבחן באשר למוטיבציה של הנאשם להשתלב בהליך שכזה ובאשר ליכולתו להיתרם ממנו.

11.
בדיון ביום 25.09.08 קיבלתי את המלצת שירות המבחן והוריתי על שילובו של הנאשם בהליך הטיפולי הניסיוני. מאז כאמור הגיש שירות המבחן בקשות דחייה חוזרות ונשנות מעת לעת, להן נעתרתי כדי לאפשר את מיצוי ההליך הטיפולי בו הוחל.

12.
לקראת הדיון שנקבע ליום 26.04.10 הגיש שירות המבחן תסקיר נוסף, במסגרתו בא בהמלצה להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה ולהשית עליו עונש של מאסר בעבודות שירות. בדיון בתאריך האמור ביקשו ב"כ הצדדים לדחות את הטיעונים לעונש בכדי לקבל חוות דעת מעודכנת מהמרכז להערכת מסוכנות. נעתרתי לבקשה זו. כמו כן, הוריתי לשירות המבחן להמציא תסקיר נוסף מפורט וממצה ביחס למה שעומד מאחרי המלצתו לעניין העונש.
חוות הדעת להערכת מסוכנות


13.
בתאריך 25.08.10 התקבלה חוות הדעת המעודכנת של המרכז להערכת מסוכנות (להלן: "חוות הדעת המעודכנת"). כמו כן, לקראת הדיון שנקבע לטיעונים לעונש ליום 06.09.10 הגיש שירות המבחן תסקיר מפורט (להלן: "התסקיר המסכם").

14.
בשורה התחתונה של חוות הדעת הראשונה אובחנה אצל הנאשם רמת מסוכנות בינונית-נמוכה, אך הכחשת האחריות, שלילת הכוונה המינית, ההתנהגות האימפולסיבית, עוצמת הדחפים וחוסר ההתמודדות עם העבירות העלו את מסוכנותו לרמה בינונית.

15.
מחוות הדעת המעודכנת, זו שהוגשה אחרי 11 חודשים בהם נטל הנאשם חלק בהליך טיפולי, עולה כי לא חל שינוי משמעותי אצל הנאשם. ההתרשמות בחוות הדעת המעודכנת היא שהנאשם עדיין ממעיט מערכן של העבירות בהן הורשע, עדיין אינו מגלה אמפתיה לקורבנות, עדיין מכחיש חלק ממעשיו ושולל תכנון מוקדם. על פי חוות הדעת המעודכנת הטיפול לא הביא לשינוי בתפיסת הנאשם את עבירות המין שביצע ובמודעותו לגורמי הסיכון מהם עליו להישמר. זו גם הסיבה שהנאשם אוחז באופן עקבי בעמדה כי לא נשקפת ממנו כל סכנה ולכן הוא אינו זקוק להמשך טיפול. לאור האמור, מסקנת חוות הדעת המעודכנת הינה כי רמת מסוכנותו של הנאשם נותרה בינונית, אך העובדה שהנאשם שינה את אופן עבודתו לעבודה מן הבית כמו גם שיפור היחסים עם אשתו מורידים את רמת המסוכנות לבינונית-נמוכה.
התסקיר המסכם
16.
בחלקו הראשון של התסקיר המסכם קיימת התייחסות לאמור בחוות הדעת המעודכנת, ובחלקו השני ישנו סיכום של ההליך הטיפולי שהנאשם עבר עד כה. על פי התסקיר המסכם, הנאשם הגיע למפגשים השבועיים בקבוצת הטיפול. במהלך הטיפול הנאשם גילה עניין ושיתף בעולמו הפנימי. על פי התסקיר המסכם, החלטתו של הנאשם לעבוד מהבית לא באה אלא על רקע רצונו להתרחק ממצבים בהם קיים סיכון להישנות ביצוע העבירות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מוטיבציה אמיתית לערוך שינוי בדפוסי התנהגותו וחשיבתו.

17.
לאור התרשמות שירות המבחן מהתקדמותו של הנאשם בהליך הטיפולי, הגם שמדובר בהתקדמות איטית, ולאור העובדה שמאז ביצוע העבירות בהן הורשע לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים, סבור שירות המבחן כי הנאשם עשוי להפיק תועלת מהמשך הטיפול. לאור האמור בא שירות המבחן בהמלצה להעמיד את הנאשם תחת פיקוחו לשנה נוספת, במהלכה ימשיך את השתלבותו בקבוצה הטיפולית.

18.
שירות המבחן סבור כי עונש של מאסר בפועל עלול לגרום לנסיגה בתפקודו של הנאשם ולפגוע בהמשך השתתפותו בהליך הטיפולי בו החל. לאור האמור ממליץ שירות המבחן על ענישה הרתעתית-חינוכית מן הסוג של מאסר בעבודות שירות בשילוב עם מאסר מותנה משמעותי ופיצוי למתלוננות.
טיעוני הצדדים לעונש

19.
ב"כ המאשימה הגישה טיעונים לעונש בכתב. בטיעוניה לעונש הפנתה ב"כ המאשימה לאמור בחוות הדעת המעודכנת בדבר היעדר פער משמעותי בין ממצאי בדיקתו הראשונה של הנאשם לבדיקתו השנייה. לדבריה, כפי שעולה גם מחוות הדעת המעודכנת, הנאשם לא עבר שינוי גם אחרי 11 חודשים בהם נטל חלק בהליך טיפולי ובכך יש כדי להעיד על מסוכנותו. עוד טענה ב"כ המאשימה כי אין לקבל את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם צו מבחן, הואיל ועל פי חוות הדעת המעודכנת הנאשם סבור כי כלל אינו זקוק להמשך טיפול. לאור האמור עתרה ב"כ המאשימה לשים את הדגש על אלמנט ההרתעה ולהשית על הנאשם מאסר בפועל. לדבריה, אם יגלה הנאשם בעתיד רצון אמיתי לקבל טיפול, יוכל לעשות זאת בין כותלי הכלא או לאחר שישתחרר.

20.
ב"כ הנאשם בטיעוניו טען כי בנאשם חל עם הזמן שינוי בעקבות הטיפול היסודי בו השתתף. לדבריו, גם אם התהליך היה איטי, בסופו של יום הנאשם עבר ממצב של הכחשה למצב של שיתוף פעולה ולקיחת אחריות. לדברי ב"כ הנאשם, החלטתו של הנאשם כיום לעבור לעבוד מהבית נובעת מלקיחת אחריות ומרצון להימנע מהישנות העבירות בהן הורשע. ב"כ הנאשם ציין כי למעט עבירת נפקדות משירות צבאי, הנאשם נעדר כל עבר פלילי. כן ציין כי על פי חוות הדעת המעודכנת מסוכנותו של הנאשם נמצאת ברמה הבינונית-נמוכה, וכי לא הומלץ שם על כל פיקוח שהוא על הנאשם. בנוסף טען ב"כ הנאשם כי יש להתחשב גם בעובדה שהנאשם היה נתון במעצר מלא תקופה של חודש וחמישה ימים, וגם לאחר ששוחרר הוסיף לשהות בתנאים מגבילים לרבות איזוק אלקטרוני. ב"כ הנאשם ציין כי במהלך כל שלוש השנים בהן מתנהל משפטו, הנאשם לא הפר את תנאי שחרורו ולא נפתחו כנגדו תיקים נוספים. מכל האמור ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם מאסר בעבודות שירות ומאסר מותנה, באופן שיוכל להמשיך בהליך הטיפולי בו החל. ב"כ הנאשם ביקש כי במידה ויוחלט על השתת קנס כספי, יתחשב בית המשפט בעובדה שהנאשם נשוי ואב לשתי ילדות, ושבעקבות ההליכים המשפטיים בתיק זה פוטר מעבודתו ונקלע למצב כלכלי קשה.

21.
הנאשם מסר לבית המשפט דברים בכתב. הנאשם ביקש להביע חרטה אמיתית. לדבריו, כיום הוא מבין ומודע למעשיו ולוקח אחריות עליהם. הנאשם ביקש שלא להישלח לכלא ולהמשיך בהליך הטיפולי "הארוך והמועיל" כלשונו בו החל.
דיון

22.
שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים.

23.
העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות הן ונסיבות ביצוען מוסיפות על חומרתן. ברי כי חומרה יתירה מיוחסת לעבירת המעשה המגונה שבאישום השני, לפיו הנאשם ניצל את תמימותה של ילדה בת 9 השבה מבית הספר, ובתואנה כי הוא רוצה לראות מקרוב את תיקה נגע בישבנה כדי לבוא על סיפוקו המיני לעיני אותה ילדה. הנאשם שמתקשה לדחות סיפוקים שם את צרכיו לפני כל דבר, גם לפני פגיעה בתמימותה ובחירותה הפיזית של ילדה בת 9.

24.
גם למעשים המגונים בפומבי המיוחסים לנאשם באישומים הראשון והשלישי יש להתייחס בחומרה. במעשים אלה חשף הנאשם את איבריו המוצנעים בפני
ילדות קטנות לשם סיפוקו המיני. גם במעשים אלה פגע הנאשם בתמימותן של אותן ילדות וניצל אותן לסיפוק תאוותו הרגעית.

25.
אין ספק כי על מעשים כגון אלה יש להעניש בחומרה כששיקול המניעה תופס מקום נכבד. ברי כי העושה מעשים כגון אלה הינו מסוכן במידה כזו או אחרת לשלום הציבור. יחד עם זאת, בשיטת המשפט בישראל ההלכה הנוהגת היא שהעונש הינו תוצאה משוקללת ומאוזנת של שיקולי הענישה השונים – הרתעה כללית ואינדווידואלית, גמול, מניעה ושיקום והכל בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של המעשה ושל הנאשם. וכדברי הנשיא לשעבר ברק בע"פ 212/79 פלוני נ' מ"י: "
במלאכת הענישה בכל מקרה ומקרה חייב השופט למצוא את המשקל הראוי שיש להעניק לכל אחד מהשיקולים הנזכרים, תוך שהוא מודע לכך כי לעיתים קרובות שיקול אחד בא על חשבונו של שיקול אחר. מכאן, שהעונש אשר מוטל בסופו של דבר על הנאשם, אינו אלא תוצאה "משוקללת" - אם תרצה פשרה - של השיקולים השונים שיש להביאם בחשבון".

26.
הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, חסך זמן שיפוטי יקר כמו גם את תהליך עדותה של חוקרת הילדים. לדברי ב"כ הנאשם, הנאשם בן 33 נעדר כל עבר פלילי למעט נפקדות משירות צבאי. מחוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות למדתי כי במהלך שירותו הצבאי הורשע גם בעבירת סמים. כך או אחרת לא הוצג בפני
רישומו הפלילי של הנאשם ואין לחובתו הרשעות קודמות בעבירות מין.

27.
מתסקירי שירות המבחן למדתי כי הנאשם ניהל ככלל אורח חיים נורמטיבי. מדובר באיש משפחה, נשוי, אב לשתי בנות ועובד למחייתו. נראה כי העבירות בהן הורשע, עבירות שבוצעו על פני 3 ימים באמצע חודש אוקטובר 2007 כשמאז לא נפתחו כנגד הנאשם תיקים נוספים, מהוות מעידה חד פעמית. בהקשר זה יש לקחת בחשבון גם את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, כ-3 שנים.

28.
הנאשם השתלב בהליך טיפולי לעברייני מין בהמלצת שירות המבחן. מתסקירי שירות המבחן למדתי כי חלה התקדמות אצל הנאשם גם אם מדובר בהתקדמות איטית. כיום שירות המבחן בא בהמלצה להשית על הנאשם במסגרת העונש 12 חודשים תחת פיקוחו במהלכם ימשיך הנאשם את ההליך הטיפולי בו החל. הנאשם הביע בדברים שבכתב את חרטתו, לקח אחריות על מעשיו והביע נכונות להמשיך ולשתף פעולה עם שירות המבחן בהליך הטיפולי. הנאשם מאמין כי הליך זה יסייע בידו גם בשיקום יחסיו עם רעייתו ובנותיו.

29.
האינטרס הציבורי אינו מתמקד רק בהענשת העבריין אלא גם בשיקומו ובהחזרתו למוטב. בנסיבות המקרה דנן סבורני כי עונש של מאסר בעבודות שירות ומאסר מותנה מן ההיבט הגמולי וההרתעתי בשילוב עם צו מבחן מן ההיבט הטיפולי, כפי שהמליץ שירות המבחן, הינו עונש ראוי ומאוזן. כמו כן, התחשבתי במצבו הכלכלי של הנאשם הבא לידי ביטוי במסמכים שהגיש לבית המשפט והחלטתי שלא להשית עליו קנס כספי.

30.
סוף דבר, לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם

א.
6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות.
ב.
12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים לבל יעבור עבירות כמו אלו בהן הורשע.
ג.
אני משיתה על הנאשם צו פיקוח של שירות המבחן למשך שנה אחת.
ד.
פיצוי – הנאשם יפצה את המתלוננת ט.ד. מהאישום השני בסכום של 2,000 ₪. הנאשם יפצה את המתלוננות ט.ס. וג.ד. מהאישום הראשון בסכום של 1,000 ₪ כל אחת.
הפיצוי יקוזז מהפקדון שמצוי בקופת בית המשפט. יתרת הפקדון תועבר לנאשם.

המאשימה תמסור למזכירות את פרטיהן של המתלוננות על מנת שניתן יהא להעביר להן את הפיצוי.
ה.
קובעת לדיון בקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות ליום 15.12.10 בשעה 09:00.
ו.
הנאשם יוזמן עפ"י כתובתו רח' שטרית 33 באר-שבע פלאפון
054-6605499
.
ז.
עותק החלטה זו ישלח לממונה על עבודות שירות.
ח.
הודע לנאשם כי היה ולא יתייצב, ישמע המשפט בהעדרו.

<#4#>
ניתנה והודעה היום ב' חשון תשע"א, 10/10/2010 במעמד הנוכחים.



דרורה בית אור
, סגן נשיא

הוקלד על ידי: לבנה טלגאוקר







פ בית משפט שלום 4003/07 מדינת ישראל נ' אורן אזולאי (פורסם ב-ֽ 10/10/2010)