פסקי דין על אריה שקד | פסקי דין על מנהל קול ישראל | פסקי דין על רשות השידור | פסקי דין על משה קצב | פסקי דין על מדינת ישראל |

1015/09 פח     06/05/2009




פח 1015/09 אריה שקד, מנהל קול ישראל, רשות השידור נ' משה קצב, מדינת ישראל




בעניין:
1


בתי

-

המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
פח 001015/09

בפני
:

כב' השופט ג'ורג' קרא
, אב"ד

כב' השופטת מרים סוקולוב
כב' השופטת יהודית שבח

תאריך:

06/05/2009







אריה שקד
, מנהל קול ישראל
(בפועל), רשות השידור
בעניין:




המבקש


נ
ג
ד


משה קצב



ע"י ב"כ
עוה"ד ציון אמיר
, עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד לביא
המשיב 1







מדינת ישראל




ע"י ב"כ
עו"ד רונית עמיאל ועו"ד נסים מרום
המשיבה 2

החלטה

עניינה של החלטה
זו, בקשתו של המבקש, מר אריה שקד
, המנהל בפועל של "קול ישראל", רשות השידור
, להתיר את סיקור משפטו של המשיב 1, המתנהל ב-תפ"ח 1015/09 מדינת ישראל
נ' משה קצב
.


הבקשה מתיחסת לשידור חי ו/או מוקלט מאולם הדיונים של ישיבת ההקראה של תשובתו של המשיב 1 לכתב האישום וכן של "ישיבות נוספות שבהן יישמעו עדויות מרכזיות במשפטו של המשיב 1 (להלן: "הדיונים").

1.
כתב האישום מייחס למשיב 1 ביצוע עבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בעוֹבדות שהיו תחת מרותו בעת שכיהן כשר התיירות ובעת שכיהן כנשיא מדינת ישראל
; כן מיוחסת לו עבירה של שיבוש מהלכי משפט (להלן: "הפרשה").

המבקש טוען כי מעצם מעמדו הציבורי האמור של משיב מס' 1, ריכזה ה'פרשה' התעניינות ציבורית ותקשורתית שלוותה בפרסומים רבים וסותרים, הן מצדו של משיב 1 והן מצד המשיבה 2 ומכאן החשיבות כי הציבור ישמע את הדיון ב"שעת אמת" מפיהם של בית המשפט והמשיב 1, כאשר מדובר בענין כה חשוב, במיוחד לנוכח העובדה שהמשיב 1 עשה שימוש במשכן נשיאי ישראל על מנת להדוף ההאשמות נגדו.
2.
עוד נטען כי השידור החי ו/או המוקלט יש בו כדי לממש את עקרון פומביות הדיון, כאשר התקשורת משמשת כ"זרועו הארוכה" של הציבור, לצורך איסוף המידע על הליכי המשפט ופרסומו ברבים; כך שדחיית הבקשה תביא לפגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי והעיתונות באשר שידור מהלך הדיונים יאפשר לציבור להתרשם באופן עצמאי מהתנהלותם של הליכי המשפט ויגשים את עקרון "זכות הציבור לדעת".

3.
בהיעדר כל מניעה להקלטה או שידור כאמור, ובהיעדר כל חשש לכך כי השידור יפגע או יפריע למהלך הדיונים התקין, מתבקש בית המשפט להיענות לבקשה, כאשר המבקש ינקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע חשיפת זהותן של מי מהמתלוננות והעדות נגד המשיב 1.

בפסקה 18 לבקשה מציין המבקש, כי בקשה דומה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים במסגרת הקראת כתב האישום בהסדר הטיעון בתאריך 25.3.2008, ונדחתה.

דיון
והחלטה

החלטנו לדון בבקשה ולדחותה מבלי שנדרשנו לתגובת המשיבים. להלן נימוקינו:

א.
בדו"ח הועדה לבחינת פתיחת בתי המשפט בישראל, לתקשורת אלקטרונית תשס"ה-2004 (להלן: "הועדה"), בראשות כב' השופטת בייניש כתוארה אז, המליצה הועדה על "אימוץ מדיניות עקרונית, שתאפשר סיקור אלקטרוני מוגבל של הליכי משפט בהיקף כזה או אחר, בכפוף לסייגים שתכליתם להגן על ההליך השיפוטי ועל המשתתפים בו...", כאשר ביישום המדיניות האמורה, ..."אין להתעלם מן ההכרח להבטיח כי ההליך השיפוטי יישאר נקי משיקולים זרים והשפעות חיצוניות, ככל שאמנם ניתן לבודדו מפניהם; זאת על מנת להגן על הזכות להליך הוגן, על טוהר ההליך השיפוטי ועל העצמאות השיפוטית, שהם כולם עקרונות מרכזיים בשיטת המשפט שלנו. עוד יש ליתן משקל לצורך להימנע מפגיעה לא מידתית בכבודם ובפרטיותם של הנוטלים חלק בהליך השיפוטי, ומפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו.
בהתחשב בכל אלו, מסקנת הועדה היא כי יש לנהוג במתינות ובזהירות בנוגע להרחבת היקף הסיקור האלקטרוני של הליכי משפט בישראל",
עמ' 91 לדו"ח.
חרף האמור, המלצת הועדה ..." היא כי בכל מקרה אין להתיר כניסת תקשורת אלקטרונית לאולמות המשפט בהליכים דיוניים בהם נשמעים עדים. עם זאת, יש מקום לשקול במקרים מיוחדים ומתאימים, התרת צילום והקלטה של הליכי משפט לצרכים תיעודיים או לימודיים; ניתן יהיה לשקול שידור למטרות כאמור, רק בחלוף זמן ניכר ממתן

פסק דין
סופי בהליך כפי שייקבע ובכפוף להסכמת המשתתפים שנטלו בו חלק על מנת למזער את הפגיעה בפרטיותם." עמ' 115 לדו"ח.

יוער, כי בעמ' 12 לדו"ח האמור, נאמר בצורה הברורה ביותר, כי "במסגרת דו"ח זה הביטויים: "פתיחת בית משפט בפני
תקשורת אלקטרונית" וכן "כניסת תקשורת אלקטרונית לבתי משפט", מתיחסים לנוכחותה של תקשורת אלקטרונית באולמות בתי המשפט בעת ניהול דיוני בהם.
הביטוי "תקשורת אלקטרונית" מתייחס למצלמות דום
still)
)

מצלמות טלויזיה ואמצעי הקלטה רדיופונים המופעלים בידי אמצעי התקשורת, הכתובה והמשודרת".
כך שאין כל נפקא מינה אם עסקינן באמצעי הקלטה רדיופוני שנועד לשמר הדיון ולשדרו, מעל גלי האתר, לבין צילום באמצעות מצלמות טלויזיה, ובכל מקום בו דובר על חשש ממתן עדות בפני
מצלמות, במשמע, גם חשש מכל אמצעי הקלטה ושידור רדיופוני.




על ההיבט האמור של השפעת התקשורת האלקטרונית, בין זו המצולמת ובין זו המשודרת, על עדים ונכונותם להעיד והשפעת הדברים על עדותם, הרחיבה הועדה בעמ' 79-80 כשהיא מפרטת את הנימוקים נגד הסיקור האלקטרוני. "החשש הוא כי עקב כך ירתעו עדים ממסירת עדות בפני
בית המשפט, בנוכחותן של מצלמות טלויזיה...
שנית, יש הטוענים כי מתלוננים פוטנציאלים יימנעו מהגשת תלונות במשטרה בגין עבירות שבוצעו בהם, או בגין עבירות שהיו עדים לביצוען, פן יצטרכו להעיד על כך בבית המשפט בפני
מצלמות הטלויזיה. רתיעתם של מתלוננים פוטנציאליים מהגשת תלונות במשטרה עלולה לפגוע באינטרס המשותף לפרט ולחברה באכיפת החוק.
שלישית, החשש כי נוכחותה של תקשורת אלקטרונית באולם בית המשפט, תגרום לעדים להיות מתוחים וטרודים מהדרך בה תיחשף עדותם לעיני הציבור באופן שיסיר דעתם ממסירת העדות..."
עמ' 79 לדו"ח.

חשש נוסף שמתיחסת אליו הועדה הוא: "...עד שטרם מסר עדותו בבית משפט, יצפה באמצעי התקשורת האלקטרונית בעדויות אחרות שנשמעו במשפטו, ויושפע מהן בעת מסירת עדותו...
חששות אלה, אם יתממשו, עלולים להקשות על גילוי האמת תוך פגיעה קשה בזכות להליך הוגן ובטוהר ההליך השיפוטי, נוכח מכלול החששות האמורים מרביתם המכרעת של האישים שהופיעו בפני
הועדה, הביעו התנגדות לסיקור אלקטרוני של הליכי משפט בהם נשמעים עדים..."
, עמ' 80 לדו"ח.

ב.
כל הדברים שנאמרו לעיל, מקבלים משנה תוקף משענין לנו בדיון שמתנהל בערכאה הדיונית, השומעת עדויות בעבירות מין שההליכים בגינן חוסים תחת החריג לכלל פומביות הדיון; ראה סעיפים 68(ב)(5) וסעיף 70(א) ו-(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

ראה לענין זה גם ע"פ 5877/93 ח' יאנוס נ' מדינת ישראל
, פד"י נט(2) 97.


הגם שמדובר בפרשה שלוותה בפרסומים רבים, שמעוררת ענין ציבורי רב, אין היא שונה מדינו של כל תיק פלילי אחר המתנהל בערכאה הדיונית בעניינן של עבירות מין, ומכאן שאין הצדקה להיענות לבקשה תוך נטילת סיכון לפגיעה בהליך השיפוטי וכפי שפורט בהרחבה בנימוקי והמלצות הועדה שלא להתיר סיקור כאמור בערכאות הדיוניות.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום י"ב באייר, תשס"ט (6 במאי 2009) בהיעדר הצדדים


המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.


ג'ור'ג קרא, אב"ד

מרים סוקולוב
, שופטת

יהודית שבח
, שופטת


001015/09פח 052 אודליה






פח בית משפט מחוזי 1015/09 אריה שקד, מנהל קול ישראל, רשות השידור נ' משה קצב, מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 06/05/2009)