פסקי דין על מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל | פסקי דין על יצחק ניצן

3056/06 פ     02/03/2009




פ 3056/06 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' יצחק ניצן








בית משפט השלום בעכו

ת"פ 3056-06 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל
נ' ניצן



02 מרץ 2009





בפני

כב' השופט
משה אלטר

המאשימה


מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל



נגד

הנאשם

יצחק ניצן
ע"י ב"כ עו"ד י וסי טורס

החלטה


1.
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, בתיק זה, בו מיוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 379 ו – 379 + 382 (ב) (2) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין" ), זאת לאחר, שלפי הנטען בכתב האישום, בתאריך 06.02.06 הוא הכה בידו ובישבנו של ש.נ., בנו הקטין, שהינו יליד 1998 (להלן: "הקטין") ובעט ברגלו ובהמשך ירק לעבר הגב' רוני פטר (להלן: "המתלוננת") וכן משך אותה כשהוא אוחז בחולצתה ובמכנסיה.

2.
בישיבת ההקראה כפר הנאשם בעובדות שפורטו בכתב האישום וטען כי מדובר בעלילה על רקע הליכי הגירושין בינו לבין אשתו, שהינה אמו של הקטין ובתה
של המתלוננת.

בהמשך, לאחר התדיינויות בין הצדדים בשאלת המצאת "חומר חקירה" ולאחר שהומצא לסניגור החומר מתוך תיק הרווחה שבאגף לשירותים חברתיים בעכו, כפי שנקבע בהחלטתו של כב' השופט מר וויליאם חאמד מיום 11.10.07, פנה סניגורו של הנאשם אל המאשימה בבקשה לביטול כתב האישום. משבקשה זו נדחתה, הגיש הסניגור את הבקשה שבפני
י, בא הוא עותר לבטל את כתב האישום בשל קיומה של "הגנה מן הצדק", זאת בטענה כי רשויות המדינה נהגו בו בחוסר שוויון והפלייה בכך שבחרו להגיש כתב אישום זה נגדו בעוד שנגד אשתו, אביה והמתלוננת, אשר ביצעו, לטענת הסניגור, עבירות רבות וחמורות לא פחות, אשר בגינן הגיש הנאשם תלונות נגדם, לא נוהלה כל חקירה ולא הוגשו כתבי אישום.

3.
דוקטרינת ההגנה מן הצדק במשפט הישראלי הינה פרי הפסיקה. דיון נרחב ראשון בטיבה ובמהותה של "ההגנה מן הצדק", כעילה לביטולו של כתב אישום, מצוי בפסק הדין שניתן בעניין ארנסט יפת ואח' נ. מדינת ישראל (ע.פ. 2910/04, פורסם בפד"י כרך נ', חלק שני, עמ' 221). בינתיים הכיר גם המחוקק בקיומה של ההגנה מן הצדק כעילה לביטולו של כתב אישום, עת הוסיף (בשנת 2007, במסגרת תיקון מס' 51) לסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, המונה את הטענות המקדמיות אותן רשאי נאשם לטעון, את סעיף משנה 10, שזו לשונו:

"הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

כפי שנקבע בע"פ 4855/02, מדינת ישראל נ. דר' איתמר בורוביץ ואח' (פורסם בתק-על 2005 (1), 4756),

"... עיקר עניינה של ההגנה מן הצדק הוא בהבטחת קיומו של הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית – המשפט. מטרת החלתה של ההגנה היא לעשות צדק עם הנאשם ולא לבוא חשבון עם רשויות האכיפה על מעשיהן הנפסדים... ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר....

ההכרעה בשאלה אם המקרה שלפני בית המשפט מצדיק את החלתה של הגנה מן הצדק, אמורה לשקף איזון נאות בין מכלול הערכים, העקרונות והאינטרסים השונים הכרוכים בקיומו של ההליך הפלילי. מן העבר האחד ניצבים האינטרסים התומכים בהמשך קיומו של ההליך, ובהם: העמדת עבריינים לדין ומיצוי הדין עימהם; הוצאת האמת לאור; קיומם של מנגנוני גמול, הרתעה וענישה; שמירה על ביטחון הציבור; והגנה על זכויותיו של הקורבן הנפגע. ומן העבר השני ניצבים האינטרסים השוללים, במקרה הקונקרטי, את המשך קיומו של ההליך, ובהם: הגנה על זכויות היסוד של הנאשם;
פסילת מהלכיה הנפסדים של הרשות והרתעה מפני נקיטת מהלכים דומים בעתיד; שמירה על טוהר ההליך השיפוטי;
ושמירת אמון הציבור בבית המשפט" (שם בסעיף 21).

4.
לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי דעתי לטיעוני הסניגור בבקשה שהגיש ולטיעוני המאשימה, בתגובה שהגישה, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות, כפי שיובהר להלן.

תלונות הנאשם שלטענתו לא נחקרו – שזו, אגב, טענה עובדתית מפי הנאשם, שאמיתותה טרם הוכחה – נוגעות למקרים אחרים ורובן הינן תלונות בגין הפרת צו שהסדיר את נושא ראיית הילדים ע"י הנאשם. אין צריך לאמר שאף אחת מהתלונות לא הייתה כנגד הקטין. כך שבוודאי לא ניתן לטעון להפלייה ע"י הרשויות בין הנאשם לבין הקטין.
זאת ועוד, אין בהגשת כתב האישום נגד הנאשם, במקרה שבפני
י, כדי לפגוע בתחושת הצדק וההגינות.
זאת ועוד, העבירה של תקיפת קטין הינה עבירה חמורה בהרבה מעבירה של הפרת הוראה חוקית.

ראוי לזכור שלרשויות התביעה ואכיפת החוק מוקנית הסמכות להחליט אימתי יהיה זה נכון לנקוט בהליך פלילי ולהן מסור שיקול הדעת לקבוע באילו נסיבות תהא הצדקה להגשת כתב אישום. אכיפה
בררנית עשויה להיות סבירה ואף מוצדקת בנסיבות מסוימות. ראוי לציין שכפי שעולה מהבקשה שבפני
י, גם תלונות שהוגשו נגד הנאשם בעבר לא הסתיימו בהגשת כתב אישום נגדו. כך
שבוודאי לא ניתן לטעון להתעמרות של רשויות אכיפת החוק בנאשם.

אינני סבור שהתנהגותן של רשויות אכיפת החוק במקרה זה הייתה כה שערורייתית ובלתי נסבלת עד כדי כך ש"המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלית נפגעת", כדברי כב' השופט מר ד. לוין בע.פ. 2910/94 הנ"ל.

5.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

לזמן הצדדים להמשך דיון, ליום 11.03.09, שעה 14.00.

אין לזמן עדים לישיבה זו.

ניתנה היום,
ו'
אדר תשס"ט, 02 מרץ 2009, בהעדר הצדדים.




למזכירות:
נא לשלוח הזמנה לדיון ליום 11.03.09 + העתק ההחלטה, לצדדים.



הוקלד על ידי .......







פ בית משפט שלום 3056/06 מ.י. לשכת תביעות גליל-משטרת ישראל נ' יצחק ניצן (פורסם ב-ֽ 02/03/2009)