פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים | פסקי דין על ברכה כהן

53623-03/11 בל     15/08/2011




בל 53623-03/11 המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים נ' ברכה כהן








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בירושלים



15 אוגוסט 2011

ב"ל 53623-03-11 המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים
נ' כהן






בפני

כב' השופט אייל אברהמי
, סגן הנשיאה


מבקשים

המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים


נגד


משיבים

ברכה כהן




פסק דין




העובדות העיקריות וטענות הצדדים


בפני
ערעור מטעם המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 6.3.11 (להלן גם: "הוועדה"). השאלה שבמחלוקת בתיק דנן, היא האם היה על הוועדה להתייחס לעובדה שלמשיבה ירידה מזערית בהכנסות בטרם הפעילה את תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").


המשיבה נפגעה בכתף וכף רגל ימין בתאונת עבודה מיום 1.11.2009. הוועדה הרפואית לעררים קבעה את שיעור נכותה של המשיבה על 10%. לאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות במלואה, נכותה של המשיבה נקבעה על 15%.


לטענת המערער, טעתה הוועדה בכך שהפעילה את תקנה 15 לתקנות, מבלי להתייחס לעובדה שלמשיבה ירידה מזערית בהכנסות (ירידה של 3% בלבד).


המשיבה מטילה ספק בקביעה כי למשיבה ירידה של 3% בלבד בהכנסות ולטענתה היה צריך לבחון את שיעור הירידה בהכנסות באופן אחר.


ביום 25.7.2011 נערך דיון מוקדם בפני
י כב' הרשם כאמל אבו קאעוד, ונרשמו טענות הצדדים. לבקשת הצדדים, ניתן פסק הדין בהסתמך על הטענות שנרשמו והחומר בתיק.



דיון והכרעה


החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) ניתנת לערעור בפני
בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995.


במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד בוחן בית הדין האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד-המל"ל, פד"ע לד 213).


לאחר עיון בכל החומר שהובא בפני
י ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, המצדיקה את התערבות בית הדין.


תקנה 15 לתקנות קובעת:


"15. סטיות
(א) הועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים או מזו שנקבעה מכוח תקנה 14 או 31(ב) בשים לב למקצועו, ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%.
(ב) הועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו.
... " [ההדגשות הוספו – א.א]

בתקנה 15 נקבעו תנאים מצטברים להפעלתה. על פי התקנה, הוועדה תקבע דרגת נכות צמיתה גדולה מזו שנקבעה, אם ייקבע כי הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו או עיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת בהכנסותיו ולא לזמן מוגבל.


אין מחלוקת בין הצדדים כי התנאי הראשון, בדבר מסוגלותה של המשיבה לחזור לעבודתה, מתקיים ונותר לנו לבדוק את התנאי השני בלבד.


מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי לא התקיים דיון כלל בשאלה אם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיה של המשיבה. גם מטענות המשיבה עולה למעשה, כי היא לא חולקת על כך, אולם בפיה טענות לעניין חישוב הכנסותיה של, זאת ותו לא.


משכך הם פני הדברים, אין מנוס מהשבת עניינה של המשיבה לוועדה הרפואית על מנת שזו תקיים דיון בשאלת ירידת ההכנסות. ככל שהמשיבה חולקת על חישוב הכנסותיה, היא תהיה רשאית להציג בפני
הוועדה נתונים לגבי הירידה בהכנסותיה.


בנסיבות העניין, מתקבל הערעור. עניינה של המשיבה יושב לוועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תשקול את גובה הירידה בהכנסות המשיבה בטרם תפעיל את תקנה 15 לתקנות, תבהיר את צורת חישוב הירידה בהכנסות המשיבה ותנמק את החלטתה. המשיבה תוזמן לוועדה והיא תהיה רשאית לטעון את טענותיה ולהציג נתונים לעניין גובה הירידה בהכנסותיה.


בנסיבות העניין אין צו להוצאות.


הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על

פסק דין
זה, תוך 30 יום מיום המצאתו.







ניתן היום,
ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.














בל בית דין אזורי לעבודה 53623-03/11 המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים נ' ברכה כהן (פורסם ב-ֽ 15/08/2011)