פסקי דין על משה עמאר | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

54102-07/11 ברע     17/08/2011




ברע 54102-07/11 משה עמאר נ' המוסד לביטוח לאומי




משה עמאר




משה עמאר


המבקש

-
המוסד לביטוח לאומי

המשיב

החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופטת אורית יעקבס; ב"ל 51021-02-11), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 18.1.2011 (להלן - הוועדה), אשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבו.

2.
למבקש נקבעו 0% נכות בגין תאונת דרכים שהוכרה כתאונה בעבודה משנת 2002. המבקש הגיש בקשה להחמרה. ועדה מיום 1.6.2010 קבעה כי לא חלה החמרה במצבו. עניינו של המבקש הוחזר אל הוועדה על פי פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 12.10.2010, על מנת שתתייחס למכתבו של ד"ר שילר מיום 18.5.2008, למכתבו של ד"ר ולד מיום 11.9.2009 ולמכתבו של ד"ר כהן מיום 6.4.2008, ותשקול האם אין במסמכים אלה כדי לשנות מקביעתה כי לא חלה החמרה במצבו של המבקש (להלן - פסק הדין).

3.
הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש בשתי ישיבות. בישיבתה הראשונה עיינה הוועדה בפסק הדין, התייחסה למכתבו של ד"ר שילר והסבירה, כי בבדיקתה לא מצאה את אותם ממצאים המתוארים במכתבו, וכי הבדיקה לא הראתה כל הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, או ירידה בתחושה. באשר למכתבו של ד"ר ולד קבעה הוועדה, כי הסירנגומלאליה שמתוארת במכתבו אינה מתוארת בפענוח הרשמי של בדיקת ה-

mri
ואינה גורמת לכל קליניקה נוירולוגית, וכי בבדיקה זו אין כל עדות לנזק בעמוד השדרה הצווארי. עוד קבעה הוועדה, כי הבדיקה הנוירולוגית היא הקובעת ובבדיקה זו לא נמצאה עדות למליאופטיה צווארית. עוד קבעה הוועדה בהתייחס למכתבו של ד"ר ולד, כי היא לא מצאה הפרעה בתחושה כפי שד"ר ולד מצא, לא הגבלות בעמוד השדרה הצווארי ולא דלדול שרירים. באשר למכתבו של ד"ר כהן, א.א.ג., יוסבר לשם השלמת התמונה, כי מדובר בדו"ח ניתוח שבוצע למבקש, על רקע סירובם של רופאים שונים להסיר בניתוח פוליפ שנמצא בגרונו של המבקש, משום שסברו כי הליך זה דורש פלקציה של הצוואר שעלולה לגרום למבקש לנכות. לפיכך בוצע הליך של הסרה חלקית בלבד של הפוליפ בהרדמה מקומית. הוועדה קבעה, כי אין באפשרותה להתייחס לדו"ח הניתוח של ד"ר כהן, וביקשה חוות דעת של מומחה א.א.ג., על מנת שיקבע האם יש קשר סיבתי בין האמור במכתב לבין התאונה הנדונה. ד"ר בן דוד, מומחה א.א.ג. קבע, כי "הקשר הוא רק ביכולת לבצע גודוסקופיה של בית הדיבור בצורה ישירה. יש בעיה של אקסטנציה של הצוואר לאור תלונה על פתולוגיה של עמוד שדרה צווארי, אבל כבעבר (6.4.08) ניתן לבצע בכל זאת את הפעולה של הביופסיה בהרדמה מקומית ללא צורך של אקסטנציה של הצוואר לפי דוח ניתוח מיום 6.4.08. לעניין המשמעות של הפתולוגיה הצווארית גם אפשר לבצע אקסטנציה או לא לשיקולו של האורטופד בלבד". הוועדה התכנסה לישיבה מסכמת לאחר קבלת חוו"ד המומחה, וקבעה כי בהתאם לממצאי בדיקתה הקלינית מיום 1.6.2010 לא נמצאה הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי המונעת ביצוע כל פעולה אבחנתית, גם לדידו של ד"ר בן דוד. לפיכך קבעה הוועדה כי היא חוזרת על עמדתה לפיה אין החמרה במצבו של המבקש. המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי.

4.
בית הדין האזורי קבע, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן, וכי טענות המבקש הינן טענות הנוגעות לעניינים שברפואה, בהם בית הדין לא יתערב. משכך דחה בית הדין האזורי את הערעור.

5.
בבקשת רשות הערעור שלפני טען המבקש, כי החלטת הוועדה סותרת את קביעות הרופאים השונים שטיפלו בעניינו במהלך השנים מאז התאונה.

6.
לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח בפני
, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין. אוסיף, כי משעה שעניינו של המבקש הוחזר אל הוועדה מכוח

פסק דין
עם הוראות, על הוועדה לפעול אך ורק בהתאם להוראות שניתנו לה. במצב זה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת הוועדה מתמצה בבחינת השאלה, האם מילאה הוועדה אחר ההוראות שניתנו לה בפסק הדין, אם לאו. בענייננו, הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן. הוועדה התייחסה באופן מנומק ומפורט למכתבים אליהם הופנתה, ןהסבירה כי הממצאים עליהם מתבססים המכתבים לא נמצאו בבדיקה הקלינית שערכה ביום 1.6.2010, הן מבחינה נוירולוגית והן מבחינה אורטופדית. הוועדה הגדילה לעשות, וביקשה ייעוץ של מומחה בתחום הא.א.ג. על מנת שתוכל להתמודד כראוי עם דו"ח הניתוח של ד"ר כהן. הוועדה קיבלה את חוות דעתו של המומחה, אשר התיישבה גם עם ממצאיה היא, לפיהם למבקש אין למעשה הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי המונעת ממנו ביצוע פעולה אבחנתית, וכי אין ליקוי נוירולוגי הקשור לתאונה.
לאור האמור, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי כלשהו בהחלטת הוועדה, המצדיק מתן רשות ערעור.

7.
סוף דבר

–
הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.


ניתנה היום, יז אב התשע"א (17 אוגוסט 2011), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.















ברע בית הדין הארצי לעבודה 54102-07/11 משה עמאר נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 17/08/2011)