פסקי דין על יצחק בן שימול |

40904-06/11 עפת     18/08/2011




עפת 40904-06/11 יצחק בן שימול נ' מדינת ישראל








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים



18 אוגוסט 2011

עפ"ת 40904-06-11 בן שימול נ' מדינת ישראל






בפני

כב' השופט
כמאל סעב


המערער

יצחק בן שימול


נגד


המשיבה

מדינת ישראל




פסק דין


לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה בחיפה, (להלן – "בימ"ש לתעבורה"), אשר ניתן ביום 4.4.11 על ידי כב' השופט ש. בנג'ו בתיק 1029-03-11.

ביום 22.9.09 קיבל המערער דו"ח בגין שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, שלא באמצעות דיבורית, עבירה בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961
(להלן: "ה
תקנות")
.

המערער ביקש להמיר את הדו"ח לאזהרה ומשנדחתה בקשתו הגיש בקשה להישפט וזומן לדיון ביום 4.4.11 במכתב שנשלח בדואר רשום.

המערער לא התייצב לדיון
ובית המשפט לתעבורה ראה אותו כמי שהודה בעובדות הנטענות בכתב האישום, הרשיעו
והטיל עליו 1000 ₪ קנס.

המערער הגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, בקשה שנדחתה בהתאם להחלטת בימ"ש לתעבורה מיום 1.6.11, תוך שביהמ"ש מציין כי המערער זומן כדין ולא דרש את ההזמנה לדין מבית הדואר.

ב"כ המערער טוען כי ההזמנה לדין לא נמסרה לידי המערער מעולם, ציין כי המערער הינו סוכן ביטוח וכתובת הדואר אותה ציין בבקשה להישפט משמשת אותו לקבל דברי דואר לעסקו כאשר מעולם לא קרה מקרה בו דבר דואר רשום שנשלח אליו חזר כלא נדרש. בנוסף טען כי המערער ובא כוחו פעלו ללא לאות ובזמנים הקבועים בחוק על מנת ליתן למערער יומו בבימ"ש ובמידה ולא יינתן למערער יומו בבית המשפט עלול להיגרם לו עיוות דין חמור. ציין כי בדו"ח קיימים כשלים ראייתיים ולא ניתן להבין
אם השוטר שרשם את הדו"ח היה בזמן נסיעה, או במצב אחר וגם עניין המרחק לא נרשם בדו"ח.

המשיבה ביקשה לדחות את הערעור. ציינה כי הדו"ח נשלח לכתובת
המערער כפי שהוא מסרה לבית המשפט, אך המערער לא דרש את דבר הדואר הרשום.
באשר לעיוות דין, ציינה כי המערער לא מציין כי הוא לא עבר את העבירה, אלא טוען כי עובדת כתב האישום לא מגלות היכן עמד השוטר
ואיפה הבחין במערער לטענת המאשימה עובדות אלו לא צריכות להיות בכתב האישום והן לא חלק מיסודות העבירה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק דינו של בימ"ש לתעבורה ובהחלטתו הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר, באישור המסירה ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

כאמור די במשלוח הזימון לכתובתו הידועה של המערער, כדי שהזימון יהיה זימון כדין
ואז עליו לסתור חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד –1974

ולהראות כי הזימון לא הגיע אליו מסיבה שלא תלויה בו.

בע"פ 6920/07
חסון נ' מדינת ישראל

, (ניתן ביום 4.9.07), נאמרו הדברים הבאים:

"התקנה איננה דורשת בחינה מדוקדקת מה עלה בגורל המשלוח ודי כי חלפו 15 ימים מיום יציאתו למען הנכון בדואר רשום וכי המערער לא הרים את הנטל להראות כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו. משקמה החזקה, יכול המערער לנסות ולסתור אותה בהליך העיקרי, תוך שיעלה טענותיו לעניין הכיתוב "לא נדרש" המופיע על אישורי ...."

המערער לא דרש את הזימון ומכאן הקביעה הנכונה של בימ"ש לתעבורה שהזימון היה כדין.

כידוע הלכה מושרשת היא כי על מי שמבקש ביטול

פסק דין
שניתן בהעדר על ידי בימ"ש לתעבורה להראות קיומה של אחת משתי עילות. האחת הצדק סביר להיעדרות מהדיון והשנייה להצביע על חשש ממשי לקיומו של עיוות דין – בסוגיות הנ"ל ראו
רע"פ 9811/09
סמימי נגד מדינת ישראל

, (ניתנה ביום 29.12.09), רע"פ שרעבי נגד מדינת ישראל
, (ניתנה ביום 28.7.09),

רע"פ 1773/04
אלעוברה נגד מדינת ישראל

, (ניתנה ביום 23.2.04),

רע"פ 9142/01
איטליא נגד מדינת ישראל

, (ניתנה ביום 2.10.03) ורע"פ 5377/03

וגדי נגד מדינת ישראל

, (ניתנה ביום 29.6.03).

ראשית, המערער לא מעלה כל טענה שיש בה כדי לתת הסבר סביר לאי התייצבותו לדיון ומדוע הוא לא דרש את הזימון.

שנית המערער לא מעלה כל טענה שיהיה בה כדי לבסס את העילה השניה, קרי, לא הראה שקיים חשש ממשי לעיוות דין.
ראוי לציין כי בדו"ח המקורי שהגיש ב"כ המערער צוין בנסיבות המקרה כי השוטר הבחין במערער אוחז בידו השמאלית מכשיר נייד בצבע שחור צמוד לאוזנו השמאלית.

בפרק של דברי הנהג צוין כי המערער אמר:
"אני בדרך להתקין דיבורית זהו רכב חדש, הסבירו לי היכן אני צריך להגיע", לטעמי, יש בדברים אלו הודאה בביצוע העבירה וברור שאין בהם כפירה כלל ועיקר.


על כן בצדק דחה בימ"ש לתעבורה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.
אשר על כן, אני דוחה את הערעור.
על המערער לשלם את הקנס בשני תשלומים שווים האחד ביום 1.10.11 והשני ביום 1.11.11.
המזכירות תשלח לצדדים עותק פסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום,
יום חמישי י"ח אב תשע"א, 18 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.
















עפת בית משפט מחוזי 40904-06/11 יצחק בן שימול נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 18/08/2011)