פסקי דין על יוסף ספיר | פסקי דין על ניהול גן העיר | פסקי דין על אליהו חברה לביטוח |

332/08 א     23/08/2011




א 332/08 יוסף ספיר נ' ניהול גן העיר בע"מ, אליהו חברה לביטוח בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה

ת"א 332-08 ספיר נ' ניהול גן העיר בע"מ
ואח'


23 אוגוסט 2011


בפני
כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר



ה
תובע
יוסף ספיר


נגד

הנתבעים
1.
ניהול גן העיר בע"מ
2.
אליהו חברה לביטוח בע"מ


נגד


צדדי ג'

1. משה שפיר – מהנדס




2. אלקטרה בע"מ


נגד

צדדי ד'

1. הפניקס הישראלי – חברה לביטוח בע"מ


2.
הראל חברה לביטוח בע"מ


3.
שלמה אנגל – סוכן ביטוח


נגד

צדדי ה'

וריטס סוכנויות לביטוח בע"מ
<#2#>






פסק דין


1.
עניינה של תביעה זו בשאלת
אחריותם של מי מהנתבעים, צדדי ג' או צדדי ד' לנזק שנגרם לתובע.
התובע טען כי ביום 20.2.06, מעד במעלית "גן העיר" בשל כך שמפלס המעלית שנעצרה היה נמוך במספר סנטימטרים ממפלס הרצפה. התובע טען כי בעקבות כך
נגרם לו שיתוק מצווארו ומטה, בשל פקיעת גידול כלי דם בצווארו, גידול ממנו סבל עוד בטרם הארוע. נוכח העובדה שהצדדים האחרים כולם כפרו באחריותם, פוצל הדיון
באופן שתידון תחילה שאלת האחריות (ללא נושא החבות הביטוחית).

2.
על התובע
2.1
התובע, יליד 1944, מהנדס במקצועו, היה במועד התאונה כבן 62 ועבד בחברת תה"ל שמשרדיה היו ממוקמים מול קניון גן העיר בתל אביב. התובע נהג להחנות את רכבו בחניון גן העיר.

2.2
כבר בשנת 1975 אובחנה אצל התובע הרחבת התעלה המרכזית של חוט השדרה שגרמה לו לתחושות קור וחום בגפיים. בשנת 1985 עקב חולשה מתקדמת של 4 הגפיים הודגם בבדיקה מיאלוגרפית מעצור מלא של חוליה צווארית
שנייה (
c2
) ומטה. לאור הממצא נותח, ונמצא גידול בתוך חוט השדרה מסוג

intramedullary hemangioblastoma
אשר נכרת. עם שחרורו הועבר לשיקום שלאחריו, במהלך השנים בהדרגה, נותרה לו רק חולשה קלה ביד ורגל שמאל. מאז עבר מספר בדיקות שהדגימו שארית גידול שדרתי
וכן גידול מחוץ לחוט השדרה
c4
+
c5

אולם ללא שינוי במצבו הקליני. המנגיובלסטומה הוא גידול עשיר בכלי דם, נדיר בהשוואה לשאר הגידולים של המערכת העצבים המרכזית ובחוט השדרה ,מצוי בעיקר בחלק הצווארי.

2.3
לאחר הפגיעה הנטענת ביום 20.2.06 נמצא דימום מסיבי בתוך ומסביב לחוט השדרה, עם שיתוק של 4 הגפיים. מדובר בקוודרופלגיה ממקור צווארי מתחת לגובה
c5
.

2.4
הארוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, שכן לדברי התובע
היה בדרך בחזרה מהעבודה. התובע מקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בגין הפגיעה הקשה.

3.
הנתבעים הרלוונטים לדיון
נתבעת 1 הינה חברה המנהלת את מבנה "גן העיר"
ברח' אבן גבירול בתל אביב,שבשטחו ארע הארוע הנטען (להלן "חברת גן העיר"). צד ג' 1 הינו מהנדס אשר במועד הרלוונטי עבד כבודק מעליות . (להלן : "משה שפיר"). חברת גן העיר התקשרה עם משה שפיר על מנת
שיבצע ביקורות ובדיקות תקופתיות של המעליות המותקנות במבנה גן העיר. צד ג' 2 הינה חברה להתקנה ולאחזקת מעליות
(להלן "אלקטרה") אשר חברת גן העיר התקשרה עמה בחוזה שרות לאחזקה שוטפת ותיקון המעליות במבנה גן העיר (ההסכם, נספח א לנ / 2). עובדי אלקטרה בדקו בדיקות תקופתיות את המעלית ואשרו את תקינותה. צדדים נוספים לדיון הן חברות הביטוח שעניינן יעלה רק אם יקבע כי יש חבות למי מהגורמים דלעיל.

4.
גרסת התובע
4.1
התובע טען בתצהירו מחודש מרץ 2010 (ת / 1) כי ביום 20.2.06 סמוך לשעה 20:00 סיים את עבודתו בחברת תהל אשר משרדיה באבן גבירול בתל אביב ופנה לכוון רכבו אשר חנה בחניון גן העיר. הרכב חנה במפלס
מינוס 2. התובע הזמין את המעלית הקרובה ביותר לכניסה לקניון גן העיר (מעלית שקופה הנמצאת בחלל פתוח).

4.2
כשהמעלית הגיעה, נכנס אליה.
"מפלס המעלית היה נמוך במספר סנטימטרים (בערך גובה מדרגה) ממפלס הרצפה דבר שגרם לי ליפול קדימה" התובע הסביר שנכנס למעלית שרגלו הימנית מובילה, היא למעשה דרכה באויר מה שגרם לו לאבד שיווי משקל וליפול שפניו קדימה. עוד מוסיף התובע "ברצוני להדגיש כי טרם הנפילה נשוא התובענה לא נפלתי נפילות משמעותיות החורגות מנפילות בהן נופל אדם".

4.3
התובע מצהיר כי קם בעזרתו של עובר אורח שאיננו מכיר וירד למפלס מינוס 2. התובע יצא מהמעלית בכוחות עצמו, הלך לרכבו פתח את דלת הרכב והתיישב ולפתע חש אובדן תחושה, תחילה ברגליים ואחר כך ביתר הגוף.

4.4
מיד בתחילת אובדן התחושה התקשר התובע לאשתו ובקש עזרה. אשתו התקשרה למכר שגר קרוב באזור גן העיר,
אורי שניידר, ובקשה
שיגיע אליו. בינתיים עבר ליד הרכב השומר בחניון, והתובע בקש ממנו שיזמין אמבולנס, וכך עשה. עוד לפני שהגיע האמבולנס הגיע החבר שניידר, ששלח את שומר החניון להנחות את האמבולנס כיצד להגיע. התובע פונה לבית החולים.

4.5
לתובע אין עדים לארוע הנפילה. גם מאבטח החניון, הראשון שראה את התובע לאחר שחש בשיתוק גפיו,
לא הובא לעדות על ידי התובע.

4.6
התובע נחקר על תצהירו, בדיון שהתקיים בביתו, עקב חוסר יכולתו להגיע לבית המשפט. התובע חזר על כך שבתום יום העבודה בתה"ל חצה את הכביש לכוון קניון גן העיר, ופנה למעלית השקופה המצויה במפלס הכניסה. המעלית הגיע, ואז "צעדתי כאילו לתוך כמו חור, כאילו היתה מדרגה או משהו. ואז פשוט התגלגלתי, אבדתי שיווי משקל והתגלגלתי שם". (עמ' 3 לפרטיכל ישבת 11.10.10).

5.
עובדות שעלו במהלך ההוכחות, וחשובות לענין
5.1
התובע עבד במקום העבודה בתה"ל כבר שלוש שנים קודם לארוע, חמשה ימים בשבוע, והחנה את רכבו בחניון גן העיר. (עמ' 12,13 לפרטיכל 11.10.10). התובע היה משתמש דרך קבע במעלית השקופה כדי לרדת למפלס החניה. למפלס החניה במבנה גן העיר, ועד מינוס 2 הובילו גם מדרגות. (עמ' 24 לפרטיכל 11.10.10).

5.2
בתה"ל עבד התובע בקומה השלישית. שם תמיד עלה וירד במדרגות. גם בערב הפגיעה, ירד במדרגות הבנין מהלך 3 קומות. (עמ' 13 לפרטיכל 1.10.10).


5.3
מרחק ההליכה ממשרד תהל לחניון הוא כ-10 דקות. (עמ' 26 לפרטיכל 11.10.10).

5.4
מקום העבודה במשרד תהל נסגר בשעה 19:00, שאז גם סוגרים במפתח את הכניסה הראשית. התובע הצהיר כי שהה במקום העבודה באותו יום עד השעה 20:00. את כרטיס הנוכחות
החתים בשעה 19:12 .

5.5
כשהגיע התובע למעלית במפלס הכניסה בגן העיר, נפתחו דלתות המעלית ללא כל קושי. (עמ' 34 לפרטיכל 11.10.10.)

5.6
גובה המדרגה שהתובע טען שהיתה בין מפלס הכניסה של המעלית לבין מפלס המעלית היתה לטענת התובע
מעל 10 ס"מ וקרוב יותר ל 15 ס"מ.

בתצהירו
(ת / 1) טען התובע כי
מפלס המעלית היה נמוך במספר
סנטימטרים
(בערך גובה מדרגה) ממפלס הרצפה.
בחקירתו על תצהירו נשאל בכמה סנטימטרים היה נמוך מפלס המעלית ממפלס הכניסה והשיב
"כמו גובה מדרגה פחות או יותר". (עמ' 4 לפרטיכל ישיבת 11.10.10). התובע הפנה בתשובתו לגובה מדרגה שהיתה מאחוריו בביתו, שגובהה תקני. התובע עמד על כך שמדובר בגובה של מדרגה ושלל שמדובר ב-2 או 3 ס"מ. במקום אחר נשאל האם גובה המדרגה היה 15 ס"מ והשיב "בטוח מעל 10, יותר קרוב ל-15 לדעתי".
"אולי קרוב אולי ל-15 משהו 13,14 אני יודע ? " (עמ' 11 ,12לפרטיכל ישיבת 11.10.10. ). מומחה התובע התבסס על תצהיר התובע כי
ההפרש בין המפלסים היה בגובה של
מדרגה, והמומחה הבין זאת כגובה של 15 ס"מ.
(עמ' 60 לפרטיכל 26.10.10).

5.7
בתצהירו
(ת /1) הצהיר התובע שנפל קדימה. בחקירתו הנגדית הסביר שהוא הרגיש "שהתגלגל קדימה", כשנפל עם הפנים קדימה. עד כמה שזכר נסה לעצור את הנפילה עם ידיו, וקבל מכה בקודקוד הראש כי מתח את הראש פנימה (עמ' 17 לפרטיכל 11.10.10 ).

5.8
אחרי שהתובע נפל בתוך המעלית, לדבריו, דלת המעלית נסגרה. כל אותה עת נשארה המעלית בהפרש של מדרגה ממפלס הכניסה. (עמ' 35 לפרטיכל 11.10.10). אדם שראה אותו נופל דרך הזכוכית של המעלית פתח את דלת המעלית, כנראה בלחיצת כפתור,
עזר לו לקום שאל אותו אם הוא בסדר והלך. (עמ' 18 , 35 לפרטיכל 11.10.11).


6.
האם הרים התובע את נטל ההוכחה לגבי קרות הארוע הנטען ?
6.1
ב"כ התובע טען כי נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת מכח ס' 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע כי אם לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה, על הנתבע הראייה שלא היה לגבי המקרה שהביא לנזק התרשלות שיחוב עליה.
מדובר בשלושה תנאים מצטברים לצורך העברת הנטל.
רק אם הוכח קיומם של שלושת התנאים האלו עובר לשכם הנתבע הנטל של הבאת עדות שיש בה כדי לשכנע מכח עודף ההסתברויות שאין לייחס את התאונה לרשלנות מצידו. (ראו באריכות עא 8151/98 שטרנברג נ. ד"ר צ'צ'יק
נבו 4.11.01 ).
כאשר המעשה ידוע, והסיבה
להתרחשות הנזק ידועה, אין תחולה לכלל. (ע"א 224/51 פריצקר נ. פרידמן
פד ז 674 ). מדובר במקרה כאן על נסיבות מפורטות הנמצאות בידיעת התובע ועל בסיסן צריכה להיות מוכרעת שאלת החבות, מבלי להעביר את הנטל. התובע ידע כבר במועד הנזק לדבריו ,כי מדובר בנפילה כתוצאה
ממדרגה בין מפלס התחנה למפלס המעלית ואף תאר את העובדה שרגלו הימנית "דרכה באויר" וכו'.
לפיכך אין מקום להעברת הנטל מכח ס' 41 פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

6.2.
לענין עצם קרות הארוע, עדות התובע הינה עדות יחידה של בעל דין. ס' 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א 1971 קובע כי הסתמכות בית משפט על עדות יחידה של בעל דין, חייבת להיות מנומקת ולהסביר מה הניע את בית המשפט להסתפק בעדות אחת.
לא מדובר בנימוק סתמי, אלא דרוש טעם אמיתי ומיוחד. (ראו ע.א 4305/98 מ.צ.י.ג.ה בנין והשקעות בע"מ נ. בנק לאומי לישראל בע"מ
(נבו 27.12.98).

6.3

העד היחידי שהובא על ידי התובע הינו החבר אורי שניידר, שהוזעק על ידי אשת התובע לחניון, לאחר שכבר הרגיש התובע משותק
וכשהגיע לחניון ונגש לרכבו ראה את התובע משותק לחלוטין. (ת / 2). אין בעדות זו לשפוך אור על נסיבות המקרה.

6.4
שומר החניון (המאבטח), שהיה האדם הראשון שפגש את התובע לאחר הארוע, כשהוא כבר ישוב ברכבו, לא הובא לעדות על ידי התובע. ההלכה היא כי המנעות מלהביא ראיה שיכולה היתה לתמוך בטענת התובע מקימה חזקה שבעובדה כי יש בה כדי לפעול לחובת הנמנע מהבאתה. (ראו עפ728/84 חרמון נ. מדינת ידראל
פד מא (3) 617 בעמ 625, עא 2275/90 לימה נ. רוזנברג
פד מז (2) 606 בעמ' 614, עא 465/88
הבנק למימון ולסחר בע"מ נ. מתתיהו
פד מה (4) 651 בעמ 658 , עא 293/90
גרינהולץ נ. מרמלשטין
נבו 28.12.94, י. קדמי על הראיות, הדין בראי הפסיקה, כרך רביעי, תש"ע , עמ' 1889 ).

6.5
מעבר לאמור לעיל,
נתגלו סתירות רבות בתיעוד, ובהיתכנות של סיפור הארוע, והכל כפי שיפורט בהמשך.

7.
סתירות ותמיהות
7.1

הדווח הראשוני
בדו"ח מד"א
ובמיון
- מעידה במדרגה

בדו"ח מד"א (נספח לת / 1) נכתב מפי התובע (אנמנזה)
"היום מעד במדרגה ולאחר כרבע שעה
החל לאבד תחושה בכל גופו". בדו"ח עצמו אין התייחסות לנפילה בתוך מעלית. התובע בעדותו נשאל אם דבר עם צוות האמבולנס וספר להם מה היה והוא השיב כי למיטב זכרונו "אמרתי להם שנפלתי במעלית". (עמ' 6 לפרטיכל ישיבת 11.10.10.)
מכל מקום, דו"ח מד"א מדבר רק על מעידה במדרגה.
בדו"ח חדר מיון
(נספח לת / 1 )
נרשם כי
הובא על ידי מד"א, ללא יכולת לזוז, עם כאבים באזור הצוואר, "לאחר שמעד ונפל במדרגה". התובע טען כי קרוב לודאי
נתון זה הועבר ממד"א למיון , (עמ'
8 לפרטיכל 11.10.11) אלא שלפי שעת הדפסת הדו"ח דו"ח המיון קודם בזמן להדפסת דו"ח מד"א.
בדוחות אלו אין כל אמירה של התובע לגבי נפילה במעלית.

7.2

בחדר המיון דווח התובע על נפילה לאחור
באנמנזה שמסר בחדר מיון
נכתב "3/4 שעה לפני הגעתו נפל ונחבל באזור צווארי"....."לאחר הנפילה כ-20 דקות לערך אינו חש בגפיים עליונים + תחתונים".
מדו"ח זה ניתן ללמוד כי התובע מסר על חבלה באזור הצוואר.

קיימת אנמנזה נוספת, אותה מוסר התובע לרופא הנוירוכירורג שמטפל בו בחדר המיון.
בדו"ח זה נרשם כך –
"לפני כשעתיים נפל אחורה. מאז חולשה מתקדמת ב-4 גפיים. הגיע למיון כבר משותק".
במכתב השחרור מהמחלקה הנוירוכירורגית נכתב "כשעה טרם הגעתו למיון החולה נפל ונחבל בגבו. מיד לאחר מכן הופיעה חולשה מתגברת
ב-4 גפיים".
מהתיעוד עולה עקביות בכך שהנפילה היתה לאחור, והחבלה היתה
בצוואר, בגב.
תיאור זה סותר לחלוטין את תיאורו של התובע לגבי הנפילה קדימה במעלית.
התובע אישר בחקירתו כי לא היו לו כל פגיעות בפני
ם או בידיים. (עמ' 38 לפרטיכל 11.10.10).
בנוסף, אין ברישומים אלו כל אמירה של התובע כי נפל במעלית,
דבר שסביר שהיה מציינו בסערת הנזק, ולא מתמקד
בנפילה
במדרגה.

התובע נתבקש להסביר את הסתירה
והשיב "אני לא יודע מה הוא כתב, אני לא נפלתי אחורה, אף פעם לא אמרתי שנפלתי אחורה". (עמ' 19 לפרטיכל 11.10.10).
התובע נשאל
אם הוא יכול להסביר איך אפשר ליפול אחורה והוא משיב "אני לא יודע, אפשר ליפול במדרגות וליפול אחורה, אם אתה רוצה, אפשר הרבה סברות יכולות להיות למה ליפול אחורה". (עמ'20 לפרטיכל 11.10.10). מכל מקום התובע מסכים כי במעלית לא תתכן נפילה אחורה.

7.3

מי ידע על נפילת התובע במעלית טרם הוגש כתב התביעה ?
א.
הנפילה היא מיום 20.2.06.
התביעה הוגשה ביום 13.3.08.
מיום הארוע ועד סמוך להגשת התביעה, מהלך יותר משנתיים, אין כל ראיה על כך שהיתה הודעה כלשהי מטעם התובע, על כך שהנפילה היתה במעלית.
ב.
התובע אמר בחקירתו כי אמר לחברו שניידר שנפל במעלית. (עמ'33 לפרטיכל 11.10.10). אך בתצהיר מר שניידר נרשם כי התובע במצבו לא יכול היה להסביר לו את הנסיבות שגרמו לנזק. ( ס' 8 ת / 2).
ג.
התובע גם אמר בחקירתו כי אמר לשומר החניון (המאבטח) כי נפל במעלית. (עמ' 33 לפרטיכל 11.10.10 ) אך שומר החניון לא הובא לעדות.
ד.
חברת גן העיר שמעה לראשונה על המקרה עם הגשת כתב התביעה, למעלה משנתיים לאחר הארוע. (עמ 68 לפרטיכל ישיבת 26.10.10). גם המהנדס שפיר, הבודק מטעם משרד העבודה ומי שבדק באופן תקופתי את המעלית, שמע לראשונה על הארוע לאחר הגשת התביעה כנגדו. (עמ' 118 לפרטיכל). גם חברת אלקטרה שמעה לראשונה על הארוע עם קבלת התביעה כנגדה. (ס' 7 לנ / 6 ).
ה.
אמור להיות יומן, שאיש הבטחון (אותו מאבטח בחניון) אמור היה לרשום בו את הארוע של הזמנת האמבולנס. ב"כ התובע בקש את היומן במעמד החקירה של מנהל האחזקה של חברת גן העיר. לבקשת ב"כ התובע
ניתן צו שיפוטי למסירת היומן בתוך 3 ימים לידי
ב"כ התובע (עמ' 88 לפרטיכל 26.10.10). למרות זאת, לא הומצא לבית המשפט כל
כיתוב מיומן כזה, ואין לכך איזכור בסיכומי ב"כ התובע.
יש להסיק מכך כי כיתוב היומן איננו מסייע בידיו של התובע.



7.4
שעת האירוע
א.
משרדי תה"ל נסגרים בשעה 19:00. גם הכניסה הראשית למשרד נסגרת בשעה זו. התובע טוען כי נשאר במשרד עד 20:00
אך החתים את כרטיס היציאה מהמשרד בשעה 19:12 באותו ערב. התובע נשאל מדוע החתים שעון בשעה 19:12 אם עזב בשעה 20:00 והשיב כי שכרו איננו משתלם לפי שעות כי הוא בתפקיד בכיר. משנשאל מה טעם אם כן להחתים את השעון בשעה 19:12 השיב כי יש צורך להראות שנכח בעבודה יותר מ-8.5 שעות. ההסבר נשאר תמוה. מדוע שלא יחתים את שעון הנוכחות ממילא שהוא כבר ביציאה מהמשרד ?
ב.
מדו"ח מד"א עולה כי אמבולנס הוזמן לחניון בשעה 21:58. האמבולנס יצא למקום בשעה 21:59
הגיע בשעה 22:09 ופנה את התובע
בשעה 22:15. אם אכן עזב התובע את המשרד ב-20:00 מרחק הליכה של 10 דקות לחניון גן העיר, יש פער בלתי מוסבר של שעתיים תמימות.
לתובע אין הסבר לכך והוא מבקש לאמר בתשובתו שהמתין כשעה וחמישים דקות מרגע שישב ברכב, תשובה שסותרת לחלוטין את האמור בתצהירו. בתצהיר
נרשם כי מיד כשהגיע לרכב ישב והרגיש חוסר תחושה, צלצל לאשתו, וזו הזעיקה את החבר שניידר שהגיע לדבריו בתוך רבע שעה (על אף שבתצהירו רשם כי המרחק הוא 5 דקות). כשהגיע היה
זה לאחר שהאמבולנס כבר הוזמן (דהיינו לאחר 21:58 ) ושומר החניון היה ליד התובע. (עמ' 1 לפרטיכל ישיבה מיום 26.10.10
).כעבור דקות מספר הגיע האמבולנס לדבריו. (ס' 7 לת / 2) עובדות אלו משאירות זמן נעלם, לא מפוענח,
שאיננו מתיישב עם גרסת התובע.

7.5
העדר אפשרות טכנית לפתיחת דלת המעלית מושא הדיון ,כאשר יש הפרש מפלסים מעל 7 ס"מ
א.
מומחה התובע, מר שחק, אשר נתן חוות דעת לגבי אי תקינות המעלית בהתבסס על הנחה שהיה הפרש מפלסים של 15 ס"מ, לא בדק
פיזית טרם מתן חוות דעתו
ת/3 את תחום פתיחת הדלתות המכני ולא את תחום פתיחת הדלתות החשמלי של המעלית מושא הדיון (עמ' 33 לפרטיכל 26.10.10 ).
ב.
ניתנה חוות דעת
על
ידי מהנדס חשמל מר טל,
העוסק
בהנדסת מעליות מאז שנת 1989. חוות הדעת הוגשה מטעם אלקטרה (נ / 7).
המהנדס קבע בוודאות מוחלטת כי פתיחת הדלתות במעלית מתאפשרת רק כאשר רצפת תא המעלית נמצא בתחום של 7 ס"מ מעל או מתחת למפלס התחנה.
מעל תחום זה פתיחת הדלתות איננה אפשרית. כאן יש צורך להעמיק לענין מבנה המעלית הספציפית, על מנת להבין את הוודאות של קביעה זו.

למעלית שילוב של דלתות תא, ודלתות חוץ. דלתות תא המעלית נעות עם תנועתה. דלתות החוץ הם סטטיות, בכל תחנה.
שתי מערכות מופקדות בשילוב על פתיחת דלתות תא המעלית : מערכת מיכנית, ומערכת חשמלית.
כדי שדלתות החוץ תפתחנה עם דלתות תא המעלית, צריך מערכת שילוב מכנית ביניהם. המומחה קובע בחוות דעתו "מבדיקתי עולה כי המערכות משתלבות אחת בשניה רק בתחום של 80 מ"מ (מעל או מתחת לתחנה)."

לגבי מערכת הפתיחה החשמלית
קובע המומחה : "מערכת הפתיחה החשמלית מופעלת בתחום של 70 מ"מ. אסביר : המנוע החשמלי אשר פותח את
דלת התא פועל רק בתחום של
70 מ"מ מעל או מתחת לתחנה." מומחה התובע מסכים לכך
שמערכת הפתיחה החשמלית
פותחת את הדלת רק בתחום של 7 ס"מ מעל או מתחת לתחנה. (עמ' 32 לפרטיכל 26.10.10).

שילוב שתי המערכות שתפקודן דרוש לצורך פתיחת הדלתות מאפשר לפי מומחה אלקטרה פתיחת דלתות המעלית רק בתחום של 7 ס"מ מעל או מתחת לתחנה.

עוד עלה מבדיקת מומחה אלקטרה, מר טל,
כי הדלתות נפתחות רק בעצירה מוחלטת של המעלית בתחנה בתחום של עד 2 ס"מ מעל או מתחת לתחנה. העצירה נוצרת תוך נסיעה במהירות איטית, באמצעות מפסקי קרבה שעל התא, ומגנט קבוע שמותקן בתחנה, ואלו גורמים לדיוק עצירה של 20 מ"מ לכל היותר.

אם המעלית עוצרת בתחום של 7 ס"מ מעל או מתחת לתחנה, נכנסת לפעולה מערכת פילוס מחדש המותקנת
במעלית. מערכת הפילוס מחדש הינה מערכת נוספת שתפקידה לתקן א פילוס המעלית כתוצאה של שינויים במפלס עקב שינויים בעומס וכן בגין זליגת שמן מאטמי בוכנת ההרמה. הפילוס מחדש פועל רק
במצב עצירה של המעלית שדלתותיה פתוחות ובתחום של 7 ס"מ האמורים כי מעבר לו המעלית מושבתת ודלתותיה לא יפתחו. מומחה התובע אישר בחקירתו כי במעלית קיימת מערכת פילוס אוטומטית. (עמ' 21 לפרטיכל 26.10.10).

ג.
במהלך עדותו בקש מומחה התובע להוסיף התייחסות חדשה שלא מצאה ביטוי בחוות דעתו ת / 3. ההתייחסות היתה
למתקן המכני, שלפי בדיקתו מאפשר לכשעצמו פתיחה של הדלתות גם בתחום של 14 ס"מ מעל או מתחת לתחנה.
(ולא 8 ס"מ כפי שטען מומחה אלקטרה). אך מומחה זה אישר שהמתקן החשמלי לא מאפשר פתיחת הדלתות
בתחום של יותר מ-7 ס"מ וכן אישר כי כדי שדלת המעלית תפתח חייבת להיות עבודה משולבת של המנגנון המכני והמנגנון החשמלי, מה שמכתיב בפעילות רגילה
תחום של לא יותר מ-7 ס"מ מעל או מתחת לתחנה. (עמ' 8 לפרטיכל 26.10.10 ).
ד.
גם מר שפיר, המהנדס
אשר בצע את הבדיקות התקופתיות למעלית כבודק עצמאי ציין כי דלת המעלית יכולה להפתח רק בתחום של 7-8 ס"מ מהקומה. מעבר לתחום זה, המעלית לא יכולה לפתוח דלתות בכלל. אילו המעלית היתה נעצרת יותר מ7 או 8 ס"מ מתחת לקומה, המעלית לא היתה יכולה לפתוח דלתותיה. (ס' 5,6, לנ / 4).
ה. מומחה התובע העלה בחקירתו אפשרות שהיתה תקלה חשמלית נקודתית, אך אישר שאם היתה תקלה כזו, דלתות המעלית לא היו נפתחות כלל, מה שלא מתאים לתיאור המקרה. או אז חדד את המצב, שיתכן והמעלית הגיעה במפלס נמוך של 4 או 5 ס"מ, היתה הפסקת חשמל קצרה מאוד,של שניות, המעלית התדרדרה ל-15 ס"מ, מיד חזר החשמל, מה שאפשר לדעתו את פתיחת הדלתות, למרות שאנו יודעים כי בפער כזה בין המפלסים מערכת הפתיחה החשמלית לא מאפשרת את פתיחת הדלת.(עמ' 36 לפרטיכל 26.10.10). התובע אשר הזמין את המעלית לא ספר ולא תאר הפסקת חשמל כלשהי. גם לא התלונן על כך שהמעלית התעכבה כשקרא לה להגיע. המומחה לא הסביר מדוע, אם חזר החשמל, מערכת הפתיחה החשמלית תאפשר פתיחת הדלת בהפרש של 15 ס"מ בין המפלסים, בניגוד לאופן בו היא בנויה.
חוץ מספקולציה בהיתכנות אפסית, אין לתיאוריה זו כל
בדל הוכחה.
המומחה טל מתייחס בחקירתו לתזה שהעלה מומחה התובע, ומציין כי אם מדובר בהפסקת חשמל קצרה מאוד,
והחשמל חזר, והמעלית לא נמצאת בתחום פתיחת הדלתות (דהינו יותר מ-7 ס"מ), הדלתות לא תפתחנה. (עמ' 152 לפרטיכל). דבריו שוללים לחלוטין את האפשרות שמעלה מומחה התביעה לגבי מצב שהמערכת החשמלית מופסקת, ולאחר שהיא חוזרת תפתחנה הדלתות למרות שהפרש המפלסים הוא
יותר מ-7 ס"מ.

ו. עוד במהלך חקירתו בקש מומחה התובע לטעון שיכול להיות
שאולי המגנטים המופעלים על ידי המערכת החשמלית
לא היו מכוונים נכון, אבל אישר שבמקרה כזה המגנטים לא מתקנים את מיקומם, וצריך היה להזמין אנשי שירות כדי שיתקנו זאת. המומחה הסכים שאם לא הודע על תקלה כזאת ולא
התבצע תיקון של מיקום המגנטים, לא יתכן שהתקלה נבעה ממיקום המגנטים.
(עמ' 35 לפרטיכל 26.10.10).
המהנדס שפיר מתייחס בחקירתו לנסיונות ההסבר לתקלה, כפי שניתנו על ידי
מומחה התובע בסעיף קטן זה, ובסעיף ה' דלעיל,
ומסביר כי אינן הגיוניות.(עמ' 117,118 לפרטיכל 26.10.10).

ז.
לסיכום , מאשר מומחה התובע, כי בהינתן העובדה, כפי שנמסרה לו מתוך תצהיר
התובע,
כי היתה מדרגה,
שהבין שמדובר
בכ-15 ס"מ בין מפלס המעלית ומפלס התחנה, הוא מסיק
שהיתה
איזושהיא תקלה, שלא הצליח לעמוד על טיבה. (עמ' 46 לפרטיכל 26.10.10). דהיינו המסובב מכתיב את הסיבה (שאיננה ידועה) ולא להיפך.

ח. המסקנה העולה מכל האמור לעיל, שאין היתכנות במבנה המעלית שתווצר מדרגה של 15 ס"מ בין מפלס המעלית ומפלס התחנה. בכל מקרה במצב כזה דלתות המעלית אינן נפתחות ואינן ניתנות לפתיחה, מה שלא מתאים לתיאור המקרה שבפני
נו.
לכל היותר יכול להווצר לפי מפרט התכנון של המעלית הפרש גבהים של 7 ס"מ. במקרה כזה, יש מערכת פילוס
מחדש העובדת כשהמעלית בעצירה ודלתותיה פתוחות והיא מתקנת את פילוס המעלית.

8.
תקינות המעלית
8.1
ניתן תצהיר של
מנהל האחזקה בחברת גן העיר. התצהיר מפרט כי המעלית מושא הדיון הינה מתוצרת אלקטרה. לחברת גן העיר הסכם שירות
ותחזוקה עם חברת אלקטרה, שהיה תקף במועד הרלוונטי. לפי ההסכם התחייבה אלקטרה לבצע בדיקת מעליות בתדירות של חודש עד 6 שבועות ולא פחות מ12 פעמים בשנה. הבדיקה כוללת בין היתר בדיקת כל הפרטים של המעלית לשימוש ועבודה נאותה, וסילוק תקלות המפריעות לפעולה תקינה של המעלית. מדובר בטיפול מונע. כמו כן קיימת חובה לתיקון תקלות, לפי הזמנה.
בנוסף מעסיקה חברת גן העיר בודקי מעליות עצמאיים שבודקים את המעליות באופן תקופתי לפי דרישת משרד העבודה, לפי הכללים הנדרשים בחוק. על מנת להבטיח את איכות השירות של חברת אלקטרה, התקשרה חברת גן העיר עם חברת ייעוץ לענייני בטיחות של דרגנועים ומעליות, ששמה אפיק יועצים- בקרה תכנון ונהול מעליות בע"מ וזאת לצורך בקרת השירות. אם יש תקלה, חברת גן העיר מבקשת מחברה זו בדיקה של העבודה שעושה אלקטרה לשם תיקון והחזרת המצב לקדמותו. מעדותו של מנהל האחזקה בגן העיר עלה כי הדו"ח התקופתי הנערך על ידי מהנדס עצמאי לפי פקודת הבטיחות בעבודה, נשלח למשרד התמ"ת ובמקביל לחברת אלקטרה. אם יש צורך בתיקון אלקטרה מבצעים את התיקון, וחברת אפיק בודקת ומאשרת שהתיקון בוצע כהלכה. (עמ' 72 לפרטיכל 26.10.10).

8.2
מנהל האחזקה של גן העיר המשמש בתפקידו כ-15 שנה,
מאז סיום בנין מגדל המגורים והקניון הצהיר כי
לא מצא כל דווח על תקלות בפילוס המעליות לפני התאונה הנטענת בתביעה זו, מעולם לא הזמינו תיקון של תקלה כזו, ומאז תחילת הפעילות של קניון גן העיר, לא נרשמה מעולם פגיעה כלשהיא בבני אדם כתוצאה משימוש במעליות במקום, למעט הטענה שהתובע העלה בתביעתו. (ס' 7,8, לנ / 2 , עמ 68 לפרטיכל 26.10.10). עוד הסביר בעדותו כי הוא עצמו מסתובב כל היום בשטח
ולא הבחין שלמעלית קיימת בעיה כלשהי של פילוס. (עמ' 68 לפרטיכל 26.10.10). גם אחרי הארוע הנטען, דהיינו לאחר 20.2.06, לא היתה כל בעיה של פילוס במעלית. (עמ' 70 לפרטיכל 26.10.10).
צורף דף קריאות
של חברת גן העיר מאלקטרה (נספח
ב לנ / 6) ממנו עולה כי הקריאה הראשונה לאחר הארוע היא ב26.4.06, ובגין רעידות בנסיעה, תקלה שאין לה כל קשר לתקלה מושא הדיון. (עמ 127 לפרטיכל). עוד עולה מדו"ח זה כי מיום 1.1.97 ועד 9.11.08 לא היתה כל קריאת שירות הקשורה לתקלות בפילוס המעלית. נציג אלקטרה העיד כי עד היום לא היתה כל קריאת שירות לתיקון תקלה של
פילוס. (עמ' 137 לפרטיכל).

8.3
המעלית מושא הדיון נבדקה על ידי המהנדס משה שפיר
ביום 12.2.06, דהיינו
רק שמונה הימים
לפני הארוע, ולא נמצא בה כל דופי. דו"ח הבדיקה
(נ/1) מפורט לפי טופס מובנה של משרד העבודה מכח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל 1970 ס' 60, מלמד על תקינות המעלית, כאשר יש
רישום "בסדר" לכל החלקים המפורטים בדו"ח ובסעיף הערות אחרות מצויין: "פילוס אוטומטי לרובדים תקין" וגם "מנגנון חילוץ עצמי מתא המעלית בהספקת חשמל נבדק מעשית". לענייננו רלוונטית ההערה הראשונה בלבד.
גם בבדיקה קודמת של המעלית על ידי המהנדס שפיר, מיום 11.8.05 , נכתב בהערות "פילוס אוטומטי לרובדים תקין".(נ/5). פילוס אוטומטי, זוהי אותה מערכת פילוס שמתקנת את שקיעת המעלית אם היא בתחום של 7 ס"מ ופחות ממנה. (עמ' 112 לפרטיכל 26.10.10). דיוק עצירה- זהו הרווח האנכי בין מפלס תא המעלית למפלס התחנה.
מר שפיר ציין בתצהירו כי כאשר בדק את המעלית לא היה הפרש בדיוק העצירה יותר ממינוס פלוס
1.5 ס"מ בתחנות, אחרת היה מציין את זה בדו"ח ומבקש כי יבצעו כיוון דיוק עצירה. (ס' 4
לנ / 4 , עמ' 113 לפרטיכל 26.10.10).

8.4
הבדיקה האחרונה של אלקטרה קודם לארוע הנטען היתה ביום 26.1.06, דהיינו פחות מחודש טרם הארוע. הדו"ח (נספח ג' לנ / 2) מציג
טיפול חודשי
שנערך
למעלית, וחתום על ידי הטכנאי.

8.5
בסיכומיו מעלה ב"כ התובע טענה כי נרשם בדו"ח של מר שפיר
"קוצב זמן נסיעה (טיימר מערכת) אינו מנתק פיקוד",
למרות זאת לא ראה קריאת שירות, והוא מבקש להסיק מכך מסקנות
לגבי טיב השירות או נוהל
לא תקין של זימון הטכנאי.
למותר לציין כי לא ניתן להעלות בסיכומים טענות עובדתיות חדשות, שלא בא זכרן במהלך
ניהול התיק, והעדים הרבים לא נשאלו ולו שאלה אחת בענין זה, במיוחד שקיימת עדות
כי הנוהל הוא שבדיקה כזו נשלחת ישירות על ידי הבודק למשרד התמ"ת ולאלקטרה , ועובדה זו מייתרת לכאורה קריאת שירות ישירה מחברת גן העיר לאלקטרה.(עמ 72 לפרטיכל 26.10.10.).

8.6
לדו"ח המומחה מטעם התובע , אשר בקר לראשונה במקום ביום 20.11.09
(שלוש שנים ותשעה חודשים לאחר הארוע) צורפו 2
תמונות
שנטען שצולמו ביום 25.2.06 (מספר 1,2,המצורפות לת / 3). התמונות לא צולמו על ידי המומחה ולא ידוע על ידי מי צולמו (עמ' 13 לפרטיכל 26.10.10). תמונות אלו משקלן אפסי, (בהנחה שהן קבילות בשל התייחסות אליהן במהלך החקירה הנגדית),
מהטעמים המצטברים הבאים :

(1) לא ידוע שהתאריך שהן נושאות על גביהן הינו אכן תאריך הצילום, כי לא ידוע מי צילם.
(2) בתמונות
לא ניתן ללמוד על
מרחק המפלסים ,אם בכלל. זוית הצילום איננה מאפשרת לדעת אם אכן יש הבדלי מפלסים. לא הונח כלי מדידה כמו קליבר, כדי להדגים את המרחק בין שני המפלסים, אם אכן קיים.
(3) המומחה מטעם התובע מסכים תחילה
במהלך חקירתו הנגדית כי בתמונות אלו המעלית מוגבהת כלפי מפלס הכניסה אליה, הפוך מהנטען במקרנו, ולאחר מכן מציין שזה בכלל נראה באותו מפלס (עמ'
23 ,13 לפרטיכל ישיבת 26.10.10 )
(4) אין כל אינדיקציה כי מדובר
בצילום של המעלית במפלס הכניסה דווקא, ולא במפלס הגג. העד מנהל האחזקה זהה תמונה אחרת
(תמונה 8 ) כמצולמת במפלס הגג (עמ' 85,86 לפרטיכל 26.10.10)
ומכל מקום, אם התמונה אכן מראה מפלס תקין, במה יועילו לתובע ?

8.7
המומחה מטעם התובע ציין בחוות הדעת מטעמו (ת / 3) כי מנהל האחזקה ,מר רוזנבלט, הבהיר כי המעלית עוצרת ודלתותיה נפתחות בכל הקומות בזמן שיש הפרשי מפלסים של כ-4 ס"מ. העד מר רוזנבלט הכחיש שאמר דבר מסוג זה למומחה. (עמ' 73 לפרטיכל 26.10.10).

8.8
מומחה התובע אישר כי לא ראה כל דו"ח של
בדיקה כלשהי של המעלית מושא הדיון לאורך כל תקופת פעילותה, שהיה רשום בו שיש בעיית פילוס כלשהי, וציין כי אם היתה בעיית פילוס גם של 4 ס"מ, היה צריך לציין זאת בבדיקה. הוא עצמו הצהיר כי בביקורו במקום ביום 20.11.09
ופעם נוספת ראה שהמעלית נעצרת 4 ס"מ מתחת למפלס הקומה. (עמ' 14 לפרטיכל 26.10.10). לעומתו העידה גב' ביקלס, מהנדסת בטיחות, כי בביקור במקום מיום 11.3.10
נסעה במעלית כרבע שעה, הלוך וחזור, והפרש המפלסים המירבי בן רצפת התא לרצפת הקומה הסמוכה היה 1.1 ס"מ. (נ / 3 וכן עמ 90 לפרטיכל 26.10.10). יובהר כי הוכח בעדויות המומחים השונות כי הפרשי גובה של עד 2 ס"מ הינם מקובלים
ואף ראויים במעליות הידראוליות.

8.9
מומחה התובע מאשר במהלך חקירתו כי אם אכן היתה נפתחת המעלית שמפלסה במינוס 14 ס"מ מול מפלס התחנה, המעלית לא היתה ממשיכה לעובד כרגיל, ולא ניתן היה להמשיך עמה למפלס מינוס 2, כפי שטען התובע שעשה. (עמ' 54 לפרטיכל).

9.
פסילת הסיבות האפשריות לאי תקינות המעלית
9.1
מדובר במעלית הידראולית, תא שקוף, המיועדת להסעת 13 נוסעים. המעלית מופעלת ישירות על ידי בוכנה . מנוע חשמלי מפעיל משאבת שמן שעובר דרך שסתומים ומפעיל את הבוכנה.

9.2
בחוות דעתו ת / 3, ציין
מומחה התובע אפשרויות
שהיו יכולות לגרום לכך שהמעלית לא תהיה מפולסת ביום הארוע . במהלך החקירה
התברר כי נסתרה כל אחת מהסיבות האפשריות, בהקשר לארוע הנטען.
א. לוח הפיקוד של המעלית -
הכרטיס המותקן בלוח הפיקוד אמור לדאוג בין היתר לפילוס המעלית בזמן פתיחת דלתותיה. המומחה לא בדק את לוח הפיקוד
(עמ' 43 לפרטיכל 26.10.10) אך יוצא מהנחה כי אם היתה בעיית פילוס במעלית, משמע מותקן בלוח הפיקוד כרטיס שלא מנהל את פעולת הפילוס בהתאם לתקנים הרלוונטים. מדובר בהנחה בלבד, ספקולציה שאיננה מאומתת ואין בה מומחיות כלשהי משלא נבדקה.

מומחה
התובע אישר כי תקלה כזו, אם קרתה בשל לוח הפיקוד יכולה לחזור על עצמה. (עמ' 40
לפרטיכל 26.10.10). עובדה היא כי לא חזרה תקלה כזו. המומחה מטעם אלקטרה הסביר בחקירתו כי אם יש תקלה בלוח הפיקוד, היא תקלה שנשארת וחייבת התערבות לצורך תיקונה. (עמ' 153 לפרטיכל). לא היה כל תיקון כזה. מומחה התובע
הסכים בחקירתו שתמונת המעלית מחמשה ימים לאחר הארוע מראה פילוס תקין.
המהנדס המומחה של אלקטרה ציין בחוות דעתו כי מעצם תפקידו ועיסוקו לא ידוע לו וגם לא למהנדסי אלקטרה על ליקוי כלשהו המותקן בלוח הפיקוד של המעלית. (נ / 7).
מומחה התובע טען כי תקלה זו מוכרת בכרטיס
המותקן בלוח הפיקוד. המהנדס שפיר ציין בחקירתו כי הוא בודק מעליות רבות שיש להן את אותו כרטיס בלוח הפיקוד (
esd2000egl
), זהו כרטיס שכיח, ולא נתקל מעולם בבעיה של
פילוס בכרטיס, על אף שהוא פעיל בשוק משנת 1974. (עמ' 123,124 לפרטיכל).
ב. כמות שמן לא מספקת -
מומחה
התובע הסכים
כי חוסר שמן יכול להשפיע רק על הקומה העליונה של המעלית (שהיא קומת הגג, ואיננה הקומה בא עלה התובע למעלית). מומחה התובע מאשר בחקירתו כי חוסר שמן איננו סיבה רלוונטית במקרה שלנו. (עמ' 24 לפרטיכל 26.10.10). גם המומחה שפיר אישר בעדותו שסיבה זו לא יכולה לגרום להעדר פילוס בקומת הביניים. (עמ' 122 לפרטיכל).
ג. חדירת אויר למערכת –
המומחה מסכים כי חדירת אויר למערכת לא יכולה להשפיע על פילוס של 15 ס"מ. לדבריו לכל היותר 4 או 5 ס"מ. לכן סיבה זו לא יכולה להיות רלוונטית בתיאור העובדות שנתן התובע למקרה. מומחה אלקטרה ציין בחוות דעתו (נ / 7) כי חדירת אויר למערכת לא משנה את פעולת הפילוס של המעלית, אלא גורמת
רק לאי נוחות בעצירות ובהתנעות של המעלית. גם המהנדס שפיר אישר כי חדירת אויר למערכת יכולה לגרום לעצירה עם רעידות אבל היא תעצור בקומה. (עמ' 122 לפרטיכל).
ד. מערכת השמן התחממה -
מומחה
התובע לא בדק את
שסתום ההפעלה של המערכת. בחקירתו הוא משיב שזה יכול לגרום לשינוי מפלס של 7 ס"מ ואם תהיה הפסקת חשמל המעלית יכולה להמשיך ולהתדרדר.
יחד עם זאת, מומחה התובע
הסכים כי אם תהיה הפסקת חשמל הדלתות לא יפתחו, ולכן אין זה המקרה שמתאים לתיאור של התובע. (עמ' 28,29 לפרטיכל 26.10.10). מעבר לכך בעיה של התחממות שמן הינה בעיה שחוזרת על עצמה ומצריכה התערבות של טכנאי, כפי שמאשר מומחה התובע (עמ' 29 שם ), אך לא היה דווח על תקלה כזו ולא הייתה התערבות טכנאי בנושא כזה.
מומחה אלקטרה ציין בחוות דעתו (נ / 7) כי התחממות שמן יכולה להשפיע על צמיגות השמן, אך אין בכך להשפיע על ביצועי המעלית כיוון שסתום ההפעלה הוא שסתום אלקטרוני מתוצרת "ברינגר" הפועל כרגיל על אף השינויים בצמיגות השמן. עמדה זו קבלה חיזוק מהמנדס שפיר בעדותו (עמ 122 לפרטיכל).
ה. כשל מכני -
מומחה התובע מסכים כי אם יש כשל מכני, צריך התערבות של טכנאי על מנת לתקנו, שכן הוא לא יפתר מעצמו. אך לא היה דווח על תקלה כזו ולא היתה התערבות טכנאי בנושא כזה. מומחה אלקטרה ציין בחוות דעתו כי במקרה של כשל מכני היתה המעלית מושבתת, מה שלא קרה בענייננו. גם המהנדס שפיר אישר בחקירתו כי במקרה של כשל מיכני המעלית היתה מושבתת, ולא היתה יכולה לתקן את עצמה (עמ' 122 לפרטיכל).

9.3
הועלתה אפשרות כי בשל שינויים בזליגת השמן המעלית שוקעת קצת, לאחר שהיא עומדת בתחנה אחת מספר שעות. מומחה אלקטרה הסביר כי כדי שמעלית תשקע כדי 5 ס"מ, היא צריכה לעמוד בתחנה מספר שעות ללא תנועה.
קניון גן העיר בדרך כלל הומה מאדם בשעה 20:00 בערב. התובע לא הוכיח נתונים כלשהם לגבי עומס הקניון בשעה זו, בתאריך הארוע. בהנחה של קניון הומה , לא אפשרית השקיעה הנטענת. אם במספר דקות היתה שוקעת 5 ס"מ, אז במהלך הלילה היא היתה שוקעת מטרים, שזו תקלה שהיתה מדווחת לשירות (עמ' 160 לפרטיכל). גם אפשרות זו נשללה, במיוחד שהטענה היתה שהשקיעה היתה של 13-14 ס"מ.

10.
המסגרת החוקית המחייבת
לענין פילוס המעלית
10.1

במועד התאונה היו שני תקנים רלוונטים –
ת"י 24 חלק 2 , תיקון מנובמבר 2000, מעליות נוסעים ומעליות משא הידרולוגיות. זהו תקן רשמי המחייב כחוק.
ת"י 2481 חלק 70 מיולי 2004:מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה –התאמות מיוחדות לנגישות אנשים בעל מוגבלות. לא הוכרז כתקן רשמי ולכן איננו מחייב כחוק.
ביום 21.2.06 פורסמה לראשונה רויזייה לת"י 2481 חלק 0 העוסק בדרישות יסוד למעליות, וביום 8.3.06 פורסמה רוייזיה לת"י 2481 חלק 2 – העוסק במעליות הידרולוגיות. פרסומים אלו לא היו בתוקף ביום התאונה הנטענת.

10.2
ת"י 24 חלק 2 כלל סעיף 11.2.3 שזוהי הוראתו :
"לא תהיה אפשרות לפתוח אף דלת מדלתות הפיר, אלא כאשר תא המעלית חונה מאחורי הדלת או נע במהירות הפילוס, ורצפת התא נמצאת בתחום הפילוס שאינו גדול מ-200 מ"מ מעל למשטח
התחנה או מתחתיו. במעלית שיש בה דלתות אוטומטיות, מותר שתחום הפילוס יהיה 300 מ"מ מעל למשטח התחנה או מתחתיו."
התקן מדבר אם כן על תחום פילוס של כ-20 ס"מ מעל לתחנה או מתחתיו, ו-30 ס"מ במקרה של דלתות אוטומטיות, ולכן לפי תיאור התובע, גם אם היה פער של 15 ס"מ בין המפלסים, התחום היה במסגרת התקינה.
מומחה התביעה הפנה לכך שלפי תקן זה יש לדאוג למערכת פילוס מתקנת, ונוכח העובדה שבמעלית מושא הדיון אין מחלוקת שהיתה מערכת פילוס מתקנת, אין צורך להרחיב את הדיון.

ת"י
2481 חלק 70
-תקן זה הינו התקן האירופאי
en
81-70 ממאי 2003 . בסעיף הדן בחלות התקן נרשם : " אפשר להשתמש בתקן זה כבהנחיות לשדרוג של מעליות קיימות, לפי המלצת הנציבות האירופית (
the european comission
) מ-8 ביוני 1995 שעניינן שיפור הבטיחות במעליות קיימות."
תקן זה במועד הרלוונטי היה וולנטרי בלבד, באופן שיכול לשמש כמדריך לשדרוג מעליות קיימות.
בס' 5.3.3 לתקן האמור נרשם תחת הכותרת "דיוק עצירה ופילוס" – בשימוש המיועד ימולאו דרישות אלה: דיוק העצירה של התא יהיה פלוס מינוס 10 מ"מ. יישמר דיוק פילוס של פלוס מינוס 20 מ"מ".
באותו תקן מוגדר "דיוק עצירה" – המרחק האנכי המירבי בין סף התא לבין סף התחנה ברגע שמערכת הפיקוד עוצרת את התא בקומת היעד שלו והדלתות מגיעות למצב פתיחה מלא. "דיוק הפילוס" מוגדר כמרחק האנכי המירבי בין סף התא לבין סף התחנה בעת העמסה או פריקה של המעלית.

מומחה התובע בקש להתייחס גם לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל 1970 , ס' 59,60,62,65, אך לא הוכח שמי מהצדדים הפר את ההוראות הנ"ל.
עוד בקש מומחה התביעה להתייחס לתיקון מס' 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות ) תש"ל 1970, תיקון מ22.9.08 אשר קבע את ס' 3.1.2.7 וכן ס' 3.2.1.5
המתייחסים להפרשי מפלסי רצפה הצמודים זה לזה והפרש גבהים במשטחי רצפה בין שני צידי דלת בבנין, בדלת כניסה ראשית וכו'. ראשית, המומחה הפנה להוראות כפי שהן משנת 2008, דהיינו כשנתיים וחצי לאחר הארוע. שנית, ברור שהוראות אלו מתייחסות לבנין ואין בהן התייחסות ספציפית לתא מעלית.
המסקנה העולה מהמאור לעיל – במועד הרלוונטי לא היתה דרישה חוקית ספציפית לענין תחום "דיוק העצירה" השונה מזו הקבועה בת"י 24 חלק 2, אשר עמדה על 20 ס"מ.

11.
לסיכום
11.1

התובע לא הרים את הנטל להראות שארע מקרה שבו נפל במעלית בשל מדרגה של כ-13 או 14 ס"מ בין מפלס התחנה למפלס
תא המעלית.
עדותו הינה עדות בעל דין יחידה, שלא רק שאיננה נתמכת במאום, אלא נסתרת מתוך התיעוד שהיה, מתוך הנסיבות הנטענות, ומתוך מבנה המעלית הספציפית. די בכך ,כדי לדחות את התביעה.
שינוי חזית של ב"כ התובע בשלב הסיכומים כי מדובר בשקיעה של 5 ס"מ שגרמה לנפילת התובע, איננה יכולה להתקבל, במיוחד שהיא סותרת את העדויות ואת התשתית הראייתית של כל המשפט שנוהל.
11.2
הנתבעת היחידה על ידי התובע הינה חברת גן העיר. מחומר הראיות עלה כי חברת גן העיר
לא הפרה את חובת הזהירות המושגית ואת חובת הזהירות הקונקרטית. היא התקשרה עם בודק עצמאי לצורך בדיקה תקופתית כנדרש בחוק, היא התקשרה בחוזה עם חברת אלקטרה לבדיקה מונעת מדי חודש, והיא התקשרה עם חברת ייעוץ, לבקרת התיקונים על ידי חברת אלקטרה. בכך עשתה כל שמצופה ממנה להיערך לשמירה על תחזוקה שוטפת ותקינה של המעלית.
חברת גן העיר הראתה כי שמונה ימים קודם לארוע, המעלית
נבדקה ונמצאה תקינה, לרבות פילוס הרבדים. עוד הראתה כי כחודש קודם לכן טופלה המעלית על ידי חברת אלקטרה כטיפול שגרתי. חברת גן העיר הוכיחה כי לא היתה כל תלונה או תקלה שהודע עליה, או שנמצאה בשטח בקשר למעלית, בין
12.2.06 לבין 20.2.06. יתרה מכך. גם לאחר 20.2.06 לא היתה כל תקלה שדווח עליה או שנמצאה בנושא פילוס המעלית , ולא הוזמן כל תיקון.
התובע לא הוכיח כי היתה שקיעת מעלית מול מפלס התחנה, לא בכלל, ולא בפרט בסדר גודל של 13, או 14 ס"מ.
מכל הפירוט העובדתי הנ"ל, לא ניתן להגיע למסקנה כי הנתבעת הפרה בצורה כלשהי את חובתה כלפי התובע. משנדחית התביעה כנגד הנתבעת, מתייתר הצורך לדון בתביעה של הנתבעת כנגד צדדי ג'.

11.3
התביעה נדחית.

12.
בנסיבותיו הקשות של התובע – אין חיוב בהוצאות.

13.
המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.


ניתן היום,
כ"ג אב תשע"א, 23 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט מחוזי 332/08 יוסף ספיר נ' ניהול גן העיר בע"מ, אליהו חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 23/08/2011)