פסקי דין על דוד שטרן | פסקי דין על verifone holding | פסקי דין על inc |

3912-01/08 תצ     25/08/2011




תצ 3912-01/08 דוד שטרן נ' verifone holding, inc










בית המשפט המחוזי מרכז



ת"צ 3912-01-08




לפני: כב' השופטת הילה גרסטל
, נשיאה

המבקש
:
דוד שטרן



נ ג ד

המשיבה:
verifone holding
,inc


החלטה


לפני בקשה לביטול עיכוב הליכים ולעיון מחדש בהחלטה מיום 11.9.08 (להלן:-"בקשת הדין החל") בה קבעתי שהדין החל בתובענה דנן הוא הדין האמריקאי (להלן:-"הבקשה").
1. רקע:
(א)
המשיבה היא חברה זרה המאוגדת לפי חוקי מדינת דלאוור בארצות הברית ועיסוקה בפיתוח פתרונות ומערכות לתשלומים אלקטרוניים מאובטחים. מניותיה של המשיבה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק ובתל אביב והמבקש הוא אחד מרוכשי מניותיה. המבקש הגיש ביום 27.1.08 בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה בגין נזקים שנגרמו לציבור רוכשי מניותיה בשל טעות שנפלה בשלושה מדוחותיה הכספיים שפורסמו על ידה בשנה שקדמה. בשל טעות זו חלה קריסה בשערי מניות המשיבה. המבקש מלין על כך שמשך 8 חודשים עד לגילוי הטעות נסחרה המניה במחיר גבוה ממחירה האמיתי, מה שגרם למעוניינים לרוכשה לשלם תשלום גבוה ממחירה בפועל.
(ב)
המשיבה הגישה ביום 31.3.08 בקשה למחיקת התובענה על הסף או דחייתה ולחילופין עיכוב ההליכים בה. לבקשה זו הוגשו תגובות ובדיון שהתקיים לפני ביום 25.5.08 הסכימו הצדדים שראשית תוכרע שאלת הדין החל. בהחלטתי מיום 11.9.08 קבעתי כאמור, שהדין החל הוא הדין האמריקאי (להלן:-"החלטת הדין החל"). על החלטתי זו הוגשה בקשת רשות ערעור על ידי ב"כ המבקש.
(ג)
ביום 30.4.09 ביקש המבקש את עיכוב המשך ההליכים בתובענה עד להחלטת בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור שהגיש כאמור. ביום 27.1.10 מחק בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור והחזיר העניין לבית משפט זה כדי ליתן החלטה בבקשה לעיכוב הליכים בתובענה תוך שמירה על זכותו של המבקש לטעון בשלב מאוחר יותר לעניין תחולת הדין הזר. ביום 25.4.10 הודיעו הצדדים על הסכמתם לעיכוב הדיון בתובענה תוך שהמבקש שומר לעצמו את הזכות לפנות לבית המשפט בבקשה להסרת עיכוב ההליכים אם יחול שינוי נסיבות רלוונטי בכל הנוגע להליכים המתנהלים בבית המשפט בארצות הברית. הסכמה זו אושרה על ידי וקיבלה תוקף של החלטה. ואכן, ביום 22.8.10 הגיש המבקש את הבקשה דנן לה הוגשו בהמשך תגובות. ביום 28.2.11 הגיש המבקש בקשה להגשת אסמכתה, החלטה של בית המשפט במחוז דרום ניו יורק בתיק

in re vivendi universal, s.a. securities litigation
(להלן:-"עניין
vivendi
"). לבקשה הסכימה המשיבה בתנאי שתותר התייחסות מטעמה לאסמכתה. משכך, התרתי לצדדים להגיש התייחסותם לאסמכתה.
(ד)
בדיון שהתקיים לפני ביום 7.4.11 הוסכם שתוגש על ידי הנתבעת בקשה לסילוק על הסף ולאחר שיוגשו התגובות תינתן החלטה תחילה בשאלה האם יש מקום לשינוי החלטת הדין החל ואם התשובה תהיה שלילית תינתן החלטה בבקשה לסילוק על הסף.
ביום 4.7.11 הגישו המבקש והמשיבה הודעה מוסכמת שלפיה הגיעו להסדר דיוני המייתר את הצורך במתן הכרעה בבקשת סילוק התובענה על הסף ומבוקש מתן הכרעה בשאלה האם יש מקום לשנות את ההחלטה בדבר תחולת הדין הזר.
משאלו פני הדברים, הגיעה העת ליתן ההחלטה.

2. טענות המבקש:
(א)
המבקש טוען בבקשה, הנתמכת בחוות דעתו של עו"ד אלקס ברמן, מוסמך לעריכת דין במדינת ניו יורק ומומחה לדיני ניירות ערך בארצות הברית, שיש לבטל את ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים בבקשה לאשר התובענה כייצוגית, לעיין מחדש בהחלטה בה קבעתי שהדין הראוי לחול על התובענה הוא הדין האמריקאי ולקבוע שהדין הישראלי הוא הדין החל בנסיבות העניין. לשיטת המבקש, בית המשפט העליון בארצות הברית קבע לאחרונה שהוראות החוק האמריקאי לעניין אחריות חברות ציבוריות למידע שגוי אותו הן מפרסמות, אינן חלות על מסחר בבורסה מחוץ לגבולות ארצות הברית, וקביעה זו לדעתו, מהווה שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים בתובענה ועיון מחדש בהחלטה העוסקת בתחולת הדין הזר.
(ב)
המבקש ממשיך וטוען שבבסיס ההחלטה לעניין תחולת הדין הזר עמדה ההנחה שיש לרכז את כל ההליכים במקום אחד ולפי דין אחד מתוך הנחה שהדין האמריקאי מקנה הגנה למשקיעים בבורסה בישראל ומשכך יזכו המשקיעים הישראלים לסעדים בהליכים המתנהלים בארצות הברית. אולם בית המשפט העליון בארצות הברית קיבל ביום 24.6.10 החלטה בתיק

morrison v. national australia bank ltd.
(להלן:-"עניין
morrison
") הקובעת אחרת. דובר שם בתביעה שהוגשה בארצות הברית בגין נזק שנגרם כתוצאה מרכישת מניות של בנק אוסטרלי בבורסה מחוץ לארצות הברית, ונקבע שדיני ארצות הברית לא חלים על מסחר בבורסות מחוצה לה. לשיטת המבקש, עסקינן בהלכה חדשה המהווה שינוי נסיבות המצדיק את ביטול עיכוב ההליכים, שהרי נוכח הפסיקה האמריקאית החדשה לא יזכו חברי הקבוצה, אותם מעוניין המבקש לייצג, בסעד כלשהו בהליכים המתקיימים בארצות הברית, ומשכך אין הם נכללים בקבוצת התובעים בארצות הברית. שעה שבית המשפט העליון בארצות הברית קבע שאין תחולה לדין האמריקאי למסחר בבורסות מחוץ לארצות הברית לא יכולה עוד לעמוד הקביעה שהדין האמריקאי חל בענייננו.
(ג)
זאת ועוד. עניין

morrison
לעיל
אמנם לא עסק במניות שנסחרו באופן דואלי, אך ניתן להסיק ממנו שבכל מקרה הדין האמריקאי לא יחול על מסחר במניות מחוץ לארצות הברית. העובדה שבענייננו עסקינן במסחר במניות דואליות, הנסחרות הן בבורסה בארצות הברית הן בבורסה בישראל, אינה משנה, לדעת המבקש, ממסקנה זו.
(ד)
המבקש מציין שעניין

morrison
פורש בפסקי דין מאוחרים לו בהתאם לעמדתו ולעמדת המומחה מטעמו. לטענתו, הלכה זו יושמה גם על ניירות ערך בהם מתקיים מסחר דואלי, כך שתביעות שהוגשו בארצות הברית נגד חברות שניירות ערך שלהן נסחרו הן בארצות הברית הן בבורסות זרות נדחו במקרה שאלו נרכשו בבורסה זרה, ואלו נסיבות חדשות.
(ה)
ממשיך המבקש וטוען, בניגוד לטענת המשיבה, כי ניתנו כבר מספר החלטות שיפוטיות בארצות הברית בהן נבחן מקרה

morrison
בקשר לחברות דואליות, ונקבע שהתביעות יידחו בכל הנוגע למי שרכש את ניירות הערך בבורסה מחוץ לארצות הברית. לשיטת המבקש, המשיבה והמומחה מטעמה אינם מפרשים נכונה את שנקבע בעניין
morrison
בעוד שראוי לפרש את החקיקה בדבר ההסדר הכפול באופן דינאמי.
(ו)
לבסוף טוען המבקש, ששעה שחוקק המחוקק הישראלי את הסדר הרישום הכפול שאב הוא לתוך החקיקה הישראלית את הדין האמריקאי, ומשכך עתה ששונה דין זה מחייב הדבר בחינה מחדש של פרשנות החוק הישראלי. קביעה זו לא תגרום, לדעת המבקש, כל השפעה כתוצאה משינוי עתידי בתוכנו של הדין הזר, שהרי לא הוא שיחול על עניינינו.
(ז)
המבקש טוען עוד בטיעוני ההשלמה שלו שמכוח הפסיקה שהציג בעניין

vivendi
הרי שלא יוכל לקבל כל סעד אם תידון התובענה לפי הדין האמריקאי, שכן בתי המשפט בארצות הברית מיישמים את הלכת
morrison
שלפיה אין תחולה לדין האמריקאי על מניות שנסחרו בבורסה מחוץ לארצות הברית.
(ח)
נוכח האמור לעיל, יש לקבוע שעל המסחר בבורסה בישראל חל הדין הישראלי שאימץ לתוכו מספר דרישות מתוך הדין האמריקאי העוסקות אך בסוגיית הגילוי.

3.
טענות המשיבה:
(א)
המשיבה הגישה תגובה הנתמכת בחוות דעתו של פרופ' עמיר ליכט, מומחה בתחום הרגולציה הבינלאומית של ניירות ערך ובהבטים משפטיים של רישום כפול של ניירות ערך (להלן:-"פרופ' ליכט"), ובה היא טוענת שהבקשה במהותה היא ערעור שהגשתו אינה אפשרית מבחינה דיונית. המבקש הגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטה זו ובמקביל הגיש את הבקשה דנן לעיון חוזר, ומשכך הורה כב' השו' גרוניס בהחלטה מיום 5.10.10 שעל המבקש להבהיר מדוע אין הוא בוחר באחד מן ההליכים. בהתייחסותו להחלטה הודיע המבקש לבית המשפט העליון כי הוא סבור שיהא נכון יותר למצות תחילה את הדיון בבית משפט זה. המשיבה סבורה שהיה נכון לברר את השאלה דווקא במסגרת בקשת רשות הערעור ועל כן יש לסלק הבקשה על הסף, שאם לא כן עלול להיווצר מצב של פסיקות סותרות.
(ב)
גם לגופו של עניין, סבורה המשיבה שאין לבקשה כל הצדקה. שכן עניין

morrison
לעיל
אינו רלוונטי להכרעה בסוגייה דנן שעניינה הכרעה עקרונית ועוסקת בפרשנותן של הוראות חקיקה ישראליות, ועל כן אין בין האמור לבין ההכרעה באשר לדין הזר כל קשר. במילים אחרות, אין בשינוי תוכנה של הפסיקה האמריקאית כדי להשפיע על פרשנותו של הדין הישראלי. כמו כן אין המבקש מפרש את האמור בעניין

morrison
לעיל
בצורה נכונה. המשיבה מסתמכת על
חוות דעתו של פרופ' ליכט ומסבירה שאין לפרשת

morrison
כל השפעה על המקרה דנן שכן הדין האמריקאי שחל טרם הפסיקה בפרשה זו ממשיך לחול גם עתה.
(ג)
מוסיפה המשיבה וטוענת שהחקיקה המעגנת את הסדר הרישום הכפול לא מגבילה עצמה אך לדין האמריקאי אלא מותירה את האפשרות לקבוע איזה דין זר יחול. כלומר, ההחלטה שבענייננו אינה מוגבלת אך לדין האמריקאי אלא קובעת שהדין של המדינה בה מבוצע המסחר הוא הדין שיחול במידה ואותה בורסה נכללת ברשימת הבורסות שבתוספת השנייה או השלישית לחוק לניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן:-"החוק לניירות ערך"). על כן, אם תתקבל הבקשה יוביל הדבר לתוצאה אבסורדית שלפיה השינוי שחל בפסיקה האמריקאית בעקבות פרשת

morrison
יוביל לשלילת תחולת הדין האנגלי על חברה דואלית הרשומה למסחר מחוץ לארץ ובארץ. כמו כן יווצר מצב שפרשנות החוק לניירות ערך תשתנה בהתאם לשינויים שיתרחשו בתוכנו של כל דין זר אליו מפנה הסדר הרישום הכפול.
(ד)
המשיבה מפרשת את חשיבותו התקדימית של עניין

morrison
לעיל

כך שהוא קובע אמות מידה חדשות לתחולתם של דיני ניירות הערך האמריקאים שעניינם התפיסה המתנגדת לתחולה חוץ טריטוראלית של הדין המקומי. מקרה

morrison
שינה את המבחנים הקודמים שנקבעו בפסיקה של בתי המשפט הפדראליים בארצות הברית. השאלה האם הלכת
morrison
שוללת את תחולת דיני ניירות הערך של ארצות הברית על מסחר בבורסה בישראל במניותיה של חברה דואלית הרשומות למסחר גם בבורסה בניו יורק היא הרלוונטית לענייננו. המענה לה הוא בשלילה - גם לאחר הפסיקה בעניין
morrison
ממשיכים לחול דיני ניירות הערך האמריקאים על עסקה זו.
(ה)
המשיבה סבורה שבפסק הדין בעניין

morrison
נקבע כי סעיף
10 (b)
ל-
securities and exchange act of 1934
כולל שתי החלופות: האחת, מקרה בו העסקה בוצעה בנייר ערך הרשום למסחר בבורסה בארצות הברית, והשנייה, חלה מקום בו לא מתקיים יסוד הרישום בבורסה בארצות הברית ואילו העסקה בנייר הערך בוצעה בארצות הברית. בענייננו, מצויים אנו במסגרת החלופה הראשונה, שכן כל מניות המשיבה היו רשומות למסחר בבורסה בניו יורק. מכאן, שחל על העסקאות במניות אלו הדין האמריקאי גם לאחר מקרה
morrison
.
(ו)
המשיבה דוחה את טענת המבקש שרוכשי המניות בישראל של חברות דואליות לא יכללו בקבוצת התובעים בארצות הברית, מהטעם שאם תהיה התדיינות לפני בית משפט פדראלי לא תשמע טענת מי מהצדדים באשר להעדר עילה בגין מרמה מחמת אי תחולת הדין האמריקאי. כמו כן, בתי המשפט בישראל דנים רבות בתביעות בהן הדין החל הוא דין זר וזו אף היתה תכלית החקיקה שעיגנה בחוק לניירות ערך את הסדר הרישום הכפול.
(ז)
המשיבה טוענת שבעניין
vivendi
כלל לא דובר במסחר במניות דואליות ומשכך לא ניתן ללמוד ממנו לענייננו. במקרה דנן מניותיה של המשיבה הן מניות רגילות שהיו רשומות למסחר ונסחרו בפועל הן בבורסה בניו יורק הן בבורסה בתל אביב ללא כל הבדל ביניהן. משכך, אין להלכת
morrison
כל השלכה לענייננו והדין האמריקאי שחל קודם לפסיקה זו ממשיך לחול גם בענייננו.
(ח)
באשר לבקשה לביטול ההחלטה לעיכוב ההליכים בתובענה סבורה המשיבה שההחלטה לעכב ההליכים היא תולדה ישירה של ההחלטה לעניין תחולת הדין הזר. לפיכך, שעה שאין להישמע לבקשה לעיון מחדש הרי שוודאי שאין מקום להורות על ביטול עיכוב הדיון, שכאמור, נתן תוקף להסכמת הצדדים.

4.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובת המשיבה, בתגובת המבקש לתשובה ובהשלמות הטיעונים החלטתי שאין מקום לשנות את ההחלטה בה קבעתי שהדין החל הוא הדין האמריקאי.
(א)
כאמור, המבקש עותר בבקשה לשינוי ההחלטה בה קבעתי שהדין החל הוא הדין הזר, זאת נוכח פסיקת בית המשפט העליון בעניין

morrison
. לשיטתו, פסיקה זו מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטת הדין החל.
החלטה בעניין
morrison
ניתנה ביום 24.6.10, בה דובר על תביעה שהוגשה בארצות הברית בגין נזק שנגרם כתוצאה מרכישת מניות של בנק אוסטרלי בבורסה מחוץ לארצות הברית. בית המשפט העליון החליט שבמקרה שנדון לפניו, בה דובר על תביעה לפיצויים בגין פרסום פרט מטעה לגבי ניירות ערך שנסחרו בבורסות מחוץ לארצות הברית, לא קמה תחולה לדיני ניירות הערך של ארצות הברית.
איני מקבלת את טענת המבקש שכתוצאה מכך נפגעת זכותם של המשקיעים בבורסה בישראל שקנו את ניירות הערך של המשיבה, שכן מחד גיסא אינם יכולים לזכות בסעד בהליכים המתנהלים בארצות הברית נוכח הקביעה שדיני ארצות הברית אינם חלים בעניינם, ומאידך גיסא, ההליכים בתובענה דנן מעוכבים עד למתן החלטה בהליכים המתנהלים בארצות הברית שעה שנראה שבתי המשפט בארצות הברית כלל לא ידונו בתובענות אלו.
מובן שלא ניתן להותיר את המבקש קרח מכאן ומכאן – וליצור מצב בו קיים ואקום משפטי. אלא שבמקרה דנן אין כל ואקום משפטי, שהרי ההליך אינו מתנהל בארצות הברית אלא בארץ – לפי הדין האמריקאי, והמשמעות היא שבחינת הסוגיה תעשה לפי הדין האמריקאי כאשר הוא חל על תביעות שנדונות בבית המשפט – ולא כאשר אינו חל.
הבחינה תעשה, כאשר תיעשה, לפי כלים משפטיים שמספק הדין האמריקאי לדיון בתביעות המוגשות כדין בבתי המשפט בארצות הברית, שעליהן יש לדין האמריקאי תחולה, ולא אלו שהוחרגו ב

פסק דין

morrison
.
(ב)
ואוסיף עוד:- בעניין

morrison
לא דובר על רישום כפול, ואילו בענייננו, אין מחלוקת שעל המשיבה חל הסדר "הרישום הכפול" המעוגן במסגרת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 21), התש"ס-2000, פרק ה'3 (להלן:-"החוק") מכוחו הותקנו תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים של תאגיד חוץ) התשס"א-2001 (להלן:-"התקנות"). כפי שקבעתי בהחלטת תחולת הדין הזר, לפי המסגרת הנורמטיבית הקבועה בפרק ה'3 לחוק, חל הדין הזר על חברות הנסחרות במסגרת הרישום הכפול לא רק מהבחינה הטכנית, באשר לחובת הדיווח, אלא גם מהבחינה המהותית, שעניינה אחריות החברות כלפי ציבור משקיעיהן. זאת ניתן ללמוד מלשונו של סעיף 1 לחוק כמו גם מסעיף 35 יח לחוק המקנה סמכות לשר האוצר לקבוע אילו בורסות בחו"ל יוספו או לחילופין יוסרו מרשימת הבורסות המנויה בתוספת השלישית לחוק, לגביהן יחול הסדר הרישום הכפול. ניתן להיווכח כי המחוקק הישראלי ראה בדין הזר כדין שיחול במקרה שיופר פרק ה'3 לחוק ומכוחו נובעת האחריות כלפי המשקיעים.
גם מבחינה פרקטית, שעה שיתכנו משקיעים רבים בחברות כפולות רישום המגיעים ממדינות שונות ושרכשו את ניירות הערך בבורסות השונות, הרי שראוי שדין אחד יחול על כולם.
(ג)
לטעמי, שעה שהמחוקק העדיף את הדין הזר על פי הדין הישראלי, לא ניתן לקבוע שהלכה חדשה שנקבעה בבית המשפט העליון האמריקאי, הלכת

morrison
, אשר ספק אם משנה היא את הדין האמריקאי, אבל אף אם כן, יש בה כדי לשנות את תוכנו של הדין הישראלי, שכאמור קבע שהדין הזר הוא שיחול.
(ד)
כיום, מנויות בתוספת השלישית לחוק בורסת הנאסד"ק ובורסת לונדון. לפי פרשנות המבקש, הרי שכל שינוי בפסיקה הזרה או אף בדין הזר יגרור לשינוי בפרשנות הדין הישראלי. אם נלך לפי שיטה זו אזי לדוגמה, שינוי בפסיקה בבריטניה, בין אם תוביל לשינוי הדין הבריטי בין אם לאו, תגרום לשינוי הדין הישראלי כך שהוא שיחול במקום הדין האנגלי. פרשנות זו יוצרת מצב של חוסר ודאות למשקיעים שבחרו להשקיע בחברות עליהן חל הסדר הרישום הכפול. כך שמשקיעים שבחרו, לפי דוגמה זו, להשקיע בחברה הנסחרת במסגרת הרישום הכפול בבורסה בלונדון יחול בעניינם הדין הזר אך מבחינה טכנית, בכל הנוגע לחובות הדיווח, ואילו מבחינה מהותית, שלפיה נקבעת אחריות החברות כלפי ציבור משקיעיהן, יחול הדין הישראלי. כל זאת בעוד שמשקיעים שבחרו להשקיע בחברות שנסחרות גם בבורסה האמריקאית יחול לגביהן רק הדין האמריקאי, הן מבחינה טכנית הן מבחינה מהותית. מסקנה זו מלבד התוצאה הבלתי אחידה אליה היא מובילה, מרוקנת מתוכן את המטרה בגינה עוגן לכתחילה הסדר הרישום הכפול בחוק, היא ההכרה בגופי הפיקוח הזרים.
(ה)
כמו כן, לא יתכן מצב שכל אימת שישתנה החוק הזר יגרור הדבר שינוי בחקיקה הישראלית. אם תתקבל טענת המבקש, יווצר מצב של חוסר ודאות באשר לשאלה איזה דין יחול, הן למשקיע הישראלי הפוטנציאלי הן לחברות עליהן חל הסדר הרישום הכפול. מצב זה ודאי שאינו רצוי. הסמכות לקבוע ששינוי בדין הזר תוביל לשינוי בדין הישראלי מסורה לשר האוצר בכפוף לאמור בסעיף 35 יט לחוק, על ידי מחיקת אותה בורסה מהרשימה המצויה בתוספת שלישית לחוק. זו היתה כוונת המחוקק, ממנה לא ניתן לסטות.
(ו)
למעלה מן הצורך, אציין עוד שלטעמי, אין עניין

morrison
משנה את תחולתם של דיני ניירות הערך של ארצות הברית על עסקאות שנעשו בבורסה הישראלית בניירות ערך של חברות עליהן חל הסדר הרישום הכפול.
עניין
morrison
אכן שינה את המבחנים שהיו נהוגים בבתי המשפט האמריקאיים לקביעת אימתי תקום התחולה לדיני ניירות הערך האמריקאים, בפרט חתולתו של סעיף
10(b)
ל-
securities and exchange act of 1934
(מכוחו התקינה נציבות ניירות הערך האמריקאית את כלל
10b-5
שעניינו מרמה בניירות ערך) במקרים בהם מעורב יסוד זר.
פרופ' ליכט מסביר בחוות דעתו, שבית המשפט העליון האמריקאי ניסח מבחן חדש, שלפיו שתי חלופות הרלוונטיות לענייננו: האחת, ניירות ערך הרשומים בבורסה בארצות הברית והשנייה, ניירות ערך שאינם רשומים בבורסה זו אך העסקה בניירות הערך בוצעה בארצות הברית. לפי החלופה הראשונה, זו שבענייננו, ניירות הערך שכאמור רשומים בבורסה בארצות הברית חל עליהם סעיף
10(b)

ומכוחו הדינים האמריקאים ואין משמעות לשאלה באיזו בורסה בוצעה רכישת או מכירת ניירות הערך. משכך, התחולה הטריטוריאלית של הדין האמריקאי, נקבעת מעצם הרישום בבורסה בארצות הברית.
השינוי שנעשה בעניין
morrison
מתמקד בחלופה השנייה, שכאמור אינה רלוונטית למקרה דנן, לגביה נקבע שמקום הרכישה או המכירה של נירות הערך צריך להתבצע בארצות הברית, היינו עסקינן בעסקאות מקומיות.
ניירות הערך של המשיבה רשומות למסחר בבורסה האמריקאית ומשאלו נרכשו בתחומי מדינת ישראל, לא מדובר בעסקה מקומית עליה דובר בעניין
morrison
, ועל כן חל עליהן הדין האמריקאי והשינוי שנעשה בעניין
morrison
אינו רלוונטי. משכך, מקנה הדין האמריקאי הגנה וסעד למשקיעים הישראליים, ומתמלא רצונו של המחוקק הישראלי שהדין שיחול במקרה של הפרות הוראות פרק ה'3 לחוק הוא הדין הזר.
חשוב לציין שפסיקה מאוחרת בבתי המשפט האמריקאיים חלוקה באשר לפרשנות ויישום הלכת
morrison
, על כך עמד גם בית המשפט בפרשת
vivendi
.
(ז)
מהאמור לעיל הגעתי לכדי מסקנה שאין מנוס מלהורות שהדין החל בעניינינו הוא הדין האמריקאי אותו אימץ המחוקק במסגרת הסדר הרישום הכפול.

5. סוף דבר:
מכל האמור לעיל, אני קובעת שהבקשה, ככל שנוגעת לעיון מחדש בהחלטת תחולת הדין הזר, נדחית.
לפי ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים מיום 4.7.11, אם הבקשה נדחית יימשך עיכוב ההליכים בתובענה עד להכרעה בערעור המתנהל בארצות הברית, ומשכך אני מורה על המשך עיכוב ההליכים בתובענה עד להכרעה כאמור.


המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 7,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים לבקשה בדואר רשום.


ניתנה היום,
כ"ה אב תשע"א (25 אוגוסט 2011), בהעדר הצדדים.














תצ בית משפט מחוזי 3912-01/08 דוד שטרן נ' verifone holding, inc (פורסם ב-ֽ 25/08/2011)