פסקי דין על שלמה לביא | פסקי דין על יעקב יבין

14217/03 א     16/06/2004




א 14217/03 שלמה לביא נ' יעקב יבין




1
בתי המשפט

א 014217/03
בית משפט השלום חיפה
16/06/2004
תאריך:
כב' השופטת כ. ג'דעון

בפני
:
שלמה לביא

בעניין:
התובע
א. תירוש

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
יעקב יבין
הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובע החזיק כדייר מוגן בשני מחסנים ברחוב יפו 82ב' בחיפה, הידועים כחלקה 16 בגוש 10813 ( להלן "המחסנים" ).

לטענתו, הנתבע התחייב לרכוש את שני המחסנים הנ"ל, ועל סמך התחייבות זו, רכש התובע, בידיעת ובהסכמת הנתבע, את הבעלות של המחסנים מהחברה המשכנת, חב' עמידר. לאחר הרכישה, חזר בו הנתבע מהתחייבותו הנ"ל, על כן עותר התובע לחייבו בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות ההפרה הנ"ל.

2. הנתבע הכחיש מכל וכל את טענות התובע, וטען כי חילופי הדברים שהתנהלו בין הצדדים לא היו בגדר מו"מ ולא השתכללו לידי הסכם מחייב, על כן דין התביעה להדחות.

3. לאחר ששמעתי את הצדדים ואת עדיהם, ועיינתי בחומר הראיות, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

4. הוכח כי בין הצדדים התנהל מו"מ ונערכו פגישות במשרדו של רואה החשבון של התובע מר אלדד שלינגר, שבמהלכן התחייב הנתבע לרכוש את המחסנים, ואף הוכנה טיוטת הסכם מכר אשר הועברה, לבקשת הנתבע, לעיונו של בא כוחו דאז ( ראה ההסכם ת/2 ).

עדותו של מר שלינגר לגבי מהלך העניינים, הפגישות שהיו במשרדו, השיקולים בהוצאת העסקה אל הפועל בהתחשב בשיקולי המס שעמדו על הפרק, לרבות התחייבותו של הנתבע לרכישת המחסנים, היתה אמינה בעיני והיא לא נסתרה בחקירתו הנגדית. בעדותו אף מסר כי הנתבע הציע לתובע הלוואה לשם מימון הרכישה של המחסנים מחברת עמידר, הצעה שנדחתה על ידי התובע, בעצתו של מר שלינגר, משיקולי מס ( ראה סעיף 6 לתצהיר עדות ראשית שלו ת/1 ).

5. לעומת זאת, טענתו של הנתבע כי חילופי הדברים שהיו בין הצדדים לא חרגו מגדר "התעניינות" שלו במחסנים בהיותם שוכנים בסמיכות לדירות הנמצאות בבעלות אחיו, אינה מתיישבת עם הכנת טיוטת ההסכם שהועברה לעיונו של בא כוחו דאז כאמור לעיל, וגם לא עם עצם ההלוואה שהוצעה על ידו לשם מימון הרכישה.

6. יתרה מכך, טענתו של הנתבע ולפיה "התעניינותו" במחסנים נעשתה בשם אחיו בידיעת התובע, אינה מתיישבת עם הסכם המכר שבו מופיע שמו של הנתבע כקונה, להבדיל משם אחיו.

7. בנסיבות אלה הגעתי למסקנה כי אכן התנהל מו"מ בין הצדדים לרכישת המחסנים, וכי התובע רכש את הבעלות במחסנים מחברת עמידר, בהסתמכו על התחייבותו של הנתבע כאמור לעיל. חזרתו של הנתבע מהתחייבותו הנ"ל בנסיבות המקרה, לאחר שהתובע שינה את מצבו בהסתמכו על ההתחייבות הנ"ל, אינה עומדת בקנה אחד עם דרישת תום הלב בניהול מו"מ כמתחייב מסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.

יודגש כי נגד הנתבע קיימים חובות בהיקף של 7 מיליון שקל, שבגינן נפתחו תיקים בהוצאה לפועל, ובהקשר זה אביא את דבריו של מר שלינגר שבהם אמר:

" אילו היית אומר לנו בעת ניהול משא ומתן שיש לך חובות ב- 7 מיליון שקל אני מבטיח לך שהייתי אומר למר לביא לא לקנות את המחסן ושיחזיר הכל לעמידר ויצא לפנסיה....... לא ציינת בכל מהלך המשא ומתן ולו במילה וחצי מילה שאתה מתכוון לרכוש את זה עבור מישהו אחר או שאתה מייצג מישהו, כי הרי ברור לך שאם הייתי יודע את זה, הייתי מייעץ למר לביא לדבר עם זה שקונה ולא עם מיופה כוחו ובטח שלא בלי יפוי כח. היה ברור לנו לכל אורך הדרך שאתה קונה את הנכס". " ( עמ' 4 ש' 11-12, 15-18 לפרוטוקול )

8. אשר על כן הנני קובעת כי הנתבע הפר את חובת תום הלב בניהול המשא ומתן עם התובע, וכי עליו לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך, כמתחייב מסעיף 12 לחוק החוזים ( חלק כללי ) תשל"ג-1973.

9. לעניין הנזק - התובע שהעמיד את תביעתו על סך של 50,000 ₪ מטעמים דיוניים, עתר לחייב את הנתבע בפיצויי הסתמכות וגם בפיצויי קיום, תוך הפניה להלכה שנפסקה בע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פ"ד נו (3), 289, ולהלכה בע"א 8144/00 עלריג נכסים (1987) בע"מ נ' ברנדר, פ"ד נז (1), 158.

יובהר כי התובע רכש את המחסנים מחב' עמידר תמורת סך של 20,444 ₪, וכי הנתבע התחייב לרוכשם ממנו תמורת סך של 110,000 ₪.

10. אולם, על אף שהמו"מ שהתנהל בין הצדדים הגיע לשלב כה מתקדם שהתבטא בעריכת טיוטת הסכם מכר, אלא שאינני סבורה כי יש לפסוק לתובע, בנסיבות המקרה, פיצוי קיום, להבדיל מפיצוי הסתמכות, וזאת מאחר וההוצאות שהוצאו על ידו לרכישת המחסנים הינן בגדר השקעה שאמורה להניב לו פירות, ואי קיום העסקה על ידי הנתבע אינו מונע ממנו מלמכור את המחסנים לאחרים דבר שיביאו לאותו מצב אילו קויים ההסכם, או למצב הקרוב לו.

אמנם, נטען כי המדובר באיזור בו עסקי הנדל"ן אינם משגשגים, אולם לא ניתן לשלול את הפן ההשקעתי בעסקה ואת הפוטנציאל העסקי הקיים ברכישת המחסנים.

עלי לציין בהקשר זה כי לא השתכנעתי בטענת התובע כי אלמלא התחייבות הנתבע, הוא לא היה רוכש את הבעלות במחסנים בשים לב למחיר המופחת ששולם על ידו עבור הרכישה, וספק בעיני אם הוא היה מחזיר את זכויות הדיירות המוגנת שלו במחסנים הנ"ל לידי חב' עמידר תמורת תשלום מינימלי שיוצע על ידה.

11. לעניין הנזקים שנגרמו לתובע עקב ניהול המו"מ - הוכח כי לתובע נגרם הפסד בסך של 2,941 ₪ בגין פדיון מוקדם של קופת פיצויים לצורך מימון הרכישה, וכן היו לו הוצאות נלוות אחרות לרואה החשבון ולעורך הדין שליוו את העסקה, אם כי לא הוצגו קבלות בעניין. בנוסף, יידרש התובע לשאת בתשלומי ארנונה עבור המחסנים, עד למציאת רוכש פוטנציאלי אחר, אם כי גם בעניין זה לא הוצגו אישורים על גובה הארנונה החלה על המחסנים.

לא השתכנעתי כי יש לזקוף את סגירת עסקו של התובע שהיה ממוקם בסמוך למחסנים, ושהיה מיועד לתיקון מכונות כביסה, לעסקה נשוא התביעה, בשים לב כי התובע הגיע לגיל 65 בשנת 2002, קרי בעת ניהול המו"מ עם הנתבע.

12. לאחר ששקלתי את כל המרכיבים הנ"ל לרבות עגמת הנפש שנגרמה לתובע, הנני מעמידה את הפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו עקב ניהול מו"מ שלא בתום לב על ידי הנתבע, על סך של 25,000 ₪.

13. אשר על כן הנני מחליטה לקבל את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 25,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 5.8.03 ) ועד התשלום המלא בפועל, וכן אגרת בית המשפט בשערוך ליום תשלומה בפועל.

כמו כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום כ"ז בסיון, תשס"ד (16 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תדאג לשלוח

פסק דין
זה לב"כ הצדדים.

כ. ג'דעון
, שופטת

הקלדנית: ע.פ.








א בית משפט שלום 14217/03 שלמה לביא נ' יעקב יבין (פורסם ב-ֽ 16/06/2004)