פסקי דין על גילה כהן

29403-01/11 עפג     05/06/2011




עפג 29403-01/11 מדינת ישראל נ' גילה כהן





לפני:
כב' השופטת רות לורך
, אב"ד
כב' השופט צבי דותן

כב' השופטת עירית וינברג-נוטוביץ
המערערת
מדינת ישראל
נגד

המשיבה
גילה כהן
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המערערת עו"ד בן טולילה

ב"כ המשיבה עו"ד חגית רחמני

המשיבה התייצבה
פסק דין

המשיבה הורשעה על פי הודאתה בשני כתבי אישום, בעבירה של התפרצות לדירה, גניבה והסגת גבול בחודש מאי 2008, שלוש עבירות של הפרת הוראה חוקית והכשלת שוטר.
לפי עובדות כתב האישום המתוקן בשנית בהן הודתה, ביום 2.5.08, בסמוך לשעה 16:30 התפרצה המשיבה יחד עם אחרת לדירה, נכנסה לדירתו של המתלונן והשתיים גנבו מתוכה תכשיטים שונים ומכשיר mp3, באותן נסיבות גם פתחו את דלת דירתה של השכנה ובכך הסיגו את גבולה.
לאחר שהמשיבה שוחררה בתנאים מגבילים של "מעצר בית מלא", היא הפרה את הוראת בית המשפט בשלוש הזדמנויות שונות ואף הכשילה שוטר בכך שסירבה להציג לו ת.ז.
בית משפט קמא התייחס לחומרה שבעבירת התפרצות לדירה ואולם, ציין כי הוא מוצא לנכון לקבל את המלצת שירות המבחן שלא להשית על המשיבה מאסר בפועל אלא להסתפק במאסר על תנאי, כל זאת על מנת לאפשר לה להמשיך טיפול במרפאת "אידלסון" בתחליף סם.
בית משפט קמא התרשם כי מדובר במי שנלחמת שנים בניסיונות לצאת ממעגל השימוש בסמים וכי הדבר עולה בידה באופן חלקי בלבד.
לאור המפורט לעיל, גזר עליה בית משפט קמא 5 חודשים מאסר על תנאי בתנאים שפורטו בגזר הדין ונמנע מהשתת קנס בשל מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה.

הערעור נסב על קולת העונש.

בטיעוניו לפנינו ובהודעת הערעור מציין ב"כ המערערת: שגה בית משפט קמא שהטיל עונש מקל על המשיבה ולא קיבל את עמדתה להשית עליה מאסר בפועל לתקופה ארוכה וקנס כספי; נסיבות ביצוע העבירות הינן חמורות; המשיבה התפרצה בצוותא חדא לביתו של קשיש יליד 1928 לאור יום; גנבה רכוש כשדייר הדירה בביתו ואף התפתח ויכוח ומאבק אלים בין המתלונן לבין השתיים; חומרתן של עבירות הרכוש בכלל ועבירות ההתפרצות לדירה בפרט, מחייבות ענישה מחמירה לצורך העברת מסר הרתעתי כשלא מדובר רק בנזק כלכלי, אלא גם בעוגמת נפש, צער ופגיעה בפרטיות ובטחונו של בעל הדירה; בית משפט קמא סטה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים של עבירות רכוש, תוך הפניה לפסקי דין בהם נגזרו 12 חודשים מאסר בפועל; בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לעברה הפלילי של המשיבה, הרשעות קודמות גם בעבירות רכוש, סמים ואלימות, ריצתה שני מאסרים בפועל; בית משפט קמא נתן משקל רב מדי להמלצת שירות המבחן, כאשר ממילא בתסקיר צוין כי המשיבה אינה מתאימה לטיפול וגמילה מסמים בשל חולשתה וכי טופלה במתאדון כבר כ-10 שנים, קרי גם בתקופת ביצוע העבירות; חלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום ועד מועד גזר הדין, נבע מהדחיות החוזרות ונשנות על ידי ההגנה לצורך תסקירים וכן בשל אי התייצבותה של המשיבה לדיונים, דבר שחייב הוצאת צו הבאה.
לאור זאת, עותר ב"כ המערערת לקבל את הערעור, להטיל על המשיבה עונש מאסר בפועל בכליאה, להגדיל את עונש המאסר על תנאי ולהטיל עליה קנס כספי.

ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור ומציינת: המשיבה כבת 45, אמנם לחובתה הרשעות קודמות אך מדובר בעבירות ישנות יחסית; במהלך התקופה שחלפה מאז הגשת כתבי האישום לא נפתחו תיקים נוספים נגדה והיא מתמידה בטיפול בתחליף סם, כפי שעולה ממסמך שהוגש לעיוננו מיום 5.6.11; מאז ביצוע העבירות מצויה המשיבה במקום אחר, היא העלתה במשקל לאור הפסקת השימוש בסמי רחוב, נולדה לה נכדה, מצבה הבריאותי אינו תקין, כשהיא נדרשת לניתוח בגבה; האינטרס הציבורי מצדיק להושיט לה יד ולעודד אותה להמשיך את הטיפולים במרפאת "אידלסון".

גם המערערת השמיעה דבריה בפני
נו ועתרה שלא לשלוח אותה למאסר בכליאה נוכח מצבה הבריאותי והמקום בו היא מצויה כיום.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, בחנו את גזר הדין, את המסמכים שהוגשו לבית משפט קמא והמסמכים שהוגשו לעיוננו – שוכנענו כי דין הערעור להתקבל.
בענייננו, קיימים שיקולים רבים לחומרה, אשר עיקרם נובע מהעבירות בהן הורשעה המשיבה. כפי שצוין לעיל, מדובר בהתנהגות המבטאת תעוזה, תכנון כאשר מדובר בשתי נאשמות המגיעות בצוותא לדירת מגורים, פותחות את דלת הדירה, נכנסות פנימה וגונבות מתוכה פריטים שונים, כאשר נוכחות בעל הדירה אינה מפריעה להן. כאשר מתפתח ויכוח עם בעל הדירה, מתרחש מאבק אלים גם אם כטענת המשיבה היא לא נטלה חלק במאבק זה.
אם לא די בכך, המשיבה והאחרת פתחו את דלת דירתה של שכנה נוספת והסיגו את גבולה.
גם לאחר ששוחררה המשיבה בתנאים מגבילים, שבה והפרה תנאים אלה בשלוש הזדמנויות שונות.
בצדק, ציין ב"כ המערערת כי עבירות של התפרצות לבית מגורים, בפרט כשהן נעשות לאור יום וכשדיירי הבית בתוכו, אינן פוגעות רק ברכושו של האדם אלא גם בפרטיותו, בתחושת הביטחון שלו והדברים נכונים ביתר שאת כשמדובר במתלונן יליד 1928.
עוד יש לציין, כי המשיבה הינה בעלת הרשעות קודמות. היא הובאה לדין ב-9 הזדמנויות קודמות בגין עבירות רכוש, אלימות וסמים. היא ריצתה שנתיים מאסר בפועל בגין עבירת שוד מזוין, בשנת 86 וכן 6 חודשים מאסר בפועל בשנת 2001, בגין עבירות אלימות.
מתסקירי שירות המבחן שהונחו בפני
בית משפט קמא, עולה כי מזה כ-10 שנים המשיבה נעזרת בטיפול תחזוקתי באמצעות מתאדון כתחליף לסם ההירואין. הנסיונות לשלב אותה בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן לא צלחו. במהלך תקופת השתלבותה במרכז מתאדון בחדרה, מסרה בדיקות שתן, שחלקן העידו על שימוש בתרופות הרגעה ובחודש אוקטובר 2010 מסרה בדיקה שהעידה על שימוש בהירואין ובקוקאין. שירות המבחן התרשם כי מדובר במי שסובלת מהזנחה שנים רבות, חסרת כוחות להשתלב בטיפול גמילה מלא מסמים וזקוקה באופן כרוני לתחליף סם. לכן המליץ בסופו של יום להטיל עליה עונש של מאסר על תנאי שיאפשר לה להמשיך את הטיפול במסגרת מרפאת "אידלסון".

בית משפט קמא נתן, לטעמנו, משקל רב מדי לאמור בתסקיר, שכידוע הינו בגדר המלצה בלבד, אל מול שיקולי הענישה הרלוונטיים בענייננו, הרתעה והבעת סלידה מביצוע מעשים כדוגמת אלו שביצעה המשיבה כלפי קשיש – לא מצוי הליך שיקומי או הליך טיפולי שבעטיו יש לסטות מרמת הענישה המקובלת בעבירות דומות. לכך יש להוסיף את העובדה כי כעולה מהמסמך שהובא לעיוננו היום, אמנם המשיבה משתלבת במרפאת "אידלסון" מיום 4.11.10 ואולם, גם שם הוברר כי בחודש באפריל 2011 מעדה ובדיקה העידה על שימוש בקוקאין, כמו כן היא נוטלת באופן קבוע כדורי הרגעה מסוג "קלונקס".

במהלך הדיון הוברר כי שותפתה של המשיבה לכתב האישום, נדונה בגין העבירות דנן וכן תיקים נוספים שצרפה, ל-18 חודשים מאסר בפועל, כמו כן הופעלו 4 מאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדה, כולם באופן חופף, כך שסה"כ הוטלו עליה 24 חודשים מאסר בפועל. גזר הדין עצמו לא הוגש לנו ואיננו יודעים מה היו השיקולים בבסיסו.
בענין זה, מקבלים אנו את עמדת ב"כ המשיבה כי עברה הפלילי של השותפה מכביד יותר מעניינה של המשיבה דנן, היא ריצתה מאסרים בגין עבירות רכוש, תלויים ועומדים נגדה מספר מאסרים על תנאי, והיא צירפה 20 תיקים שעניינם עבירות סמים ורכוש, חלקם משנת 2009 וחלקם ישנים.

לאור המפורט לעיל, שוכנענו כי גזר דינו של בית משפט קמא סוטה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשעה המשיבה, כשלא הייתה הצדקה לעשות כן.
עם זאת, נוכח השיקולים שציינה ב"כ המשיבה ובעיקר העובדה כי לא נפתחו נגד המשיבה תיקים נוספים מאז ביצוע העבירה האחרונה נושא ערעור זה, וכן לאור העונש שהוטל על השותפה לכתב האישום והכלל כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין בקבלת ערעור על קולת העונש, לא נמצה את הדין עם המשיבה.

לפיכך, אנו מקבלים את הערעור ומורים כי המשיבה תרצה 6 חודשים מאסר בפועל.
שאר חלקי גזר הדין של בית משפט קמא בת"פ 2556/08 ו- ת"פ 1788/09 (בית משפט שלום ראשל"צ) יעמדו בתוקפם.

אנו מפנים את תשומת לב הממונה על מאסרה של המשיבה, לכך שהיא מטופלת בתחליף סם מסוג מתאדון על מנת שיעשה ככל שניתן לספק לה את הטיפול הדרוש בזמן מאסרה.

לנוכח הניתוח שצפויה המשיבה לעבור בחודש יולי, אנו דוחים את התייצבותה לריצוי עונש המאסר בפועל ליום 2.8.11. ביום זה, בשעה 12:00 תתייצב במזכירות בית משפט זה.

המשיבה תחתום התחייבות אישית על סך 10,000 ₪ וכן תמציא ערב צד ג' עד ליום ג', 7.6.11, על סך דומה, שתחתם על ידי בתה נטלי רוזנפלד או מר סקא אחמד.
<#3#>
ניתן והודע היום ג' סיון תשע"א, 05/06/2011 במעמד הנוכחים.
רות לורך
, שופטת
אב"ד

צבי דותן
, שופט

עירית וינברג-נוטוביץ
,
שופטת
הוקלד על ידי: אורטל בוקובזה
בית המשפט המחוזי מרכז
עפ"ג 29403-01-11 מדינת ישראל
נ' כהן
05 יוני 2011
5
5








עפג בית משפט מחוזי 29403-01/11 מדינת ישראל נ' גילה כהן (פורסם ב-ֽ 05/06/2011)