פסקי דין על אבישי כהן | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

2758-01/08 א     29/08/2011




א 2758-01/08 אבישי כהן נ' בנק הפועלים בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בטבריה



ת"א 2758-01-08 כהן נ' בנק הפועלים בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
16

בפני

כב' השופטת
אילונה אריאלי

המבקש
(התובע)
אבישי כהן
ע"י ב"כ עו"ד שי פיאדה


נגד

המשיב
(הנתבע מס' 1)
בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד גיל הירשמן

החלטה


לפני בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון מטעם המשיב.

מדובר בתביעה כספית בה תובע המבקש מימוש ערבות בנקאית שהוצאה על ידי המשיב על פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה – 1974 והשבת כספים ששולמו על ידי המבקש, כתשלומי משכנתא, לבנק לאומי למשכנתאות בע"מ (הנתבע מס' 2).

לטענת המבקש, ביום 19.7.2000 הוא התקשר בהסכם לרכישת דירה מחברת הבנייה "מרום גנוסר בע"מ" (הנתבעת מס' 3). המבקש טוען לאי התאמה מהותית בממכר ביחס לדירה שרכש על פי ההסכם, אי מסירת החזקה בנכס על פי המוסכם, בלא ששולם לו הפיצוי שהוסכם עבור איחור במסירה, הטעיה והפרה יסודית של הסכם המכר. לטענת המבקש, מדובר באי התאמה היורדת לשורשם של דברים ומצדיקה את מימוש ערבות חוק המכר שהונפקה על ידי המשיב.

נגד חברת הבנייה – הנתבעת מס' 3, ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה ביום 26/5/2009. בעניינו של הנתבע מס' 2 - בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, ממנו נטל המבקש הלוואת משכנתא לצורך רכישת הדירה, הושג בין הצדדים הסכם פשרה והתביעה נגדו נדחתה ביום 3.2.2010.

נותרה להכרעה התביעה נגד המשיב, אשר נתבע כבנק שליווה את הפרוייקט והנפיק את ערבות חוק המכר.

טענות המבקש
התובע מבקש לעיין בכל מסמך או התכתבות הנוגעים לדירה הספציפית אותה רכש בפרוייקט ולהוצאת הערבות, כמו גם בהסכם הליווי, בדו"חות הפיקוח, בפרוטוקולים מפגישות והתכתבויות עם הקבלן ועם המפקח בקשר לפרויקט, בכל מסמך הנוגע לערבויות, בטוחות ושעבודים לטובת הליווי, בדו"ח ביקורת, אם יצא, בקשר לפרוייקט ובהתכתבות עם בנק לאומי למשכנתאות (הנתבע מס' 2) ועם דיירים בפרויקט.

עוד מבוקש כי המשיב ישיב על שאלון בנוגע לפרויקט, לתוכניתו, לטיפול בו מטעם המשיב ולמימונו.

המבקש טוען בבקשתו כי הוא נפגע, בין היתר, כתוצאה מהתנהלות המשיב כלפיו, כמי שליווה את הפרוייקט והנפיק את הערבות. המשיב, אשר היה מודע למצבה של החברה הקבלנית (הנתבעת מס' 3), וליווה את הפרוייקט תוך מצגי שווא כלפי הרוכשים, חייב לשאת באחריות לאור חובות הזהירות, האמון והשקיפות החלות עליו כמוסד בנקאי.

לטענת המבקש, המסמכים המבוקשים הינם רלוונטיים לתביעתו. המשיב היה אמון על הפרוייקט כמלווה החל מהיום הראשון, כאשר מדובר במימון בנקאי של 100%, המשיב הוא אשר הנפיק את הערבות והוא שניהל את הליכי הכינוס של הפרוייקט ומשכך, הוא המחזיק במסמכים הרלוונטיים לתביעה ולו הידיעה ממקור ראשון בכל הנוגע לעילות התביעה. המבקש סבור כי יהיה במסמכים בהם הוא מבקש לעיין כדי לאשש את טענותיו בדבר ההטעיה שהוטעה באשר למאפייני הפרוייקט ומודעותו של המשיב למצגים המטעים שהוצגו למבקש בעניין הפרוייקט.

המבקש טוען כי על המשיב, בהיותו תאגיד בנקאי, חלה חובת גילוי ועיון מוגברת ומצופה ממנו שיתנהל בהליכים משפטיים בתום לב מוגבר ותוך שקיפות מוגברת בהתנהלותו מול לקוחותיו. בעניין זה מפנה ב"כ המבקש, בין היתר, לת"צ (מרכז) 4274-01-08, דניאל וייס נ' בנק המזרחי (פורסם במאגרים המשפטיים).

לטענת המבקש, אין מדובר ב"מסע דיג" של ראיות, אלא בדרישה פרטנית של מסמכים רלוונטיים הנדרשים לצורך התביעה והטענות המועלות בה ועשויים לקדם את העניינים המועלים בתביעה
ולייעל את הדיון בה.

עוד טוען המבקש כי בכל הנוגע למסמכים המבוקשים לא חל חיסיון בנקאי. טענות המשיב לחיסיון נטענו עד כה באופן כללי ובלתי מפורט. החיסיון הנטען הוא כלפי צד שלישי שבענייננו הוא הנתבעת מס' 3, שהינה צד להליך אשר ויתרה על זכויותיה ובחרה שלא להתייצב בבית המשפט ולא להגיש כתב הגנה וניתן נגדה

פסק דין
בהעדר הגנה. לכך יש להוסיף את העובדה שהנתבעת מס' 3 שרויה בהליכי פירוק ומרגע שחדלה מלהיות פעילה אין לה עוד זכות לחיסיון, שכן תכלית החיסיון היא להגן על מהלך חייה התקין של החברה וכאשר זו חדלה מלהתקיים תכלית זו אינה מתמלאת.

תגובת המשיב
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, יש להורות על מחיקת חלקים מן הבקשה שיש בהם משום הרחבת חזית אסורה. בהתאם לכתב התביעה, התביעה נגד המשיב עוסקת בחילוט ערבות חוק המכר שהמשיב הנפיק לטובת המבקש, בשל אי התאמה ואיחור במסירה. המבקש לא העלה בכתב התביעה טענות נגד התנהלות ואחריות המשיב בקשר לפרוייקט או בדבר מצגים שהמשיב יצר כלפיו. הטענות בעניין זה נטענו על ידי המבקש נגד הנתבעת מס' 3 ובעליה בלבד. על כן, הטענות המועלות בבקשה, ביחס להתנהלות המשיב, המצגים שהציג ואחריותו, הן טענות בעלמא החורגות מגדר המחלוקת כפי שזו הוגדרה בכתב התביעה ומהוות הרחבת חזית פסולה. כך גם טענות המבקש באשר לחובת הגילוי, הזהירות וההגינות של המשיב כמוסד בנקאי.

המשיב טוען עוד, כי המבקש לא עמד על הרלוונטיות שבכל מסמך ומסמך ולא הניח כל יסוד סביר לנחיצות שיש במסמכים המבוקשים לצורך בירור ההליך. לטענת המשיב, אין במסמכים ובשאלון כל רלוונטיות למחלוקת בית הצדדים, כפי שהוגדרה בכתב התביעה. לתביעה נגד המשיב עניין אחד ויחיד - השאלה האם יש להורות על חילוט ערבות חוק המכר בשל טענת האיחור במסירה ואי ההתאמה בממכר. עניין זה אינו קשור למסמכים המבוקשים ולשאלון, ואת התשובה לו ניתן למצוא בכתב הערבות ובהלכה הפסוקה. לטענת המשיב, האופן הכללי בו הועלתה הבקשה על ידי המבקש מחזק את החשש שמטרת הבקשה הינה דיג אסור במי המשיב.

המשיב מוסיף וטוען כי יש בבקשה
כדי להכביד עליו ללא כל הצדקה. אין זה סביר לדרוש שהמשיב יתחקה אחר כל המסמכים ההתכתבויות והפרוטוקולים בקשר לדירה ולערבות נשוא התובענה, שעה שמהות התובענה נוגעת לשאלה האם להורות על חילוט הערבות, אם לאו. היותה של הבקשה כללית ונרחבת (כגון "כל מסמך בקשר לדירה" וכן "כל דו"חות פיקוח") מהווה הכבדה וויש לדחותה.

עוד טוען המשיב כי על המסמכים המבוקשים על ידי המבקש חל חיסיון מכוח היותם דיונים פנימיים ותכתובות פנימיות של המשיב. כך באשר לדו"ח ביקורת, פרוטוקולים ודיונים של המשיב
בקשר לפרוייקט. דיונים פנימיים והתייעצויות לקראת קבלת החלטה הם בעיקרון חסויים, אלא אם כן ניצב נגדם אינטרס גילוי עדיף. בענייננו, המבקש לא הוכיח כי יש לו אינטרס גילוי וממילא גם לא הוכיח מדוע יש להעדיפו על פני זכותו של המשיב לחיסיון דיוניו הפנימיים.

כמו כן, המסמכים המבוקשים חוסים גם תחת החיסיון שבין הבנק (המשיב) ללקוחתו (הנתבעת מס' 3) ואם המשיב יגלה את המידע המבוקש, הוא יפר הוא את חובת הסודיות בה הוא חב כלפי הנתבעת 3. המבקש לא עמד במבחני הפסיקה באופן המצדיק הסרת החיסיון: אין למידע המבוקש על ידו חיוניות או חשיבות להכרעה במחלוקת שבין הצדדים, לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילוי המסמכים והיקף הגילוי חורג מעבר למתחייב לעשיית צדק. על כן, אין להורות על הסרת החיסיון.

עוד טוען המשיב כי פסק הדין שניתן נגד הנתבעת מס' 3 איננו מצדיק הסרת החיסיון, שכן לא נתבקש נגדה כל סעד בתביעה, כפי שצוין בפסק הדין שניתן נגדה, ואין לראות בה כמי שויתרה על החיסיון הבנקאי, מה גם שהחברה נכנסה להליכי פירוק, כך שהסמכות לוותר על החיסיון נתונה בידי המפרק.

בתשובה לטענות המשיב טוען המבקש כי אין בבקשתו משום הרחבת חזית אסורה. בכתב התביעה עמד המבקש על התנהלותו הלא תקינה של המשיב, והטענה כי המשיב סטה מחובות הזהירות והאמון שחב בהן כלפי המבקש, מתוקף היותו הבנק המלווה של הפרוייקט, צוינה במפורש והיא מאגדת בתוכה את כל התנהלות המשיב שהביאה לתובענה. שאלת חילוט הערבות אינה נבחנת אך ורק
בהיבט הבנייה, אלא גם באספקט של התנהלות המשיב והתנהלות חברת הבנייה כלפי התובע.

לטענת המבקש, למשיב קשר ישיר והדוק עם החברה - הנתבעת מס' 3 והוא ניצב "מאחורי הקלעים" לכל אורכו של הפרויקט. לבנק המלווה תפקיד מרכזי והוא מחויב בקשר ישיר בכל צעד שנעשה בפרויקט מיום הקמתו ועד למסירת החזקה לרוכשים. מכאן נובעת אחריותו כלפי המבקש. המסמכים המבוקשים אף יוכיחו את הכשלים שבממכר ואת ידיעת המשיב אודותם וישליכו באופן ישיר על חלקו של המשיב.

דיון והכרעה
:
תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 קובעת, כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות…"

"נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת…
…הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה לא ניצב בדד, כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה".
(א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית תשס"ט, 198).

השאלה הראשונה אותה על בית המשפט לבחון, בבואו לדון בבקשה לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלונים, היא שאלת הרלוונטיות. בעניין זה, גישת הפסיקה הינה גישה מרחיבה, עליה עמד בית המשפט העליון ברע"א 6546/94, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, פ"ד מט(4) 54:

" גילוי מסמכים משתרע על "כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון" (תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים…
…ודוק: לעיתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילויים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור:
" 'הדיג' איננו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לעניין והחיפוש אחריהם אינו דיג. הנטיה המודרנית היא לקולא דווקא…" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה ששית 1990, עמ' 406).

על רקע דברים אלו, יש לבחון את הבקשה שלפני וליתר דיוק - את הרלוונטיות של המסמכים בהם מבקש התובע לעיין ושל השאלות שהפנה למשיב, בכל הנוגע לתביעה ולגדר המחלוקת בין הצדדים.

בעניין זה יש להידרש, תחילה, לטענת המשיב ולפיה יש בבקשה משום הרחבת חזית התביעה. עיון בכתב התביעה מעלה, כי הטענה העיקרית והמהותית בתביעת המבקש, הינה הטענה לאי התאמה מהותית בממכר, למצגי שווא, להטעיה ולהפרת ההסכם אשר נעשו כלפי המבקש על ידי החברה הקבלנית (הנתבעת מס' 3), ובעטיים, לטענת המבקש, קמה זכותו למימוש הערבות הבנקאית שניתנה על ידי המשיב.

בנוסף לעילת התביעה הקיימת למבקש נגד המשיב מכוח ערבות חוק המכר, טוען המבקש בסעיף ד' לכתב התביעה כך:

"הנתבע מס' 1, מנפיק הערבות הבנקאית נשוא תובענה זו... הוא הבנק המלווה שהתקשר עם חברת הבניה בהסכם ליווי לצורך הקמת הפרוייקט ולפיכך מוטלות עליו חובות אמון וזהירות כלפי התובע כמי שאמון היה על הפרוייקט בתוקף היותו מלווה וכמי שהנפיק את הערבות הבנקאית על פי חוק המכר. לתובע נגרמו נזקים רבים כתוצאה ממחדליה של חברת הבניה בפרוייקט דנא כתוצאה מהפרת הסכם המכר".

יש ממש בטענת המשיב ולפיה רכיב זה בכתב התביעה - חובות האמון והזהירות של המשיב כבנק מלווה, לא נטענו על ידי המבקש ולא פורטו על ידו כדבעי בכתב התביעה, אלא הועלו רק במסגרת הבקשה שלפני. ודוק: המבקש איננו טוען בכתב התביעה כי המשיב הפר בדרך זו או אחרת את חובות האמון והזהירות המוטלות עליו כבנק מלווה, אלא רק ציין את העובדה שהמשיב כפוף לחובות אלה. המבקש איננו טוען בכתב התביעה כי המשיב (להבדיל מהחברה הנתבעת מס' 3) יצר כלפיו מצג מטעה כלשהו, או הטעה אותו בדרך אחרת וכיוצא בזה ולא העלה כל טענה עובדתית מסוג זה נגד המשיב. מבחינה זו, וכל עוד תעמוד התביעה על כנה באופן בו הוגשה, תעמוד למשיב, במסגרת ניהול המשפט, הזכות להתנגד לכל שינוי או הרחבת חזית אסורים.

יחד עם זאת ולצורך הבקשה לגילוי מסמכים המונחת לפני, על רקע הגישה המרחיבה שננקטה בפסיקה, כמפורט לעיל, בכל הנוגע להליכי גילוי ועיון במסמכים, והואיל והשאלה האם קמה למבקש הזכות לממש את הערבות הבנקאית שהוצאה על ידי המשיב, כרוכה באופן הדוק בטענות שמעלה המבקש באשר לפרוייקט, לאי ההתאמה בממכר ולמצגים שקיבל מן החברה ומבעליה בכל הנוגע לפרוייקט, שוכנעתי כי די במחלוקת זו, אשר עומדת ביסוד התביעה, על מנת לראות במרבית המסמכים והתשובות המבוקשים על ידי המבקש כמסמכים רלוונטיים, אשר נוגעים לעניין הנדון ויתכן ויהיה בהם מידע אשר ישפוך אור על המחלוקת העומדת ביסוד התביעה ויאפשר למבקש לקדם את תביעתו.

בעניין זה יש להביא בחשבון, כי למשיב, בהיותו הבנק אשר ליווה את הפרוייקט, יש נגישות למידע אשר הציבור הרחב, לרבות המבקש - כרוכש של אחת הדירות בפרוייקט, אינו יכול להשיגו באמצעים סבירים ממקורות אחרים. כן יש להזכיר את ההלכה ולפיה "אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים אם הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו מלהוכיחה" (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבניין בע"מ, פס"ד מיום 25.12.2007).

ברוח דברים אלה, אדרש לבחינת המסמכים המבוקשים על ידי המבקש, כפי שאלה פורטו במכתב מיום 9.6.2009, נספח א' לבקשה. מעיון ברשימת המסמכים, סבורני כי המסמכים המצויינים בסעיפים 1א-ז הינם מסמכים רלוונטיים, אשר עשויים לשפוך אור על המחלוקות העומדות ביסוד התביעה, ויתכן בהחלט שיהיה בהם כדי לקדם את בירור המחלוקות. בהתחשב ב"יחסי הכוחות" שבין המבקש – רוכש דירה בפרוייקט, לבין המשיב – מוסד בנקאי שליווה את הפרוייקט, סבורני שיהיה בגילוי מסמכים אלה כדי לאפשר דיון הוגן, כמצוות תקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

לא כך באשר למסמכים המבוקשים בסעיפים 1ח' ו-ט' לבקשה. מסמכים אלה אינם רלוונטיים למחלוקות העומדות ביסוד התביעה (בפרט לא לאחר סיום התביעה בעניינו של בנק לאומי למשכנתאות), יש בהם כדי לפגוע בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך ולא הובא טעם המצדיק גילויים.

באשר לשאלון – לאחר עיון בשאלות המופנות למשיב סבורני כי השאלות המופיעות בסעיפים 2 א-ג, ה-יא, ו- כא, הינן שאלות רלוונטיות שתשובה עליהן עשויה לתרום באופן ענייני לשאלות העומדות במחלוקת בתביעה, אך
לא כך באשר לשאר השאלות.

טענות המשיב לחיסיון:
טענתו הראשונה של המשיב בעניין זה, היא לחיסיון של מסמכים מכוח היותם דיונים פנימיים ותכתובות פנימיות של המשיב, לרבות דו"ח ביקורת. סבורני כי אין לקבל טענה זו. לעניין זה, יפים דבריו של כב' השופט י. עמית בעניין ברע (חי') 1258/05 בנק ירושלים נ' אחים פתחי חברה לבנייה בע"מ (החלטה מיום 16.11.2005, פורסמה במאגרים המשפטיים):

" ...כל שטען הבנק הוא, שמדובר במסמכים פנימיים שנערכו לצרכי הליווי הבנקאי. אם כך, על מה מבסס הבנק את טענת החסיון שהעלה? לאחר שקמטתי את מצחי, אני מניח שהבנק מבקש כי בית המשפט יצור בפסיקתו חסיון על מסמכי בנק מלווה, כפי שהפסיקה ידעה לעשות בעבר ביחסי בנק –פיקוח על הבנקים - רע"א 6546/94 בנק איגוד בע"מ נ. אזולאי הנרי, פ"ד מט(4) 54, או ביחסי בנק–לקוח -
רע"א 1917/92 סקולר נ. ג'רבי, פ"ד מז
(5) 764.
אלא שהבנק לא פירט, מה הרציונל לחסיון הנטען על ידו. מקום בו ניגף אינטרס הגילוי מפני חסיון, משמעות הדבר כי מול האינטרס של גילוי האמת, המשפט מכיר בערך אחר, שיש לחברה אינטרס לעודדו ולתמרץ את פעולתו, גם במחיר של מתן חסיון, תוך העדפת סודיות המידע, על פני האמת העובדתית. הבנק חזר וטען כי מדובר במסמכים פנימיים, אך לא השכיל להצביע על רציונל בגינו יש להותיר מסמכים אלו בחשכת החסיון.

בפרשת הסתדרות מדיצינית הדסה הנ"ל, נטען כי ראוי שבית המשפט יצור חסיון פסיקתי חדש, חסיון לטובת הציבור, על מנת להגן על תפקודן של ועדות פנימיות לבדיקות איכות בבתי חולים הפועלות על בסיס וולנטרי. בית המשפט דחה הטענה וסירב ליצור חסיון לטובת הציבור. במקרה שלפנינו, הבנק אף לא טען כי טובת הציבור או טובת המערכת הבנקאית, מחייבת הטלת חסיון על מסמכי ליווי בנקאי, וממילא לא הצביע על טעם ראוי להטלת חסיון.

גם אם מסמכי הליווי הפיננסי הוכנו לצרכים פנימיים של הבנק, המדובר במסמכים שהוכנו במהלך העסקים הרגיל, שלא לקראת משפט ושלא במסגרת יחסי עורך דין-לקוח. לטעמי,
צדק בית המשפט קמא בכך שהשליך על ענייננו מדו"ח ביקורת פנימית של בנק. הלכה פסוקה היא, כי דו"ח ביקורת של בנק לא נהנה מחסיון, אם כי הדו"ח עצמו אינו קביל נוכח הוראת סעיף 10 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב – 1992
-אזולאי לעיל;
רע"א 4999/95
אלברסי נ. מדינת ישראל
נ (1) 39;

רע"א 637/00
בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. אברת סוכנויות ביטוח
נה(3) 661.

אם דו"ח ביקורת פנימית בבנק לא נהנה מחסיון, קל וחומר לגבי מסמכים שהוכנו בבנק, בדרך העסקים הרגילה, לצורך ליווי פיננסי.

עוד נזכיר כי החסיון צריך להתפרש על דרך הצמצום, והגישה כלפיו היא חשדנית, מול הכלל הרחב של גילוי, לצורך גילוי האמת. "הטוען לחסיון - עליו הנטל לייסד זכותו"
-
ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד מח
(3) 749, 797 מול האות ז;
רע"א 637/00

הנ"ל ; אזולאי לעיל".


החיסיון הנוסף לו טוען המשיב, הינו חיסיון בנק – לקוח (החברה הקבלנית – הנתבעת מס' 3). פסק הדין המנחה בעניין זה, הוא פסק הדין בעניין רע"א 1917/92, סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, אליו מפנים שני הצדדים. ניתוח הבקשה שלפני על פי המבחנים שנקבעו בפסק הדין בעניין סקולר, מטה את הכף לטובת הגילוי של אותם מסמכים ותשובות שעל פי האמור לעיל, שוכנעתי כי יש מקום לגילויים: כפי שפורט לעיל (בדיון בסוגיית הרלוונטיות), המידע המצוי במסמכים אלו עשוי להיות חיוני להכרעה שבמחלוקת בין הצדדים, כאשר המבקש הניח תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את גילויים של אותם מסמכים. המשיב, בהיותו בנק מלווה של הפרוייקט, אוחז במסמכים שאין ידו של רוכש דירה, כמבקש, משגת, וממילא אין בידיו של המבקש להישען על ראיות חלופיות שלא יהא בהן משום פגיעה בפרטיות החברה. זאת ועוד, היקף הגילוי, כפי שהותר כמפורט לעיל, איננו חורג מעבר למתחייב לעשיית צדק בהליך זה.

בעניין זה יש ממש בטענת המבקש ולפיה החברה הקבלנית (הנתבעת מס' 3) איננה בבחינת "צד שלישי שאיננו צד להתדיינות". החברה נתבעה על ידי המבקש בכתב התביעה, כשמרבית הטענות מופנות נגדה, היא בחרה שלא להתגונן ומשניתן נגדה

פסק דין
בהעדר הגנה, יש לראותה כמי שויתרה על סודיות המסמכים ולא צריכה להיות מניעה לגילוי המסמכים המצויים בדי המשיב ונוגעים אליה.

לסיום, אינני סבורה כי הדרישה המועלית על ידי המבקש, בפרט נוכח צמצומה כמפורט לעיל, יש בה משום הכבדה בלתי סבירה על המשיב.

סיכום
על יסוד האמור לעיל, הריני נעתרת לבקשה באופן חלקי בלבד, ומורה למשיב לגלות את המסמכים המצויינים בסעיפים 1א-ז ולהשיב לשאלות המפורטות בסעיפים 2 א-ג, ה-יא, ו- כא לנספח א' לבקשה.

גילוי המסמכים ומתן התשובות לשאלון ייעשה בתוך 60 יום ממועד קבלת החלטה זו בידי ב"כ המשיב.

הוצאות הבקשה תישקלנה בעת הכרעת התביעה לגופה.

התיק נקבע לקדם משפט ליום 15.12.11 בשעה 10:00.

המזכירות תמסור העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"א, 29 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 2758-01/08 אבישי כהן נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/08/2011)