פסקי דין על מרגלית צנעני

44000-08/11 מת     01/09/2011




מת 44000-08/11 מדינת ישראל נ' מרגלית צנעני




בפני
כב' השופט צבי גורפינקל
המבקשת מדינת ישראל

ע"י ב"כ עוה"ד גורן וקליין
נגד

המשיבה מרגלית צנעני
– הובאה ע"י הליווי
ע"י ב"כ עוה"ד גז
, גרידיש
, וחצרוני
החלטה

המשיבה היא אומנית מוכרת בארץ, ובין היתר שימשה כשופטת בתכנית "כוכב נולד" בערוץ 2 של הטלויזיה.
הנאשם 2, הוא ידידה, וחברו של שרון דומרני, אסף אטדגי, הוא אמרגן ששימש כסוכן אישי של המשיבה.
בשנת 2009 הכירה המשיבה במסגרת התכנית של "כוכב נולד" את הזמר עומר אדם ונוצר קשר בין האמרגן אטדגי לבין עומר ואביו, אטדגי החל לשמש כסוכן אישי של עומר, וסוכם כי יקבל 30% מההכנסות לאחר ניכוי ההוצאות.
אטדגי סיכם עם המשיבה כי יעביר לה מחצית מהכנסותיו.
עקב סכסוך שנוצר בין המשיבה לאטדגי בקשר לחלוקת ההכנסות, ביקש אטדגי להשתחרר מייצוגה של המשיבה, וביקש לקנות ממנה את חלקה ביחס לזמר, אך היא סירבה, וב- 2.12.10 פנו אטדגי והמשיבה לבורר שפסק כי הנוהלים של העבודה שהיו קודם ימשיכו להתקיים.
המשיבה חתמה על שטר הבוררות אולם אטדגי סירב עקב חוסר שביעות רצונו, ובחודש דצמבר 2010, פנתה המשיבה לאדם אחר ע"מ שיקבע עבורה פגישה עם שלום דומרני, כדי שיסייע לה ליישר את הסיכסוך עם אטדגי. המשיבה הגיעה לביתו של דומרני, שוחחה עימו, ולאור חשדותיה באטדגי כי אינו מדווח לה אמת על ההכנסות, דרשה כי בנה יוצמד לאטדגי ויצטרף אליו.
המשיבה ערבה את הנאשם השני שלפי הטענה מוכר כאיש אלים, ע"מ להטיל מורא על אטדגי כדי שימלא אחר פסק הבורר, ועל כן נטען בכתב האישום קשרה המשיבה והנאשם האחר קשר לסחוט באיומים את אטדגי כדי להניעו להענות לדרישותיה, ודיווחה לנאשם על פרטי הסכסוך בינה לבין אטדגי. היא דאגה גם שאטדגי ידע על קרבתה לנאשם, כדי להטיל פחד על אטדגי.
הנאשם האחר שוחח מספר פעמים אל אטדגי ואיים עליו באיומים שפרטיהם מופיעים בכתב האישום, ושהוקלטו בהאזנות סתר. הנאשם גם ניצל את פחדו של אטדגי ודרש ממנו עשרות כרטיסים, חינם להופעותיו של הזמר.
ב- 24.6.11 התקשרה המשיבה לאטדגי והזהירה אותו מפניו של הנאשם, תוך שהיא מציינת כי הנאשם כועס על אטדגי עקב הפגיעה בכבודו, וקיימה עימו שיחות נוספות ע"מ להוסיף ולאיים על אטדגי.
לטענת כתב האישום, הועברו מסרים מאיימים לאטדגי שישמור על עצמו ועל "הילד", ואטדגי נענה לדרישות, והחל לארגן את הופעותיו של עומר אדם, על פי הוראותיהם של הנאשם ואחרים, תוך שהוא משלב את בנה של המשיבה כמנהל נוסף.
עוד קבע אטדגי הופעות של הזמר אצל חבריהם של המשיבה והנאשם, במחירים נמוכים מהמקובל. אטדגי העביר לנאשם וחבריו עשרות כרטיסים להופעות בשווי אלפי ₪.
בכתב האישום נטען כי עקב האיומים שהופעלו עליו, ובעקבות היענותו להם, נתנה המשיבה תמורה למעשיהם של הנאשם ואחרים, בכך שמילאה אחר בקשותיהם לנקד את המשתתפים בתחרות "כוכב נולד", כמו כן בשידור חי ציינה שמו של אסיר לאור בקשת הנאשם והאחרים.
פגישה נוספת בין המשיבה לדומרני העלתה כי דומרני הבטיח למשיבה כי אטדגי פוחד, ויעשה את המוטל עליו, ובתמורה לכך, ביקש דומרני את עזרתה של המשיבה לאפשר לו להצטרף כאמרגן סמוי להופעות הזמר או אחרים.
עוד נטען כי המשיבה שוחחה עם זמר אחר והדרישה אותו כיצד להשתחרר מחוזה שיש לו עם חברת הפקות.
בגין נסיבות אלה יוחסו למשיבה ולנאשם האחר עבירות של קשירות קשר לבצע פשע וסחיטה באיומים.

כתב האישום הוגש ביחד עימו הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים, כאשר הוסכם לבקש תסקיר מעצר בעוד המשיבה במעצר, ע"מ לבדוק את נושא מסוכנותה ולשקול אפשרות של שחרור לחלופת מעצר.
ביהמ"ש הורה לשירות המבחן להכין תסקיר, וזאת בהמשך להוראה שניתנה מספר ימים קודם לכן, בעת הארכת מעצר בבימ"ש השלום, אולם עקב עומס עבודה, הודיע שירות המבחן כי לא יוכל לעמוד בזמן שהוקצב, וביקש לדחות את הגשת התסקיר ליום 6.9.11.
מאחר שהמשיבה היתה במעצר, ולאור העובדה שבעת הגשת כתב האישום ולאור מצוות המחוקק סברתי כי ניתן כבר אז לשקול אפשרות של חלופת מעצר, לא ראיתי לנכון להוסיף ולהחזיק את המשיבה במעצר רק ע"מ ששירות המבחן יספיק להכין את התסקיר ועל כן הורתי לקיים את הדיון גם ללא תסקיר.

בשלב זה של הדיון, לצורך המעצר בלבד, הוסכם בין הצדדים כי אין מחלוקת על קיומן של ראיות לכאורה, ואין בכך כדי למנוע ממי מהצדדים לבקש לטעון לענין הראיות, שכן עקב הקלטות הסתר הרבות והעובדה שכתב האישום הוגש רק לפני 3 ימים, מטבע הדברים לא היה סיפק בידי הסניגור לעיין ולקרוא את חומר הראיות, ועל כן מודגש כי ההסכמה היא אך ורק לצורך הדיון הנוכחי.
לאור קיומן בשלב זה, של ראיות לכאורה, ברור כי קמה עילת מעצר משני טעמים: הראשון, מניעת מסוכנות לציבור, והשני, מניעת שיבוש הליכי משפט או השפעה על העדים.
אם אכן יוכחו עובדות כתב האישום, מצטיירת תמונה של עבירה חמורה של סחיטה באיומים, עבירה שיש בה משום פגיעה קשה בציבור שכן מדובר בהפעלת מערכת אכיפה וגבייה מקבילה למערכת בתי המשפט, מערכת הפועלת באלימות תוך הפעלת כח, איומים והשלטת טרור, ותוך הטלת אימה ופחד על חלשים.
חובת בתי המשפט להילחם בתופעה פסולה זו, הנסחט בדר"כ חושש להתלונן ולכן כאשר מתברר כי קיימות ראיות גם ללא תלונה מצד הנסחט, חובת בתי המשפט לתת הגנה ולהבהיר לציבור כי מן הראוי להפסיק את מסכת ההטרדות והאיומים ע"י הגשת תלונה שתביא לחקירה, למעצר ולמשפט. יצויין כי במקרה זה לא נגרמו תוצאות של ממש לאיומים מבחינת גרימת חבלה לנסחט, אולם זאת לא בגלל שהמשיבה או הנאשם חזרו בהם ממזימתם, אלא משום שהתופעה נפסקה עקב גילוי הפרשה, בעקבות האזנת המשטרה בפרשה שונה לחלוטין שרק באקראי הביאה לגילוי הפרשה הנוכחית.
לפיכך, להבדיל ממקרה אחר של איש בידור שפנה לעבריינים וכתוצאה מכך נגרמו חבלות חמורות לאנשים, כאן לא נגרמו נזקים, פרט לנזק הכלכלי כמובן, לאטדגי, ובהצטרף לכך נסיבות גילה של המשיבה, והעדר עבר פלילי והיותה מפורסמת בציבור, כך שאין חשש שתוסיף לסכן את הציבור או תמלט מאימת הדין, למרות שבדר"כ בעבירות מהסוג הזה יש מקום למעצר עד תום ההליכים עקב מסוכנות, הרי במקרה של המשיבה ניתן בהחלט לשקול שחרור לחלופת מעצר, מה עוד שמצוות המחוקק היא כי בטרם יצווה ביהמ"ש על מעצר, עליו לבדוק אפשרות של שחרור לחלופה שפגיעתה חמורה פחות.

קיימים מקרים בהם חייב ביהמ"ש להיזקק לתסקיר שירות המבחן, כמו בעניינם של קטינים, צעירים מתחת לגיל 21 שמיועדים להישלח למאסר, או הפניה למוסד לגמילה מסמים.
במקרה כזה, גם אם שירות המבחן אינו מספיק להכין את התסקיר, אין לביהמ"ש מנוס, אלא להמתין עד שיוגש תסקיר, שכן זו כאמור מצוות המחוקק.
בענייננו, אין חובה להגיש תסקיר מעצר, וממילא מטרת התסקיר היתה לבדוק מסוכנות וחלופה. לגבי החלופות, פרטי המפקחים נמסרו לתביעת ואין לה התנגדות להם, לגבי המסוכנות, ממילא קביעה זו מסורה לסמכותו של ביהמ"ש, וחוו"ד של שירות המבחן ביחס למסוכנותו של אדם, משנית בלבד, שכן מדובר בקביעה שיפוטית בהתייחס לטיב ומהות המעשים שבוצעו.
לאור זאת, מצאתי כאמור מקום לקיום דיון, בלא צורך להיזקק לתסקיר שירות המבחן, אף שמן הראוי ששירות המבחן לא יחדל ממלאכתו ואכן יראיין את המשיבה וימציא תסקיר מעצר, לצורך המשך ההליכים אך לא לצורך דיון זה.

בישיבה הקודמת ביקשו שני הצדדים כאחד כי ביהמ"ש יוציא צו איסור פרסום על חומר החקירה, שכן למרבה הצער דלף חומר כזה אל התקשורת, ולא ברור מי יוצא נשכר מכך.
ביהמ"ש הוציא צו כמבוקש, מתוך הנחה שהוא יתמלא, ולמרבה הפליאה, החל מאתמול, הובא לידיעת ביהמ"ש ההסדר שהוצג היום ע"י הצדדים, כך שנוצר מצב שביהמ"ש הוא האחרון שיודע על ההסדר, אחרי שהציבור כבר יודע על כל הפרטים.
אין בדעתי לעקוב כיצד הגיעו פרטי ההסדר לידי התקשורת, אולם ביהמ"ש לא יעשה צחוק מעצמו ע"י הוצאת צוי איסור פרסום שממילא אינם יעילים, ולא מצאתי לפיכך מקום, לאור העובדה שפרטי ההסדר הוצגו לבית המשפט לאחר שהתקשורת ידעה עליהם במקום שההפך יעשה, ולכן אני מבטל את צו איסור הפרסום שהוצאתי בישיבה הקודמת.

כאמור, איני מוצא מקום לקיום דיון בעקבות קבלת תסקיר שירות המבחן, שכן, נקודת המוצא היא שהתסקיר חיובי ומשום כך המסקנה שיש מקום לשחרור המשיבה לחלופת מעצר.

אין מקום לקיים אחת לשבוע דיון בתיק זה, ודינה של ההחלטה היום כדין החלטה שניתנה לאחר קבלת תסקיר, מתוך הנחה מראש שהתסקיר הינו חיובי.

כאמור במקרים מהסוג הנדון כאן, בהיעדר נסיבות מיוחדות לקולא יש מקום למעצר עד תום ההליכים, אולם במקרה של המשיבה, התקיימו הנסיבות המיוחדות ולכן מצאתי שיש מקום לשחרורה, שאחד התנאים הינו שחרור למעצר בית מלא.
בשלב הראשון, איני רואה מקום להקל בתנאים של שחרור כזה, שכן עצם השחרור מהמעצר הינו הקלה כשלעצמו, ובהתייחס לעובדות החמורות שבכתב האישום, מן הראוי שתחלוף תקופת צינון עד שאפשר יהיה לעיין בהקלה בתנאי מעצר הבית, תקופת צינון זו נראית לי כתקופה של 60 ימים מהיום. לפיכך רק לאחר תקופה זו ניתן יהיה לפנות בבקשה כלשהי לביהמ"ש בענין תנאי השחרור.

אני מורה לשחרר את המשיבה מהמעצר בתנאים הבאים:
א. המשיבה תשהה במעצר בית מוחלט בכתובת בית מגוריה, שפרטיו לא ירשמו בהחלטה ע"מ למנוע הטרדת סקרנים או אנשים שאינם קשורים לפרשה בתיק זה.
ב. מעצר הבית יהיה בפיקוח לסירוגין צמוד של אחד המפקחים הבאים:
שמעון גלר, ירדנה גלר, יעל גלר, ורד ניקולס-קליין, יורם צנעני, כרמלה ניקולס-בורג.
ג. המשיבה תפקיד סכום של 50,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה או בלתי מוגבלת במועד. הערבות תופקד תוך 3 ימים.
ד. המשיבה תחתום על ערבות עצמית, כ"א מהמפקחים הנקובים בסע' ב' יחתום על ערבות צד ג' בסכום של 100,000 ₪ כ"א להבטחת תנאי השחרור.
ה. המשיבה מוזהרת כי הפרת תנאי השחרור עלולה להביא להחזרתה למעצר והמפקחים מוזהרים כי אי פיקוח נאות עלול להביא לחילוט הערבויות.
ו. מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ עד תום ההליכים במשפט, המשיבה תפקיד את דרכונה, אם יש לה, במזכירות ביהמ"ש תוך יומיים.
ז. נאסר על המשיבה ליצור קשר כלשהו, בין במישרין ובין בעקיפין עם מי מהמעורבים בפרשה. יחד עם זאת, אין מניעה שהמשיבה תיפגש עם בנה.
המשיבה תהיה רשאית לצאת ממעצר הבית בליווי ופיקוח צמוד של אחד המפקחים לצורך ביקורים אצל רופא או פגישות במשרד הסניגור, לאחר מתן הודעה של 12 שעות מראש.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תשע"א, 01/09/2011 במעמד הנוכחים.

_________________________
צבי גורפינקל
, שופט

החלטה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בענין צו איסור הפרסום, לאחר שניתנה כבר החלטה, שוכנעתי שאכן יש מקום לשנות את ההחלטה, וכל עוד לא קמתי מכיסאי, אין מניעה לעשות כן.
לפיכך, אני שב ומוציא צו איסור פרסום ביחס לפרט כלשהו מחומר החקירה.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תשע"א, 01/09/2011 במעמד הנוכחים.
_______________________
צבי גורפינקל
, שופט
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

מ"ת 11-08-44000 01 ספטמבר 2011
5








מת בית משפט מחוזי 44000-08/11 מדינת ישראל נ' מרגלית צנעני (פורסם ב-ֽ 01/09/2011)