פסקי דין על דאלי (מיסודה של אבנעל) בע"מ | פסקי דין על אפריקה ישראל להשקעות | פסקי דין על מקרקעי מרכז | פסקי דין על לב לבייב |

2816/07 א     05/09/2011




א 2816/07 דאלי (מיסודה של אבנעל) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, מקרקעי מרכז בע"מ, לב לבייב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 2816-07 דאלי מיסודה של אבנעל בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ
ואח'




בפני

כב' השופט
יונה אטדגי

התובעת:
דאלי (מיסודה של אבנעל) בע"מ


נגד

הנתבעים:
1. אפריקה ישראל להשקעות בע"מ
2. מקרקעי מרכז בע"מ
3. לב לבייב



החלטה בבקשות המקדמיות

תקציר העובדות והמחלוקת
1.
התובעת עוסקת בהפעלת בתי קולנוע, הידועים כ"בתי קולנוע לב".

הנתבעת 1 הקימה את קניון רמת אביב (להלן – הקניון).

הנתבעת 2 היא חברת בת של הנתבעת 1.

הנתבע 3 הוא בעל מניות ו/או בעל השליטה בנתבעות 1 ו-2.

לצורך החלטה זו בלבד אתייחס לכל הנתבעים כאל חטיבה אחת, למרות שעילות התביעות כלפי כל אחד מהם שונות.

2.
עם פתיחת הקניון, הושכר מתחם בתי הקולנוע בקניון (להלן – המתחם) לחברת תיאטראות ישראל בע"מ (להלן תיאטראות).

בין הנתבעים ובין תיאטראות פרצה מחלוקת בנוגע להפעלת בתי הקולנוע בשבתות ובחגים.

מחלוקת זו התבררה בבוררות (להלן – הבוררות).

בהתאם לפסק הבורר בוטל הסכם השכירות בין תיאטראות ובין הנתבעת 2, והנתבעים שילמו לתיאטראות סך של 6,124,171 ₪ עבור השקעותיה בציוד ובריהוט אולמות הקולנוע.

3.
לאחר סיום השכירות עם תיאטראות, הושכר המתחם לתובעת, בהסכם שכירות שנעשה ביום 14.10.97 בין התובעת ובין הנתבעת 2, לתקופה של עשר שנים, עם אופציה להארכתה בעשר שנים נוספות.

בהסכם השכירות התחייבה התובעת לשלם לנתבעת 2, מלבד דמי שכירות ודמי ניהול תקופתיים, גם סך של 1,700,000 דולר "עבור הציוד, הריהוט, ההתקנות ושיפוץ המבנה שנעשו ע"י המשכיר".

בהסכם מאוחר יותר, מחודש אפריל 2000, הופחת הסכום שהתובעת התחייבה לשלם
ב- 200,000 דולר, ומנגד, ויתרה התובעת על זכותה להארכת השכירות בתקופת האופציה.

התובעת פינתה את המתחם לאחר תום תקופת השכירות.

4.
בתום השכירות דרשה התובעת מהנתבעים להשיב לה את מלוא הסכום ששילמה כאמור בסך 1,5 מליון דולר (לאחר ההפחתה האמורה).

הנתבעים הסכימו להשיב לתובעת את הריהוט והציוד בלבד, שאמנם נלקח על ידי התובעת, אך הכחישו את זכותה של התובעת להשבת הסכום ששילמה.

התובעת העריכה את שווי הריהוט והציוד שהושב לה בסך של כ- 600,000 דולר, והיא תובעת בתביעה זו את שווי ההפרש בסך השווה ל – 900 אלף דולר.

5.
מחלוקת נוספת נוגעת לתשלום עבור מיזוג האויר (חשמל ותחזוקה) במתחם.

מחלוקת זו התגלעה בין הצדדים עוד במהלך תקופת השכירות.

התובעת נשאה בהוצאה זו, לטענתה מחוסר ברירה, כדי שלא לפגוע בהכנסות, אך בתום השכירות היא תובעת הוצאות אלה מהנתבעים, כאשר לטענתה דמי הניהול ששולמו על ידה כיסו גם הוצאה זו.
הנתבעים טוענים כי דמי הניהול כיסו את הוצאות הרכוש המשותף בלבד בקניון ולא את ההוצאות הספציפיות בשטחו של כל שוכר, שהשוכר מחויב לשאת בהם בנפרד.

6.
התובעת טוענת כי תאטראות, בשיתוף פעולה עם חברה להפצת סרטים הקשורה עמה, הטילו עליה חרם, עקב הסכמתה שלא להפעיל את המתחם בשבת ובחגים, ומנעה ממנה סרטים מסוימים מניבי הכנסה רבה.

לטענתה, הנתבעים, כולל הנתבע 3 באופן אישי, התחייבו כלפיה לבטל את "החרם" ולגרום להגעתם של הסרטים הללו לידיה, אך הם לא עמדו בהבטחתם.

התובעת תובעת מהם את הנזקים שנגרמו לה מכך, בהתאם לחוות דעת שהוזמנה על ידם.

הנתבעים מכחישים את ההתחייבות הנטענת.

לטענתם, הם היו מוכנים לסייע לתובעת בענין זה "לפנים משורת הדין ומתוך מחווה של רצון טוב", והם אף ניסו לפעול לביטול החרם, אך לא בגלל התחייבות כלשהי.

הנתבעים טוענים עוד, כי המחלוקת בין התובעת ובין תיאטראות וחברת הפצת הסרטים פרצה עוד קודם לשכירת המתחם וללא קשר אליה.

כן מכחישים הנתבעים את הנזקים הנטענים ואת גובהם.

בקשת התובעת
7.
התובעת דרשה מהנתבעים לגלות לה רשימה ארוכה של מסמכים.

הנתבעים גילו והמציאו לה חלק מהמסמכים בלבד.

התובעת דרשה עוד מהנתבעים להשיב לשאלונים שניסחה.

הנתבעים השיבו על השאלונים, אך לטענת התובעת הם לא השיבו בצורה מספקת.

בבקשה זו עותרת התובעת להורות לנתבעים לגלות לה את כל המסמכים שפורטו על ידה, לאפשר לה לעיין בהם, וכן לחייב את הנתבעים להשיב תשובות מלאות לכל השאלות הכלולות בשאלון.

הנתבעים שבים על התנגדותם לגלות את המסמכים שסירבו לגלותם, ולטענתם הם השיבו תשובות מספקות לשאלון.

8.
דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי שאין בלתו, ואין לקבל טענה נוסח "אם לא יועיל לא יזיק". אין להקדים נעשה לנשמע, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהוחלט שהחומר רלבנטי לדיון, שאם לא כן, נמצאנו מכבידים על ניהול ההליך ומרחיבים את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת באיזון בין הצדדים (יצחק עמית, "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – נסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי, עמ' 247, בעמ' 250, וראו גם הפסיקה הנזכרת שם).

9.
כל המסמכים המבוקשים בס"ק (1) עד (11) שבסעיף 3 לבקשה נוגעים לבוררות שהתנהלה בין הנתבעים (או מי מהם) ובין תיאטראות.

אולם בוררות זו איננה מהווה עילה מעילות התביעה והיא מתוארת כרקע בלבד להסכם השכירות שנחתם בין התובעת ובין הנתבעת 2.

התביעה להשבת הסכום ששולם עבור "הציוד, הריהוט, ההתקנות ושיפוץ המבנה" (סעיפים 31-39 לכתב התביעה) מתבססת על הסכם השכירות משנת 1997, ההסכם משנת 2000 ומצגים נטענים בהתכתבות שנעשתה בין הצדדים.

התביעה להחזר הוצאות המיזוג מתבססת על הסכמי השכירות והניהול.

התביעה להפרת ההתחייבות לביטול החרם מתבססת על הסכמות שהיו בין הצדדים.

נמצא, כי אין כל עילה המתבססת על הבוררות או תוצאותיה.

המסקנה היא שכל המסמכים המבוקשים בהקשר זה אינם רלבנטים להכרעה המתבקשת, מלבד זאת, שהדרישה לגילויים נוגעת גם לצד שלישי (תיאטראות), שאין לו קשר למחלוקת שבין הצדדים.

10.
הדבר היחיד שיכלה להיות לו רלבנטיות לעניננו הוא הסכום, ששילמו הנתבעים לתיאטראות בגין השקעותיה.

סכום זה, סך של 6,124,171 ₪, גולה בכתב ההגנה (סעיף 27), והנתבעים אף המציאו לתובעת את צילום השיק ששילמה לתיאטראות (סעיף 5 לבקשה).

בהקשר זה, אפנה גם לחישוב שעשו הנתבעים בכתב הגנתם (סעיף 67), ולפיו, הסכום שהתובעת הסכימה לשלמו בתחילה, 1,700,000 דולר, משקף את הסכום שהנתבעים שילמו לתיאטראות.

11.
לפיכך, נדחית דרישת התובעת מהנתבעים לגלות לה את המסמכים שפורטו בס"ק (1) עד (11), מלבד פסק הבורר עצמו, מאחר והנתבעים כבר העבירו לתובעת את כל תוכן פסק הבורר (סעיף 33 לתגובתם לבקשה), ואין עוד טעם שלא לגלותו במלואו.

12.
לא הובררה גם הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים בס"ק (12) ו-(15), שהרי הצדדים הסכימו על סכום נתון ונקוב בגין "הציוד, הריהוט וההשקעות" ואין טענה או עילה של הטעיה, תרמית וכיו"ב הקשורה לסכום שהוסכם.

13.
לא מצאתי כל רלבנטיות למסמכים המבוקשים בס"ק (13), (14) ו-(16), שמלבד זאת מעורבים בהם צדדים שלישיים, ללא כל צורך נראה לעין.

14.
הבקשה המפורטת בס"ק
(17) כללית, מכדי שניתן להתייחס אליה.

15.
המסמכים המפורטים בס"ק (18) עד (23) נוגעים למחלוקת שבין הצדדים בשאלת תשלום ההוצאות בגין מיזוג האויר (חשמל ותחזוקה) במתחם בתי הקולנוע.

המסמכים שהיוו בסיס לחיוב התובעת בהוצאות אלה, כמפורט בס"ק (19) ו- (23) ודאי שהם רלבנטים והדרישה לגילויים לגיטימית.

גם המסמכים ששימשו לחיוב תיאטראות בהוצאות אלה, כמפורט בס"ק (20) ו-(21), הם רלבנטים ולגיטימיים, כדי שניתן יהיה לבחון אם כך נהגו הנתבעים גם כלפי תיאטראות בנוגע לאותו מתחם ממש.

אני סבור שגם המסמכים המבוקשים בס"ק (18) ו-(22) הם רלבנטים ולגיטימיים, למרות שהם נוגעים גם לצדדים שלישיים, משום טענת הנתבעים בכתב הגנתם (סעיף 75), שהם נהגו בתובעת כפי שנהגו עם כל השוכרים בקניון, יחד עם זאת אין לדרוש מהנתבעים לגלות את כל מסמכי החיוב בגין הוצאות אלה בקשר לכל החנויות במושכר ובמשך כל תקופת השכירות (10 שנים), דבר המהווה הכבדה בלתי סבירה על הנתבעים, ודי בכך שהנתבעים ימציאו עשר דוגמאות בלבד, הנוגעות למושכרים שונים ולשנים שונות, כאשר שתיים מתוכן לפחות תתייחסנה לאחת משתי השוכרות הנזכרות בס"ק (22), שגודל המושכר שלהן דומה יחסית לגודל המתחם הנדון.

16.
לא הוברר מנין נובעת הדרישה המפורטת בס"ק (24), שהרי מדובר בחוות דעת של התובעת עצמה.

17.
המסמכים המפורטים בס"ק (25) עד (27) נוגעים למחלוקת בין הצדדים בשאלת ההתחייבות הנטענת של הנתבעים להסרת "החרם" על אספקת סרטים נבחרים לתובעת.

הנתבעים הכחישו כאמור מתן התחייבות כזו, אך הוסיפו כי ניסו לסייע לתובעת בענין זה

"
לפנים משורת הדין ומתוך מחווה של רצון טוב"
(סעיף 89 לכתב ההגנה).

כיוון שכך, המסמכים המפורטים בסעיפים (26) ו- (27) רלבנטיים ולגיטימיים.

לא כן המסמכים המפורטים בסעיף (25), שלא הוברר איזה צורך יש לתובעת בקבלתם, והדרישה לקבלתם מהווה נבירה שלא לצורך ביחסים שבין הנתבעים ובין באי כוחם.

18.
כפי שהוברר בתגובת הנתבעים (עמ' 2), הדרישה המפורטת בס"ק (28) עד (30) מבוססת על טעות. הנתבעים לא התכוונו לעו"ד לשם.

19.
לא הוברר מהי הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים בס"ק (31) למחלוקת המפורטת בכתב התביעה, וכיצד יכולה אותה תכתובת להשפיע באופן כלשהו על ההכרעה הנדרשת כאן.



20.
סיכום הדברים ביחס לבקשת התובעת לגילוי ועיון מסמכים ספציפיים:

הבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בס"ק (1) עד (11) שבסעיף 3 לבקשה נדחית, מלבד פסק הבורר.

הבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בס"ק (12) עד (17) נדחית.

הבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בס"ק (18) עד (23) מתקבלת, בכפוף לאמור בסעיף 15 לעיל.

הבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בס"ק (24) ו-(25) נדחית.

הבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בס"ק (26) ו-(27) מתקבלת.

הבקשה לגילוי המסמכים המפורטים בס"ק (28) עד (31) נדחית.

21.
באשר לשאלון. התובעת טוענת שתשובות הנתבעים מתחמקות, אך היא איננה מפרטת מדוע היא סבורה כך.

גם מתן מענה על דרך הפניה למתן תשובה אחרת אינו פסול כשלעצמו.

כיוון שהתובעת לא טרחה לפרט את טענותיה ולהתייחס למתן התשובות לגופן תוך עימותן עם השאלות שנשאלו, לא אעשה מלאכה זו במקומה.

הבקשה הנוגעת לשאלון נדחית.

בקשת הנתבעים
22.
הנתבעים עותרים בבקשתם להורות לתובעת להשיב על מספר שאלות, שלטענתם לא ניתן להן מענה מספק על ידי התובעת בתשובתה לשאלון שהומצא לה, ליתן פרטים נוספים בקשר לעובדות ועילות שונות שהועלו ושנטענו בכתב התביעה ולגלות מספר מסמכים ספציפיים, שהתובעת סירבה לגלותם או שגילתה אותם באופן בלתי מספק.

23.
רובה ככולה של הבקשה מנומקת בצורך של התובעת להוכיח את עילות תביעותיה ואת העובדות הנטענות על ידה בכתב התביעה, כאשר לשיטת הנתבעים, העובדות שנטענו והמסמכים שגולו, אין די בהם כדי להוכיח את תביעותיה של התובעת.

24.
על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בית המשפט הדן בבקשה לצו גילוי מסמכים "רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים".

הוראה זו המתייחסת לגילוי מסמכים, כוחה יפה, לדעתי, גם לכל ההליכים המקדמיים.
25.
התובעת תידרש תחילה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה.

בתצהירים אלה היא תידרש להוכיח את תביעתה, בפירוט הנדרש ותוך צירוף המסמכים הנדרשים.

אם לאחר הגשת תצהירי התובעת, הנתבעים יהיו עדיין סבורים כי אין בפירוט שבהם ואין במסמכים שצורפו אליהם כדי להוכיח את התביעה, הברירה תהיה בידיהם לטעון לאחר מכן לאי עמידה בנטל ההוכחה הנדרש ולוותר על בקשותיהם למתן פרטים נוספים, למתן תשובות נוספות לשאלון וגילוי מסמכים נוספים, או לעמוד על כל אלה.

26.
סיכום הדברים ביחס לבקשת הנתבעים:

בשלב זה אינני נותן צו כמבוקש בבקשת הנתבעים.

לאחר הגשת תצהירי התובעת, יהיו רשאים הנתבעים לשוב ולהעלות בקשה זו, או חלק ממנה, ואזי אדרש לה שנית לפני הגשת תצהיריהם.

27.
אשר על כן אני מחליט:
א.
על הנתבעים להמציא את המסמכים האמורים בסעיף 20 לעיל, עד ליום 1.10.11.
ב.
התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית, עד ליום 15.11.11.
ג.
עד ליום 10.12.11 רשאים הנתבעים להגיש שנית בקשה הנוגעת להליכים המקדמיים, תוך התייחסות לתצהירי התובעת, או, לחילופין, להודיע כי אין בדעתם להגיש בקשה כזו.

בהתאם לבקשה/הודעה שתוגש תינתן החלטה מתאימה להמשך ההליכים.
ד.
מועד ק"מ הקבוע ליום 19.9.11 – מבוטל.

בשלב זה נקבע לת.פ. ליום 15.12.11.
ה.
אין צו להוצאות.


ניתנה היום, ו' אלול תשע"א, 05 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט מחוזי 2816/07 דאלי (מיסודה של אבנעל) בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ, מקרקעי מרכז בע"מ, לב לבייב (פורסם ב-ֽ 05/09/2011)