פסקי דין על עדי טנא נתן | פסקי דין על מחמד אבו סיאח | פסקי דין על אלי פרידמן | פסקי דין על מנורה חברה לביטוח |

27867-01/11 תק     07/09/2011




תק 27867-01/11 עדי טנא נתן נ' מחמד אבו סיאח, אלי פרידמן בע"מ, מנורה חברה לביטוח בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בירושלים



ת"ק 27867-01-11 טנא נתן נ' אבו סיאח ואח'






בפני

כב' הנשיאה
שולמית דותן


תובעת


עדי טנא נתן


נגד


נתבעים

1.מחמד אבו סיאח
2.אלי פרידמן בע"מ
3.מנורה חברה לביטוח בע"מ




פסק דין



1.
לפני תביעה בגין נזקי תאונת דרכים שבה היו מעורבים רכבה של התובעת ומשאיתו של נתבע 2. נתבעת 3 היא החברה המבטחת את נתבע 2.
2.
התאונה אירעה ביום 19.10.2010, סמוך לשעה 16:15, ברחוב דרך חברון בירושלים, סמוך למפגש הרחובות דרך חברון והרוזמרין, בעת שהתובעת נהגה את מכוניתה בנתיב הימני המיועד לכיוון נסיעתה, היינו – לפניה ימינה לרחוב הרוזמרין. באותו זמן נהג נתבע 1 במשאיתו של נתבע 2, שהיא משאית גדולה עם נגרר, בנתיב השמאלי, הסמוך לנתיב נסיעתה של התובעת.
3.
לטענת התובעת, באותה שעה היה הכביש עמוס רכבים ופקוק, לרגל אירוע הילולת רחל אמנו, שצוינה באותו יום. לאחר שעמדה עם מכוניתה בפקק במשך דקות ארוכות, גילתה כי הנתיב הימני, שבו עמדה, נחסם לתנועה, ולפיכך, ביקשה להשתלב בנתיב שלשמאלה.
לטענתה, היא הפעילה את פנס האיתות השמאלי, והפנתה את מבטה לשמאל ולאחור כדי לאתר את הרגע המתאים להשתלב בתנועה שהתנהלה באיטיות בנתיב הסמוך. התובעת טוענת, כי היא נהגה כהלכה תוך הפעלת שיקול דעת ראוי ושימת לב לתנאי הדרך, וכאשר הבחינה שנוצר מרווח מספיק בנתיב השמאלי, היא החלה לגלוש אל עבר הנתיב במטרה להשתלב בתנועה. לפתע הגיעה המשאית הנהוגה בידי נתבע 1 מאחור, ופגעה במכוניתה לאורך צדה השמאלי.
4.
על פי חוות דעת שמאי מטעמה, נזק נגרם לדלת הקדמית-שמאלית של מכוניתה, לכנף הקדמית-שמאלית, לפגוש האחורי, לפנס צד ולמראה השמאלית. עלות תיקון הנזק הנ"ל עמדה על 12,360 ₪. נוסף לסכום זה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לפצות אותה בסכום של 980 ₪ - שכ"ט השמאי, ובגין עוגמת הנפש שנגרמה לה והוצאות המשפט.
5.
בתמיכה לטענותיה הגישה את חוות דעת השמאי, שאליה צורפו תצלומים שצולמו לאחר התאונה. בתצלומים ניתן לראות פגיעת שפשוף ומעיכה לכל אורך הדופן השמאלית של מכוניתה – מהפגוש האחורי עד לכנף הקדמית.
6.
לטענת נתבע 1 התרחשות הדברים היתה שונה. לפי גרסתו, הוא נהג את המשאית בנתיב השמאלי, במקביל לתובעת, כאשר התנועה בנתיב זה התנהלה בכבדות. לפתע סטתה התובעת מנתיב נסיעתה לנתיב הנסיעה שלו, מבלי שהותירה לו מרווח מספיק לבלום את משאיתו, והוא התנגש בה.
בדיון טען נתבע 1, כי התובעת ניצלה את העובדה שבשל הפקק שנוצר הוא נאלץ לעצור מנסיעתו, וכאשר התחדשה התנועה היא מיהרה להיכנס במרווח שנוצר לפניו על הכביש.
6.
לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים ועיינתי בתצלומים שהוגשו, אני מבכרת את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים, ולמעשה, נתבע 1 אף אישר אותה בדבריו בדיון.
7.
התובעת ציינה, כי היא המתינה זמן ממושך בנתיב הימני לרגע שבו תוכל להשתלב בזהירות בתנועה שבנתיב השמאלי, וכי הפעילה שיקול דעת ראוי לפני שהחלה בפני
יה. היא טענה, כי הבחינה במשאית ולאחר שאמדה בזהירות את מהירות תנועתה ואת המרווח שנוצר בינה לבין הרכב שלפניה, העריכה כי היא תוכל להיכנס ללא קושי ביניהן, ורק אז החלה לסטות שמאלה. עדותה היתה אמינה וקוהרנטית, ולא מצאתי סיבה להטיל ספק בכנות דבריה.
8.
לעומת זאת, מדרך הצגת הדברים התקבל הרושם, כי המשאית נסעה במקביל למכונית התובעת, בעת שזו החלה בביצוע הפנייה. אלא שבדיון אישר נתבע 1, כי התובעת ניצלה את העובדה שהוא עמד וטרם החל בנסיעה כדי להשתלב בתנועה לפניו.
נתבע 1 הסביר בעדותו, כי נהיגה במשאית עם טריילר בכביש פקוק אינה מאפשרת תגובה מהירה ויציאה מהירה מהמקום: "זה טריילר, או שאני נוסע או שאני לא יכול לזוז. אני לא יכול לשחק בפקק הזה". הוא גם אישר, כי התובעת ניצלה הזדמנות שנקרתה לפניה, כאשר התנועה בנתיב שלו השתחררה מעט, וכאשר הוא – בשל מגבלות המשאית – השתהה מעט ועדיין לא החל בנסיעה, ונכנסה במהירות לנתיב: "אני עמדתי. אני התחלתי לזוז והיא נכנסה במהירות. היא יצאה מהר, הכביש נפתח והיא יצאה מהר".
9.
מעבר לכך, עיון בתמונות הנזק שנגרם למכוניתה של התובעת מעלה, כי הנזק תואם את גרסת התובעת ואינו עולה בקנה אחד עם גרסת נתבע 1. לגרסת נתבע 1, התובעת סטתה לכיוון נתיב נסיעתו כאשר הוא נמצא במקביל לה. אם נכונה טענתו, כי אז היינו מבחינים בפגיעה נקודתית של החלק הקדמי של המשאית בדופן המכונית של התובעת. אלא שבמכונית התובעת קיים נזק מסוג שריטות ומעיכה הנמשך מהחלק האחורי של הרכב אל כיוון חלקו הקדמי, נזק שיש בו כאמור כדי לתמוך בגרסתה, הואיל והוא מעיד כי נתבע 1 הפתיע את התובעת מאחור בעת שהיא ביצעה את העקיפה והמשיך בנסיעה ואגב כך גרר אותה וכתוצאה מכך נגרמו למכוניתה הנזקים האמורים.
10.
כמו כן, יש לציין, כי נתבע 1 ישב במקום גבוה ביחס לנהגים האחרים, ואין ספק בעיני, כי הוא הבחין היטב במצוקת התובעת וכי היא אותתה במטרה לפנות לנתיב הנסיעה שלו. הוא הודה שהמשאית עמדה וברור שהוא הבחין בתובעת מבעוד מועד. לפיכך, לאור מצב הדרך, כאשר נתיב נסיעתה של התובעת חסום, היה עליו לאפשר לתובעת לסיים את העקיפה. והיה עליו לנהוג בזהירות ולאפשר לה להשתלב .
11.
לאמור יש להוסיף כי נתבע 1 אישר כי היה עליו לפנות ימינה במחלף. בעדותו זו יש כדי לתמוך בגרסת התובעת, שכן יש בה כדי ללמד שממקום מושבו בכסא הנהג של המשאית הוא הבחין כי הנתיב הימני, המאפשר את הפניה ימינה, חסום לתנועה לחלוטין, ולכן בחר בנתיב השמאלי יותר.
12.
תוצאת הדברים היא שאני מקבלת את התביעה, למעט הפיצוי שנדרש בגין עגמת נפש.
נזקי התובעת הם 13,340 ₪, סכום הכולל את עלות תיקון הנזק ואת שכר טרחת השמאי. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעים, לשלם, ביחד ולחוד, לתובעת, בתוך 30 יום מהיום, סכום זה אשר ישא רבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
כמו כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחס ולחוד, לשלם לתובעת בתום 30 יום מהיום את הוצאותיה לצורך התביעה, בסך 250 ₪, וסכום זה ישא רבית כדין מיום קבלת פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור תוך 15 יום לבית המשפט המחוזי בירושלים.
המזכירות תשלח העתק מ

פסק דין
זה לצדדים.

ניתן היום,
ח' אלול תשע"א, 07 ספטמבר 2011, בהיעדר הצדדים.














תק בית משפט לתביעות קטנות 27867-01/11 עדי טנא נתן נ' מחמד אבו סיאח, אלי פרידמן בע"מ, מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 07/09/2011)