פסקי דין על עדי ליסק | פסקי דין על דורית דמבין ליסק | פסקי דין על מאיר כץ | פסקי דין על מירה (מלכה) כץ | פסקי דין על ישראל כץ ואח' |

912/07 א     06/09/2011




א 912/07 עדי ליסק, דורית דמבין ליסק נ' מאיר כץ, מירה (מלכה) כץ, ישראל כץ ואח'








בית משפט השלום באשדוד



ת"א 912-07 ליסק(עציר) ואח' נ' כץ ואח'






בפני

כב' השופט
גיל דניאל


התובעים
1
.
עדי ליסק


2
.
דורית דמבין ליסק

ע"י ב"כ עוה"ד דרור ברוטפלד ועידו גרינפד


נגד

הנתבעים
1. מאיר כץ
2. מירה (מלכה) כץ
3. ישראל כץ
4. רונית כץ

ע"י ב"כ עו"ד ניר צורף





פסק דין


התובעים הינם בעלי זכות להירשם כברי רשות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – "המינהל") במקרקעין הידועים כמשק חקלאי מס' 27 במושב כפר אחים, וזאת על פי הסכם מכר שנחתם בינם לבין בעלי הזכויות במשק ביום 13.3.2004 (נספח א' לכתב התביעה).

הנתבעים הינם בעלי הזכויות (ברי רשות של המינהל) במקרקעין הסמוכים, הידועים כמשק חקלאי מס' 28 במושב.

לטענת התובעים, על פי מדידה שנערכה בשטח המקרקעין עולה כי הנתבעים פלשו לחלק משטח המשק שלהם.

התובעים הגישו התביעה בתיק זה לסילוק ידם של הנתבעים משטח הפלישה.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי התובעים וכן מי שהחזיקו במשק מס' 27 לפניהם, לא החזיקו מעולם בשטח המריבה, המוחזק כיום על ידי הנתבעים. לטענת הנתבעים, הגבולות בין שני המשקים לא השתנו במשך 40 השנים האחרונות, והשטח השנוי במחלוקת נמצא תמיד בתוך שטח משק מס' 28. הנתבעים אף עשו שימוש באותו שטח בנטיעה של מטע אפרסקים ומאוחר יותר בנטיעת גפנים.

עוד טוענים הנתבעים, כי בעלי זכות הרשות במשק מס' 27, אשר מכרו את זכויותיהם לתובעים, הכירו בגבול האמור כפי שהיה קיים בשטח, ולפיכך
לא היו יכולים להעניק לתובעים, בעת מכירת הזכויות, שטח רחב יותר ממה שהיה להם.

בית המשפט הורה על מינויו של מומחה, מודד מוסמך, מר נתן בן חיים. המומחה מטעם בית המשפט ביצע מיפוי של השטח וכן ערך בירור של קווי הגבול בין שני המשקים. המומחה מציין בחוות דעתו כי כמו במקרים רבים אחרים, המחלוקת בין הצדדים לגבי קו הגבול נובעת מבעיה הקשורה להסדרת החלוקה בין שתי החלקות. כך מעיר המומחה כי לעיתים קיימת חלוקה ישנה, כגון על יסוד מפה של הסוכנות בשנות ה – 50, בעוד שמאוחר יותר נערכת חלוקה חדשה מכוח תוכנית המוגשת לצורכי רישום, הקובעת את החלוקה המחייבת בין החלקות.

ביחס לקו הגבול בין שני המשקים, המומחה קובע כי החלקות נרשמו על פי ת.צ.ר שנרשמה שמספרה 692/1966 ומאז נקבע הגבול ביניהן במפת גוש 2546. המומחה הוציא ממרכז מיפוי ישראל את הקואורדינאטות של נקודות הגבול במפת הגוש הנ"ל, וביצע בשטח סימון של נקודות וכן מדידה. בהמשך לכך, הגיש המומחה מפת מדידה מצבית המציינת גם את הפער בין הגבול הנכון לפי הבנתו לבין המצב בשטח.

מטעם התובעים הוגש תצהיר של התובע, אשר חוזר על הנטען בכתב התביעה ומסתמך בכל הנוגע לקו הגבול על מפת המדידה שנערכה לפי בקשת התובעים וכן על חוות דעת המודד שמונה על ידי בית המשפט.

מטעם הנתבעים הוגש תצהיר של הנתבעת 2, אשר מציינת כי הגיעו למשק מס' 28 במושב במהלך שנות ה – 50. לטענתה, נציגי הסוכנות הראו להם את גבולות המשק ואף המחישו זאת בעזרת שביל שהפריד בין החלקות. הנתבעים החזיקו ומחזיקים במשק על פי הגבולות שנקבעו כאמור עוד בשנות ה – 50, ומעולם לא היתה כל מחלוקת אודות קו הגבול ולא הועלתה על ידי מי שהחזיקו במשק מס' 27 או על ידי כל גורם אחר, טענה בדבר פלישה לתחומי אותו משק. במהלך השנים, גידלו הנתבעים בשטח המוחזק על ידיהם, נשוא התביעה, גידולים שונים.

כמו כן, הוגש תצהיר של הנתבעת 4, אשר חוזר על חלק מהנטען בתצהיר הנתבעת 2, ומוסיף ומעלה טענות לגבי קבלתם של התובעים לאגודה השיתופית וכן לגבי זכויות התובעים במקרקעין.

בדיוני ההוכחות שנערכו בפני
י העידו התובע והנתבעות 2 ו – 4 ונחקרו בחקירה נגדית על האמור בתצהירים שהוגשו.

כמו כן, העיד מר דוד סויסה, בעל הזכויות הקודם במשק 27, אשר מכר את הזכויות במשק לתובעים. בתצהירו מסר העד, כי בכל התקופה בה החזיק במשק היה ברור, מוסכם ומקובל כי הגבול עובר במקום בו הוא עובר כיום. מעולם לא היתה בפיו טענה לגבי הגבול בין המשקים ולמיטב ידיעתו גם למשפחת גנץ, אשר החזיקו במשק מס' 27 לפניו, לא היו טענות כלשהן.
בעדותו בבית המשפט מסר, כי לא ידע שחלק מהשטח אותו מכר לתובעים, הוחזק על ידי הנתבעים ולפיכך, גם לא ציין זאת בהסכם המכר.

הואיל ומדובר במקרקעין של המינהל הורה בית המשפט על התייצבות נציג של המינהל לדיון. מטעם המינהל התייצב למתן עדות בבית המשפט מנהל המיפוי הארצי
במינהל, מר אבי חליווה.

נציג המינהל מסר כי מבחינת המינהל, יש לראות את זכויות הצדדים בהתאם לגבול החלקה. נציג המינהל הסביר כי קיימת תב"ע שמספרה ד'-702. המדובר בתוכנית שאושרה בשנת 1970. בנוסף, הוכנה תוכנית רישום אשר אושרה כתואמת את התב"ע על ידי הוועדה המקומית בשנת 1972. התוכנית אושרה לצורכי רישום בשנת 1978 וסומנה תצ"ר 692/66. תוכנית זו היא שקובעת את הגבול בין המשקים ויצרה מכל משק חלקה שלמה הרשומה בטאבו.

לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי טענות באי כח הצדדים בסיכומים שהוגשו בכתב, החלטתי כי יש לקבל את התביעה.

המדובר במקרקעין של המינהל, כאשר הצדדים הינם ברי רשות להחזיק בשטח המשקים. על פי הראיות עולה, כי קיימת תוכנית מתאר ובהמשך לה, גם תוכנית שנרשמה לעניין קווי הגבול בין החלקות.

קווי הגבול, כפי שצוינו על ידי התובעים בכתב התביעה וכן על ידי המודד מטעם בית המשפט, תואמים את התוכנית שהוכנה לצורכי רישום, שהיא המסמך המחייב לעניין מיקום קווי הגבול בין שני המשקים.

מסקנה זו עולה גם לנוכח הודעת המינהל לתיק וכן מעדותו של נציג המינהל בבית המשפט.

לפיכך, לא יכולה להיות מחלוקת, כי מבחינה פורמלית, קו הגבול בין שני המשקים, עובר במקום הנטען על ידי התובעים, ואשר שורטט במפת המדידה שהוכנה על ידי המודד מטעם בית המשפט.

טענותיהם העיקריות של הנתבעים הינן, כי שיש לקבוע את קו הגבול שלא בהתאם לתוכנית האמורה, אלא על פי החלוקה שבוצעה בפועל ועל פיה נהגו המחזיקים בשני המשקים במהלך השנים.

אינני מקבל טענות הנתבעים. גם אם המחזיקים במשקים פעלו במהלך השנים מתוך טעות ביחס למיקום קו הגבול, עדיין אין בכך כדי לשנות את גבולות החלקות, כפי שנקבעו על פי התוכניות המחייבות.

העובדה לפיה הנתבעים עשו שימוש במהלך השנים בשטח אשר בפועל לא היה שייך למשק המוחזק על ידיהם, אינה יכולה להקים לנתבעים זכויות בשטח האמור ובפרט כאשר לא מדובר היה במתן הסכמה מפורשת לחריגה מהגבולות הנכונים, אלא בטעות משותפת של אותם צדדים לגבי מיקומו של קו הגבול הנכון.

אינני מקבל טענת הנתבעים לפיה לא ידעו על קיומה של התוכנית הקובעת את קווי הגבול ורישומה. כך לדוגמא, מעדותו של נציג המינהל עלה, כי הנתבעים עצמם הגישו בעבר בקשות לקבלת היתרי בניה, הנסמכות על התוכנית האמורה.

המדובר כאמור בצדדים שהינם ברי רשות בלבד במקרקעין של המינהל ומטעם זה המינהל הוא זה שמגדיר את קווי הגבול של כל אחת מהחלקות בה הוא נותן את הרשות למי מהצדדים, וזאת בהתאם לתוכניות שקודמו על ידי המינהל לצורכי רישום.

הנתבעים העלו טענות גם ביחס לזכויות התובעים במשק. אין לקבל טענות אלו, שהרי התובעים רכשו את הזכויות ממשפחת סויסה על פי הסכם מכר שנערך ביום 13.3.2004, ואף אם זכויות התובעים טרם נרשמו, החזקה בפועל הועברה לידי התובעים, והיא חלה על כל שטח משק 27.

הסכם המכר האמור לא הגביל את הממכר שהועבר לידי התובעים לגבולות הפיזיים של המשק כפי שהיו בפועל, אלא כלל את שטח המשק כולו, לפי גבולותיו
בהתאם לשטח המשק במינהל.

התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי הינם בעלי הזכות להירשם כברי רשות בשטח המשק, וזאת על יסוד הסכם המכר והעברת החזקה במשק לידיהם. לא הובאה כל ראיה התומכת בטענת הנתבעים כאילו הסכם המכר בוטל או כי לא ניתנה הסכמת המינהל או האגודה השיתופית להצטרפות התובעים למושב.

לנתבעים אין כל זכות להמשיך ולהחזיק בשטח אשר שייך לשטח משק מס' 27. הנתבעים אינם בעלי זכות של ברי רשות בשטח האמור.
כמפורט לעיל, עצם השימוש בשטח קטן החורג לתחום המשק הסמוך במשך השנים, אינו מקים לנתבעים זכויות בו, ובפרט כאשר לבעל המקרקעין, המינהל, לא היתה ידיעה על כך שהם עושים שימוש בשטח החורג מהשטח שהוקצה להם על ידיו.

לפיכך, התביעה מתקבלת ועל הנתבעים לסלק ידם ולפנות את השטח המצוי בתחום משק 27, לפי קו הגבול המסומן במפת המדידה שהוגשה לתיק בית המשפט על ידי המודד מטעם בית המשפט מר נתן בן חיים.

עם זאת, לנוכח טיב השימוש ופרק הזמן שבו נעשה השימוש על ידי הנתבעים בשטח האמור, ניתנת לנתבעים ארכה לביצוע הפינוי, וזאת עד ליום
1.1.2012.

הנתבעים יישאו בתשלום הוצאות התובעים בהליך זה וכן בתשלום שכ"ט עו"ד של התובעים בסך של

13,920 ₪. סכומים אלו ישולמו
תוך 30 יום.




ניתן היום,
ז' אלול תשע"א, 06 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 912/07 עדי ליסק, דורית דמבין ליסק נ' מאיר כץ, מירה (מלכה) כץ, ישראל כץ ואח' (פורסם ב-ֽ 06/09/2011)