פסקי דין על דיזנגוף תל אביב 176 | פסקי דין על בן אור פיין החזקות | פסקי דין על אבירם דולינגר | פסקי דין על גאון נדל"ן למגורים | פסקי דין על חברת אפרים רוגובין |

50076-08/10 א     08/09/2011




א 50076-08/10 דיזנגוף תל אביב 176 בע"מ, בן אור פיין החזקות בע"מ, אבירם דולינגר נ' גאון נדל"ן למגורים בע"מ, חברת אפרים רוגובין בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 50076-08-10 גאון נדל"ן למגורים בע"מ
ואח' נ' דיזנגוף תל אביב 176 בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:



מספר בקשה:
8

בפני

רשמת - כב' השופטת
אסתר נחליאלי חיאט


מבקשים

1
.
דיזנגוף תל אביב 176 בע"מ

2
.
בן אור פיין החזקות בע"מ

3
.
אבירם דולינגר


נגד


משיבים

משיבה פורמאלית


1. גאון נדל"ן למגורים בע"מ

2. חברת אפרים רוגובין בע"מ



החלטה

1.
בפני
בקשה לחיוב המשיבה 1 (להלן: "המשיבה")
בהפקדת ערובה "בסכום נכבד" לפי סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") להבטחת הוצאות המבקשים בהליך דנא וכתנאי להמשך ניהול התביעה נגד המבקשים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בבקשה, בתגובה ובתשובה, ראיתי לקבל את הבקשה ולחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים כתנאי להמשך ניהול ההליך.

2.
המבקשים טוענים כי יש לחייב את המשיבה בערובה להבטחת הוצאותיהם, ככל שתפסקנה לזכותם, נוכח העובדה שמצבה הכלכלי של המשיבה רעוע. למשיבה אין פעילות של ממש ו/או נכסים בבעלותה וכי הלכה למעשה "המשיבה הינה סוג של חברת מדף" שבאמצעות האישיות המשפטית הנפרדת שלה פועל מנהלה ובעל מניותיה היחיד ובמסגרת זו מנסה להיות צד לעסקאות בשווי של עשרות מליוני שקלים בעת שהמשיבה עצמה "ריקה מתוכן" וממילא לא תוכל לממן את אותן עסקאות או לעמוד בהתחייבויותיה.
עוד נטען כי ניתן ללמוד על היעדר יכולתה הכלכלית של המשיבה אף מכתב התביעה עצמו ממנו עולה כי, לטענת המשיבה, לשם מימון רכישת המקרקעין נשוא התביעה התקשרה
בהסכמים עם צדדים שלישיים לצורך מימון העסקה נשוא התביעה, נוכח היעדר אמצעים כלכליים עצמאיים למימון העסקה.

המבקשים מוסיפים וטוענים כי בדו"ח רשם החברות אין רישום של שיעבוד כלשהו (קיים או שבוטל) לטובת בנקים או מוסדות פיננסיים או גורם אחר כלשהו והדבר מעיד על כך שמשנת 2007- שנת הקמת החברה "לא היתה למשיבה פעילות משמעותית שהצריכה שעבודים, משמע פעילות שהצריכה מימון, וודאי שלא היו לה עסקאות נדל"ן."

עוד נטען כי מחקירה שנערכה על ידי חוקר מטעם המשיבה עולה שלמשיבה אין תיק ברשויות המס, אין לה חשבון בנק, אין בבעלותה כלי רכב ואין בבעלותה נכסים (נספח ב' לבקשה) וכי המשיבה אינה משלמת את האגרה השנתית לרשם החברות (נספח ג' לבקשה).

לטענת המבקשים אף נסיבות העניין מצדיקות לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה מאחר שהתביעה משוללת בסיס עובדתי, הוגשה בחוסר תם לב וסיכוייה קלושים. בהקשר זה נטען כי טענות המשיבה בכתב התביעה לפיהן לכאורה נכרת בינה לבין המבקשות 1 ו-2 הסכם מכר מקרקעין במסגרתו נמכרו לה מקרקעין שבעת הרלבנטית היו בבעלות המבקשות 1 ו-2 הן טענות משוללות יסוד וכי במהלך המשא ומתן בין הצדדים הובהר למשיבה באופן ברור ומפורש בכתב כי אין כל הסכמות בין הצדדים, כי הצעות המשיבה נדחו וכי המבקשות מנהלות משא ומתן עם גורמים שלישיים אחרים.

באשר לסכום הערובה, המבקשים טוענים שעל המשיבה להפקיד ערובה בסכום "נכבד" וזאת בשים לב להיקף ההתדיינויות הצפוי, לעובדה שהם (המבקשים) והמשיבה הפורמאלית (הנתבעת 4) מיוצגים על ידי משרדי עורכי דין שונים וכן בשים לב לסעדים המבוקשים בכתב התביעה – ביטול הסכם ששוויו כ- 50 מליון ₪ בין המבקשים למשיבה הפורמאלית (הנתבעת 4) ולחלופין תשלום פיצוי בסכום של כ – 30 מליון ₪ למשיבה.

3.
בתגובתה טוענת המשיבה שמצבה הכלכלי איתן, כי היא בעלת יכולת כלכלית וכי תוכל לעמוד בתשלום הוצאות המבקשים וממילא לא הוצגה על ידי המבקשים כל ראיה התומכת בטענותיהם לפיה מצבה הכלכלי רעוע.

עוד לטענתה המשיבה היא "גוף ממשי" ומהווה חלק מקבוצת חברות בבעלות משפחת גאון שאיתנותה אינה מוטלת בספק. מקום מושבה של המשיבה קבוע מזה שנים, יש בבעלותה חשבון בנק פעיל ומסגרת האשראי בו היא 2.5 מליון ₪ (נספח 2 לתגובה), "היא שוכרת משרדים בת"א ובעלת פרויקטים וזכויות בתחום הבנייה".
עוד ציינה כי שעבדה פיקדון נזיל בסך של 500,000 ₪ לטובת בנק איגוד לישראל בע"מ לצורכי פעילותה השוטפת ובנק זה מעניק למשיבה אשראי לפעילות בנקאית שוטפת בסך של 2.5 מליון ₪. אישור השעבוד הרשום ברשם החברות מיום 2.3.11 (נספח 1 לתגובה) מעיד על נזילות המשיבה. המשיבה מבצעת פרויקטים רבים בתחום הבנייה ובמסגרת זו משועבדות לטובתה זכויות במקרקעין (נספח 3 לתגובה).
בנוסף טענה המשיבה כי במהלך המשא ומתן לחתימת הסכם המכר נשוא התביעה, ולדרישת המבקשים, הופקד על ידה בנאמנות סך העולה על
10 מליון ₪ וזאת לשם הוכחת רצינות כוונותיה (נספח 5 לתגובה). כן
הוצג על ידה למבקשים אישור הבנק המלווה בדבר נכונותו להעמיד למשיבה את יתרת המימון הנדרש לעסקה (נספח 6 לתגובה) – ומכאן עולה שהבנק לא היה נותן הסכמתו ללווי העסקה נשוא התביעה לולא סבר כי המשיבה אינה בעלת החוסן הכלכלי הנדרש.
המשיבה מוסיפה כי היא אף שילמה את האגרה בסך 300,000 ₪ בגין הגשת התביעה דנא.


באשר לסיכויי התביעה נטען שהם גבוהים ביותר ושבמשך תקופה ממושכת נוהל משא ומתן לחתימת ההסכם נשוא התביעה - הסכם מכר מקרקעין בין המבקשות 1 ו-2 למשיבה ובמסגרת זו סוכמו מלוא פרטי עסקת המכר וכל שנותר היה חתימה פורמאלית על הסכם המכר. במצב דברים זה, הרי שבפועל נכרת הסכם בין הצדדים למכירת המקרקעין למשיבה, ההסכם אותו מבקשת המשיבה לאכוף במסגרת התביעה. כן נטען שבירור התביעה אינו בירור מסובך וכי ההתדיינות בתביעה לא צפויה להיות ממושכת כטענת המבקשים.

נוכח האמור לעיל, לטענת המשיבה, נסיונם של המבקשים לחייבה בהפקדת ערובה נועד לסכל את זכויותיה הבסיסית לפניה לערכאות וחותר תחת זכות הקניין.
באשר לסכום הערובה נטען כי ככל שיוחלט כי על המשיבה להפקיד ערובה, הרי שיש לקבוע סכום מינימאלי בהתאם לנסיבות שפורטו.

4.
כאמור, לאחר שבחנתי את הנטען בבקשה , בתגובה ובתשובה מצאתי לקבל את הבקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים וזאת כתנאי לניהול ההליך.
סעיף 353א לחוק החברות קובע בזו הלשון:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין" (ההדגשות אינן במקור – א.נ.ח).

כעולה מלשון הסעיף, כאשר התובעת היא חברה מוגבלת במניות (כבמקרה דנן) רשאי בית המשפט להורות למשיבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים אלא אם סבר בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. מדובר אם כן בחזקה הניתנת לסתירה; בהתאם לפסיקה יש דרכים לסתור את החזקה – כך במקרה שהחברה הוכיחה כי יש בידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין; כך כשבית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות לחייב את החברה בערובה משיקולים כמו מהות התביעה וסיכוייה [ראו: רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (לא פורסם, 13.7.08); רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 11.2.09)].
לשון אחרת, בבקשה לפי סעיף 353א לחוק החברות, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה; בשלב זה רובץ הנטל על כתפי החברה להוכיח כי יש באפשרותה לשאת בהוצאות הנתבע, ככל שיזכה בדין ו/או כי יש נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייבה בהפקדת ערובה.

5.
בענייננו לא עלה בידי המשיבה לסתור את החזקה האמורה.
בבואי לבחון את מצבה הכלכלי של החברה – לא מצאתי ראיות שיש בהן להצביע על איתנותה הכלכלית ו/או על מצבה הכלכלי הכללי, כמתחייב להרמת הנטל.
את מצבה הכלכלי של החברה יש להוכיח באמצעות מאזנים של החברה ו/או באישורי רואה חשבון רשמיים או דוחות לרשויות או באמצעות מסמכים שמבהירים לקורא אותם מה הוא המצב הכלכלי של החברה; מסמכים כאלה לא צורפו לתגובת המשיבה.
בהקשר זה אעיר כי במכתב בנק איגוד לישראל בע"מ (נספח 2 לתגובה) אין אזכור לקיומה של מסגרת אשראי בסך של 2.5 מליון ₪ (כטענת המשיבה) ולא ניתן ללמוד ממנו דבר וחצי דבר על מצבה הכלכלי של המשיבה – על חובותיה, התחייבויותיה ועל מצב נכסיה.

כך גם אשר לדו"ח רשם החברות – נספח 1 לתגובה. עיון בדו"ח אכן מעלה
שביום 27.4.11 נרשם שעבוד שנוצר ביום 2.3.11 בסכום של 500,000 ₪ לטובת בנק לאומי להבטחת חובות המשיבה ו/או התחייבויות חברת גאון נדל"ן בע"מ לבנק אך מאישור זה לא ניתן למדתי על חוסנה הכלכלי הנטען של המשיבה ובהקשר זה מקובלת עלי טענת המבקשים בתשובה לתגובת המשיבה לפיה הסכום האמור משועבד להבטחת חובות צד ג' אחר כלפי
הבנק וזאת כפי שצוין מפורשות במכתב בנק איגוד לישראל בע"מ (נספח 2 לתגובה).

אעיר כי לא נעלמו מעיני המסמכים השונים הנוספים שצורפו כנספחים לתגובת המשיבה במטרה לתמוך בטענותיה אך גם בנספחים אלו אין כדי לשקף מצבה הכלכלי הנוכחי של המשיבה ו/או כדי לתמוך בטענותיה ביחס לחוסנה הכלכלי.
כך למשל, מכתב בנק לאומי לישראל בע"מ בדבר מתן "אישור עקרוני להעמדת אשראי" (נספח 6 לתגובה) – לא רק שאינו עדכני (הוא מ- 10.8.2010) הרי שממילא אין בו כדי ללמד מה מצב חשבונות הבנק או ההון העצמי של המשיבה ומה גם שצוין בו במפורש שהאשראי יינתן רק לאחר קבלת הדוחות הכספיים המבוקרים של המשיבה (סעיף 5 למכתב).

כך גם לא ראיתי כיצד המסמכים ביחס לרישום השעבוד על הזכויות במקרקעין לטובת המשיבה מתוקף היותה קבלן מבצע בפרוייקט שם יש בו כדי להעיד על חוסנה הכלכלי של המשיבה שכן שעבוד הזכויות נעשה במסגרת הסכם קומבינציה ומשכך מדובר בשעבוד שמותנה בהתקדמות הפרוייקט ושאינו בר "מימוש מיידי".

6.
משכך לא הרימה המשיבה את הנטל הנדרש לסתור את החזקה שבדין.
אציין כי הגם שהמבקשת עשתה כל שביכולתה לשכנע כי תוצאת ההליך לטובתה כה ברורה וכי ניהול ההליך יהיה מהיר ולא יצריך בירור סבוך ומורכב, הרי שגם בענין זה לא עלה בידה לשכנעני כי העובדות והנסיבות מצביעות באופן כה מובהק על הצלחת התובענה (בלי לקבוע כל מסמרות בעת הזאת); ובכל זאת מדובר בתובענה בדבר מתן צו עשה לאכיפת הסכם מכר כאשר טענת המבקשים היא כי הסכם כזה כלל לא נחתם בין הצדדים ומכאן שבירור התביעה יצריך בירור עובדתי של שאלת קיומו של הסכם בין הצדדים (שלא נחתם) ובכלל זה הוכחת העובדות, ולא השתכנעתי כי ההליך כה מהיר וברור כפי שטוענת המשיבה, וממילא לא השתנעתי כי התוצאות נוטות לטובתה באופן מובהק.

מכאן שלאחר שבחנתי את אופי ההליך, את סיכוייו (ללא כל קביעת מסמרות) ומאחר שמדובר בחברה בע"מ ובהתאם לחזקה שבחוק- ראיתי לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים.

7.
המבקשים הותירו את שאלת סכום הערובה לשיקול דעת בית המשפט תוך שביקשו כי הסכום יהיה 'נכבד'. המדובר בערובה להוצאות המבקשים ואינה משמשת כלי ענישה; אומר עוד כי הגם שציינתי לעיל כי סיכויי התביעה אינם כה מובהקים הרי שגם לא מצאתי מאידך, כי סיכויי ההליך כה קלושים כפי שטוענים המבקשים, גם זאת בלי לקבוע מסמרות.
לאור האמור לא ראיתי לפגוע בזכות הגישה של המשיבה לערכאות ולאחר שערכתי איזון הזכויות הנוגדות כמתחייב (זכות המשיבה לגישה לערכאות ומנגד זכות המבקשים לא להיות חשופים לסיכונים שהוצאותיהם לא ישולמו להם) כן נתתי דעתי לשיעור ההוצאות הפוטנציאלי בתביעה; מהות התביעה; הסעד המבוקש והיקף ההליך, ראיתי לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה בסך 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקשים בהליך העיקרי, כתנאי להמשך ניהול ההליכים.

המשיבה תפקיד את הערובה בסך 100,000₪ להבטחת הוצאות המבקשים בהליך העיקרי, תוך 30 יום כתנאי להמשך ההליכים.
לא ראיתי ליתן צו להוצאות בגין בקשה זו.

5129371

ניתנה היום, ט' אלול תשע"א, 08 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי-חיאט, שופטת, רשמת בית המשפט המחוזי







א בית משפט מחוזי 50076-08/10 דיזנגוף תל אביב 176 בע"מ, בן אור פיין החזקות בע"מ, אבירם דולינגר נ' גאון נדל"ן למגורים בע"מ, חברת אפרים רוגובין בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/09/2011)