פסקי דין על שמעון קופר | פסקי דין על שידורי קשת | פסקי דין על אילנה דיין | פסקי דין על עמרי אסנהיים ואח' |

32514-12/10 א     13/09/2011




א 32514-12/10 שמעון קופר נ' שידורי קשת בע"מ, אילנה דיין, עמרי אסנהיים ואח'










בית המשפט המחוזי מרכז

ת"א 32514-12-10
קופר נ' שידורי קשת בע"מ
ואח'



13 ספטמבר 2011




לפני
כב' השופטת
אסתר שטמר

התובע
1
.
שמעון קופר

ע"י ב"כ עו"ד אלי הלם
, עו"ד אנה ג'יאמי
ועו"ד נטלי ברקוביץ


נגד

הנתבעים



1. שידורי קשת בע"מ
2. אילנה דיין
3. עמרי אסנהיים
4. ליאת לוויאן
5. אייל רובינשטיין
6. גלעד טוקטלי
ע"י ב"כ עו"ד טלי ליבליך
ועו"ד ליאת ברגמן-רביד


החלטה בבקשות שונות


1.
בקשת הנתבעים לעיין במרשם הפלילי של התובע: התובע הסכים למסור מידע בקשר להרשעות קודמות, ולטענתו אף מסר אותו מידע. הנתבעים סבורים שלא נמסר המידע המלא.
נקודת המוצא בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981 היא שהמרשם הפלילי חסוי. המקרים שבהם ניתן לגלותו מנויים בחוק. הבקשה עומדת בתנאי סעיף 5 בחוק, בכך שגילוי העבר הפלילי מהותי לנושא הדיון וגם יתכן שנדרש לבירור מהימנות של התובע.
עם זאת, אין הנתבעים רשאים לקבל מידע אודות תיקים של המבקש, שבהם הוחלט שלא להגיש כתב אישום:
סעיף 11א בחוק המרשם הפלילי קובע כי "מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982...לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית"

, שבית המשפט אינו נמנה עמם. הסעיף הרלוונטי בחוק סדר הדין הפלילי מתייחס להחלטת קצין משטרה שלא להעמיד לדין מחוסר ענין לצבור.

אין הוראה מפורשת המתייחסת להחלטה שלא להעמיד לדין מחוסר אשמה פלילית, כבמקרה שלפנינו.

בבג"ץ 7256/95 פינחס פישלר נ' מפכ"ל המשטרה פ"ד נ(5) 1, 8-9 (1996) פורש סעיף 11א בחוק המרשם ביחד עם סעיף 62 בחוק סדר הדין הפלילי כמאפשר העברת מידע לגופים המנויים בתוספת השלישית, גם בקשר לתיקים שנסגרו מחמת העדר ראיות מספיקות להרשעה. אפשר לטעון כי הסעיף מאפשר גם העברת מידע אודות תיקים שבהם נקבע שאין אשמה, מקל וחומר.
ברע"א 4479/11 יוסף סבן נ' סמ"ר רונן ניזרי (לא פורסם, 14.8.2011) נדחתה בקשה לרשות ערעור בשאלה דומה, שבה החליטו הערכאות הקודמות שהחלטה לסגור תיק במחלקה לחקירות שוטרים עונה על אותו רציונל, ולכן לא התירו את הגילוי. ראוי לציין כי הבר"ע נדחתה על בסיס פס"ד חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצב אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982), מבלי שהובעה דעה לגופו של ענין.
אף אני איני צריכה לענין, שכן נדמה שהמצב המשפטי בקשר לגילוי במקרה זה פשוט יותר: הכלל הוא, כאמור, אי גילוי (סעיף 3 בחוק המרשם הפלילי). היוצאים מן הכלל פורטו בחוק, ועניננו לא נמנה עמם. יתרה מזו, סעיף מיוחד בחוק קובע כי מידע מסוג דומה לזה שמבוקש כאן לא יימסר.
ועל כולם, סעיף 11א לא יחול גם משום שבית המשפט אינו נמנה עם הגופים הרשומים בתוספת השלישית, שרק להם ניתן לגלות את המידע.
אם כן, נדמה שהתוצאה ברורה, ואין להורות על גילוי הרישום המשטרתי לגבי עבירות שהתובע לא הורשע בבצוען או עונות באופן אחר על ההוראות שבסעיף 2 בחוק המרשם הפלילי. מיום 4.8.1983
תיקון מס' 1

ס"ח תשמ"ג מס' 1090
מיום 4.8.1983 עמ' 144 (
ה"ח 1630
)
הוספת סעיף 11א

2.
בקשת הנתבעים למתן טופס ויתור על הסודיות הרפואית: בהתחשב בטענות אודות נטילת תרופות ע"י המנוחות – ראוי לאפשר את מסירת המידע. עם זאת, יש לתחום את תקופת המידע עד מועד שידור הכתבה, 25.4.2010.

3.
גילוי המסמכים שהציגו הנתבעים לעיון בית המשפט: ב"כ הנתבעים טענה שתי טענות לבקשה שלא לגלות את המסמכים בשלב קדם המשפט, האחת – שבחלקם הם מגלים מקור עתונאי חסוי, והאחרת – שיהיה בהם כדי להקל על התובע, שיוכל להתכונן לעדותו באופן מפורש ומפורט.
הכלל העקרי הוא משפט יתנהל ב"קלפים פתוחים". מטרתו הפחתת ההפתעות הטקטיות ככל האפשר, באופן שבעל הדין המגיע לשעת ההוכחות במשפט יידע מהו החומר המוצג נגדו, ויוכל להתגונן בדרך הפשוטה ביותר. אוסיף, שעל פי הרוב, הדרך הישירה והפתוחה היא גם היעילה ביותר.
הסדר הצבורי הכללי יוצא נשכר משיטת משפט פתוחה, שאיננה מתגמלת נהול משפט בדרך של מחטפים והפתעות.
בענין דומה מאוד לעניננו ניתנה החלטת כב' השופט אוקון בת"א (שלום ת"א) 30154/94 עזבון המנוחה מרים חורשידי ז"ל ואח'
נ' בית אבות גאולה בע"מ ואח'
(לא פורסם, 5.5.1997). בכל הכבוד הראוי, אני מסכימה לכל האמור שם, ולא ראיתי מקום לחזור על האמור.
הלכת סוויסה שנתקבלה לאחר מכן (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999)) אינה קובעת שיש לאפשר בכל מקרה הפתעת היריב למען עשיית הצדק. אדרבא, בפס"ד סוויסה מדגיש בית המשפט העליון את הכלל בדבר גילוי, ומציב אמות מידה בדבר הפעלת שקול הדעת השפוטי במקרי הביניים.
ענייננו אינו עומד בתנאי הלכת סוויסה.
אכן, העדר האפשרות להשתמש בהקלטות וצלומים לראשונה בשלב ההוכחות עלול להותיר את הנתבעים ללא כלי מועיל בחקירה הנגדית. אני סבורה שנזק זה הוא נזק הכרחי לשיטת משפט המבקשת לפתור סכסוך אזרחי באמצעים פתוחים. ההכרעה העקרונית בדבר "הקלפים הפתוחים" כבר נעשתה. לעניות דעתי, יישומה הנכון דורש למנוע הרחבת החריגים לה.

העובדות בקשר לכתבה שהכינו הנתבעים ידועות לשני הצדדים במידה שווה, וככל שאין זה כך –

רשאי התובע לקבל מידע מלא במסגרת הדין. על כן, לא ראיתי סיבה שלא לגלות את המסמכים, אלא אם כן נזכר בהם מקור עתונאי חסוי.
הקובץ שנמסר לבית המשפט אינו
מדגיש איזה מקור מעונינים הנתבעים להחסות, ולא ראיתי לבחון זאת בעצמי באופן פרטני ללא הפניה מסודרת.
על כן, על הנתבעים למסור את כל המסמכים הנוספים לידי ב"כ התובע, תוך 15 ימים. ככל שיש בהם כדי גילוי מקור עתונאי, רשאים הנתבעים למחוק את השם ופרטים מזהים, וכן לטשטש את דמותו ואת זהותו בראיות המצולמות.
התיעוד שהוגש יישאר חסוי ולא יימסר לאיש, אלא לפי החלטת שופט.
אין בכל האמור לעיל כדי לשנות מדיני הראיות הנוהגים, ובפרט מכללי עדות השמיעה.

4.
כל האמור יבוצע תוך 15 יום.

5.
המשך הדיון: התביעה נקבעת לשמיעת ההוכחות למועדים הבאים: 3.5.2012, 7.5.2012, 9.5.2012 ו-14.5.2012, החל מן השעה 09:30 בכל אחד.
כמו כן נקבעת ישיבת תזכורת ליום 18.4.2012 בשעה 08:30.
הצדדים יואילו להגיש תצהירי עדות ראשית: התובע עד
1.2.2012 והנתבעים עד 1.4.2012.

ניתן היום,
י"ד אלול תשע"א, 13 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.








הוקלד על ידי .......







א בית משפט מחוזי 32514-12/10 שמעון קופר נ' שידורי קשת בע"מ, אילנה דיין, עמרי אסנהיים ואח' (פורסם ב-ֽ 13/09/2011)