פסקי דין על אלי אלפסי | פסקי דין על שילובים פיננסים (אחזקות) | פסקי דין על דומיקאר בע"מ

8303/07 א     12/09/2011




א 8303/07 אלי אלפסי, שילובים פיננסים (אחזקות) בע"מ נ' דומיקאר בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



ת"א 8303-07 אלפסי נ' דומיקאר בע"מ




בפני

כב' השופטת
ישראלה קראי-גירון


תובע
הנתבעים שכנגד

אלי אלפסי
ת.ז. 062344536
שילובים פיננסים (אחזקות) בע"מ
ח.פ. 513005363


נגד


נתבעת
התובעת שכנגד

דומיקאר בע"מ
ח.פ. 520038985




פסק דין


א.
מבוא

1.
בפני
י תביעה ותביעה שכנגד שעניינן עסקאות בין הצדדים לתביעה בשנים 2000-2001. מדובר בעסקאות לשכירת ומכירת רכבים. התביעה העיקרית הוגשה ביום 2.5.2007 והתביעה שכנגד ביום 18.11.07.

2.
בתביעה העיקרית עותר התובע מר אלפסי (להלן: "התובע") לחייב הנתבעת (להלן: "דומיקאר"), שהיא חברה המשכירה ומוכרת רכבים, בשם המותג באדג'ט, לשלם לו סך של 182,741 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 26.4.07 ועד התשלום בפועל והוצאות. בתביעה המקורית נתבע גם סעד הצהרתי שאינו רלוונטי עוד (סעיף 27 לתביעה), הכל כפי שיוסבר להלן.

3.
הסכום הנתבע בתביעה העיקרית נתבע בגין שלושה ראשי נזק:
i

השבת כספים ששולמו שלא כדין בניגוד למוסכם וביתר, בגין השכרת מכוניות על ידי התובע בתקופה שבין 7/2000-12/2000 בסך מצטבר (נומינלי) של 86,797 ₪.

נטען כי שכירת רכבים אלו נעשתה על ידי התובע או על ידי סוכנות ביטוח שניהל בשם "שילובים פיננסים".
ii

פיצוי בגין נזקים עקב מכירת רכב בו נתגלו מעיכות בשלדה, למרות הצהרת דומיקאר כי הרכבים שנמכרו לתובע הינם רכבים שלא עברו תאונות בשלדה. הפיצוי המוערך בגין ראש נזק זה הינו 6,000 ₪, אשר חושב על דרך אומדנא בסך של כ- 15% משווי הרכב הנרכש.
iii

פיצוי בגין חיובים שביצעה דומיקאר שלא כדין בכרטיס האשראי של התובע בסך (נומינלי) של 91,769 ₪, ביום 3.6.2011, ובחודשים יולי אוגוסט 2001, נטען כי החיוב בכרטיס האשראי שלא כדין, בוצע על סך 91,769 ₪ כאשר בפועל על פי הודאת דומיקאר חוב התובע לה, עמד במועד החיוב על סך 67,000 ₪ בלבד.

אין מחלוקת כי חיוב זה הוחזר לתובע בעקבות

פסק דין
שנתן כב' השופט לבנוני ביום 27.9.06 בתביעה שהגיש מר אלפסי רק נגד חברת האשראי ואליה לא צורפה כנתבעת נוספת דומיקאר.

התביעה נגד חברת האשראי הוגשה עוד בשנת 2002 בסדר דין מקוצר.

כאמור אין מחלוקת כי התובע קיבל לידיו חזרה הסכומים שנוכו מחשבונו על ידי חברת האשראי. כעת תובע התובע מדומיקאר פיצוי בגין נטילת הכספים שלא כדין בדרך של חיוב כרטיס האשראי. נתבע פיצוי בסך של 50,000 ₪ (נומינלי) נכון ליום 26.4.2007.

בשל כך הסעד ההצהרתי שנתבע בתביעה המקורית אינו רלוונטי עוד.

4.
בתמצית טוען התובע בתביעתו כי:
i

במועדים הרלוונטיים ניהל סוכנות ביטוח ולצורכי פעילותה שכר רכבים מדומיקאר.
ii

בין החודשים יולי 2000 – דצמבר 2000 שילם התובע לדומיקאר דמי שכירות בסך מצטבר של 86,797 ₪.
iii

לאחר מספר חודשי שכירות ולאור היקף העסקים הסכימו הצדדים, ביום 7.12.2000, על פי הצעת דומיקאר, כי התובע ירכוש מדומיקאר 13 רכבים יד שנייה בסך של 555,500 ₪.
iv

במסגרת עסקת רכישת הרכבים הסכימה דומיקאר כי מיום התשלום עבור הרכישה ועד מועד אספקת אחרון הרכבים לא ישלם התובע דמי שכירות, וכן יזוכה מדמי השכירות ששולמו על ידו בעבר עד לעסקת הרכישה.
v

תשלום עבור עסקת הרכישה בוצע במלואו כאשר סך של 30,000 ₪, מקדמה, שולם ביום 21.12.00, בהמחאה, והיתרה בסך 526,920 ₪ בו ביום בהעברה בנקאית.

אחרון הרכבים סופק ביום 21.12.2000.
vi

לאחר מסירת הרכבים הוברר כי אחד מהם רכב מספר רישוי 95-724-19 עבר תאונה בה נגרמו נזקי מעיכה לשלדה למרות הצהרה נוגדת ששימשה בסיס להסכמה לרכישתו. אציין כי נספח ז' המקורי שצורף לכתב התביעה, כמוכיח קיומם של נזקים לשלדת רכב זה, צורף בטעות, והוחלף על פי הודעת ב"כ התובע מיום 25.10.07 בנספח הנכון.
vii

לאחר ביצוע עסקת רכישת הרכבים הוסיף התובע לשכור רכבים מדומיקאר עד מחצית שנת 2001 עת התקיימה פגישה בין הצדדים. הפגישה נועדה לבקשת התובע לכשהובהר לו כי בניגוד למובטח לא קוזזו דמי שכירות ששלם התובע בעבור שכירת רכבים עד למועד רכישת הרכבים ובשל כך נטען כל ידי דומיקאר כי הוא נותר חייב לה סכומים בשווי עשרות אלפי שקלים.

בפגישה טענה דומיקאר שהתובע מצוי ביתרת חובה כלפיה בסך 65,000 ₪. הטענה נדחתה על ידי התובע אשר יוצג בפגישה על ידי בנו, אשר הבטיח כי הדברים יבדקו.
viii

בחודש יוני 2001 תוך עשית דין עצמי אסור חייבה דומיקאר את חשבונו של התובע תוך עשיית שימוש בהרשאה לחייב כרטיס האשראי שלו בסכומים אשר נטען על ידה כי התובע נותר חייב לה. לטענת התובע בחודשים יוני 2001- אוגוסט 2001 נעשה חיוב כספי בחשבונו באמצעות כרטיס אשראי, שלא כדין, בסך של 91,769 ₪.
ix

לאחר שהתובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר רק כנגד חברת האשראי בגין חיוב חשבונו שלא כדין וללא הרשאה ניתן

פסק דין
ביום 27.6.08 על ידי כב' השופט לבנוני המחייב חברת האשראי להשיב לתובע סך של 132,843 ₪.

פסק דין
זה הפך חלוט לאחר שערעור שהגישה חברת האשראי נדחה.

אין מחלוקת כי בפסק הדין לא נדונו טענות הצדדים לעסקה לגופן.

דומיקאר לא הייתה צד לפסק הדין
וכל שנקבע בו הוא כי החיוב בכרטיס האשראי לא היה כדין. לא נדונה בפסק הדין הנ"ל עסקת היסוד.

עוד אין מחלוקת, כי הכספים שנגבו על ידי חברת האשראי הושבו, על פי קביעת כב' השופט לבנוני, לתובע וכל שנתבע עתה הוא פיצוי על עיכוב הכספים בחברת האשראי שלא כדין ופיצוי על נזק כלכלי בשווי 50,000 ₪ שנגרם עקב כך.

5.
דומיקאר הגישה כתב הגנה ביום 11.7.07 ותביעה שכנגד ביום 18.11.07 בה עתרה לחייב התובע וחברת שילובים פיננסים (אחזקות) בע"מ
(להלן: "חברת שילובים") לשלם לה סך של 139,162.8 ₪ נכון ליום 15.11.07. נטען כי בשל העובדה כי הוחזרו כספים לחברת האשראי על פי פסק דינו של כב' השופט לבנוני שהוזכר לעיל, בסך של 137,800 ₪ נכון ליום 9.9.07 לא שילמו התובע וחברת שילובים
לדומיקאר מלוא התמורה המגיעה לה בגין השכרת הרכבים ורכישתם. סכום זה אשר הוחזר על ידי דומיקאר לחברת האשראי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד מועד הגשת התביעה שכנגד מהווה את סכום התביעה שכנגד.

6.
בכתב ההגנה טענה דומיקאר כי דין תביעת התובע להדחות משום:
i

התביעה הוגשה בשיהוי ניכר והשיהוי גרם לה לנזק ממש משום שעד הגשת התביעה לא הופנתה אליה כל פניה, לא הייתה לה כל ידיעה על קיומה של מחלוקת ובגין כך לא ננקטו על ידה צעדים לשמירת מסמכים רלוונטיים לתקופה כה ארוכה.
ii

לא נחתם בין הצדדים הסכם מחייב בו הסכימה דומיקאר להשיב לתובע הכספים ששלם בגין השכרת רכבים עד מועד רכישת הרכבים, או חלקם.

דומיקאר הכחישה את חתימתה על ההסכם הנספח לתביעה, תוכנו, נפקותו ופרשנותו של התובע למסמך זה.
iii

כן הוכחשו טענות התובע לעניין נזקים בשלדה לאחד הרכבים שנמכרו לתובע או לנתבעים שכנגד. נטען כי כל רכב נבדק על ידי התובע ובהסכמים בין הצדדים ויתר התובע על כל טענה באשר לרכבים והכל לאחר בדיקת הרכבים. נטען כי התובע לא העלה כל טענה בנושא תקופה ארוכה לאחר שהרכבים נמסרו לידו דבר המלמד על שיהוי והתנהלות בחוסר תום לב.

כן נטען כי סכום הנזק הנתבע בגין טענה זו לא הוכח.
iv

עוד נטען כי החיוב בכרטיס האשראי נעשה כדין בהסכמת התובע ­­­­­ומשנותרה יתרת חובה לזכות דומיקאר שטרם נפרעה. נטען כי לאחר פגישה שנועדה בין הצדדים בה הובהרה טענת דומיקאר לקיומה של יתרת חוב לא סופקו על ידי התובע הסברים, לא נעשתה בדיקה ולא ניתנה במועד כל תגובה אחרת. נטען כי התנהלות התובע פורשה בהסכמה לתשלום יתרת החוב בכרטיס האשראי. עוד נטען כי הנזק הנתבע בגין חיוב הכספים בכרטיס האשראי לא הוכח והוא מוגזם ומופרך.
ב.
ההליכים
1.
במסגרת הליכי קדם המשפט בוצעו על ידי הצדדים הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים, עיון והחלפת שאלונים. התובע טען כי תשובות לשאלון שנשלח לדומיקאר ניתנו לא על ידי הגורם המוסמך. עוד קבל התובע על כך כי דומיקאר טענה בחוסר תום לב כי הגורם המתאים ליתן תשובות לשאלות בשאלון אינו עובד עוד בחברה ודבר זה הופרך אחר כך משהוברר כי דומיקאר כן השכילה להביא לעדות גורמים מוסמכים מטעמה. עוד נטען כי במסגרת הליכי הגילוי לא גולו מסמכים רלוונטיים לרבות חשבוניות שהיוו בסיס להכנת הכרטסת אשר שיקפה, לטענת דומיקאר, חוב התובע לה בגינו נדרש תשלום כספים בחיוב כרטיס אשראי. הנתבעת בקשה לצרף חשבוניות אלו בתאריך מאוחר יותר לאחר תחילת שמיעת ההוכחות בטענה כי אלו לא היו בידיה וכי רק בשלב ניהול המשפט הובהרה האפשרות לשחזר מסמכים אלו.
2.
בהחלטה מנומקת מיום 7.10.2010 אפשרתי הגשת מסמכים אלו תוך פסיקת הוצאות ללא קשר לתוצאות כנגד דומיקאר ותוך מתן אפשרות לשני הצדדים להגיש תצהירים משלימים ולחקור הצד השני בקשר לכך. בהתאמה אין ולא היה מקום להעלות טענות באשר להגשת ראיות באיחור או לזכאות לפיצוי בדרך של פסיקת הוצאות נוספות בגין התנהלות זו בסיכומי ב"כ הצדדים. עניין זה הוסדר לטעמי במלואו בהחלטת הביניים שלי מיום 7.10.2010.
3.
לאחר השלמת הליך הגשת התצהירים ומשהוברר כי לא ניתן לסיים ההליכים בתיק זה בדרך אחרת נקבעו מועדים לשמיעת ראיות. במסגרת שמיעת הראיות העידו בפני
מטעם התביעה התובע מר אלפסי ובנו מר אסף אלפסי. מר אסף אלפסי העיד רק בנוגע לפגישה שקוימה עם נציגי דומיקאר בחודש מאי 2001 לאחר שנטען כי למר אלפסי נותרה יתרת חובה גדולה. מטעם דומיקאר העידו בפני
המנכ"ל מר מוני בר ומר תמיר ששוני, מנהל מחלקת לקוחות וגבייה בחברת דומיקאר. כאמור מר אלפסי ומר ששוני נחקרו פעמיים בשל הצורך להגיש תצהירים משלימים.
4.
לאחר סיום שמיעת הראיות ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב ולאחר השלמת מלאכת הגשת הסיכומים יש מקום ליתן

פסק דין
.
ג.
המסקנה
1.
לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, שמעתי העדויות שבפני
והתרשמתי מהם נחה דעתי כי דין התביעה להדחות. לטעמי לא הרים התובע נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת טענותיו.
2.
ביתר פירוט אציין כי הנזקים הנתבעים בגין רכב אשר נטען כי נמכר עם נזקים לשלדה ונזק בגין עיכוב כספים עקב תשלום תוך שימוש בכרטיס אשראי לא הוכחו. לא הוגשה חוות דעת בקשר לשווי הרכב הניזוק ומדובר בעניין שדורש הוכחה ואין מקום לפסוק בעניין זה על דרך האומדנה. אציין עוד כי גם פסיקת פיצוי בדרך של אומדנה מחייבת התובע
להוכיח נתונים בסיסים לקביעת האומדנה. דבר זה לא נעשה בענייננו. לא הוגשה כאמור חוות דעת שמאי, לא הוגשו ראיות בנוגע לרכב הספציפי, תיקונים שבוצעו, מחיר שבו נמכר הרכב אם נמכר, מסמכים המעידים האם היו לרכב תאונות נוספות, מהם האביזרים האחרים שהותקנו ברכב ונתונים ספציפיים לקביעת שוויו.

אשר לפיצוי הנתבע בגין עיכוב כספים לא הוסבר כיצד חושב סכום זה ובגין מה נתבע. אין לשכוח עוד שהיה זה התובע שבחר לנהל הליך ממושך רק כנגד חברת האשראי ולא לצרף דומיקאר ולא לפנות אליה בדרישה כלשהי בכל אותן שנים. התובע גם בחר שלא להשיב או להמציא הסבר משלו לטענות שהועלו בישיבה עם נציגי דומיקאר בחודש מאי 2001.

יכול היה התובע להקטין נזקיו הנתבעים כעת, אם כאלה היו, לו כלכל צעדיו אחרת.

3.
אשר להסכם בין הצדדים עיון בנוסחים השונים של נספח ג' לכתב התביעה ולתצהיר ת/1 מלמד כי גם אם נספח זה שיקף המוסכם בין הצדדים אין בו כדי להוכיח טענת מר אלפסי שהוסכם בין הצדדים כי לתובע יוחזר מלוא התשלום אשר שולם על ידו בגין שכירות רכבים עד מועד כריתת הסכם רכישת הרכבים. עניין זה לא עולה מנוסח הנספחים הנ"ל, מעדויות הצדדים או מהתנהלותם לאחר מכן.

גם אם נפרש האמור בנספח ג' לתצהיר ת/1 ולכתב התביעה על פי לשונם כל שהוסכם בין הצדדים הוא כי אלפסי או שילובים פיננסים יזוכו רטרואקטיבית בגין חלק נכבד מתשלום דמי השכירות.

מהו אותו חלק נכבד לא הוכח כלל ועיקר, ונטל זה על התובע. כמו כן לא הוכח שהתחייבות שניתנה כלפי שילובים פיננסים, אם ניתנה, בהסכם הנטען תקפה כלפי התובע. כן לא הוכח מהו אותו חלק נכבד ששולם על ידי מר אלפסי ומהו החלק ששולם על ידי חברת שילובים. לא נעשתה ההפרדה הנדרשת בין השניים ולא הוכחו הסכומים הנתבעים.

בהעדר הוכחה מספקת של אלמנטים חשובים אלו יש כדי לקבוע כי גם אם נספחים ג' לתביעה ולת/1 שיקפו המוסכם בין הצדדים הרי תוכנם עמום ולא הוכח מה בדיוק כלל ההסכם בין הצדדים.

יתר על כן הטענות כי נספחים ג' לכתב התביעה ולת/1 שיקפו את המוסכם בין הצדדים נסתרו בעדות מר אלפסי עצמו. זה העיד כי נספחים אלו כללו התחייבות שונה מהמוסכם בין הצדדים בשל רצון נציג דומיקאר שלא להעלות על הכתב את שסוכם באמת בין הצדדים.

4.
זאת ועוד גם הטענה באשר להסכמה בעל פה אשר הושגה בין הצדדים לא הוכחה. טענת התובע הוכחשה מכל וכל על ידי הנתבעים ואין ביכולתי לקבוע כי במקרה דנן די בעדותו היחידה של בעל הדין מר אלפסי כדי לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדות יחידה זו.

עדות זו לא הרשימה אותי במהימנותה. עדות מר אלפסי נסתרה מהתנהגותו. אין לשכוח כי זה המשיך לשלם דמי שכירות עבור רכבים ששכר מדומיקאר בשנת 2001 מבלי שהועלתה טענה כלשהי. כמו כן מר אלפסי לא המציא מסמכים או הסברים למרות שאלו היו ברשותו באשר לגביית יתר שנעשתה ממנו בגין רכבים שלא הושכרו על ידי עובדיו בזמן אמת. מר אלפסי גם לא ניצל ההזדמנות ליתן הסברים לאחר מפגש שהיה בחודש מאי 2001 בין בנו ונציגי דומיקאר. מר אלפסי גם לא צרף לתביעתו כנגד חברת האשראי את חברת דומיקאר ובכך סכל האפשרות לברר העניין בזמן אמת.

גם הימנעות מר אלפסי מלהעלות בזמן אמת טענות בנוגע לחיוביו באשר לרכבים שהושכרו על ידי אנשים שלא היו עובדיו, השיהוי הרב שנלווה לפעולותיו וכן הימנעותו מפעולה כלשהי עד סמוך לתקופת ההתיישנות, כל אלה מונעים היכולת לקבל תביעתו לעניין גביית היתר של סכומים שעל גבייתם טוען מר אלפסי ויתרה דומיקאר בהסכם רכישת הרכבים.

5.
אשר לתביעה הנגדית משלא הוכחה טענת מר אלפסי כפי שנקבע לעיל כי נגבו ממנו שלא כדין כספים בגין שכירת רכבים עד למועד רכישת הרכבים זכאית דומיקאר לגבות ממר אלפסי סך של 86,797 ₪. סכום זה הושב למר אלפסי בעקבות תביעתו נגד חברת האשראי ובגין כך נמצא מר אלפסי מתעשר שלא כדין ועליו להשיב לדומיקאר סכומים אלה.

כל שאר הסכומים הנתבעים על ידי דומיקאר בתביעה שכנגד אכן לא הוכחו. אין די בהגשת תביעה שכנגד רק על סמך סכום אשר נגבה באמצעות חברת האשראי והוחזר. יש צורך להוכיח עסקאות היסוד שעמדו בבסיס סכומים אלו.

לפיכך סכומים אשר נגבו על ידי דומיקאר מעבר לסכומים להם זכאית דומיקאר על פי הודאת מר אלפסי בגין שכירת רכבים לא הוכחו. לא הוצגו תעודות או חוזים חתומים בגינם הוצאו חשבוניות. אין די בהוצאת חשבונות בגין חוזים לא חתומים או לא ברורים כדי להוכיח כראוי טענות דומיקאר.

כן אין די בהצגת הכרטסת הרלוונטית. גם אם אקבל כי מדובר ברשומה מוסדית. כאמור עסקאות היסוד בגינם חויבו סכומים בכרטסת לא הוכחו. לא הוצגו מסמכים מלאים חתומים בגינם הוצאו חיובים או חשבוניות ומסמכי ההתקשרות שהוצגו לא היו ברורים ומלאים בפרטים הנדרשים.

בכך דומה התביעה שכנגד לדרישה שהפנתה דומיקאר לתשלום באמצעות חברת האשראי באמצעות מסמך חסר. קביעת כב' השופט לבנוני לעניין זה טובה וראויה גם לענייננו. לא הוכח במקרה דנן כי הסכומים בתביעה שכנגד אשר נתבעו מעבר לסך הנומינלי של 86,797 ₪, סכום אותו אישר מר אלפסי, מגיעים לדומיקאר ולעניין זה נטל ההוכחה המוטל על דומיקאר הורם רק באופן חלקי.

לפיכך התביעה שכנגד מתקבלת רק באופן חלקי.

ד.
דיון

i

פיצוי בגין נזקים נזק לשלדה
1.
כאמור תובע מר אלפסי בתביעה שהגיש בשנת 2007 פיצוי בגין העובדה כי באחד הרכבים שנמכר לו על ידי דומיקאר היו נזקים בשלדה בעקבות תאונה בניגוד להצהרת המוכרת – דומיקאר.

2.
לא מצאתי ממש בטענות מר אלפסי לעניין זה. לא הוכחש כי נ/1 הינם מסמכי ההסכמים לפיהם נרכש הרכב בו נטען כי נתגלו נזקים לשלדה.

עוד לא הוכחש כי רכב זה נמסר לחזקת מר אלפסי ביום 21.12.2000. מאז אותו מועד ועד הגשת התביעה לא נשמעה כל טרוניה מצד מר אלפסי כלפי דומיקאר בנוגע לרכב זה.

3.
יתר על כן במסמכי הרכישה – נ/1 נרשם במפורש כי הרכב נבדק במכון נאמן ותוצאות הבדיקה הועברו לידיעת מר אלפסי והוא אשרם. חתימת מר אלפסי על מסמכי הרכישה, העדר הכחשה כי קיבל מסמכי הבדיקה במועד ואי העלאת טרוניה כלשהי במשך כמעט שבע שנים בנוגע לרכב כל אלו מונעים האפשרות לקבל תביעת מר אלפסי לעניין זה.

4.
יתר על כן גם לשיטת מר אלפסי נספח ג' לתצהירו ולכתב התביעה הינו ההסכם לפיו נרכשו הרכבים. בסעיף 2 להסכם זה, שתוקפו מוכחש על ידי דומיקאר, הטוענת שמדובר במכתב חד צדדי שנוסח על ידי מר אלפסי, נרשם במפורש כי הרכבים הנבדקים יעברו בדיקה וכל הליקויים יתוקנו. משאין בפני
נו טענה כי הרכבים לא עברו בדיקה ומשאין כל בקשה לתקנם או אינדיקציה כי אלו תוקנו, וזאת במשך שבע שנים לא ניתן לקבל כעת טענות מר אלפסי כי דומיקאר הפרה התחייבותה בנוגע למכירת הרכב הספציפי, גרמה נזק ובגין כך הוא זכאי לפיצוי.

5.
גם אם טעיתי באמור לעיל כשל לטעמי מר אלפסי בהוכחת הנזק הנתבע על ידו. כזכור תובע מר אלפסי פיצוי בסך 6,000 ₪ בגין נזקים לשלדה שהתגלו באחת המכוניות שנמכרו לו.

מר אלפסי מבקש כי נזק זה יחושב על פי אומדנא ואולם לא הומצאו נתונים בסיסים נדרשים לפיהם ניתן לערוך חישוב שכזה. לא הוכחו האלמנטים הספציפיים של הרכב הרלוונטיים לעניין שווי מחירו. לא הוכח כי הרכב תוקן במשך השנים ובאיזה עלות. לא הוכח האם הרכב נמכר על ידי מר אלפסי לאחר ובכמה, והאם נגרם נזק כלשהו הקשור לפגמים בשלדה בעת המכירה. לא הוצגו תעודות בנוגע לרכב, טיפולי מוסך שעבר הרכב וכיוצא באלה. עוד אציין כי מדובר בטענה לפיצוי שנטל הוכחת סכומו גם הוא על התובע. במקרה דנן קל היה להוכיח נזק זה בהצגת מסמכים או חוות דעת שמאי. משכשל מר אלפסי מלעשות כן אין לו אלא להלין על עצמו.

6.
בשל כל אלו דין התביעה לפיצוי בגין מכירת רכב עם נזקים לשלדה להדחות.

ii

פיצוי בגין כספים ששולמו בכרטיס אשראי והושבו
1.
גם כאן נחה דעתי כי דין התביעה להדחות. כזכור מדובר בתביעת פיצוי בגין נזק שנגרם עקב מתן הוראה לחברת אשראי, שלא כדין, לשלם לדומיקאר כספים, שלטענתה, נותר חייב לה מר אלפסי.

2.
אין מחלוקת כי בסוף ההתדיינות שניהל מר אלפסי עם חברת האשראי (אליה לא צירף את דומיקאר, ובכך מנע בירור לגופו בנוגע לטיב העסקה בין הצדדים בגינה שולמו הכספים על ידי חברת האשראי) חויבה חברת האשראי להשיב למר אלפסי כספים ששולמו לדומיקאר.

3.
יש לזכור כי חיוב זה, שנעשה על פי פסק דינו של כב' השופט לבנוני נעשה רק משום שלדעת כב' השופט לבנוני נעשה החיוב על פי מסמך חסר ובאופן אסור. לא נאמר דבר בפסק הדין על טיב העיסקה בין הצדדים ולא נקבע כי מר אלפסי אינו חייב כספים לדומיקאר בגין עסקת היסוד.

4.
כעת בפני
נו תביעה לפיצוי בגין מתן הוראה שלא כדין שהביאה לתשלום עשרות אלפי שקלים מחשבונו של מר אלפסי לדומיקאר. גם כאן כשל מר אלפסי מלהרים נטל ההוכחה המוטל עליו.

5.
לא נסתרה הטענה כי מר אלפסי נמנע מלהעלות טרוניה כלשהי בנוגע למתן ההוראה לחברת האשראי לשלם לדומיקאר לפני הגשת התביעה דנן. מר אלפסי קיים פגישה עם נציגי חברת דומיקאר בה נכח רק בנו בחודש מאי שנת 2001 ובה הודע לו כי לטענת דומיקאר נותר חייב לה כספים. מאז אותו מועד לא עשה מר אלפסי דבר כלפי חברת דומיקאר עד להגשת תביעתו. לא מומשה הבטחת בנו
לבדוק הטענות והמסמכים הרלוונטיים ולהחזיר תשובה, לא שולמו כספים ולא נעשתה כל פנייה לחברת דומיקאר מיד לאחר חיוב הכספים בחברת האשראי.

בכך סיכל מר אלפסי אפשרות להקטין או לאיין נזקים שנגרמו לו לטענתו עקב חיוב חשבונו שלא כדין לטענתו על ידי חברת האשראי.

6.
לו היה טורח מר אלפסי לצרף לתביעתו נגד חברת האשראי את דומיקאר ניתן היה לברר העניין לגופו, למנוע הצורך בכפל התדיינות ולאיין נזקים שלטענתו ארעו לו בשל חלוף הזמן עד שהושב כספו.

התנהלות מר אלפסי מאופיינת בשיהוי רב שיש בו כדי ללמד על ויתורו על תביעה בעניין זה כנגד דומיקאר הן בשל חלוף הזמן הרב שעבר והן בשל העובדה כי בחר שלא להעלות כל טענה בנושא זה כלפיה.

7.
בכל אלו די כדי לדחות תביעת מר אלפסי. שהרי בפני
נו תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק שנגרם עקב חלוף הזמן עד שהושב למר אלפסי כספו ולא הוכח כי נזק זה לא נגרם, אם בכלל, בשל התנהלות מר אלפסי עצמו.

8.
עוד יש להבהיר כי סכום הנזק הנתבע גם הוא לא הוכח. אין מחלוקת כי משהשיבה חברת האשראי כספים למר אלפסי אלו הושבו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לא ברור בגין מה נתבע הנזק הנוסף וכיצד חושב. שוב בפני
נו תביעת פיצוי שחושב בדרך של אומדנא מבלי שהובאו נתונים בסיסים אשר יבהירו כיצד יש לחשב אומדנא זו. לא הוכחו סכומים שנגבו ממר אלפסי בגין יתרת חובה בחשבון הבנק שלו. לא הוכחו עסקאות פיננסיות אחרות, ורווחים בגינן, אותם הפסיד מר אלפסי רק בשל העובדה כי חשבונו היה חסר בשל משיכת כספים אלו ולא ניתן הסבר אחר כיצד חושב סכום זה.

9.
בשל כל אלו דין תביעת מר אלפסי לפיצוי בגין גביית כספים שהושבו לו באמצעות כרטיס אשראי להדחות.

iii

תביעה להשבת כספים על פי הסכם רכישת הרכבים
1.
גם לעניין זה אין מנוס מדחיית התביעה משום שזו לא הוכחה כנדרש ומר אלפסי לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו כתובע במשפט אזרחי.

2.
תביעת מר אלפסי מבוססת על ההסכם, נספח ג' לתביעה
ונספח ג' לתצהירו ת/1 ועל עדותו היחידה כבעל דין באשר לסכום אשר הושג בין הצדדים. באלו לא היה די כדי להוכיח תביעתו, במיוחד כאשר כל טענות מר אלפסי לעניין זה הוכחשו על ידי העדים מטעם דומיקאר.

3.
אשר למסמך נספח ג' לת/1 מר אלפסי בעדותו הבהיר כי מסמך זה אינו משקף את המוסכם בין הצדדים משום שנכתבו בו דברים שונים מהמוסכם, בשל רצונו של נציג דומיקאר אשר ניהל עמו משא ומתן, להמנע מכתיבת הדברים שסוכמו בעל פה מחשש משום שאלו לא יאושרו.

ראה עדות מר אלפסי עמוד 6 לפרוטוקול הדיון מיום 4.1.2010.

בכך מאיין מר אלפסי בעדותו האפשרות להוכיח תביעתו על סמך האמור בהסכם נספח ג' לת/1 ולכתב התביעה וכן מאיין תקפותו של המסמך.

4.
אציין עוד כי התקשתי לקבוע שהסכם זה מעגן בתוכו את המוסכם בין הצדדים משום שהוא נוסח על ידי מר אלפסי ומשום שקיימות למסמך שתי גרסאות שונות, נספח ג' לכתב התביעה ונספח ג' לת/1 .כמו כן לא סופקו הסברים סבירים על ידי מר אלפסי ממה נובע השוני בין המסמכים והשוני בחתימות עליהם. מכיוון שמסמך זה סותר הסכמי הרכישה (נ/1) עליהם חתם מר אלפסי לכשיקבל הרכבים אותם רכש ולאחרי קבלתם לא עשה דבר למרות הסתירה בין האמור בהם ובהסכם נספח ג', יש בכך תמיכה נוספת לקביעה כי מר אלפסי לא הוכיח תביעתו.

גם התנהלות מר אלפסי אשר המשיך ושילם דמי שכירות על רכבים בשנת 2001 בניגוד לאמור, לדעתו, בהסכם נספח ג' לתביעה ולתצהיר ת/1 סותרת האפשרות לקבוע כי תביעתו הוכחה רק על סמך נוסח ההסכם אשר כאמור תוכנו והשגתו הוכחשו על ידי דומיקאר.

5.
גם אם טעיתי וההסכם נספח ג' לכתב התביעה ולת/1 משקף את שהוסכם בין הצדדים הרי עיון בו מלמד שנספח ג' אינו תומך בתביעת מר אלפסי להשבת כל דמי שכירות בעבור שימוש ברכבי דומיקאר ששילם בשנת 2000. שהרי סעיף 8 להסכם קובע במפורש כי למר אלפסי או לשילובים פיננסים זכאות רטרואקטיבית לחלק נכבד מתשלומי השכירות בגין שימוש ברכבים המשמשים אותם במועד חתימת נספח ג'. לא נאמר כי קיימת זכאות להשבה מלאה של דמי השכירות כנתבע על ידו כעת.

מהו "חלק נכבד" לא הוכח בפני
ולא הובהר. כן לא הובהר מה היו דמי השכירות המשולמים "כרגע" קרי בעת חתימת נספח ג'. גם לא הובהר האם המועד "כרגע" האמור בהסכם מתייחס למועד חתימת ההסכם נספח ג' לכתב התביעה לת/1 או למועד אספקת הרכבים.

בכל אלו די כדי לקבוע שמר אלפסי לא הוכיח תביעתו גם בנוגע לסכום הנתבע.

6.
אשר להשבת כספים ששולמו ממועד חתימת ההסכם לרכישת הרכבים ועד אספקת הרכבים הוכח כי מדובר בתקופה בת 21 יום ולא הוכח כי בגינה נגבו כספים כלשהם.

7.
כאמור התקשיתי לקבל תביעת מר אלפסי באשר למוסכם בין הצדדים משום שזו הוכחה רק באמצעות עדותו היחידה כבעל דין. התרשמותי מעדות זו כמו גם התנהלות מר אלפסי אינה מאפשרת קביעת ממצאים עובדתיים רק על סמך עדותו היחידה. אין זה המקרה בו אני יכולה לקבוע שהתקיימו נסיבות מיוחדות המאפשרות קבלת התביעה על סמך עדות יחידה של בעל דין.

עדותו של מר אלפסי בפני
י הייתה וכחנית ולא סבירה. מר אלפסי התקשה לספק הסברים סבירים מדוע קיימות שתי גירסאות כתובות להסכם שהושג בין הצדדים, (נספח ג' לתביעה ונספח ג' לת/1). מר אלפסי הודה רק בעדותו ולא קודם שההסכם נספח ג' לכתב התביעה לא שיקף נאמנה את ההסכם האמיתי בין הצדדים, שהושג בעל פה. מר אלפסי העלה טענות באיחור, ורק בתצהירו המשלים טען שאנשים שלא עבדו עבורו שכרו רכבים ללא אישורו מדומיקאר והוא חויב בגין כך על ידי דומיקאר. בעדותו התברר עם זאת, כי לא מדובר באנשים זרים אלא בקרובי משפחה שלו שנשלחו על ידו לשכור רכבים בדומיקאר.

מר אלפסי לא המציא הסבר סביר להתנהלותו, להסכמתו לשלם דמי שכירות עבור רכבים בשנת 2001 למרות טענתו בדבר המוסכם בין הצדדים או מדוע לא נתן תשובה לדומיקאר לאחר הפגישה במאי 2001 או מדוע לא צירף את דומיקאר לתביעה שניהל נגד חברת האשראי ומדוע ולא הפנה אליה טרוניה כלשהי שנים רבות.

8.
גם הקשר בין מר אלפסי והחברות שניהל או פעולותיו באמצעות שם מותג לא הוסברו כנדרש. לטעמי לא ברור כי נספח ג' נחתם על ידי מר אלפסי באופן אישי ולא על ידי חברה שניהל. משכך לא ברור כלל כי מר אלפסי זכאי להגיש תביעה אישית בהסתמך על האמור בנספח זה.

9.
בכל אלו די כדי להביא לדחיית תביעת מר אלפסי.

iv

התביעה שכנגד
1.
בתביעה שכנגד עותרת דומיקאר לחייב הנתבעים שכנגד לשלם לה סכומים כדלקמן:
i

סך נומינלי של יתרת החוב נכון ליום 21.5.2001 שנגבתה בכרטיס אשראי והוחזרה על פי פסק דינו של כב' השופט לבנוני.

מדובר בסכום נומינלי של 67,866.44 ₪.
ii

סכומים נוספים שנגבו בגין אי תשלום חובות בגין שכירת רכבים בשנת 2001 על פי האמור בכרטסת ועל פי חשבונות שהוצאו ממערכת ממוחשבת של דומיקאר.


2.
לטעמי דין התביעה שכנגד להתקבל רק בחלקה.
לטעמי הוכחה זכאות דומיקאר לתשלום יתרת חובו של אלפסי לה ביום 21.5.2001. בגין חוב זה נערכה ישיבה לאחריה הבטיח אלפסי באמצעות בנו להמציא מסמכים ולבדוק החוב ודבר לא נעשה.
טענותו היחידה של מר אלפסי בגין חוב זה הינה כי בשל ההסכמות שהושגו בין הצדדים בעל פה או כאמור בנספח ג' לכתב התביעה ולתצהיר ת/1, לא נותרה לו יתרת חוב כלשהי.
לא הושמעה טענה להעדר זכאות לתשלום הכספים בגין גביית יתר או גביה שלא כדין, אשר הביאה להווצרות החוב. סכום החוב עצמו לא היה שנוי במחלוקת הטענה היחידה של מר אלפסי הינה כי הוסכם בין הצדדים על השבה רטרואקטיבית של כספים אלו בגין חתימה על הסכם הרכישה.
ראה עדות מר אלפסי עמוד 5 לישיבת יום 4.1.2010.
משנדחתה טענה זו של מר אלפסי על ידי כאמור לעיל בפסק הדין כאמור לעיל יש לקבוע כי קמה לדומיקאר הזכאות לקבל כספים אלו ממר אלפסי או מהנתבעת שכנגד השנייה לאור ההסכמים בין הצדדים.

3.
אשר על כן משנאלצה דומיקאר להשיב הכספים הנ"ל לאלפסי מכוח פסק דינו של כב' השופט לבנוני נמצאו מר אלפסי או הנתבעת שכנגד מתעשרים שלא כדין משום שאלו השתמשו ברכב שכור בעצמם או בעבור עסקם מבלי ששולמו הכספים המגיעים עקב כך ומבלי שהוכח כי הושג הסכם אחר בין הצדדים.

זכאות זו קמה לדומיקאר לאחר שנערכה פגישה בין הצדדים בה נדון החוב הנטען
נתנה שהות לנתבעים שכנגד לבדקו ודבר לא נעשה על ידם לצורך כך.

ראה לעניין זה עדות מר אסף אלפסי בעמוד 9 לפרוטוקול ישיבת יום 4.1.2010.

4.
עוד אציין כי הנתבעים שכנגד לא ניצלו ההליכים שבפני
להציג במסגרתם מסמכים אשר יעידו כי החוב הנתבע כמתואר לעיל אינו נכון ואינו מגיע בגין טענות נוספות מעבר לאלו שנשענו על האמור בהסכם נספח ג' לכתב התביעה ולת/1. אין מקום גם לטענה כי משחלף זמן כה רב אין ביכולת מר אלפסי לבדוק העניין. הרי חלוף הזמן הרב נעוץ בהתנהלות מר אלפסי עצמו, בבחירתו לנהל הליך ארוך רק נגד חברת האשראי ובבחירתו לא לפנות בכל אותו הזמן בטרוניה כלשהי נגד התובעת שכנגד.

5.
לאור כל האמור לעיל ישלמו הנתבעים שכנגד לתובעת שכנגד סך נומינלי של 67,866.44 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד התשלום בפועל.

6.
אשר לסכומים הנוספים שנתבעו בתביעה שכנגד בגין אי תשלום מלא של דמי שכירות עבור שימוש ברכבים בשנים 2000-2001 לא מצאתי כי תביעה זו הוכחה.

לעניין זה צודקת ב"כ הנתבעים שכנגד כי משכשלה התובעת שכנגד להמציא בזמן אמת מסמכים רלוונטיים שיאשרו החובות הנוספים הנטענים לרבות חשבונות עסקה, מכתבי דרישה והכל מעבר לאמור בכרטסת למרות בקשות לגילוי מסמכים שהוגשו להם אין לאפשר להם בשלב מאוחר בעת ניהול הראיות לרפא פגמים אלו ולקבוע כי די במסמכים הנוספים שהוגשו כדי להוכיח זכאות התובעת שכנגד לסכומים הנוספים שתבעה.

7.
זאת ועוד עיינתי במסמכים שצורפו על ידי התובעת שכנגד בנוסף לכרטסת החוב ולטעמי מסמכים אלו הינם מסמכים חסרים, שאין ביכולתם להוכיח חבות תשלום המוכחשות על ידי הנתבעים שכנגד.

מדובר במסמכים לא חתומים על ידי הנתבעים שכנגד שהוצאו באופן חד צדדי ממערכת ממוחשבת של התובעת שכנגד מבלי שיש בהם אינדיקציה מספקת מכוח מה נוצרו החיובים, ומהו החוזה שנחתם מכוחו בוצעו החיובים.

לא הוצגו בפני
מסמכים חתומים על ידי הנתבעים שכנגד. לא הוצגו חוזים חתומים. לא הובהרו טיב החיובים שבוצעו ובהתאם לאיזה הסכמה בוצעו.

אין גם אינדיקציה כי חשבונות אלו נשלחו בזמן אמת לנתבעים שכנגד.

בכל אלו בצירוף הכחשות מר אלפסי קיום החובות ובצירוף העובדה כי עד הגשת התביעה נגד דומיקאר לא ננקטו כל הליכים בקשר לחובות נוספים אלו למרות הזמן הרב שחלף מלמדים כי התביעה שכנגד לתשלום סכומים מעבר לחוב שנוצר עד יום 21.5.2011 לא הוכחה.

8.
יצוין כי מר תמים ששוני בעדותו מודה כי אין בנמצא מסמכים נוספים אשר בדרך כלל נחתמים על ידי לקוח בעת נטילת רכב שכור ואשר ויש בהם לאשר האמור בחשבוניות שכן הוצגו.

ראה עדות מר ששוני בעמוד 18 לפרוטוקול יום 15.7.2010.

9.
אשר לטענות לפיהם התנהל מר אלפסי בחוסר תום לב משכשל לבדוק במסמכי הנהלת החשבונות שלו קיומם של מסמכים רלוונטיים, לא מצאתי ממש בטענה זו.

היה זה כשלון התובעת שכנגד להציג מלכתחילה מסמכים נדרשים בקשר לחובות נוספים אלו גם לאחר שהדבר נתבקש בהליכים מקדמים שמנע בירור העניין לגופו.

אין לדרוש מנתבע לרפא מחדלי התובע ולבדוק אצלו אינדיקציות המאמתות תקופת מסמכים שהוגשו נגדו בשלב מאוחר.

10.
ספקות נוספים באשר להוכחת החוב הנוסף הנטען לתובעת שכנגד עולים בשל
העובדה כי זו ניהלה מספר כרטסות ובהם נרשם כי חיובים בוצעו במספר אמצעי תשלום.

ה.
סיכום

לאור כל האמור לעיל אני דוחה התביעה העיקרית ומקבלת בחלקה התביעה שכנגד ומורה לנתבעים שכנגד לשלם לתובעת שכנגד ביחד ולחוד סך של 67,866.44 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.5.2001 ועד התשלום בפועל.
כן ישלמו הנתבעים שכנגד לתובעת שכנגד הוצאות משפט בסך כולל של 15,000 ₪ וכן ישיבו לה אגרה ששולמה על ידה ממועד תשלומה ועד ההשבה בפועל.
בפסיקת ההוצאות התחשבתי בהתנהלות הצדדים, בצורך לנהל תביעה ותביעה שכנגד ובעובדה כי התובעת שכנגד לא הייתה צד להליכים שניהל התובע כנגד חברת האשראי על פי בחירתו לעשות כן ובכך נוצר הצורך לנהל ההתדיינות דנן.

ניתן היום,
י"ג אלול תשע"א, 12 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 8303/07 אלי אלפסי, שילובים פיננסים (אחזקות) בע"מ נ' דומיקאר בע"מ (פורסם ב-ֽ 12/09/2011)