פסקי דין על בר צבי דוד | פסקי דין על דיור מועלה (ע.א.ק) | פסקי דין על דיור ופיתוח חב' לבנין | פסקי דין על אליהו קחטן ואח' |

36767-04/11 עע     15/09/2011




עע 36767-04/11 בר צבי דוד נ' דיור מועלה (ע.א.ק) בע"מ, דיור ופיתוח חב' לבנין בע"מ, אליהו קחטן ואח'




בפני




st1\:*{behavior: }


בפני

כב' הרשם השופט אילן סופר


המבקש

בר צבי דוד



נגד


המשיבים

1.דיור מועלה (ע.א.ק) בע"מ

2
.
דיור ופיתוח חב' לבנין בע"מ

3
.
אליהו קחטן

4
.
עזרא קחטן


החלטה

1.
לפנינו בקשה לחיוב המשיבים בערובה להבטחת הוצאות המבקש – המשיב בערעור.
רקע וטענות הצדדים
2.
המבקש עבד החל משנת 1980 ועד לשנת 2008 (עם הפסקה של כשנה אחד) בניהול פרויקטים שונים בתחום ה"פינוי-בינוי" של המשיבות 1 ו-2 אשר המשיבים 3 ו-4 הינם בעליהן ומנהליהן.
המבקש התפטר מעבודתו, על רקע של הפרות ההסכם בינו לבין המשיבים ועל ידם תבע בבית הדין האזורי זכויות המגיעות לו כתוצאה מתקופת העסקתו במשיבים ומסיומה.
בית הדין האזורי (השופט אילן איטח ונציגת הציבור גב' כהן, ע"ב 1811/09) קיבל את רוב התביעה וכן הורה על "הרמת מסך" כלפי המשיבים 3 ו-4 ומכאן הערעור.
3.
המבקש הגיש, ביום 18.8.11, הבקשה דנא; המבקש ציין כי המשיבים לא שילמו את הסכום שנפסק לחובתם בפסק הדין וכן את סכום ההוצאות בו חוייבו. עוד נטען
כי המשיבים פועלים כעת להברחת נכסים על מנת שלא יהיה למבקש מהיכן להפרע.
4.
עוד ציין המבקש כי סיכויי הערעור, באשר הוא מתייחס לקביעות עובדתיות של בית הדין קמא – נמוכים.
5.
המשיבים הגיבו כי אין לטענה כי לא שילמו את סכום פסק הדין כדי להשפיע על ההחלטה בדבר הפקדת ערובה וכן כי סכום ההוצאות שהושת עליהם (29,000 ₪) הינו גבוה ביחס לפסיקת בתי הדין לעבודה; עוד טענו המשיבים כי סיכויי הערעור גבוהים מאחר שלא ניתן להם יומם בבית הדין קמא וכן כי אינם מבריחים נכסים; בנוסף, טענו המשיבים כי הבקשה הוגשה בחלוף ארבעה חודשים מהגשת הערעור ולאחר הגשת סיכומי טענותיהם וכי היה עליו להגיש בקשה זו בשלב מוקדם יותר של ההליך.
דיון
6.
מעמדה של זכות הגישה לערכאות נדון לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון ובפסיקתו של בית דין זה שראו בו זכות ה"נעלה" מזכות יסוד[1]
ומנגד, קמה זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליכי סרק ושלא לבוא לידי חסרון כיס, אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.
בהעדר הסדר ספציפי לעניין חיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969,
או בתקנות אשר תוקנו מכוחו, נקבע בפסיקת בית דין זה כי במקרים המתאימים, ובהתחשב במיוחד שבמשפט העבודה ניתן לאמץ את הוראת תקנת 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984,
שעניינה חיוב תובע להפקיד ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע, היה ותדחה תביעתו
[2]
. בעניין קיניאנג'וי ובשורת פסקי דין שיצאה בעקבותיו, הותוו אמות המידה בכל הנוגע לחיוב תובע שהוא עובד זר להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. מאוחר יותר, בעניין אבו נסאר, הותוו אמות המידה לחיוב תובע תושב ישראל, תושב שטחים ותושב זר בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
בכל הנוגע לחיוב בעל דין שהוא תושב ישראל בהפקדת ערובה, נקבע כי כאשר לבעל הדין התובע "היסטוריה" של אי עמידת בחיובים קודמים של תשלום הוצאות שהוטלו עליו, הרי שיש מקום לצוות על הפקדת ערובה להוצאות
[3]
.

. עוד נפסק שכאשר המדובר בבקשה להפקדת ערובה בשלב הערעור משקלו של נימוק זה עולה, כיון שמדובר בהוצאות שנפסקו ב

פסק דין
סופי, לאחר שהתקיים דיון מהותי בעניינו של המערער. זאת, בשונה מהוצאות שנפסקות בערכאה הראשונה בהליכי ביניים, אשר לעתים נפסקות בשל מחדלים בניהול ההתדיינות, ואין בהן כדי להעיד על מהות התביעה ועל סיכויי התביעה. כמו כן, כאמור, בהתחשב בעובדה כי המערער כבר מימש, ולו חלקית, את זכות הגישה לערכאות, משקלה של הזכות לגבות את ההוצאות עולה. לפיכך, אי קיום חיוב בהוצאות שהוטל בפסק הדין של הערכאה הראשונה יהווה, בדרך כלל, נימוק לחיוב בעל דין בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הערעור
[4]
.
מן הכלל אל הפרט
7.
כאמור לעיל, כאשר עסקינן במערער תושב ישראל, אמות המידה המצטברות לחיובו בהפקדת ערובה הן שתיים: האחת – אי תשלום הוצאות בהליכים קודמים; השנייה – היותה של התביעה מופרכת.
במקרה דנן, אין ספק כי מתקיים התנאי הראשון; נטען בפני
נו ולא הוכחש כי המשיבה נמנעה מתשלום הוצאות בסך עשרות אלפי שקלים, שנפסקו לטובת המבקש בפסק הדין.
לעומת זאת לענין התנאי השני , לא ניתן להגיד, בשלב זה כי הערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי הינו מופרך לחלוטין ובשים לב לכך כי הבקשה דנן הוגשה רק בחלוף ארבעה חודשים מהגשת הערעור ולאחר הגשת סיכומי המשיבים.
כל אלו
הביאונו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלא צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

אילן סופר

, רשם


[1]

ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא
(3) 577, 628;
ע"ע 1424/02
פתחי אבו נסאר נ'

saint peter in gallicantu
(לא פורסם, ניתן ביום 6.7.03; להלן: "עניין אבו נסאר");
ע"ע 1064/00
קיניאנג'וי נ' אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ
, פד"ע לה 625 (להלן: "עניין קיניאנג'וי").

[2]

דב"ע נה/218-3
עלי איוב אל הדיה נ' שרפן דוד בע"מ
, פד"ע כט 391 (1996).

[3]

בש"א 199/05
אלקין – גולנרה
, (ניתן ביום 7.3.05) והאסמכתאות שם.

[4]

בש"א 423/05
שחר גולן – ויפג בע"מ
, (לא פורסם, 28.6.05).






עע בית הדין הארצי לעבודה 36767-04/11 בר צבי דוד נ' דיור מועלה (ע.א.ק) בע"מ, דיור ופיתוח חב' לבנין בע"מ, אליהו קחטן ואח' (פורסם ב-ֽ 15/09/2011)