פסקי דין על עמיאל בן צבי | פסקי דין על עו"ד פביאן סלמאן כונס נכסים | פסקי דין על אריה בן ישראל רו"ח | פסקי דין על אליהו ארליכסטר ואח' |

8350/09 רעא     20/09/2011




רעא 8350/09 עמיאל בן צבי נ' עו"ד פביאן סלמאן כונס נכסים, אריה בן ישראל רו"ח, אליהו ארליכסטר ואח'




החלטה בתיק רע"א 8350/09

בבית המשפט העליון


רע"א 8350/09



בפני
:

כבוד השופט ס' ג'ובראן


המבקש:
עמיאל בן צבי



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עו"ד פביאן סלמאן – כונס נכסים



2. אריה בן ישראל – רו"ח



3. אליהו ארליכסטר


4. ד"ר יהודה שנהב


בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 15.7.09 בברע 1517/04 שניתן על ידי כבוד השופטת י' שטופמן

בשם המבקש:
בעצמו

בשם המשיב 1:
בעצמו

בשם המשיב 2:
עו"ד ארז בן-ישראל

בשם המשיב 4:
עו"ד גדי רוקח


החלטה


לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בברע 1517/04 מיום 15.7.09 (כבוד השופטת
י' שטופמן
), אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו (כבוד הרשם
י' גבאי
) בתיק הוצל"פ 0123701887, בה נדחתה בקשה לביטול מכירת מניות המבקש בחברת כוכב הים האדום בע"מ.

1.
בשנת 1998 מונה המשיב 1 ככונס נכסים
על 132% ממניות חברת כוכב הים האדום בע"מ (להלן:
החברה
) שהיו בבעלות המבקש. בהמשך, התקבלו צווי עיקול שונים על נכסי המבקש ואף נוגשה חוות דעת לפיה למניות אלו אין שווי כלכלי. בעקבות כך, פרסם הכונס מודעות המזמינות את הציבור לרכוש את המניות. המשיב 4 הגיש הצעה בסך 90,000 ש"ח, אותה העלה לאחר מכן ל-103,000 ש"ח. כונס הנכסים הודיע למבקש על פרטי ההצעה ועל זכות הפדיון שעומדת לו. המבקש, אל אף שביקש ארכה וקיבל, לא ביקש לפדות את המניות.


ביום 4.9.01 הוגשו על ידי הכונס בקשות לאישור מכירת המניות והטלת הוצאות כינוס ושכר טרחה על המבקש. עוד באותו היום, אישר ראש ההוצאה לפועל את המכר. המבקש מצידו, שילם באותו היום, 4.9.01, את יתרת החוב וביקש לסגור את תיק ההוצאה לפועל. כמו כן, רשם המבקש משכון על מניותיו לטובת אחר, ממנו לווה, לטענתו, את הכספים לתשלום יתרת החוב. בסוף חודש ספטמבר 2001 קבע ראש ההוצאה לפועל כי התיק ייסגר רק לאחר תשלום הוצאות הכינוס ושכר טרחת הכונס. הכונס מצידו, הגיש בקשה להבהרת החלטה ולמתן הוראות, זאת בשים לב כי המבקש שילם את יתרת החוב. ביום 5.11.01 קבע ראש ההוצאה לפועל כי מאחר והמבקש לא שילם את הוצאות הכינוס ושכר טרחת הכונס, יימשכו ההליכים בתיק עד לגביית מלוא החוב והמניות יועברו לקונה שרכש אותן, הוא המשיב 4 בהליך זה. ביום 12.11.01 הגיש המבקש בקשה דחופה לביטול ההחלטה מיום 5.11.01. ביום 13.11.01 שילם המשיב 4 את מלוא התמורה בגין המניות והן נרשמו על שמו ברשם החברות.


ביום 20.1.02 התקיים דיון בעניין זה בפני
ראש ההוצאה לפועל, והצדדים התבקשו לסכם את טענותיהם בעניין זה. בהמשך, התקבלו עיקולים נוספים אצל הכונס. ביום 25.4.02 ניתנה החלטת ראש ההוצאה לפועל, לפיה נדחתה בקשת המבקש לביטול ההחלטה על העברת המניות, ולאחר מכן אושרה בקשת הכונס לפסיקת שכר טרחה ולמתן הוראות. כמו כן, אושרה גם חלוקת התמורה ממכירת המניות לנושים השונים.

3.
על החלטת רשם ההוצאה לפועל הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בו ביקש להורות על ביטול מכר מניותיו למשיב 4. בית המשפט המחוזי פסק כי לא נמצאו פגמים בהתנהלות הכונס, אשר פעל בהתאם להוראות ראש ההוצאה לפועל, או פגמים בהליך המכר אשר מצדיקים את ביטול מכר המינות. בהקשר זה, נקבע כי כונס הנכסים פעל כדין כאשר פנה לקבלת חוות הדעת בעניין שווי המניות; חוות הדעת קבעה כי אין שווי כלכלי למניות המבקש, אשר לא חלק על כך ולא המציא חוות דעת נגדית. עוד נקבע כי המבקש היה מעורב בהליכי המכר, ואלה אף עוכבו לבקשתו עד ליום 2.9.11 על מנת לאפשר לו לממש את זכותו לפדיון מניות.


באשר לאירועים ביום 4.9.01 - אישור בקשת כונס הנכסים למכירת המניות למשיב 4, ומנגד תשלום יתרת החוב ששילם המבקש והגשת בקשת לסגירת תיק ההוצל"פ, נקבע כי ראש ההוצאה לפועל נענה לבקשת המבקש וקבע כי התיק ייסגר לאחר תשלום הוצאות הכינוס ושכר טרחת הכונס; המבקש לא פעל בהתאם להחלטה זו ולא שילם את הכספים האמורים, גם לא לאחר שהומצאה לו בקשת הכונס להבהרת החלטת ראש ההוצאה לפועל. האחרון, המתין עד ליום 5.11.01 וקבע, בצדק כי מאחר והמבקש לא שילם את הוצאות הכינוס ושכר הטרחת הכונס, ימשכו ההליכים בתיק עד לגביית מלוא החוב והמניות יעברו למשיב 4.


בתוך כך, דן בית המשפט המחוזי בטענת המבקש לפיה, מכירת מניות המבקש בשל אי תשלום הוצאות הכינוס ושכר טרחת הכונס אינה מדתית. נקבע כי הדיון בבית המשפט המחוזי התקיים שמונה שנים לאחר מתן החלטת ראש ההוצאה לפועל, זאת גם בשל מחדלי המבקש. בהתאם, נפסק כי מדובר ב"מעשה עשוי" במובנו המובהק ביותר. עוד הוסיף בית המשפט כי המבקש בחר להתעלם מהעיקולים הרבים שהוטלו בתיק ההוצאה לפועל, וכי התמורה שהתקבלה ממכירת המניות שימשה גם להקטנת חובות פסוקים רבים שעמדו כנגד המבקש והגיעו לסך של 690,000 ש"ח (נכון למועד מכירת המניות), זאת לעומת התמורה שהתקבלה ממכירת המניות בסך של 103,000 ש"ח בלבד.


בית המשפט המחוזי דחה את כל טענות המבקש, כולל טענות בדבר קנוניה בהליך רכישת המניות, זאת גם בשים לב כי המבקש לא הציג, לא בפני
ראש ההוצאה לפועל ולא בפני
בית המשפט המחוזי, כל ראיה או חוות דעת מטעמו לפיה ערך המניות גבוה מהמחיר שהוצא תמורתן. לפיכך, נדחה ערעורו של המבקש.

4.
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, בגדרה חוזר המבקש על טענותיו כפי שנטענו בערכאות הקודמות. נטען, בין היתר, כי לא הוגש דו"ח תקין להערכת שווי המניות, לא בוצע הליך מכירה והתמחרות כנדרש וכי היתה קנוניה בהליך המכר. מנגד טוענים המשיבים כי אין מקום לקבל את הבקשה. המשיב 1, כונס הנכסים, טוען כי כל טענות המבקש נבדקו לעומקן, הן בפני
ראש ההוצאה לפועל והן בבית המשפט המחוזי, כולל חקירות, הגשת מסמכים וסיכומים, וכי ההחלטות בנדון התקבלו לאחר דיונים רבים בצורה מנומקת ומושכלת. הוא מוסיף כי כל התנהלותו של המבקש לוקה בחוסר תום לב. על טענות אלו חוזר גם המשיב 2, בעל מניות בחברה, וכן המשיב 4, רוכש המניות.

דיון

5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.


עניינו של המבקש כבר נדון בפני
שתי ערכאות. הלכה היא כי הרשות לערעור שני אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת היא למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (ר"ע 103/82
חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ
, פ"ד לו(39 123 (1982)). בענייננו, חרף כל טענותיו של המבקש, הרי שאין הבקשה מעלה כל סוגיה משפטית עקרונית. מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.


אף לגופם של דברים לא מצאתי כל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. פסק הדין של בית המשפט המחוזי מפורט ומנומק היטב ומבוסס על עובדות המקרה. המבקש מעלה טענות מטענות שונות בקשר לקנוניה שנרקמה סביב עסקת מכר המניות. ברם, המבקש לא הציג ולו בדל ראייה להוכחת טענתו זו. יתרה מכך, חרף השנים הרבות שחלפו מאז החלה פרשה זו, לא טרח המבקש לצרף חוות דעת מטעמו באשר לשווי מניות החברה. עיון בחוות הדעת האמורה שהוגשה לראש ההוצאה לפועל מעלה כי נכון לתקופה בה נכתבה, מדובר היה בחברה שמתקשה לכסות את ההוצאות התפעוליות שלה והיא נשענה על מימון באמצעות כספים שהזרימו בעלי המניות. חוות הדעת נשענה על דוחות כספיים מבוקרים של רואה חשבון ועל מידע ומסמכים שהתקבלו מהמבקש עצמו. יתר על כן, מעיון בחומר ובתגובות המשיבים, עולה כי המבקש עצמו לא הציע בשום שלב הצעה משופרת ולו במעט מההצעה שהתקבלה לרכוש את המניות, שנמכרו לטענתו במחיר נמוך ובלתי הגיוני. על כך, אין לו להלין אלא על עצמו.


אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. בתוך כך, נדחית גם בקשת המבקש מיום 5.6.2011 הכוללת בקשות שונות שאינן מתאימות לבירור בהליך שלפניי.


המבקש ישא בשכר טרחת עורכי הדין של המשיבים 1, 2 ו-4 בסך 5,000 ש"ח כל אחד.


ניתנה היום, כ"א באלול התשע"א (20.9.2011).







ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09083500_h17.doc
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il






רעא בית המשפט העליון 8350/09 עמיאל בן צבי נ' עו"ד פביאן סלמאן כונס נכסים, אריה בן ישראל רו"ח, אליהו ארליכסטר ואח' (פורסם ב-ֽ 20/09/2011)