פסקי דין על פרקליטות מחוז צפון- פלילי | פסקי דין על גבריאל ביטון

5292-09/11 מת     13/09/2011




מת 5292-09/11 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' גבריאל ביטון





פרקליטות מחוז צפון- פלילי
המבקשת
- נ ג ד -
גבריאל ביטון
(עציר)

המשיב

#2#>
נוכחים:
ב"כ המבקשת:ע"י עו"ד וייל

המשיב: בעצמו וע"י ב"כ עוה"ד ספדי
החלטה
1. בפני
י מונחת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

א. מהות הבקשה:

2. ביום 11/9/11 הוגש כתב אישום מתוקן נגד הנאשם. כתב האישום כולל חמישה אישומים, כמפורט להלן:
א. על פי האישום הראשון , כ – 4 חודשים לפני 7/8/11 , נפגש הנאשם עם קטין, יליד נובמבר 1993, ומכר לו כ – 2 גרם חשיש בכל פעם, תמורת 100 ₪ ששילם לו הקטין. לנאשם יוחסו עבירות של הדחת קטין לסמים וסחר בסמים.
ב. על פי האישום השני , בכ- 6 הזדמנויות שונות במשך חצי שנה לפני הגשת כתב האישום , מכר הנאשם לתושב קרית שמונה כמות של כ – 5 גרם חשיש בכל פעם תמורת 200 ₪.
לנאשם יוחסה עבירה של סחר בסמים.
ג. על פי האישום השלישי , הנאשם מכר לתושבת קרית שמונה, עימה נפגש באמצעות ידיד משותף, כ – 2 גרם חשיש תמורת 200 ₪.
לנאשם יוחסה עבירה של סחר בסמים.
ד. על פי האישום הרביעי , עובר ליום 29/5/11 החזיק הנאשם בביתו באנג ומספריים עליהם נתפסו שרידי סם מסוג חשיש.
לנאשם יוחסה עבירה של "כלים" לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש תשל"ג – 1973).
ה. על פי האישום החמישי, עובר ליום 6/6/11 החזיק הנאשם בביתו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.05 גרם , וכאשר נסע ברכבו ונדרש על ידי שוטרים שעקבו אחריו לעצור, נמלט מהמקום ונעצר מאוחר יותר.
לנאשם יוחסו עבירות של החזקת סים לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

3. בבקשה הנוכחית, שהוגשה עוד ביום5/9/11 , נטען כי בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם , ובניהם עדויות הקטין והאנשים הנוספים אשר קנו ממנו סם והודיית הנאשם בהחזקת כלים.

עוד צויין, כי הנאשם שתק בחקירה , והדבר פועל לחובתו בשלב זה של ראיות לכאורה.

בבקשה נטען כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית וכן עילה מכח מסוכנות, כאשר הנאשם אינו נמנע מלמכור סמים ולהפיצם תמורת בצע כסף, אף לקטין.

עוד נטען כי קיימת עילה של שיבוש הליכי משפט והתחמקות מהדין.

בבקשה צויין כי לנאשם עבר פלילי , והוא אף ריצה בעבר עונש מאסר בגין עבירת שוד מזויין ועבירות נוספות, לרבות עבירת סמים.

4. הדיון שנועד להתקיים ביום 5/9/11 נדחה להיום על מנת לאפשר לסניגור ללמוד ולצלם את חומר החקירה.

5. על פי סעיף 21 לחסד"פ [ סמכויות אכיפה – מעצרים ] תשנ"ו - 1996 , ( להלן – "החוק"), על בית המשפט , אשר בפני
ו מובאת בקשה למעצר עד תום ההליכים, לאחר שהוגש כתב אישום, לבחון תחילה האם יש ראיות לכאורה להוכחת האשמה.

לאחר מכן, יש לבחון האם קיימת עילת מעצר , ואף אם היא קיימת חובה על בית המשפט לבדוק האם קיימת חלופת מעצר , דהיינו האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירות הנאשם פחותה.

ב. ראיות לכאורה:

6. ההחלטה בדבר מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נעשית על סמך החומר הראייתי הגולמי, כאשר הוא טרם עבר את מסננת החקירה הנגדית. בשלב זה , יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם (בש"פ 10234/08 , אבולקיען נ' מ"י ) .

ההלכה היא , כי בשלב זה, בית המשפט בוחן רק את הפוטנציאל ההוכחתי של חומר החקירה, והוא אינו קובע ממצאים מזכים או מרשיעים (בש"פ 8087/95 , זדא נ' מ"י ).

7. ב"כ המבקשת הפנתה את בית המשפט לראיות לכאורה, להוכחת האשמתו של הנאשם, ובניהן ההודעות כדלקמן:

הודעותיו של י.א. הקטין מיום 7/8/11 ומיום29/8/11 , שם תאר הקטין כיצד הכיר את הנאשם וכיצד הלא מכר לו סמים .
הודעתו של צחי ועקנין מיום 7/8/11 , אשר שהה בקרבת מקום לקטין כאשר רכש את הסמים מהנאשם .
הודעותיהם של קושן ואפללו שתארו כיצד רכשו סמים , ואשר נקבו האחד בשם של הנאשם והשני , בשם "גבי".

8. כמפורט בכתב האישום, וכפי שציינה ב"כ המאשימה היום, הנאשם שמר על זכות השתיקה,
וכאשר מדובר בראיות לכאורה, כנדרש על פי סעיף 21 לחוק, יש לזקוף עובדה זו לחובתו . בבש"פ 1748/11 , בועז יחזקאל נ' מ"י (פורסם בנבו 10/3/11 ) ציין כב' השופט עמית כי מהפסיקה עולה כי בהליכי מעצר, יש נפקות לשתיקה. ככלל, שתיקתו של נאשם מקום בו היה מתבקש הסבר מצידו, מחזקת את עמדת התביעה לצורך שלב המעצר. כך במישור הראייתי בבוא בית המשפט לבחון קיומן של ראיות לכאורה, וכך אף במישור עילת המעצר (כפי שיפורט להלן).

ראו אף בש"פ 7083/08 (מ"י נ' אלימלך) שם ציינה כב' הנשיאה בייניש כי עבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים מקימות חזקת מסוכנות , ובאותו מקרה, חזקה זו לא נסתרה בעניינו של אותו נאשם, שכן, הוא שתק בחקירתו, ולא סיפק הסבר למעורבותו באותה פרשה של יבוא קוקאין.

9. במקרה שבפני
נו, הצביע הסניגור בהרחבה על פגמים וכשלים בחומר החקירה. כאשר מדובר במספר אישומים, ובחומר חקירה רב, הרי קיומם של פגמים בחלק מהחומר, אינו שולל את קיומן של ראיות לכאורה העולות משאר החומר.

בענייננו , כמות כתבי האישום וחומר החקירה הענף, הינם בעלי משקל מצטבר, ודי בחלק קטן מהם כדי להוות ראיות לכאורה , כדרישת סעיף 21 לחוק.

10. הקשבתי בעיון לטענות הסניגור לכל הנוגע ל"תפירת תיק" ובדקתי את חומר החקירה ובמיוחד את ההפניות להן התייחס הסניגור .
לא מצאתי כי קיים ביסוס ממשי , ואף לכאורי, לטענה חמורה זו שנטענה בעלמא.

11. לטענת הסניגור, מעיונו בחלק מהודעות העדים , יש חשש כי רק מקצת מחילופי הדברים שהתרחשו במהלך חקירתם, תועד .

ב"כ המאשימה הסבירה כי במהלך חקירה, נרשמים הדברים על ידי החוקרים , שלא תמיד הם מיומנים בקלדנות, וטענה כי אין לפרש פרוטוקול דל בפירוש לו רמז הסניגור.

סבורני כי אף במקרה זה , מדובר , במקרה הטוב בהשערה של הסניגור, שבאופן תאורתי עשויה להתברר כנכונה, אולם לא בתיאוריה עסקינן אלא בהעלאת חשדות מבוססים.

12. טענת הסניגור כי הנאשם לא יכול היה לדעת, כי עומד לפניו קטין, איננה רלוונטית בשלב זה , בו כתב האישום כולל אישומים נוספים שאינם נוגעים לאותו קטין.

13. בדיקתי את חומר החקירה הרב העלתה כי הוא מכיל עדויות רבות, נתוני תקשורת הקושרים את הנאשם בדרכים מגוונות , ישירות ונסיבתיות, לפחות לחלק מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

14. אשר על כן, הגעתי למסקנה כי בחומר החקירה קיים פוטנציאל הוכחתי , העומד בדרישה של "ראיות לכאורה" להוכחת האשמה.

ג. עילת מעצר:

15. ב"כ המאשימה טענה לעילת מעצר סטטוטורית , על פי מסוכנות ועל פי שיבוש הליכי משפט.

16. כפי שצויין לעיל, על פי הפסיקה, לשתיקת הנאשם בחקירתו, יש קשר אף לעילת המעצר. השתיקה מחזקת את עמדת התביעה לצורך שלב המעצר כך, למשל, בפרשת בועז יחזקאל ובפרשת ניר אלימלך.

17. עבירות של סמים, ובמיוחד עבירות שאינן של החזקה לשימוש עצמי, והנמנות על עבירות הפצת הסמים, מקימות חזקת מסוכנות מכח הוראות סעי 21 לחוק. בבש"פ 2746/11 פלוני נ' מ"י , נקבע כי מסוכנות זו, נלמדת ממאפייניהם של עבירות אלה ובכללם הנזק הרב לחברה הטמון בנגע הסמים , הפיתוי לעסוק בעבירות אלה נוכח השכר הרב בצידן , והעובדה כי מדובר בעבירות שלצורך ביצוען, לא נדרשת בהכרח יציאה מן הבית.
כאשר מדובר בעבירות מסוג זה, הכלל שנקבע בשורה של פסקי דין הוא : " מי שיש נגדו ראיות לכאורה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית , או על סחר בסם, צפוי למעצר עד תום ההליכים. רק נסיבות מיוחדות יכולות להצדיק , במקרים כאלה, שחרור מן המעצר" (בש"פ 4305/09 , חרבאוי נ' מ"י ).

18. על מידת מסוכנותו של הנאשם הצביעה היום ב"כ המאשימה בתקליטור תיעוד החקירה , שהוצג באמצעות מחשב נישא. באותו סרטון , נראה הנאשם משמיע איומים כלפי מי שפועל , להשקפתו, להפלילו.

מעבר להדגמת המסוכנות שבשחרור הנאשם, היו לדברים ביטוי ברור לקיומו של יסוד סביר לחשש כי השחרור יביא לשיבוש הליכי משפט , להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת.

19. נוסף לכל אלה, קיימת , כאמור, המסוכנות הסטטוטורית , שעל פניו די בה כדי להוות עילה למעצר.

20. הסניגור טען כי קיימים סייגים ככל שמדובר במסוכנות הסטטוטורית. אין לי צורך להידרש לעניין זה, לאור קיומה של עילת מעצר בגין מסוכנות ובגין שיבוש הליכי משפט.

21. הנני קובע כי במקרה הנוכחי קיימת עילת מעצר.

ד. חלופת מעצר:

22. גם כשקיימות עילות מעצר נגד הנאשם, חובה על בית המשפט לבדוק אם יש בחלופת המעצר כדי לענות על דרישות המעצר בפועל. בית המשפט קבע, כי חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר. יש לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר ,ואין לומר כי אין צורך לשקול חלופה זו גם במקום שקיימת מסוכנות (בש"פ 4224/99 מ"י נ' פלוני).

חלופה זו יש לבחון לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם ונסיבות המקרה.

23. הסניגור הצביע על כך שבמשך תקופה ממושכת מתחילת החקירה ,החל מיום7/8/11 ועד ליום 29/8/11, עת היה הנאשם "על הכוונת", נמנעה המשטרה מלעוצרו והניחה לו להסתובב חופשי , ולכאורה, יכול היה בתקופה זו, להמשיך ולעסוק בסחר בסמים , ואף להדיח קטינים לשימוש בהם.

מנגד, טענה ב"כ המאשימה, כי אין בהכרח מדובר במחדל. שיקולי המשטרה בכל הקשור בהתפתחות החקירה, ופריסת רשת לרגליו של הנאשם, מתוך מטרה לאסוף ראיות, להוכחת האישומים, עשויים להצדיק , ואולי אף לחייב, להימנע ממעצרו של נאשם מיד ברגע הראשון.

בעניין זה עמדתי כדעת ב"כ המאשימה.

אין בעובדה שהנאשם הילך חופשי בשלבי החקירה הראשונים כדי לתמוך , באופן אוטומטי, בשימוש בחלופת מעצר במקום במעצר.

23. בבש"פ 3177/06 , ירון מנור נ' מ"י (פורסם בנבו 25/4/06) ציינה כב' השופטת ארבל כי על אף שכלל דינם של הסוחרים בסמים להיוותר עצורים עד תום ההליכים נגדם, גם לכלל זה חריגים, שעל התקיימותם ניתן ללמוד רק על ידי בחינת נסיבותיו של הנאשם הקונקרטי שעניינו מובא בפני
בית המשפט. באותו מקרה, החליט בית המשפט על חלופת מעצר. הנאשם שם היה כבן 48, נשוי ואב ל – 3 ילדים בבעלותו חברה שהעסיקה מספר עובדים, הוא שרת בצה"ל ביחידה מובחרת ותואר על ידי מפקדו כחייל למופת. הוא נעדר עבר פלילי והאישומים שיוחסו לו באותו מקרה (עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית ), השתרעו על פני פרק זמן מצומצם של כשבועיים.

שירות המבחן התרשם כי אישיותו של אותו נאשם והקושי שיצר אצלו מעצר, כמו גם תחושת המחוייבות כלפי משפחתו והמודעות למצבו ולמעשיו, מצביעים על יכולתו לעמוד בתנאים מגבילים , ועל כן, המליץ על שחרורו למעצר בביתו, תחת פיקוח של אשתו , קרובי משפחתו וחבר.

הנסיבות של הנאשם במקרה שבפני
נו רחוקות כרחוק מזרח ממערב מהנסיבות של הנאשם בפרשת ירון מנור הנ"ל.

על פי גיליון ה"ק שהוצג היום, לנאשם עבר עשיר בכל הכרוך בעבירות על פי פקודת הסמים המסוכנים, לרבות ניסיון לייצוא , יבוא, מסחר ואספקת סמים.

בתיק פ 1173/05 בבית המשפט המחוזי בנצרת ניתן ביום 19/9/06 גזר דין נגד הנאשם , אשר הורשע בעבירות של ניסיון ליבוא סם מסוכן , ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית.

בסעיף 8 לגזר הדין, ציינה כב' השופטת הלמן כי נסיבות חייו של הנאשם , משקלן מתגמד ונדחה בפני
האינטרס הציבורי. אכן, הדברים נאמרו במסגרת גזר הדין , ולא כחלק מהבקשה למעצר עד תום ההליכים. אולם, גם במקרה שבפני
נו, במסגרת הבקשה למעצר עד תום ההליכים, אין בנסיבותיו של הנאשם כדי להטות את הכף לטובת חלופת מעצר .

24. במקרה הנוכחי, לא הוגש תסקיר. בבש"פ 10776/07 פלוני נ' מ"י חזר בית המשפט וקבע כי במקרה בו נדרשת המסקנה כי שום חלופת מעצר לא תוכל להפיג את המסוכנות (או עילת מעצר אחרת), אין מקום לבחון חלופות קונקרטיות, ובוודאי שאין צורך להטריח בשאלות אקדמיות את שירות המבחן אשר ידיו עמוסות עד לעייפה.

אף בבש"פ 4536/10 פלוני נ' מ"י צויין כי בית המשפט הדן במעצר אינו מחוייב להזמין תסקיר מעצר בכל מקרה. יתרה מכך, רצוי להימנע מגישה כוללנית שכזו, ולאפשר עריכת תסקירי מעצר רק במקרים המתאימים.

25. בצדק הדגיש הסניגור כי הנאשם נהנה מחזקת החפות , וכי אף למי שחשוד בביצוע עבירות חמורות, שמורות זכויות וחירויות בהליך משפטי המתנהל במדינה דמוקרטית . שאלתי את עצמי האם קבלת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו משנה את התמונה , ואת ההלכות בענייני מעצרים אשר היו נהוגות ערב כניסתו לתוקף של חוק יסוד זה. שאלה נכבדה זו עמדה על הפרק אף בבש"פ 8087/95 שלמה זדא נ' מ"י שם ציינה כב' השופטת דורנר כי הרף הראייתי שנדרש בישראל למעצר עד תום ההליכים, הינו הנמוך במידה ניכרת מהמקובל בדמוקרטיות אחרות ואיננו משקף איזון ראוי בין זכות היסוד של אדם וחירותו לבין האינטרס שבשמירה על שלום הציבור. להשקפתה, רף ראייתי נמוך זה בוודאי איננו ראוי לאחר שהתקבל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אולם, עמדה זו, היתה עמדת מיעוט , באותו תיק בו ישבו לדין תשעה שופטים.

הנני סבור כי המקרה הנוכחי כלל איננו מקרה גבולי , ואין בחוק יסוד כבו' האדם וחירותו כדי לשנות את הפסיקה שהיתה קיימת , וכי הוא עולה בקנה אחד עם הפסיקה העניפה , שחלקה צוטט לעיל, ואשר ניתנה לאחר כניסתו לתוקפו של חוק יסוד זה.

26. הסניגור הציע כחלופת מעצר כי הנאשם ישהה אצל קרובת משפחה אשר תשגיח עליו . לאור השיקולים דלעיל, אין צורך לבחון לעומק את החלופה המוצעת , אולם, די אם אומר את אשר ידוע, לפיו, עבירות מסוג אלה המיוחסות לנאשם ניתנות לביצוע אף ללא יציאה מהבית.
27. אשר על כן, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים כנגדו בתיק ת"פ 5221/09/11 של בית משפט זה.
ניתנה והודעה היום י"ד אלול תשע"א, 13/09/2011 במעמד הנוכחים.
אורי גולדקורן
, שופט

הוקלד על ידי: אורלי גרידיש
בית משפט השלום בצפת
בפני
כב' השופט אורי גולדקורן
מ"ת 5292-09-11
13 ספטמבר 2011
3
3








מת בית משפט שלום 5292-09/11 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' גבריאל ביטון (פורסם ב-ֽ 13/09/2011)