Google

יצחק מיזן - אברהם דויטש, יוסף ארדיטי, ארדו קפה בע"מ(פיצה רומא)

פסקי דין על יצחק מיזן | פסקי דין על אברהם דויטש | פסקי דין על יוסף ארדיטי | פסקי דין על ארדו קפה (פיצה רומא) |

16101/07 א     15/09/2011




א 16101/07 יצחק מיזן נ' אברהם דויטש, יוסף ארדיטי, ארדו קפה בע"מ(פיצה רומא)








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בחיפה



ת"א 16101-07 מיזן נ' דויטש ואח'




בפני

כב' השופטת
ישראלה קראי-גירון


תובע

יצחק מיזן
ת.ז. 006763940


נגד


נתבעים

1.אברהם דויטש
ת.ז. 010758183
2.יוסף ארדיטי
ת.ז. 055003545
3.ארדו קפה בע"מ(פיצה רומא)
513241562




פסק דין


א.
מבוא

1.
בתביעה שבפני
עותר התובע לחייב הנתבעים לשלם לו סך של 250,000 ₪ נכון ליום 22.1.2008 (מועד הגשת כתב תביעה מתוקן), בצירוף הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ומע"מ. לטענת התובע משקף סכום זה את החלק היחסי המגיע לו מהכנסות הנתבעים מעסק שהוקם על ידם לממכר מזון חלבי איטלקי בקניון רמב"ם בחיפה.

עוד עותר התובע לחייב הנתבעים להמציא לו חשבונות, דוחות ומסמכים המתייחסים לחברה ארדו קפה בע"מ, לעסק המסחרי "קוקי מן", ולנתבעים עצמם לשנים 2003-2007 והכל כדי לאפשר לתובע המידע הנחוץ כדי לברר נתונים דרושים שהוסתרו ממנו בניגוד
להסכם בין הצדדים בגינם לטענת התובע הוא זכאי לפיצוי או לתשלומים מהנתבעים.

עוד עותר התובע לחייב הנתבעים לשלם לו פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב התנהלות הנתבעים.

2.
את תביעתו כנגד הנתבעים מבסס התובע על עילות חוזיות ועילות מדיני הנזיקין הכל כמפורט בכתב התביעה.

יובהר כי בתביעתו המקורית של התובע, אשר הוגשה ביום 6.9.07, תבע התובע תשלום בסך 820,000 ₪, ואולם הוא עתר לתקנה ולהקטין סכום התביעה, בין היתר בשל מצבו הכלכלי, וחוסר יכולתו לשלם סכום האגרה.

3.
בכתב התביעה טען התובע כי בשנת 2003 יזם רעיון של הקמת עסק לממכר מזון חלבי איטלקי בקניון רמב"ם. התובע טען כי לצורך קידום רעיונותיו פנה לנתבעים 1 ו -2 (להלן: "מר דויטש ו"מר ארדיטי" בהתאמה) אשר היו באותה עת מנהלי חברת ארדו קפה בע"מ (להלן: "חברת ארדו") וניהלו באמצעותה עסק מסחרי בשם "קוקי מן" בקניון חיפה.

התובע טען כי פנייתו לנתבעים הייתה בעקבות ידידות ארוכת שנים עם מר דויטש בגינה היה לו אמון בלתי מסוגי במר דויטש.

4.
בכתב התביעה נטען כי בעקבות פנית התובע לנתבעים הסכימו הצדדים על הקמת שותפות במיזם אשר תיגש למכרז באמצעות חברת ארדו לניהול עסק לממכר מזון חלבי איטלקי בקניון חיפה. התובע טען כי הוסכם בין הצדדים שהתובע יהיה שותף ב- 33% במיזם הנ"ל.

התובע טען כי לאור ההסכמה בין הצדדים הוא טיפל בהגשת מסמכי המכרז וטיפולו הניב זכית חברת ארדו במכרז.

5.
התובע טוען כי לאחר זכית חברת ארדו, בה לא היה לו חלק, במכרז לניהול עסק לממכר מזון חלבי איטלקי בקניון חיפה, עשו הנתבעים כל שהיה ביכולתם לנשלו מזכויותיו ולהפר המוסכם בין הצדדים. נטען כי הנתבעים העלו שלא כדין סכומי ההשקעה הנדרשים מהשותפים לצורך הקמת העסק, ביקשו להחתימו על חוזה חד צדדי הפוגע בזכויותיו, אשר הוכן על ידי עורך דין שנועד לייצגם בלבד מבלי שזה יפעל להגנת אינטרסיו, ובפועל מנעו ממנו, בהתנהלותם, להצטרף כשותף לעסק ונשלו אותו ללא כל תמורה מזכויותיו ונכסיו.

6.
התובע טען כי בהתנהלותם ביצעו הנתבעים יחד ולחוד עוולות כדלקמן:

תרמית; הטעיה; גזל; הפרת חובה חקוקה; רשלנות.

התובע טען עוד כי יש מקום בנסיבות העניין להטיל חבות אישית על נתבעים 1 ו – 2 כאורגנים של החברה הנתבעת מס' 3 או מכוח הכללים בדבר הרמת מסך.

7.
בכתב ההגנה אשר הוגש ביום 24.2.2008 דחו הנתבעים כל טענות התובע. נטען כי מדובר בתביעה קנטרנית ומופרכת וכי דינה להדחות.

הנתבעים לא הכחישו פניית התובע אליהם בהצעה להכנס למיזם משותף אשר יתמודד במכרז לניהול עסק של מזנון לממכר חלבי ואיטלקי בקניון רמב"ם חיפה. הנתבעים גם לא הכחישו כי נעתרו להצעת התובע ואף היו נכונים להקים שותפות לצורך כך בה יהיה לכל צד שליש מהזכויות. מאידך טענו הנתבעים כי היה זה התובע אשר קיבל "רגליים קרות" לכשהגיע המיזם לשלבים מעשיים, סרב להשקיע כספים נדרשים, סרב לחתום על מסמכים נדרשים לרבות הצעה למכרז, ערבויות אישיות וכל חוזה או מסמך אחר. נטען כי התובע סרב להתייצב לפגישות נדרשות, סרב לקחת אחריות ולהתחייב בהתחייבויות נדרשות לצורך המיזם. נטען כי התובע לא השקיע כספים כלשהם ואף לא המציא הערות נדרשות לטיוטות חוזה שהומצא לו ולא הסכים לחתום על מסמכי התקשרות לצורך יצירת השותפות ותפעולה.

נטען כי בהתנהלותו לא הותיר התובע ברירה לנתבעים אלא להמשיך בפעולות נדרשות לבדם משום שאלו לבדם התחייבו במסמכי ההצעה למכרז לפעול וחתמו לצורך כך על ערבות נדרשת.

8.
עוד נטען כי דין תביעת התובע להדחות מחמת שיהוי והשתק. נטען כי התובע בחר לשבת בחיבוק ידיים, לתת לנתבעים לפעול להוציא כספים ולהקים עסק וזאת במשך מספר שנים בהם התובע לא עשה דבר.

נטען כי רק לאחר שהנתבעים שינו מצבם לרעה, הוציאו כספים, סגרו עסק אחר (קוקי מן) כדי להתפנות לניהול העסק הנוכחי וזה עלה על פסים של הצלחה פנה התובע. התובע שטח תביעותיו בפני
הנתבעים רק בשנת 2007.

ב.
ההליכים

1.
הצדדים ניהלו הליכים מקדמיים מייגעים במהלכם לא הצליחו, אלא בעזרת בית המשפט, לקדם במקצת הפעולות הנדרשות לצורך השלמת הליכים מקדמיים.

ביום 22.3.2009 הושגה, בסיוע בית המשפט, הסכמה על השלמת הליכים מקדמים והגשת תצהירי עדות ראשית. כן הוסכם כי הדיון בתביעה יפוצל באופן שבו בשלב ראשון תדון רק שאלת זכאות התובע להיות חלק מהמיזם שעניינו ניהול עסק לממכר מזון חלבי ואיטלקי בקניון רמב"ם חיפה (להלן: "המיזם") אשר אין מחלוקת כי הוקם על ידי הנתבעים ו/או מי מהם ומופעל כיום על ידם.

2.
במסגרת שמיעת הראיות שמעתי מטעם התובע את העדים כדלקמן:

עדות מר ירון שטרנפלד – עובד מחלקת הרכש ברמב"ם; עדות מר מתי הוד אדריכל, שלטענת התובע הועסק על ידו לצורך בדיקת קידום המיזם; עדות מר זיו שחורי מנהל קניון חיפה במועדים הרלוונטיים בהם נוהל על ידי הנתבעים או מי מהם העסק של "קוקי מן", עדות גב' אתי דויטש, אשתו של נתבע מס' 1, ועדות גב' ארדיטי, אשתו של נתבע מס' 2, אשר הייתה במועדים הרלוונטיים מנהלת חשבונות של העסק "קוקי מן".

3.
מטעם הנתבעים שמעתי עדות עו"ד אלי חן אשר ניסח טיוטת הסכם, לבקשת הנתבעים, לשותפות עם התובע, ואשר לא נחתמה, עדות מר דויטש, נתבע מס' 1 ועדות מר ארדיטי, נתבע מס' 2.

4.
בסיום שמיעת הראיות הוצע לצדדים מועד להשמעת סיכומים בעל פה. ב"כ התובע עתר בכל לשון של בקשה לאפשר הגשת סיכומים בכתב ולאחר שקילת בקשתו נעתרתי לה. גם במסגרת הליך הגשת הסיכומים הוגשו בקשות אשר התייחסו לטענות בנוגע להתנהלות הצדדים. בסופו של יום הוגשו סיכומי טענות שני הצדדים. לא הוגשו סיכומי תשובה ואולם על פי החלטתי טענות ב"כ התובע במסגרת בקשתו למתן

פסק דין
בהעדר סיכומי נתבעים, אשר הוגשו באיחור, יחשבו כסיכומי תשובה.

יצוין כי לא היה בהחלטתי כדי למנוע הגשת סיכומי תשובה מטעם ב"כ התובע ואולם אלו לא הוגשו עד מועד כתיבת

פסק דין
זה.

ג.
המסקנה

1.
לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי וכן האזנתי לעדויות והתרשמתי מהם הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות. לטעמי בנקודות המהותיות בתביעה זו קיימת בפני
רק עדות התובע כעדות יחידה של בעל דין ואין בה די כדי לקבוע שניתן לבסס קביעות עובדתיות על סמך עדות יחידה זו. אין גם מקום לקבוע כי הוכחו נסיבות מיוחדות המאפשרות על סמך התרשמותי מעדות התובע לקבוע כי תביעתו הוכחה רק על סמך עדותו.

2.
התובע לא השכיל להרים נטל ההוכחה המוטל עליו כי בפועל הושג הסכם בין הצדדים בנוגע למיזם לפיו התובע יקבל ללא תנאי וללא תמורה שליש מהזכויות בעסק וכי התובע זכאי לכך גם מבלי שישקיע כספים בעסק או עבודה כלשהי לצורך הקמתו ממועד הזכייה במכרז ועד היום.

3.
לחילופין שוכנעתי כי גם אם הוכח כי הושג הסכם בין הצדדים זה הופר על ידי התובע אשר סרב לחתום על ערבויות נדרשות לצורך הגשת מסמכי המכרז, סרב להשקיע כספים או להחזיר כספים שהושקעו על ידי הנתבעים, סרב לחתום על הסכם שותפות ובפועל לא ביצע כל פעולה נדרשת לצורך הקמת העסק והפעלתו.

אציין כי טענת התובע כי הנתבעים מנעו ממנו לבצע כל האמור לעיל לא הוכחו ונסתרו בעדויות שהובאו על ידי התובע עצמו לרבות עדות עו"ד אלי חן. לא מצאתי כל סיבה שלא לקבל עדות עו"ד חן כסבירה ואמינה וטענות התובע גם נסתרו בעדות נשות הנתבעים אשר התובע מצא מקום להעידן מטעמו.

עוד לא מצאתי הסבר לכישלון התובע להעיד מטעמו את אישתו או בני משפחה אחרים אשר יכלו לתמוך בטענותיו ולהזים טענות הנתבעים כי התובע קיבל "רגליים קרות" ובשל לחצי משפחתו סרב להיכנס לפעילות במיזם ולקחת על עצמו ההתחייבות הכרוכה בכך.

4.
התובע גם כשל מלהוכיח טענותיו לעניין נזקים שנגרמו לו עקב התנהלות נטענת של הנתבעים. התובע לא הוכיח כי הוציא הוצאות כלשהן בגין מעורבותו במיזם או כי סבל הפסדים עקב כך.

בתמצית עותר התובע לקבל כספים בגין עסק שהוא לא היה שותף להקמתו, לא השקיע בו כספים, לא נטל חלק בפעולות לפיתוחו והכל בשל העובדה כי הוא הגה הרעיון להקמתו מבלי שיוכח כי הוסכם בין הצדדים שבגין הרעיון עצמו קמה זכאות כספית לתובע.

5.
מצאתי ממש גם בטענות הנתבעים באשר לשיהוי הרב בפעולות התובע אשר גרמו לנזק לנתבעים. שהרי הוכח כי התובע לא עשה דבר עד שנת 2007 למרות שהמיזם הוקם בשנת 2004 ופעל מאז. לא נסתרו הטענות כי גם בשל התנהלות התובע וסירובו לקחת חלק בעסק נאלצו הנתבעים לסגור עסק אחר שניהלו (קוקי מן) בקניון חיפה ולהתמסר לניהול המיזם.

בפני
נו אפוא התנהלות תמוהה של התובע אשר ישן על זכויותיו וכעת לאחר שהתובעים שינו מצבם לרעה מבקשה להנות מפירות עסק שהוא לא היה שותף להקמתו או ניהולו.

פעולות התובע לוקות בשיהוי אשר גרם נזק לנתבעים וגם בכך די כדי לדחות תביעתו.

6.
לאור כל המסקנות שפורטו לעיל שוב אין צורך לדון בכל טענות התובע לעניין הסתרת מידע ומסמכים בכל הנוגע להתנהלות הנתבעים. משקבעתי כי התובע לא הוכיח זכויותיו במיזם וטענותיו אין מקום לדון בתביעותיו לזכאות לעיון במסמכים ובחשבונות. אציין רק כי לא הובהר כיצד רשאי התובע מכוח טענותיו לעיון בכל מסמכי העסקים האחרים שניהלו הצדדים בשנים 2003-2007.

העדר הצורך לדון בטענות אלו של התובע נובע גם מן ההסכמה אשר הושגה בין הצדדים באשר לפיצול הדיון. משנדחתה תביעת התובע
שוב אין מקום לדון בשאר טענותיו.

יש ממש בטענת ב"כ הנתבעים לעניין זה כי משהושג הסכם לעניין פיצול דיון בין הצדדים לא היה מקום להעלות טענות בסיכומי ב"כ התובע שעניינם תביעת הנזק, הפיצוי ומתן החשבונות.

מאותה סיבה גם אין מקום לדון בתביעת התובע להטיל אחריות אישית על הנתבעים.

ד.
הדיון

i

ההסכם בין הצדדים וטענות בנוגע להפרתו

1.
כאמור הצדדים אינם מכחישים כי התובע פנה לנתבעים ועניין אותם ברעיון להקים מיזם משותף אשר יגיש הצעה למכרז לניהול עסק לממכר מזון חלבי ואיטלקי בקניון רמב"ם. גם אין הכחשה כי הצדדים הסכימו להקים שותפות בחלקים שווים אשר תפעל להגשת ההצעה למכרז ולאחר מכן, אם ההצעה תזכה, תפעיל המזנון.

המחלוקת היחידה בין הצדדים הייתה בנוגע למבנה השותפות המוסכם. האם סוכם כי מדובר בשותפות בין שלושה אנשים בחלקים שווים או בין התובע מחד והנתבעים 1 ו- 2 באמצעות החברה הנתבעת מס' 3 שהנתבעים 1 ו – 21 הינם מנהליה ובעלי מניותיה.

2.
המחלוקת העובדתית שתוארה לעיל אינה מהותית לענייננו ואולם גם בנוגע אליה אני מעדיפה גרסת הנתבעים על פני גרסת התובע שהרי התובע הודה כי פנה לנתבעים משום שידע כי אין לו החוסן הכלכלי הדרוש להגיש לבדו הצעה למכרז וכי היה צורך שמגיש ההצעה תהיה חברה בע"מ.

מכאן שהתובע ידע והסכים כי תוקם לצורך המיזם שותפות בינו מחד והחברה הנתבע מס' 3 מנגד.

יתר על כן
גרסה זו נתמכת בעדות עורך הדין אלי חן אשר לא מצאתי סיבה שלא לקבלה כמהימנה. עד זה הסכים בעדותו כי זו הייתה הדרך היחידה ליתן כסות משפטית הולמת לכוונת הצדדים.

3.
התובע לא הוכיח טענתי כי הצדדים הסכימו על הקמת מיזם משותף אשר העניק לתובע רק זכויות וכי הוא היה פטור מהזרמת כספים לצורך המיזם או מחתימה על מסמכים נדרשים.

גם אם יש ממש בטיעוני התובע כי הצדדים הסכימו שרק החברה תגיש המסמכים הנדרשים למכרז משום שדרישת המכרז הייתה התמודדות באמצעות חברה, אין בכך די כדי להוכיח הסכמה כי התובע יהיה בעל זכויות ל- 1/3 מרווחי המיזם ואולם לא יהיה חייב בהזרמת כספים למיזם, חתימה על מסמכים וערבויות ונטילת אחריות בנוגע למיזם.

4.
התובע כשל מלהוכיח כי נטל על עצמו התחייבות כספית או אחרת בנוגע למיזם התואמת את המוסכם בין הצדדים ואת הנחתו כי פעילות במיזם הינה התמורה הכספית הנדרשת ממנו בתמורה לקבלת זכאות לרווחי המיזם בגובה 1/3 מהרווחים.

פרט לניהול שיחות עם גורמים מוסמכים אצל עורך המכרז, קבלת מסמכי המכרז אשר מילא פורסמו לכל דורש וניהול מו"מ (בן פגישה אחת) עם אדריכל מבלי שהעניין הטיל חבות כלכלית על התובע, לא הוכח כי התובע עשה דבר או הוציא הוצאות לצורך המכרז.

התובע כשל גם מלהסביר ישיבתו באפס מעשה לאחר הזכייה במכרז ובכל התקופה בה הוקם העסק והחל לפעול.

5.
גרסת התובע כי הצדדים הסכימו להעניק לו 1/3 מרווחי המיזם ללא תמורה רק בשל מעורבותו הראשונית והרעיון שהוליד המיזם נדחתה והוכחשה על ידי הנתבעים בעדותם ועל ידי עורך דין אלי חן אשר נשכר על ידי הנתבעים לנסח חוזה בעבור המיזם.

גרסה זו
גם נסתרה בעדות נשות הנתבעים אשר הובאו משום מה לעדות על ידי התובע עצמו.

התובע הסתמך בעניין זה על עדותו היחידה, ונמנע, מבלי ליתן הסבר סביר לכך מלהעיד גורמים נוספים מטעמו כדוגמת אישתו או בני משפחה אחרים שיכלו לתמוך בגרסתו.

6.
גם תיאור פעולות התובע בתחילת ההתקשרות בין הצדדים קרי העלאת רעיון פגישות עם הצדדים והבאת מסמכי המכרז אינן פעולות כה רבות ועתירות הוצאות אשר סביר להניח כי בגינן יסכימו אנשי עסקים סבירים להעניק לצד שלישי ללא תמורה וללא כל השקעה נדרשת 1/3 מרווחי מיזם עתידי שיש צורך בהשקעות רבות לצורך הקמתו.

התובע כשל מלהוכיח אפוא תרומתו הסגולית החשובה למיזם ולנתבעים בגינה סביר להניח שהנתבעים הסכימו לשתפו ברווחיהם ללא כל השקעה מצידו.

7.
כאמור התובע מבקש לבסס ממצאים על סמך עדותו היחידה ואולם לא הוכחו נסיבות מיוחדות המחייבות קביעה כי במקרה דנן די בעדות יחידה. גם התרשמותי מעדות התובע אינה כזו המאפשרת קביעה כזו. עדות התובע בפני
י הייתה בלתי סבירה. התובע לא הצליח להעיד מה בדיוק סוכם בין הצדדים באשר לצורך להשקיע כספים (עדותו בעמוד 22 לפרוטוקול), התובע העיד כי הוא אדם מסודר (בעמוד 20 לפרוטוקול) אבל התקשה להמציא מסמכים נדרשים לביסוס טענותיו, התובע העיד באופן וכחני כאשר עומת עם העובדות כי היו לו קשיים כלכלים במועדים הרלוונטיים וטען כי אינו חייב דין וחשבון לאיש (עדותו עמוד 19 לפרטוקול) , התובע לא יכול היה לספק הסבר סביר מדוע נמנע מלהסכים להשתתף בפגישה שנועדה לחתימה על ההסכם לאחר הזכייה במכרז (עדותו עמוד 23 לפרוטוקול).

בכל אלו די כדי להביא אותי למסקנה כי אין די בעדות יחידה של התובע המוכחשת על ידי עדויות הנתבעים ועדיהם כדי לבסס קביעה שיש לקבל תביעתו התובע. לכך יש להוסיף הימנעותו הבלתי מוסברת של התובע להביא עדים נוספים לרבות אישתו ורואה החשבון כאשר הוא אינו מהסס להביא לעדות נשות הנתבעים האחרים. זאת כאשר התובע ידע שטיעוני הנתבעים נגדו הינם כי אישתו ובני משפחתו מנעו ממנו מלהכנס כשותף למיזם ובשל כך הוא ויתר על רצונו לעשות כן וזה ההסבר לישיבתו בחיבוק ידיים מספר שנים בתקופה בה הוקם המיזם והעסק שגשג. והכל עד הגשת התביעה דנן.

8.
זאת ועוד התובע אינו מכחיש כי:


i

לא השקיע כספים במיזם.


ii

לא נטל חלק בחתימה על המסמכים הנדרשים להגשת ההצעה למכרז,
ולא חתם על המסמכים הנדרשים בעקבות הזכייה במכרז להקמת העסק
ועל הסכם השותפות.


iii

התובע לא נטל חלק בהקמת העסק ובתפעולו לאחר הזכייה במכרז.

עולה אפוא כי אין בפני
הכחשת טענות הנתבעים שהתובע לא עשה דבר פרט למגעים ראשונים עם הנתבעים ואדריכל שבדק הנכס ולא השקיע כספים כלשהם בעניין.
מכאן גם אם היה ממש בטיעוני ב"כ התובע על קיומו של הסכם בין הצדדים להקמת שותפות להפעלת עסק של מזנון לממכר מזון התובע הודה בנכונות טענת הנתבעים כי בהתנהלותו הפר התובע התחייבויותיו וגילה דעתו כי אין הוא מעוניין לקחת חלק בשותפות עליה הוסכם בין הצדדים בעל פה.

9.
טענות התובע כי הנתבעים מנעו ממנו בהתנהלותם למלא אחר התחייבויותיהם לא הוכחו. התובע הודה בעדותו כי נתבקש להצטרף לנתבעים למועד חתימה על ההסכם לאחר הזכייה במכרז וסרב. הסבריו לסרובו אינם סבירים בעיני והם תואמים התחמקותו השיטתית של התובע מנטילת אחריות או התחייבות עצמית.
התובע גם הודה כי סרב לחתום על הסכם שותפות וכי לא המציא הערות או טיוטה נוגדת לטיוטת ההסכם שהומצאה לו בנוגע לשותפות ולא נתן הסבר ממשי לסרובו לחתום על ההסכם.
התובע גם הודה כי לא הזרים כספים כלשהם לשותפות או למיזם. טענתו כי הנתבעים הגדילו מספר פעמים שלא כדין וללא הסבר סביר הסכום הנדרש אינה מאיינת חובת התובע, כמי שטוען לזכות ל- 1/3 מרווחי עסקי להזרים לפחות הסכום הראשוני המוסכם גם על ידו בסך של 50,000 ₪ הרי גם התובע טוען כי הוסכם על ידי כל הצדדים כל שותף יביא מהבית סכום זה (עדות התובע עמוד 22 לפרוטוקול).

10.
מכל האמור לעיל ומהערכתי את עדות התובע בפני
י והעדר תמיכה ממשית בטענותיו בעדות אחרת יש לקבוע כי טיעוני התובע הן לעניין קיומו של הסכם בין הצדדים ותוכנו והן לעניין הפרת הנתבעים התחייבויותיהם כלפיו לא הוכחו.



ii

נזקים נטענים



1.
גם אם טעיתי באמור לעיל כשל התובע לטעמי מלהוכיח נזקיו הנתבעים.
התובע לא השכיל להראות כי היה עליו לשאת בהוצאות כלשהן עקב מעורבותו בפרויקט הנטען או כי נמנעו ממנו רווחים או עבודות אחרות בגין כך.

2.
התובע הביא לעדות מטעמו אדריכל עמו טען כי היה לו קשר בקשר למיזם. לא הוכח כי התובע
שילם שכר כלשהו לאדריכל זה.

3.
זאת ועוד התובע העיד כי במועדים הרלוונטיים לא עבד, העיד כי במועדים אלו סגר את החנות שניהל וכי עבד מעת לעת כנהג מונית. התובע לא טען ולא הוכיח כי מעורבותו במיזם גרמה לו אובדן שעות עבודה או נזקים אחרים.

4.
לאמור לעיל יש להוסיף קביעותיי לעיל בנוגע למהימנות עדות התובע בפני
ולהעדר ראיות מספיקות לתמיכה בטיעוניו.

משכך לא ברור על מה מבסס התובע טענותיו לזכאות לפיצוי בגין הנטען בתביעה.

iii

שיהוי

1.
אין מחלוקת בין הצדדים כי ההתקשרות בין הצדדים החלה בשנת 2003. אין עוד מחלוקת כי לא היה כל קשר בין הצדדים לאחר שהוקם המזנון לממכר מזון חלבי ואיטלקי בעקבות זכית הנתבעת מס' 3 במכרז ועד שנת 2007 עת פנה התובע או בא כוחו בדרישה בעל פה או בכתב לנתבעים ולאחר מכן עת הגיש התביעה דנן.

2.
ללמדך משנת 2004 ועד שנת 2007 לא עשה התובע דבר למרות שבאותה עת הקימו הנתבעים עסק, הפעילו אותו וכל זה ללא התובע שלטענתו למרות שהוסכם אחרת בין הצדדים.

התנהלות זו של התובע, שלא הובא לה הסבר סביר, מלמדת כי התובע עצמו ידע שאין ממש בטענותיו או שויתר עליהם.

3.
זאת ועוד לא הוכחשו טענות הנתבעים כי הם סגרו עסק אחר (בית קפה) שניהלו בקניון חיפה במועדים סמוכים למועד פתיחת המיזם בקניון רמב"ם.

טענות הנתבעים
לעניין זה נתמכו בעדות מנהל קניון חיפה ועדות נשות הנתבעים 1 ו – 2 שהעידו מטעם התובע דווקא. עדותן עסקה בקשר בין הצורך לסגור העסק בקניון חיפה לצורך הפעלת המיזם בקניון רמב"ם. עדותן לא נסתרה.

טענות אלו סבירות בעיני גם בהתחשב בעובדה כי התובע לא נטל חלק בפעילות כלשהי להקמת או הפעלת המיזם ובכך הטיל נטל נוסף על הנתבעים 1 ו – 2 להפעלתו.

4.
מן האמור לעיל עולה כי בתקופת השיהוי שנקט התובע חל שינוי במצבם הכלכלי של הנתבעים אשר סגרו עסק אחר לצורך הפעלת המיזם מבלי שהובאו לתשומת לבם טענת התובע לזכאות לחלק מרווחי המיזם.

גם בכך די לדחות טענות התובע נגד הנתבעים מחמת שיהוי.

ה.
סיכום


לאור כל האמור לעיל דין תביעת התובע להדחות.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪ אשר יוחלק בשווה בין
הנתבעים. כן ישיב התובע לנתבעים הוצאות אגרה ששילמו אם שולמו והוצאות עדים
בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד ההשבה בפועל.

כספים שהופקדו בקופת בית המשפט לרבות ערבויות על ידי הנתבעים יושבו לידיהם
באמצעות באי כוחם לאחר תשלום הוצאות עדים.
כספים שהופקדו על ידי התובע בקופת בית המשפט לרבות ערבויות יועברו לנתבעים לכיסוי חוב התובע להם על פי פסק הדין לאחר תשלום הוצאות והיתרה תושב לתובע באמצעות בא כוחו.

ניתן היום,
ט"ז אלול תשע"א, 15 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.















א בית משפט שלום 16101/07 יצחק מיזן נ' אברהם דויטש, יוסף ארדיטי, ארדו קפה בע"מ(פיצה רומא) (פורסם ב-ֽ 15/09/2011)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים