פסקי דין על יצחק וקנין

3529-02/10 תתע     22/09/2011




תתע 3529-02/10 מדינת ישראל תעבורה לכיש נ' יצחק וקנין








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום לתעבורה באשדוד



תת"ע 3529-02-10 מדינת ישראל נ' וקנין






בפני

שופטת נגה שמואלי-מאייר



בעניין:

מדינת ישראל – תעבורה לכיש



המאשימה



נגד


יצחק וקנין



הנאשם


הכרעת דין

כתב האישום:
כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של אי ציות לתמרור (אור אדום) וכניסה לצומת באור אדום, בכך שביום 13/10/2009 הנאשם נכנס לצומת הכבישים 3922 ו-41 בניגוד למופע אור אדום שהיה ברמזור בכיוון נסיעתו, וזאת בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (סמל עבירה 6528).

ראיות התביעה:
מטעם התביעה העיד המתנדב עמירם קרמר, השוטר שערך את הדו"ח נושא כתב האישום (להלן: עד התביעה; הדו"ח הוגש וסומן ת/1). עד התביעה העיד כי בעודו עומד בנתיב הימני מבין 3 נתיבים שבצומת, כאשר ברמזור היה אור ירוק לפנייה שמאלה מן הנתיב השמאלי, שמע צפירה מאחוריו והבחין בטרקטור הגורר משדדה נכנס לצומת באור ירוק אשר התחלף לצהוב, וברכבו של הנאשם נוסע אחרי הטרקטור. לדברי העד, רכבו של הנאשם פנה שמאלה בצומת אחרי הטרקטור כאשר מופע הרמזור הספיק להתחלף לאדום. העד הוסיף וטען כי המרחק בינו לבין רכבו של הנאשם היה כ-4 מטרים, כי הבחין באופן חד משמעי בנאשם נכנס לצומת באור אדום, וכי לא ראה את הטרקטור עומד אפילו לשנייה לאחר שהחל בנסיעה. לאחר שהבחין ברכבו של הנאשם פונה שמאלה בצומת באור אדום, החל לנסוע אחריו ועצר את הנאשם לאחר יציאתו את הצומת. עוד העיד העד כי במהלך רישום הדו"ח הגיע אדם הציג עצמו כאיש משטרה ואמר לנאשם לא לוותר ולא להסכים לקבל הדו"ח.


ראיות ההגנה:
מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו. לטענת הנאשם, נכנס אל צומת אחרי הטרקטור באור ירוק מלא כשהוא נוסע במרחק של כ-2-3 מטרים מהטרקטור, אולם לאחר שהטרקטור נעצר בתוך הצומת, נאלץ גם הוא לעצור את רכבו בתוך הצומת למספר שניות, ואו אז התחלף הרמזור לכתום ולאדום. לדברי הנאשם, צפר לטרקטור רק משזה נעצר באמצע הצומת במהלך פנייה שמאלה. עוד מוסיף הנאשם כי במהלך רישום הדו"ח הגיע קצין משטרה אשר טען בפני
העד עורך הדו"ח כי הדו"ח אינו מוצדק. יצוין כי הנאשם טען כי לא אמר את הדברים המופיעים בדו"ח תחת הכותרת "דברי הנהג", וכי לא חתם על דברים אלה.

דיון והכרעה:
לא נעלם מעיני כי עיקרו של תיק זה הינו גרסה אחת אל מול גרסה אחרת, וכי ראיות התביעה מסתכמות בעדותו היחידה של השוטר עורך הדו"ח. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות, ותוך שהזהרתי את עצמי בדבר הסכנה הטמונה בהכרעה על סמך עדות יחידה, מצאתי כי המאשימה הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח אשמתו של הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

כאמור, עניינו של תיק זה הוא גרסה אחת – גרסתו של עד התביעה – אל מול גרסה אחרת – גרסתו של הנאשם. למעט נקודה אחת אליה אתייחס בהמשך, גרסתו של עד התביעה הייתה מהימנה, עקבית, סדורה, קוהרנטית ומתיישבת עם הגיונם של דברים. מיקומו של עד התביעה ביחס לרכב הנאשם בעת האירוע איפשר לו להבחין במתרחש באופן ברור תוך שמירת קשר עין עם הרכבים, כאשר תשומת ליבו ממוקדת בטרקטור וברכבו של הנאשם עקב הצפירות של הנאשם לעבר הטרקטור. לפיכך, מצאתי לקבל את גרסתו כגרסת אמת, וזאת חרף הסתירה הלכאורית בדבריו בנוגע למופע האור ברמזור עת החל הטרקטור בחציית הצומת. אמנם בת/1 נרשם ע"י עד התביעה בסעיף ח' כי הטרקטור שנסע לפני רכב הנאשם נכנס לצומת ברמזור צהוב, ואילו בפני
י בחקירתו הראשית טען כי "הטרקטור התחיל בירוק והתחלף לצהוב" (ראו פרוטוקול מיום 20/9/2011, עמ' 2, ש' 11), ובחקירתו הנגדית חזר על דברים שרשם בת/1 לפיהם "כשהטרקטור נכנס לצומת היה ברמזור אור צהוב" (ראו פרוטוקול מיום 20/9/2011, עמ' 2, ש' 18-19). יחד עם זאת, לדידי אין בסתירה לכאורית זו כדי לעורר ספק סביר באשמתו של הנאשם או לפגום במהימנותו של עד התביעה, שכן הגם אם הטרקטור – כלי חקלאי גדול ואיטי הנושא אחריו משדדה – החל בנסיעה כשמופע הרמזור הוא ירוק אשר התחלף לצהוב במהלך כניסתו של הטרקטור לצומת, הדבר עדיין מתיישב עם גרסתו של העד לפיה הנאשם (שנסע אחרי הטרקטור, כאמור) נכנס אל הצומת באור אדום. כאמור, הטרקטור הינו כלי גדול ואיטי, והדעת נותנת כי חצייתו של הטרקטור את קו העצירה נמשכת מספר שניות, ועל כן אף אם הרמזור התחלף לצהוב במהלך כניסתו של הטרקטור לצומת, אין בכך כדי לסייע לגרסתו של הנאשם לפיה נכנס לצומת באור ירוק. על כן, הנני מוצאת לאמץ את גרסת עד התביעה לאירוע נושא כתב האישום.

מנגד, בגרסת הנאשם קיימת סתירה בנקודה מהותית שבמחלוקת, שכן בעוד שב"דברי הנהג" בת/1 נרשם מפיו של הנאשם כי "נכנסתי לצומת אחרי הטרקטור בכתום, הרמזור התחלף לאדום כשהייתי בצומת" (ראו ס' ח' בת/1), בחקירתו הראשית בפני
י טען כי נכנס לצומת באור ירוק (ראו פרוטוקול מיום 20/9/2011, עמ' 2, ש' 36). כאשר עומת עם הסתירה, טען כי לא אמר את הדברים שנרשמו כ"דברי הנהג" בת/1, וכי חתימתו על דברים אלה אינה שלו. הנאשם ביקש לראות את הדו"ח המקורי, ומשהוברר כי דו"ח זה נמסר לנאשם במעמד עריכתו – טען הנאשם כי הדו"ח המקורי נגנב לו (ראו פרוטוקול מיום 20/9/2011, עמ' 3, ש' 41). ברי כי הסבר זה לסתירה אינו מניח את הדעת, בלשון המעטה, ולפיכך אין בידי לקבלו. זאת ועוד, הנאשם לא הביא כל ראייה ו/או עדות שיכול והיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, ובכלל זה לא העיד את נהג הטרקטור או את האדם אשר הזדהה כאיש משטרה ואמר לעד התביעה כי הדו"ח אינו מוצדק. כידוע, מחדלים אלה יש לזקוף לחובת הנאשם. במצב דברים זה, משלא הופרכה גרסת התביעה ומשלא ניטע ספק בלבי בנוגע לאשמתו של הנאשם, אין בידי אלא להרשיעו.

סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

קובעת לטיעונים לעונש ליום 1/11/2011 בשעה 9:30.

המזכירות תשלח העתק מהכרעת הדין לצדדים.
ניתנה היום,
כ"ג אלול תשע"א , 22 ספטמבר 2011, בהיעדר הצדדים








תתע בית משפט לתעבורה 3529-02/10 מדינת ישראל תעבורה לכיש נ' יצחק וקנין (פורסם ב-ֽ 22/09/2011)