פסקי דין על תווך משכן נכסים בע"מ ואח' | פסקי דין על פולורון סיסטם ישראל ואח' | פסקי דין על אריה נדיבי | פסקי דין על אמיר שומרוני |

3483/01 תאק     26/09/2011




תאק 3483/01 תווך משכן נכסים בע"מ ואח' נ' פולורון סיסטם ישראל בע"מ ואח', אריה נדיבי, אמיר שומרוני








בית המשפט המחוזי בירושלים



תא"ק 3483/01 תווך משכן נכסים בע"מ ואח'
נ' פולורון סיסטם ישראל בע"מ ואח'

ת"א 5129/03 תיווך משכן נכסים בע"מ ואח' נ' פולורון סיסטם ישראל בע"מ ואח'







בפני

כב' השופט
יוסף שפירא


התובעים

תווך משכן נכסים בע"מ ואח'
ע"י ב"כ עו"ד אשר אוחיון
ועו"ד אלי וזאנה


נגד




הנתבעים

1.פולורון סיסטם ישראל בע"מ ואח'
2.אריה נדיבי
3.אמיר שומרוני
ע"י ב"כ עו"ד בעז בן צור




פסק דין
משלים



1.
ביום 7.7.09 ניתן על ידי

פסק דין
בתביעות ההדדיות שבין הצדדים, בעילות חוזיות ונזקיות, בנוגע עם פרויקט בנייה למגורים בבית שמש.

בפסקה 28 לפסק הדין קבעתי:

"בבואנו לכמת את הנזק, ניצב קושי. דמי הניהול שגבה הכונס הינם בגובה 6%, ודמי הניהול שפולורון גבתה הינם 7%. על פניו נמצא כי משכן מוטבת מכינוס הנכסים ולכן לא זכאית לתבוע סכום זה, כנזק. עם זאת, עקב הכינוס, העמידו הבנקים, שנתנו אשראי לפרוייקט, את ההלוואות לפירעון מיידי. כיוון שלחשבון הפרויקט לא היו מזומנים בנמצא, היה עליה לשלם ריבית מוגדלת על סכום החריגה. אם כן, ההפרש בין הריבית ששולמה לבנקים כחלק מהסכם רצוני, והריבית החריגה שנגבתה מהפרויקט עקב העמדת ההלוואות לפירעון מוקדם, היא הנזק העיקרי לפרויקט. סכום זה מגלם את הנזק שנגרם לקופת הפרויקט באשמת פולורון, ועל פולורון להשיבו".


בהמשך קבעתי את הקביעות העובדתיות וכן את המתווה לתשלומים שעל הנתבעים לשלם לתובעים. בפרק הסיכום בפסק הדין נאמר:

"אני קובע כי יש לשלם לתובעים את הסכומים שנלקחו מהם, ומחשבון הפרויקט, תוך הפרה בוטה של החוזה בין פולורון לתובעים. כן מהווים פעולות הנתבעים גזל ורשלנות כמשמעם בפקודת הנזיקין.
לאור האמור, הנתבעים ישלמו לתובעים ישירות את הסכומים הבאים:

1. סכום הערובות שחולטו בסך 1,075,420 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה מיום חילוט הערובות, ועד התשלום בפועל.
2. החזר ההון העצמי שהושקע לטובת הפרויקט בסך 450,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה מיום סיום הפרויקט ועד התשלום בפועל.


אל הקופה המשותפת ישיבו הנתבעים את הכספים שגזלו:

1. הפרשי הסכומים בסך 2,892,229 ₪.

2. הפרשי הפקדות למע"מ בסך 812,532 ₪.
3. וכן הפרשי הוצאות המימון שנגבו עקב הכינוס המפורט לעיל.
מסכום זה, שיש להשיב אל הקופה המשותפת, יש לקזז את יתרת החובות הנומינלית, המוכחת, ביום הכינוס, וכן לערוך התחשבנות סופית בין הצדדים. על כל צד למשוך קופת הפרויקט את הסכומים להם הוא זכאי לפי חוזה, כפי שבואר לעיל.
49% מיתרת סכום זה ישלמו הנתבעים לתובעים, בתוספת ריבית והצמד המיום הכינוס, ועד ליום מתן פסק הדין.
במידה והצדדים לא יסכימו, תוך 60 יום, בעניין מצבת החובות שעמדה לחובת הפרויקט ביום הכינוס וכן לעניין הפרשי הריביות המגלמים את הנזק מהכינוס, ימונה אקטואר מטעם בית המשפט, לבקשת מי מהצדדים, לצורך קיבעת הסכום.
הנתבעים, יחד ולחוד, ישאו בהוצאות המשפט של התובעים, וכן ישלמו את שכר טרחת עורך דינם של התובעים בסך 200,000 ₪ בצירוף מע"מ לתשלום בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא סכום זה ריבית והצמדה כחוק, עד לתשלום המלא בפועל".
(שם, פסקה 34).


בסופו של יום מונה אקטואר על פי האמור לעיל, רו"ח בעז גזית, אשר הגיש את חוות דעתו מיום 3.4.11, ובסיכום חוות הדעת נאמר:

"במסגרת חישוב החוב למשכן בגין שירותים, הפחית האקטואר מהחשבון את תשלומי השיווק שבוצעו בפועל לספקי שווק ופרסום נוספים בהוראת משכן, בסך של 209,617 ₪. כזאת עשה המומחה תוך חריגה מן המנדט שניתן לו ובנימוק – שלא נמצא זכור בפסק הדין – לפיו – "ההיגיון נוטה לקבוע כי חברת פולורון לא הייתה צריכה לשווק או לפרסם את הפרויקט" (נספח ג' לחוות הדעת). ויודגש: קביעה זו של המומחה נעשתה מבלי לבדוק כלל את העניין עם פולורון".

לאור בקשת הצדדים אפשרתי להם לחקור את האקטואר, וכך נעשה ביום 23.5.11.
לאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם ביחס לחוות הדעת וחקירת האקטואר.

טיעוני התובעים
2.
התובעים טוענים, כי האקטואר זומן על ידי ב"כ הנתבעים לחקירה על חוות דעתו בבית המשפט, נחקר ארוכות על ידיו ולא נשאל דבר וחצי דבר בקשר לחוות דעתו בעניין ממצאיו לגבי התשלומים לצדדים ויתרת החובות המוכחת כלפיהם.
לפיכך, מנועים הנתבעים מלהעלות כל טענה בקשר לממצאי האקטואר בקשר לתשלומים ששולמו לצדדים וליתרת החובות כלפיהם. וכן מציינים הם, כי למרבה הצער, נראה כי הנתבעים הצליחו לגרור את האקטואר לסמטאות שאינן צריכות כלל וכלל למנדט שניתן לו, שהיה ברור ופשוט.

לדעתם, הנתבעים הצליחו, בדרך שאינה ברורה להכניס את האקטואר מחדש לדוח רו"ח נייברג וחשפו אותו לנתונים שלא הונחו בפני
בית המשפט הנכבד, לא נבדקו, לא נחקרו ולא נבחנו, לא על ידי בית המשפט ולא על ידי באי כוח התובעים.
יתרה מזאת, כפי שעלה במהלך המשפט, דוח רו"ח נייברג כלל חישוב באופן שסטה מהסכמת הצדדים, שעל פיה היו הנתבעים חייבים לנהל את מערכת הנהלת החשבונות של הפרויקט בנפרד לחלוטין.

התובעים טוענים כי לא היה מקום שהאקטואר יבדוק את רווחיות הפרויקט וזאת בשל המסלול הברור שנקבע לו בפסק הדין. אולם, בכך אין עוד צורך לאור העובדה, שברור שהאקטואר חייב היה להימנע מלהיגרר לחישובים בחוות דעתו, שלגביהם כלל לא ניתן לו מנדט בפסק הדין. בנוסף טוענים התובעים כי האקטואר טעה שתי טעויות בולטות שנבעו מהחריגה מהמנדט שניתן לו על ידי בית המשפט ואשר השפיעו על אופן החישוב שערך בנספח ד' לחוות הדעת על התוצאה הסופית.

לשיטתם, לאקטואר לא היה מנדט אלא לצורך חישוב הסכום הזה. לפיכך, הוא לא היה רשאי לקבוע, שסכום זה לא יוכנס לקופה המשותפת וזאת משום שסבר שהוא נמחל על ידי הבנק.

מעבר לעובדה שלאקטואר לא היה מנדט להכניס את ראשו לנושא שהוא לא נתבקש לקבוע כל ממצא לגביו פרט לחישובו, הרי שהסברה כאילו מדובר בחוב שנמחל רחוקה מהמציאות.


טיעוני הנתבעים
3.
מנגד, אף לנתבעים טענות כלפי חוו"ד האקטואר והנובעות מחקירתו בבית המשפט, ולטענתם נפלו בה טעויות יסודיות וכי חרג מן המנדט שניתן לו.

בקליפת אגוז, אביא חלק מטענותיהם כדלקמן:

"פולורון, כמקובל, לא ניהלה בספריה כרטיס הנהלת חשבונות של עצמה. כזאת מאשר האקטואר (עמ' 8 ש' 2): "אין לה כרטיס הנהלת חשבונות משלה. יכול להיות שיוצרים את זה וירטואלית, אך בדרך כלל זה לא נהוג". משכך, לצורך חישוב החוב לפולורון, יצא האקטואר בהנהלת החשבונות של פולורון כרטיס חשבון "וירטואלי", בו היו אמורות להירשם מדי יום במהלך הפרויקט תנועות המזומן המתחייבות מתוך מערכת היחסים העסקית שבין הפרויקט לפולורון (עמ' 6 ש' 21): "נספח ד' בא להזרים מבחינת תזרים כסף והשורה התחתונה מראה שאם אנו מקימים את החשבון הוירטואלי הזה ומכניסים את הכספים ומפשירים את מה שצריך..." (ראו גם עמ' 7 ש' 22).

אחד העקרונות המקובלים בחשבונאות פיננסית הינו "עקרון העקביות", לפיו עוסק מצווה לדווח באופן אחיד ועקיב אודות תוצאות פעולתו ומצבו במהלך התקופות החשבונאיות. עוסק רשאי לעבור לשית דיווח אחרת, אך זאת בתנאי שיישמר הכלל של עקביות הדיווח; לאמור: אין לעבור משיטה לשיטה בלי התאמות מתבקשות [ראו: ע"א 494/87 חברת קבוצת השומרים שמירה וביטחון בע"מ נ' פשמ"ג, פ"ד מו(4) 795]".

ואולם, עקרון זה לא נשמר בחוות הדעת, וכתוצאה מכך נוצרו בחישובים שגיאות מהותיות.

זאת ועוד; מקריאת חוות הדעת ומחקירת האקטואר עולה התמונה הבאה: לאקטואר אין היכרות עם הסכם הלווי הבנקאי הספציפי של הפרויקט; הוא אינו מודע לכך שמשכן חתמה על כל שיק שנמשך מהפרויקט; הוא אינו מכיר את ההתקשרות עם קבלן המפתח; הוא אינו יודע מה שיעור הריבית שהפרויקט שילם; למרות שאמר כי אינו מסתייג מדו"ח רו"ח מבוקר שהועבר אליו, בפועל הוא התעלם מכל האסמכתאות המרובות המהוות חלק מאותו דו"ח, וטען שלא הוצגו בפני
ו אסמכתאות; הוא אינו מכיר את פרטי ההסכם שבין משכן לפולורון; הוא אינו יודע שלא הייתה לתובעים הסתייגות מחשבונית כלשהי של הפרויקט; הוא לא בדק כלל את מבנה הפרדה המוחלטת של נתוני הפרויקט, כפי שהתבצעה בתוך מערכת הנהלת החשבונות של החברה; ובעיקר, כפי שיפורט להלן, האקטואר לא התייחס ולא בדק כלל אירועי תזרים מזומנים מהותיים, הקשורים לתנועות שגרתיות ותכופות שבוצעו מדי חודש בקופת הפרויקט. ולפיכך, בחוות הדעת נפלו שגיאות מהותיות".
(שם, פסקאות 9 עד 12) (ההדגשות במקור).


לטענת הנתבעים, במסגרת חישוב החוב למשכן בגין שירותים, הפחית האקטואר מהחשבון את תשלומי השיווק שבוצעו בפועל לספקי שווק ופרסום נוספים בהוראת משכן, בסך של 209,617 ₪. כזאת עשה המומחה תוך חריגה מן המנדט שניתן לו ובנימוק – שלא נמצא זכרו בפסק הדין – לפיו – "ההיגיון נוטה לקבוע כי חברת פולורון לא הייתה צריכה לשווק או לפרסם את הפרויקט" (נספח ג' לחוות הדעת), מכאן, לטענתם, קביעה זו של המומחה נעשתה מבלי לבדוק כלל את העניין עם פולורון.

כן עורכים הנתבעים טבלאות לעיון חישוב החוב לפולורון, חולקים על נושא תנועות בין חשבונות הבנק, דמי הניהול, וכן טוענים כי האקטואר טעה בהתעלמו מסוגיית תשלום מס במקור.
אף הנתבעים טוענים כי התובעים מבצעים מניפולציה בהנחיות פסק הדין.

דיון והכרעה
4.
לאחר שעיינתי בחוות הדעת האקטוארית, בחקירת המומחה וסיכומי הצדדים, אני קובע כי לא מצאתי מקום להחזיר אליו את חוות הדעת לצורך תיקונה או לבטלה או להתערב בה בדרך אחרת. אפרט.

א.
המומחה נשאל והשיב כי יש לו ניסיון של 20 שנה ואף עסק בפרויקטים של בנייה שמתנהלים בליווי בנקאי.
ב.
המומחה נשאל שאלות לרוב, וענה על כולן תשובות ברורות ללא כל ניסיון להתחמק מתשובה או ליתן תשובה עמומה.
ג.
המומחה השיב מספר פעמים כי כל החישובים שעשה היו על פי הנחיות פסק הדין.

כך לדוגמא כאשר נשאל לגבי פריט משמעותי.
ד.
לא נמצאה כל סתירה או פירכה בדברים שאמר לעומת האמור בחוות דעתו.
ה.
במהלך החקירות לא נתבקש המומחה לומר אם הוא חוזר בו בקביעה זו או אחרת בחוות דעתו.
ו.
אף בסיכומיהם, חרף טענותיהם, לא הצביעו הצדדים על סתירה כלשהי בתשובותיו.

טענות הצדדים גלשו לחומר הראיות, או לטיעונים שמקומם היה בשלב הראשון של ההליך ולא עתה .

5.
שוכנעתי ממקרא חוות הדעת ועדותו של המומחה כי מדובר במומחה מקצועי והוא אמין בעיני.

גם אם ניתן לבצע חישוב אחר, או לפעול בדרך חישובית על פי אסכולה או שיטת חשבונאות, הרי שלא שוכנעתי שהמומחה סטה מ"עקרון העקביות" שכן האקטואר בחן כל סוגיה בהתאם לפרמטרים המקצועיים.
מדובר באקטואריה ולא בעדות מומחה מטעם צד אחד שניתן לקבל חוות דעת נגדית או מכרעת.

יתרה מזו, עם קבלת סיכומי הצדדים, ניתנה על ידי החלטה ביום 13.7.11, בזו הלשון:

"הצדדים יעבירו את סיכומיהם ישירות לאקטואר תוך 3 ימי עבודה. האקטואר יעיין בהם ויודיע לבית המשפט אם לאור האמור שם יש מקום לשנות, לתקן או להוסיף את חוות דעתו. אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי בשלב זה. נודה לאקטואר אם יעשה כן תוך 20 יום. המזכירות תשלח החלטה זו לאקטואר".

הצדדים עשו כן, וביום 1.8.11 שלח האקטואר הודעה לבית המשפט בה ציין כדלקמן:

"התקבלו סיכומי הצדדים בעניין חוות הדעת, לאחר שעברנו על הסיכומים לדעתנו אין בהם כדי לשנות את חוות דעתנו".

6.
לפיכך, אני מאמץ את חוות דעת האקטואר שתהווה חלק מפסק הדין לצורך ביצועו.





7.
הצדדים ישאו בשכר המומחה בחלקים שווים.

8.
אין צו להוצאות לשלב זה של המשפט.

ניתן היום,
כ"ז אלול תשע"א, 26 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.












תאק בית משפט מחוזי 3483/01 תווך משכן נכסים בע"מ ואח' נ' פולורון סיסטם ישראל בע"מ ואח', אריה נדיבי, אמיר שומרוני (פורסם ב-ֽ 26/09/2011)