פסקי דין על חן וינברג | פסקי דין על שיר וינברג | פסקי דין על דין וינברג ואח' | פסקי דין על יעקב כץ | פסקי דין על חני יעקובסון | פסקי דין על רונית וייס ואח' |

515/00 א     26/09/2011




א 515/00 חן וינברג, שיר וינברג, דין וינברג ואח' נ' יעקב כץ, חני יעקובסון, רונית וייס ואח'








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בקריית שמונה



ת"א 515-00 וינברג ואח'

נ' כץ ואח'

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
ברכה סמסון


התובעים

1
.
חן וינברג
(קטינה)

2
.
שיר וינברג
(קטינה)

3
.
דין וינברג (קטין)

4
.
ליתן וינברג (קטינה)

5
.
שון וינברג (קטין)
באמצעות אביהם אפוטרופסות הטבעי

6
.
ראובן וינברג


נגד

הנתבעים
1. יעקב כץ
2. חני יעקובסון
3. רונית וייס
4. רשות החינוך המקומית- המועצה המקומית
5. רשות החינוך המקומית-עיריית קרית שמונה
6. אלכסנדר אורמן
7. ילנה בבצ'וב
8. ציון דדון
9. טטיאנה פדין
10. אינה שניידר
11. רחל מלכה
12. אלה צ'רני
13. סימה שמעון
14. מרינה פאסיצניאק
15. אינה סלובוצקין
16. אלכסנדר קוזיאצקביץ
17. אלכסנדר סמננקו (סלע)
18. משה בן שושן
19. יבגני פלייסמן
20. ולדימיר צ'בוטוריוב
21. פליקס איסקוב
22. מרק אקסלרוד
23. איגור ווריוב
24. ציון סעדיה
25. מיכאל שניידר
26. אדוארד פלוטקין
27. איגור זרצקי
28. יעקב שץ
29. אלכסנדר קרסנופולסקי
30. רם קוזינר
31. מיכאל פינסון
32. דוד קרייניס
33. גאוגרי דובניקוב
34. אלי ויינר
35. דן פלורסקו
36. לב פטיס
37. יורי פטייב
38. אלכסנדר ספירט
39. אלכסנדר אברם
40. יורי בלדי
41. אלכסנדר קרבצ'נקו
42. ולדימיר קרצ'ין
43. אלכסנדר נפטין
44. אולג שציגליק
45. יוסף רוזנסקי
46. מיכאל חריטונוב
47. אלי וייזר
48. מרדכי כהן
49. אלכסנדר פוליצ'וק
50. מרגלית מלכה
51. אלכסנדר למזוב גרינברג
52. יבגניה למזוב גרינברג



החלטה

1.
ביום 8/8/11 הוגשה ע"י נתבעות 2 ו-3 בקשה, להורות על מחיקת התביעה מחוסר מעש. נטען, כי החלטה אחרונה בתיק ניתנה ביום 8/8/02 וממועד זה לא נעשתה כל פעילות נוספת בתיק.

2.
בעקבות בקשה זו נערכה בדיקה, אשר העלתה כי הוגשו בתיק מספר בקשות לסילוק התביעה על הסף, אשר נדונו אך לא ניתנו בהן החלטות. התקלה ארעה ככל הנראה, בשל העובדה שניתנה החלטה שהתיק יובא בפני
י לאחר הגשת סיכומי המשיבים. בפועל,בטעות, התיק לא הובא בפני
י, אלא הועבר לארכיב בנצרת. על כך אני מצירה.

3.
התובעים הגישו כתב תביעה (מתוקן) בה נטען, כדלקמן:

התובעים הינם תושבי מטולה ובתקופה הרלוונטית לתביעה היו תלמידים בגילאי חינוך חובה.


נתבע 1 שימש בתקופה הרלוונטית יו"ר ועדת החינוך ומ"מ יו"ר נתבעת 3 (צ"ל: 4), נתבעת 2 היתה מנהלת ביה"ס "הנדיב" במטולה ונתבעת 3 שימשה כמנהלת ביה"ס המקומי החל מ-1/9/00.


נתבעים 6-52 הינם הורים לתלמידים הלומדים בביה"ס "הנדיב" במטולה, לאחר שנרשמו בו שלא כדין. מקום מגוריהם בקרית שמונה שהוא אזור הרישום של תלמידים אלה.



קטינים 1-3 למדו עד שנת 1996 בביה"ס במטולה.


במהלך השנים 1994-1996 נתגלע סכסוך נוקב בין הורי הקטינים התובעים לבין נתבעים 1, 2, 4 בשל הכנסת מקצוע ההחלקה על הקרח כמקצוע חובה ואי רצון התובעים והוריהם, כי ילמדו מקצוע מסוכן זה.


כתוצאה מכך החלו נתבעים 1, 2, 4 להתעמר קשות בתובעים 1-3, וביקשו לסלק אותם מביה"ס במטולה. התובעים נקטו בהליך משפטי נגד הנתבעים 1, 2 ו-4. התובענה הופסקה במסגרת פשרה, המאפשרת לתובעים לפתוח בהליך זה נגד הנתבעים.


היחסים בין הורי התובעים לבין נתבעים 1, 2, ו-4, הגיעו לשפל וכך גם היחס של נתבעים אלה לקטינים 1-3. בשל מצוקתם של התובעים 1-3, נאלצו הוריהם לבקש את העברתם לבית ספר מחוץ לישוב. הבקשות אושרו ע"י רשות החינוך במטולה.



סמוך לאחר שהתובעים 1-3 נאלצו לעזוב את בית הספר, החלו נתבעים 1, 2 , 4 לרשום לבית הספר במטולה עשרות תלמידים מקרית שמונה שלא כדין. אלה מסרו כתובות פיקטיביות וכוזבות במטולה, אף שהם תושבי קרית שמונה. בהעברת תקציבי רשות החינוך במטולה, לשימושם של ילדי קרית שמונה, מבצעים הנתבעים עוולת גזל. התובעים מייחסים לנתבעים 1-5 עוולות שונות עפ"י פקודת הנזיקין, התרשלות, הפרת חובות חקוקות וגזל, אשר גרמו נזק לתובעים.

על פי הנטען, נתבעים 6-52 רשמו את ילדיהם שלא כדין לביה"ס המקומי במטולה ומקבלים בתחבולה שירותי חינוך והסעה ע"ח התובעים. במעשיהם מבצעים נתבעים 6-52 עוולות גזל, תרמית והפרת חובות חקוקות.

התובעים עותרים לפיצוי כספי על ההוצאות שנגרמו להם, על פגיעה בשמם הטוב וכן לפס"ד הצהרתי, לפיו נתבעים 6-52 נרשמו לביה"ס שלא כדין, כי לתובעים זכות לקבל מהנתבעים מימון מלא של שכ"ל והסעות, בדיעבד ובעתיד וכי על נתבעים 1-5 החובה להפסיק לאלתר את לימודיהם של ילדי הנתבעים בביה"ס המקומי במטולה.

4.
בבש"א 567/00, טוענים נתבעים 30, 31 ו-33 (להלן: "המבקשים"), כי הם אינם הורים לתלמידים הלומדים בבית הספר הנדיב במטולה, בשנת הלימודים במועד הגשת התביעה. ילדיהם לומדים בבתי הספר בהר וגיא, בכפר בלום ובחטיבת הביניים בקרית שמונה.

המבקשים טוענים, כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדם. בנוסף, התביעה הינה טרדנית וקנטרנית.

נטען, כי גם אם יוכיחו התובעים את כל הנטען בו, לא יהיו זכאים לקבל נגד הנתבעים 6-52 אף אחד מהסעדים המבוקשים.


באשר לסעד הכספי הנתבע, טוענים המבקשים כי העילה הינה נזיקית ועניינה עוולות שנעשו לתובעים, לטענתם ע"י נתבעים 1-5 או מי מהם. אין לעוולות אלה כל קשר למבקשים ולא נטען בכתב התביעה שיש קשר כזה. העוולות המיוחסות למבקשים הינם:
א.
רישום ילדיהם שלא כדין לביה"ס הנדיב במטולה.
ב.
קבלה בתחבולה ו/או בתרמית שירותי חינוך והסעת תלמידים ע"ח התובעים ו/או ע"ח רשות החינוך במטולה ו/או ע"ח תקציב התובעים, שהינם תושבי מטולה.

המבקשים טוענים, כי אין כל קשר בין מעשיהם של המבקשים על פי הנטען, לבין העוולות שנגרמו לתובעים ע"י נתבעים 1-5, ואשר כתוצאה מהם נאלצו לעזוב את בית הספר ולעבור לבתי ספר מחוץ לישוב והעלויות הכרוכות בכך.

באשר לסעד ההצהרתי, לפיו מבוקש להצהיר כי הנתבעים 6-52 נרשמו לבית הספר שלא כדין, וכי לתובעים זכות לקבל מהם מימון מלא של שכ"ל בדיעבד ובעתיד, טוענים המבקשים כי על פי כתב התביעה, אין סכסוך אמיתי בין התובעים לבין נתבעים 6-52.


הסכסוך הינו בין התובעים לנתבעים 1-5. מתן סעד כנגד נתבעים 6-52 לא יהווה תרופה ליישוב סכסוך זה. בנוסף, אין לתובעים כל אינטרס ממשי וישיר למתן הסעד נגד נתבעים 6-52.


כמו כן, טוענים המבקשים, כי דין התביעה להימחק על הסף בהיותה טרדנית וקנטרנית.


אזור הרישום של תובעים 1-5 הינו בבי"ס הנדיב במטולה, אך הם אינם לומדים בו, כי אם מחוץ לאזור הרישום שלהם, לפי בחירתם. ביה"ס ממשיך להתקיים. התובעים טוענים, כי המעשים הבלתי חוקיים של המבקשים אפשרו את המשך קיומו של בית הספר ומנע מהתובעים לקבל מימון שכר לימוד ו/או הסעות לילדיהם שלומדים במקום אחר. עולה מטיעון זה, כי לולא למדו הנתבעים 6-52 בבית ספר הנדיב, בית הספר היה נסגר ואז היו התובעים מקבלים המימון האמור. בטיעון זה, מתעלמים התובעים מצרכיהם של ילדי מטולה הלומדים בבית הספר במקום מגוריהם.

מדובר על פי הנטען, בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט. אין מחלוקת של ממש בין התובעים לבין הנתבעים 6-52. מטרת התביעה להטיל עליהם מורא ולהשיג בדרך פסולה מטרות זרות למהות התביעה.

5.
בבש"א 566/00 טוענת נתבעת 7, כי ילדה לומד בבית הספר במטולה. את לימודיו שם החל בספטמבר 1999. בחודש 7/99 החלה המבקשת ובני משפחתה להתגורר בבית קרובים במטולה, והם התגוררו במשך כל שנת הלימודים וגם לאחר תחילת שנת הלימודים בשנת 2000 ברח' התאנה 16 במטולה. המעבר לדירה זו נבע משיפוצים שנעשו בדירת מגוריהם, אותה רכשו בקרית שמונה ואשר במועד רכישתה לא היתה ראויה למגורים. במועד הגשת הבקשה, ביום (17/12/00), הם היו בהליכי מעבר לדירתם בקרית שמונה.

יתר טענות המבקשת זהות לטיעונים בבש"א 567/00.

6.
בש"א 565/00 הוגשה ע"י נתבעים 9, 12, 14, 15, 16, 22, 23, 25, 26, 32, 34, 47, 35, 36, 37, 40, 41, 42, 43, 44, 45, 46, 49, 51 ו-52.


בבקשתם מאשרים המבקשים, כי הינם הורים לתלמידים הלומדים בבית ספר הנדיב במטולה. יתר נימוקיהם זהים לנימוקים בבש"א 567/00.

7.
בתגובתם לבקשות טוענים התובעים, כי דינן של הבקשות סילוק על הסף מחמת אי צירוף תצהיר לאימות מרבית עובדות הנוגעות לבקשות.


לגופן של הטענות נטען, כי ניתן לבררן רק במהלך הדיון לאחר בירור העובדות. אין המדובר בטענות משפטיות פרופר.

8.
בדיון בבקשות נחקרו חלק מהמצהירים בשלוש הבקשות.


מחקירתו של נתבע 31 עלה, כי הוא מתגורר בקרית שמונה ובנו למד במטולה שנתיים לפני מועד חקירתו, ואשתו שינתה את הכתובת כדי לאפשר לו ללמוד במטולה. הוא הגיע לשם עם הסעה של מ.מ מטולה, תמורתה שילם 400 ₪ לשנה.


נתבע 30 העיד, כי ילדיו למדו במטולה בשנת 1997, בתו למדה שנה אחת ובנו שנתיים. הבת עברה ללמוד בעפולה והבן בהר וגיא. בשנים 88/89 למדו במטולה והמשפחה התגוררה בקרית שמונה.


נתבע 33 מסר תצהיר, לפיו הוא מתגורר עם בני משפחתו בקרית שמונה והתגורר באותו מקום בתקופה הרלוונטית.


מחקירתה של נתבעת 7 עלה, כי בשנת 99 התגוררה בקרית שמונה. בשנה זו מכרה את דירתה וקנתה בית שלא היה מוכן למגורים ברח' מנחם בגין. בתקופת השיפוצים היא גרה במטולה. בשל סיבות כספיות לא הסתיימו העבודות בדירתה בקרית שמונה והיא מתגוררת אצל מכרים במטולה. בחלק מהזמן היא גרה בקרית שמונה ואז הילד מוסע בהסעות למטולה. בסוף שנת 2000 החלה להתגורר בקרית שמונה.

דיון
9.
מכתב התביעה עולה, כי הסכסוך האמיתי הינו בין התובעים לבין נתבעים 1-5, אשר נטען, בקליפת אגוז, כי התעמרו בתובעים שלא כדין, ואילצו אותם לעזוב את בית הספר ולהעתיק את מקום לימודיהם לבית ספר אחר, ככל הנראה מחוץ לישוב מטולה. התובעים מייחסים לנתבעים 1-5 ביצוע עוולות שונות ועותרים לפיצוי על עוולות אלה והנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהן.

10.
בהנחה שהתובעים יוכיחו את כל האמור בכתב התביעה, אין בכך כדי להקים עילת תביעה נגד נתבעים 6-52 ולא נטען, כי יש לתובעים עילת תביעה בהקשר זה.

11.
טענת התובעים כנגד נתבעים 6-52 בכלל, והמבקשים בפרט, הינה כי לאחר האירועים הקשים המתוארים שנגרמו לתובעים, כתוצאה מהם נאלצו לעבור ללמוד במסגרות חינוכיות אחרות, נמנעה סגירתו של בית הספר "הנדיב" במטולה, אשר סבל מנשירת תלמידים. הדבר התאפשר "בזכות" תלמידים שנקלטו שלא כדין בבית הספר, ואשר על פי דין אמורים היו ללמוד בקרית שמונה, מקום מגוריהם.

עוד נטען כלפיהם, כי מעשיהם אלה של המבקשים, מנעו מהתובעים לקבל מימון שכר לימוד ילדיהם והסעות ו/או חינוך הולם. ילדי המבקשים לומדים במטולה על חשבון הקופה הציבורית של רשות החינוך במטולה. המבקשים רשמו את ילדיהם שלא כדין לבית הספר במטולה ע"י מסירת כתובת פיקטיבית במטולה ומקבלים שירותי חינוך והסעות ע"ח התובעים או ע"ח רשות החינוך במטולה ו/או ע"ח תקציב התובעים שהינם תושבי מטולה.

12.
טענות אלה, ככל שיוכחו ובהנחה כי יוכחו, מקימות אולי עילת תביעה במישור המנהלי כנגד הרשות המקומית, או לכל היותר כנגד מי מנתבעים 1-3 כאורגנים של הרשות, אשר נטען כי קולטת שלא כדין ילדים מקרית שמונה ובכך פוגעת בתקציב החינוך שלה, ע"י מתן שירותי חינוך והסעה לאותם תלמידים.


אין בכך כדי להקים עילת תביעה נגד הנתבעים 6-52. אין במעשים המיוחסים להם כל קשר ישיר לתובעים ולנזקים, שנגרמו להם בעטיים של המעשים המיוחסים לנתבעים 1-5, שהרי התובעים אינם לומדים עוד במסגרת החינוכית במטולה, וממילא אינם יכולים להיפגע מאופן השימוש בתקציב החינוך של הרשות ע"י מי מנתבעים 1-5.

גם אם יוכח כל האמור ביחס לנתבעים 6-52, אין התובעים זכאים לסעדים המבוקשים על ידם כנגד נתבעים 6-52. אין לסעדים אלה כל קשר לנזקים שנגרמו לתובעים לטענתם.

לאור כל האמור, דין הבקשות להתקבל.

אני מורה על מחיקת התביעה כנגד נתבעים 30, 31, 33, 7, 9, 12, 14, 15, 16, 22, 23, 25, 26, 32, 34, 47, 35, 36, 37, 40, 41, 42, 43, 44, 45, 46, 49, 51 ו-52.

המשיבים ישלמו למבקשים יחדיו, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

המזכירות תקבע את התיק לקדם משפט ביחס לנתבעים שהתביעה נגדם נותרה על כנה.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"א, 26 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.




קלדנית: יפה ברמי






א בית משפט שלום 515/00 חן וינברג, שיר וינברג, דין וינברג ואח' נ' יעקב כץ, חני יעקובסון, רונית וייס ואח' (פורסם ב-ֽ 26/09/2011)