פסקי דין על אליהו רחמים | פסקי דין על בנק לאומי סניף עפולה | פסקי דין על משה רייכר-מנהל בנק לאומי | פסקי דין על גליה מאור ואח' |

1154/07 א     27/03/2011




א 1154/07 אליהו רחמים נ' בנק לאומי סניף עפולה, משה רייכר-מנהל בנק לאומי, גליה מאור ואח'





בפני
כב' השופטת עירית הוד

התובעים
אליהו רחמים
נגד

הנתבעים
1. בנק לאומי סניף עפולה

2. משה רייכר-מנהל בנק לאומי
- נמחק
3. גליה מאור - נמחקה
4. זאב אבלס-המפקח על הבנקים- נמחק
5. משה טמבור -נמחק
<#2#>

נוכחים:
מטעם התובע: בעצמו
מטעם הנתבעים: עו"ד גרוטס
ומצהיר מטעם בנק לאומי, מר משה רייכר
החלטה

לפניי בקשה לפסילתי שהוגשה ביום חמישי האחרון, כאשר הדיון קבוע להיום בשאלת התיישנות. בקשה זו הגיעה לאחר שתי החלטות שנתתי בבקשות לדחיית דיון שהגיש המבקש, להן לא נעתרתי. משלא נעתרתי לבקשות לדחיית הדיון, הוגשה הבקשה לפסילה, כאמור יומיים טרם הדיון שקבוע להוכחות מן הטעם, שלטענת המבקש היתה התבטאות מצידי שלמרות קביעה של בית המשפט המחוזי, לא אשנה את דעתי לגבי טענת התיישנות. בנוסף, מעלה המבקש בבקשתו הסגות לגבי החלטות שונות שלי שניתנו לגבי התיק, לרבות ההחלטות בבקשות לצווי מניעה זמני וכן החלטה שניתנה בעבר אשר מחקה את התביעה בשל אי קיום החלטות בית משפט וחוסר מעש.

על פי סעיף 77 א' לחוק, שופט לא ישב בדין מיוזמתו או על פי בקשת צד, במידה וקיימות נסיבות שיש בהם כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. המבקש מנסה לייחס לי משוא פנים, בשל התבטאות שלטענתו השמעתי, לפיה, לא אשנה דעתי באשר לטענת ההתיישנות. טענה זו מעולם לא נשמעה על ידי, אין לה כל ביטוי בפרוטוקול ואף המשיב מכחיש שדברים אלו נאמרו.

על מנת לתת רקע אבקש לשוב שוב לאופן התנהלות התיק והחלטות שניתנו.

ראשיתו של תיק זה, בתביעה ל

פסק דין
הצהרתי שביקש המבקש ולפיו, אין הוא חייב כספים לבנק בעקבות הלוואות שונות שלקח. לתביעה צורפה בקשה לסעד זמני. לאחר הגשת בקשה זו, הגיש המשיב בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל טענות מקדמיות שונות כגון העדר עילה והתיישנות.

על פי הסכמה אליה הגיעו הצדדים, וזאת בטרם פגשתי את התובע, מאחר ואז היה מיוצג, כי תינתן החלטה על סמך טיעוני הצדדים בכתב.

ביום 26/2/08, ניתנה החלטה מפורטת בת 12 עמודים מדוע סברתי שהתביעה התיישנה, החלטה מדברת בעד עצמה ומפרטת נימוקים לכך שלגבי חלק מעילות התביעה, התביעה הוגשה לאחר התיישנותה. באשר לבקשה לצו מניעה זמני, קבעתי, כי אין מקום ליתן את הסעד המבוקש, וזאת מן הטעם המרכזי שהנזק שייגרם לתובע לו אכן נגרם כזה, הינו בר פיצוי כספי. ההלכה במקרה זה ברורה, כי אם ניתן לפצות בדרך כספית, אזי, לא בנקל יינתן צו זמני טרם הוכחה זכות המבקש. בנוסף ציינתי, כי גם בשל מאזן הנוחות אין מקום ליתן סעד זמני, וזאת מכיוון שעל פי טענת הבנק אז, קיים רוכש פוטנציאלי לנכס ועל כן לו יינתן צו זמני ייגרם לבנק נזק, ואילו הנזק שלכאורה עלול להיגרם לתובע הינו בר פיצוי כספי.

בנוסף, משקבעתי כי לגבי חלק מעילות התביעה חלה התיישנות, הוריתי לתובע להודיע בתוך 30 ימים, האם בכוונתו להמשיך ולנהל את התביעה כנגד נתבעים 2 עד 5, בנוסף נתבקש התובע לפרט באילו עילות, וכן נתבקש התובע להגיש כתב תביעה מתוקן באופן שהסעד המבוקש יתאים לעילות התביעה. בנוסף, הארכתי לנתבעים את המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר שתתקבל הודעת התובע ויוגש כתב תביעה מתוקן.

לאחר החלטה זו, חלפו למעלה מחמישה חודשים בהם לא עשה התובע דבר, לא הודיע עמדה כפי שהתבקש לעשות לגבי יתר הנתבעים, לא הגיש כתב תביעה מתוקן, ולא שלח כל הודעה לבית משפט.

ביום 23/7/08, כאמור 5 חודשים לאחר החלטתי בשאלת ההתיישנות, הגישו המשיבים כאן בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף, וזאת מן הטעם, שהתובע לא פעל על פי החלטת בית המשפט. לבקשה צורף פרוטוקול דיון של כב' השופט צרפתי של בית המשפט המחוזי, אשר שם קבע כב' השופט, כי כל שיישאר לדיון זו החלטתי בשאלת ההתיישנות, אולם לגבי יתר החלקים בהחלטה, קרי, דחיית הבקשה לסעד זמני, תידחה הבר"ע. משכך, טענו שוב המשיבים, כי יש לסלק את תביעת התובע על הסף. בהחלטתי ממועד זה, ביקשתי את תגובת התובע לבקשה וקבעתי את התיק לעיוני ליום 24/9/08. ביום 17/11/08, משלא נתקבלה כל תגובה מצד התובע למרות החלטתי, נתתי לתובע אורכה נוספת לפעול על פי ההחלטה ולהגיש כתב תביעה מתוקן ולהודיע עמדתו לגבי יתר הנתבעים. גם מהחלטה זו התעלם התובע, לא מסר כל הודעה, לא הגיש כל בקשה. אציין כאן, כי בית המשפט השלום בנצרת פועל במערכת במ"ה החל מ-1/08, משכך כל התיק הוא תיק אלקטרוני, כל הבקשות וכל ההחלטות מוזנות במחשב. בשלב זה, חלפה קרוב לשנה מאז ניתנה החלטה בטענת ההתיישנות. מדובר בהחלטת ביניים שלא היתה אמורה לעצור את התקדמות התיק. יחד עם זאת, כאמור, התובע לא הגיש כל בקשה, לא ביקש לעכב הליכים, לא ידע את בית המשפט לגבי ההליכים המתנהלים בתיק, וגם לא הגיב לכל החלטה שניתנה.

משכך, ביום 8/1/09, הוריתי על מחיקת התביעה בשל חוסר מעש, וכן בשל אי קיום החלטות בית משפט. גם לאחר החלטה זו, לא פעל התובע בדרכים המקובלות. התובע יכול היה להגיש בקשה מנומקת לביטול החלטת המחיקה. התובע גם יכול היה לערער על החלטה זו, אולם כאמור בכל אותה תקופה לא פעל התובע ולא עשה דבר בתיק המתנהל בבית משפט השלום. בינתיים, ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי בשאלת ההתיישנות אשר בעיקרה, כי יש להשיב את התיק אליי על מנת שטענת ההתיישנות תוכרע לאחר בירור עובדתי, ולאחר שיביאו הצדדים ראיותיהם. בהחלטה זו אין התייחסות לבקשה לסעד זמני, מאחר וכאמור, עוד קודם לכן, בפני
כב' השופט צרפתי, חזר בו התובע מערערו על החלטתי בבקשה לסעד זמני.

לאחר החלטה זו, הגיש התובע בקשה להשבת צו המניעה הזמני על כנו. מאחר וכאמור כבר בהחלטה מחודש 2/08, מצאתי שאין ליתן צו מניעה זמני, החלטתי שאף אין צו מניעה זמני להשיב על כנו בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי. משכך, הגיש התובע בקשה חדשה לצו מניעה זמני, ובשל דחיפות הבקשה נקבע דיון בפגרה ביום 20/7/10. באי כוח הצדדים טענו לעניין זה, ובסופו של יום באותו מעמד, ניתנה החלטה מנומקת במעמד הצדדים, ובה פירטתי מדוע אין מקום למתן סעד זמני. אבהיר את הברור מאליו, כי החלטה בסעד זמני, אין בה כדי להשליך על זכאות תובע לסעד עיקרי. השיקולים שנשקלים במסגרת הליך של סעד זמני, אינם בהכרח זהים לשיקולים הנשקלים בסופו של הליך. אומנם, גם בבקשה לסעד זמני יש לבחון את עילת התביעה והאם היא לכאורה עומדת למבקש. אולם, בנוסף יש שיקולים אחרים, לדוגמא של שיהוי, מאזן נוחות, והאם הסעד הזמני המבוקש ניתן לפיצוי כספי, אין בכך כדי להכריע דבר לגבי התוצאה הסופית. על החלטה זו הגיש התובע בר"ע, ובה טען הן לגבי החלטה לגופה והן לגבי ההוצאות בהם חויב. כב' השופט אברהם אשר דן בערעור, קבע, כי דין הערעור להידחות ואין מקום להתערב גם בסכום ההוצאות שנפסק. בוודאי שהחלטה זו אינה מהווה עילה לפסילת שופט, החלטה עמדה במבחן ערכאת הערעור וגם אם לא היתה עומדת, היא בוודאי אין בה כדי להעיד דבר, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים.

באותה החלטה אף יידעתי פעם נוספת את הצדדים, כי לגבי חלק מעילות התביעה, התביעה נמחקה בשל חוסר מעש, וגם הבאתי לידיעת הצדדים מה מצב הדברים היום בתיק. כאמור על החלטה זו הוגשה בר"ע.

המבקש בבקשת הפסילה מעלה טענות נוספות לגבי הליך גילוי המסמכים שנעשה בין הצדדים. התובע אף הגיש בקשות למתן

פסק דין
, מאחר והמשיבים לא המציאו תצהיר גילוי מסמכים כפי שהוריתי.

למרות שאנו עדיין בשלב המקדמי בתיק, להזכיר הדיון להיום נקבע בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל התיישנות וזאת על פי הנחיית בית המשפט המחוזי, קבעתי כי יינתן צו גילוי מסמכים הדדי על מנת ששני הצדדים ידעו על המסמכים המצויים ברשות הצד השני. התובע קובל על כך שהמשיבים מסרו תצהיר גילוי מסמכים על המסמכים שיש להם, אולם ענו במכתב לגבי המסמכים שאינם ברשותם. המבקש אף אינו מאמין כי אכן מסמכים אלו אינם ברשות המשיבים. הסנקציה לגבי אי גילוי מסמכים, היא מחיקת כתב טענות כאמור בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי. ברם, אנו נמצאים בשלב טרם הוגש כתב הגנה אלא בשלב של בקשה שהגישו הנתבעים לסילוק התביעה, ומשכך, אין זכאי התובע לקבל

פסק דין
על פי תקנה 122. זאת ועוד, הבנק העביר תצהיר גילוי מסמכים של כל המסמכים שנמצאים ברשותו, העובדה שענה במכתב לגבי מסמכים שאינו מחזיק, אין בה כדי לקבוע כי לא קיים צו בית המשפט להמציא תצהיר גילוי מסמכים. בנוסף, מדובר בהחלטת ביניים אשר בוודאי אין בה כדי להעיד דבר באשר למשוא פנים. על פי הפסיקה וההלכה, לא בנקל בית משפט יימחק כתבי טענות בשל אי קיום הליכים מקדמיים וכפי שניתנה לתובע ארכה כך גם אפשר לתת לנתבעים, למרות שכאמור המציאו תצהיר גילוי מסמכים. אציין, כי בדיון שהתקיים ביום 24/11/10, הוריתי לשני הצדדים להמציא תצהיר גילוי ועיון במסמכים בתוך 45 ימים, יחד עם זאת, התובע הגיש תצהיר גילוי מסמכים לתיק בית המשפט רק ביום 23/3/11, הרבה מעבר למועד שקצב בית משפט.

כאמור, התובע הגיש שתי בקשות לדחיית הדיון שקבוע להיום. מדובר בתיק שנפתח בשנת 2007, חלפו 4 שנים ואיני מצליחה להתקדם לשמוע את התיק. משכך ולאור הנחיות נשיאת בית המשפט העליון, דחיתי את הבקשות לדחיית דיון, וקבעתי דיון היום בשאלת ההתיישנות. בוודאי שאין בהחלטות אלו כדי להצדיק בקשה לפסילת שופט היושב בדין.

לאור האמור בהרחבה לעיל, אני דוחה את הבקשה לפסילתי.
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"א אדר ב תשע"א, 27/03/2011 במעמד הנוכחים.
עירית הוד
, שופטת
החלטה

מדובר בתובע שאינו מיוצג, ומדבריו עולה, כי אינו ערוך לנהל היום דיון בשאלת ההתיישנות. בנוסף מבקש להגיש ערעור על החלטתי שלא לפסול את עצמי.

בנסיבות אלו, מבטלת את הדיון הקבוע להיום. הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון בסיומו של ההליך. מאחר ובשלב זה לא ידוע מתי תינתן החלטת בית המשפט העליון, איני מוצאת לקבוע מועד אחר
בתיק, וקובעת אותו לעיון פנימי לקבלת הודעה מהצדדים לאחר שתתקבל החלטת בית המשפט העליון ליום 6/9/11.
<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"א אדר ב תשע"א, 27/03/2011 במעמד הנוכחים.
עירית הוד
, שופטת

הוקלד על ידי: מאיה אסרף
בית משפט השלום בנצרת
ת"א 1154-07 אליהו רחמים
נ' בנק לאומי סניף עפולה
ואח'

27 מרץ 2011
13
13









א בית משפט שלום 1154/07 אליהו רחמים נ' בנק לאומי סניף עפולה, משה רייכר-מנהל בנק לאומי, גליה מאור ואח' (פורסם ב-ֽ 27/03/2011)