פסקי דין על פרופ' דרור צוקרמן | פסקי דין על אליעזר פישמן ואח'
2274/98 א 01/01/1900
א 2274/98 פרופ' דרור צוקרמן נ' אליעזר פישמן ואח'
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו א 002274/98
בפני
כב' השופטת אסתר חיות
בענייו: פרופ' דרור צוקרמן
ע"י ב"כ עו"ד וינרוט
התובע
נ ג ד
1. אליעזר פישמן
ע"י ב"כ עו"ד לשם
2. ריבוע כחול ישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דנקנר
3. b.v. systems ikea inter
ע"י ב"כ עו"ד כספי
4. קו-אופ ריבוע הכחול
ע"י ב"כ עו"ד ליפשיץ
5. ריבוע כחול ריהוטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דנקנר
הנתבעים
פסק דין
מבוא
1. תחילתו של ההליך שבכאן בתביעה שהגיש התובע (להלן - "פרופ' צוקרמן"),
ובה עתר לחייב את הנתבעים במתן חשבונות ובמסירת מסמכים בכל הנוגע
לעיסקת זכיון שנקשרה במרץ 1998, בין הנתבעת 3 (להלן - ("ikea" ובין
הנתבעת 2 (להלן - "הריבוע הכחול"), לפיה הפכה הנתבעת 5, מייסודה של
קבוצת הריבוע הכחול (להלן - "החברה הזכיינית"), לבעלת הזכיון להקמה
ולניהול של חנות הרהיטים ikea בישראל.
עם הנתבעים, על פי כתב התביעה, נמנה גם הנתבע 1 (להלן - "פישמן"), אשר
אמנם לא התקשר בסופו של דבר בהסכם הזכיון עם ,ikea אך היה צד
פוטנציאלי להסכם הזכיון, בנסיבות שיתוארו להלן.
כמו כן, נמנית עם הנתבעים האגודה השיתופית, הנתבעת 4 (להלן - "האגודה
השיתופית"). האגודה השיתופית שייכת לקבוצת הריבוע הכחול, וצורפה
לכתב התביעה, לאחר שביולי 2000 רכשה מאת הריבוע הכחול את כל
מניותיה בחברה הזכיינית.
בתביעתו עתר פרופ' צוקרמן עוד לכך שעל יסוד החשבונות והמסמכים
שימסרו לעיונו, יחייב בית המשפט את הנתבעים לשלם לו את שוויין של
הזכויות, אשר לטענתו מגיעות לו בחברה הזכיינית, על פי התחייבותם של
פישמן ושל הריבוע הכחול כלפיו, וכן את סך נזקיו והפסדיו בגין מעשיהם או
מחדליהם של הנתבעים כולם, להם ייחס פרופ' צוקרמן בכתב התביעה ניהול
משא ומתן וחוסר תום לב, גרם הפרת חוזה, גזל, הפרת חובות אמון ועשיית
עושר ולא במשפט, במהלכיהם ובהתנהגותם כלפיו בכל הנוגע לעיסקת
הזכיון.
לחלופין, עתר פרופ' צוקרמן לכך שבית המשפט יחייב את הנתבעים לשלם לו
דמי תיווך ראויים, בגין פעילותו ומאמציו לקשירת הסכם הזכיון שבנדון.
לצורכי אגרה, ובהיות התביעה תביעה למתן חשבונות, העמיד פרופ' צוקרמן
את סכום התביעה המשוער, בעת הגשתה, על סך של 2,200,000 ש"ח.
2. בישיבת יום 20.12.00 הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסכמה לפיה תוכרע
התביעה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב],
התשמ"ד - 1984 (להלן - "חוק בתי המשפט"), ובהתאם למוסכם, הקציתי
מועדים להגשת עיקרי טיעון ומסמכים נוספים, וכן קבעתי מועד לצורך
שמיעת טיעונים משלימים בעל פה על דרך הפשרה, כאמור.
מרבית הטיעונים המשלימים בעל פה נשמעו ביום 15.3.01, ויתרת הטיעונים
המשלימים בעל פה נשמעה ביום 26.6.01.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת
3. ikea הינה חברה בינלאומית לייצור ושיווק רהיטים, שמרכז עסקיה
בהולנד. ikea פועלת, בין היתר, באמצעות מתן זכיונות לגורמים שונים,
לצורך הקמת חנויות ברחבי העולם לשיווק מוצריה.
באוקטובר 1995 פנה פרופ, צוקרמן אל ikea והתעניין באפשרות לקבל,
יחד עם קבוצת אנשי עסקים, זכיון להקמת חנויות לשיווק מוצרי ikea
בישראל (ר' נספח א' לעיקרי הטיעון מטעם התובע).
פרופ' צוקרמן היה באותה עת, והינו גם כיום, מרצה בפקולטה למינהל
עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, העוסק, בנוסף לפעילותו
האקדמית, גם ביזמות עסקית ובמתן ייעוץ מקצועי לגופים עסקיים.
באותו שלב טרם השלימה ikea את בדיקות הכדאיות הנוגעות לשוק
הישראלי, ועל כן, נענתה פנייתו של פרופ' צוקרמן על ידי ikea בכך
שהנושא נמצא בבדיקה, וכי לאחר שתתקבל החלטה בענין, תזכה פנייתו
להתייחסות כיתר הפונים בנדון (ר' נספח ב' לעיקרי הטיעון מטעם התובע).
בפברואר 1997 חזרה ikea ופנתה אל פרופ' צוקרמן והודיעה לו, כי סיימה
את בדיקותיה בנוגע לשוק הישראלי והחליטה לחפש זכיין מתאים להקים
ולהפעיל חנות של ikba באיזור תל אביב או סביבותיה.
באותה פנייה נתבקש פרופ' צוקרמן לעדכן את ikea האם יש לו עדיין עניין
בזכיון, וכן נתבקש להציג תוכנית להקמת העסק הזכייני בישראל, פרטים על
החברה והצגת השותפים, שאותם מתכוון פרופ' צוקרמן לכלול בצוות חברת
הזכיון.
פרופ' צוקרמן התבקש להשיב על פנייה זו עד סוף חודש פברואר 1997.
מכתבה הנ"ל של ikea מפברואר 1997, צורף כנספח ג' לעיקרי הטיעון
מטעם התובע.
בדיעבד ידוע, כי מתוך 160 הגורמים שפנו אל ikea לצורך קבלת זכיון
בישראל, נענו על ידי ,ikea בנוסח הדומה לנספח ג', עשרה מועמדים בלבד
וביניהם, כאמור, פרופ' צוקרמן.
4. אין חולק, כי הן בעת שפנה לראשונה אל ikea בשנת 1995, והן בעת שקיבל
את מכתבה של ,ikea נספח ג', טרם אורגנה על ידי פרופ' צוקרמן קבוצה
כלשהי של אנשי עסקים, אותה יכול היה להציג בפני
,ikea כנדרש במכתב
נספח ג'.
יודגש, כי עובדה זו לבדה, אין בה כדי לשלול מפרופ' צוקרמן את מעמדו
כיום בעיסקת הזכיון, וכבר פסק בית המשפט העליון כי תופעות היזמות וכן
ההגדרה המשפטית של "היזם", אינן ברורוונ כל צרכן.
בספרות המשפטית נקבעו, אמנם, מספר מאפיינים לפעילותם של יזמים, אך
בית המשפט העליון נכון היה להכיר במעמדו של בעל דין כיזם, גם באותם
מקרים שבהם לא מילא אחר מלוא המאפיינים האמורים, אלא אחר חלק
מהם בלבד.
כך למשל, דן בית המשפט העליון בתובע, שהוכר כיזם ונפסק לו שכר כיזם, למרות שמלכתחילה ברור היה כי החל לפעול בקשר לעיסקה מבלי שהיתה לו
כוונה כלשהי לרכוש בעצמו את הנכס נשוא העיסקה, ומבלי שעמדו לרשותו
המשאבים המתאימים, ופעולות הייזום שלו התמצו בגילוי ההזדמנות
העסקית האטרקטיבית, וכן בהכשרת הקרקע ובסלילת הדרך, בפעולותיו,
לחתימת העיסקה בין המערערים ובין קונצרן כור (ר' ע"א 110/92 ו- 119/92
.גדעון נחמיה ואח'
נ' בני נחמיה (לא פורסם), וכן ר' ע"א 262/86 רוט נ'
deak and co. inc ואח'
, פ"ד מה (2) 353).
5. במקרה שלפנינו, פנה פרופ' צוקרמן, עם קבלת המכתב נספח ג', אל פישמן,
ולצורך כך, חבר אליו פרופ' יורם קרול, אף הוא מרצה באוניברסיטה
העברית בירושלים (להלן - "פרופ' קרול"), שהכיר את פישמן אישית,
ושניהם עניינו את פישמן בהזדמנות העסקית העומדת על הפרק, להתמודד
על קבלת הזכיון של ikea בישראל.
פישמן גילה עניין בעיסקה, ובשל שותפות עסקית שהיתה קיימת באותה עת
בינו ובין הריבוע הכחול בענף הרהיטים, במסגרת חברה לשיווק רהיטים
ממותגי i.d. design (להלן - ".,)"i.d פנה פישמן אל הריבוע הכחול
והציע לה להצטרף ליוומה המוצעת.
באותו שלב שלחו פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול מכתב אל פישמן (ר' נספח כ"ו
לעיקרי הטיעון מטעם התובע), ובו העלו על הכתב, כדבריהם, את העקרונות
שגובשו בינם ובין פישמן לגבי עיסקת הזכיינות. מכתב זה נושא תאריך
27.2.97, ובשל חשיבותו יצוטט להלן כלשונו :
27.2.97
לכבוד
אליעזר פישמן
פישמן אחזקות
לאליעזר שלום רב,
בהמשך לשיחתנו מיום 26.2.97, הרינו מעלים על הכתב אה
העקרונות שגובשו ביננו לגבי הצעתנו לקבלת זכיינות מטעם חברת
ikea.
(א) תמורת היזמות שלנו וקידום ההצעה שתוגש לחברת ikea אנו
נקבל 6% מהון המניות של החברה שתיוסד לצורך ההקמה
וההפעלה של החנות באזור תל אביב.
(ב) יהיה לנו נציג אחד במועצת המנהלים של החברה שתוקם.
(ג) במידה ותהיה התרחבות של ikea לאזורים נוספים בארץ
חלקנו יהיה ברמה זהה.
נודה לך באם תאשר בחתימתך את העקרונות המפורטים לעיל.
בכבוד רב,
דרור צוקרמן יורם קרול.
פישמן לא אישר בחתימתו את האמור במכתב הנ"ל, למרות שנתבקש לעשות
זאת. אמנם, פישמן אינו מתכחש לכך שהושג באותו שלב סיכום עקרוני
בדבר זכויות שיוענקו לפרופ' צוקרמן ולפרופ' קרול בחברה הזכיינית, אם
וכאשר תקשר העיסקה, אך לטענת פישמן, הזכויות שעליהן סוכם אינן
הזכויות שפורטו במכתב הנ"ל.
גירסתו של פישמן באשר למה שסוכם בינו ובין פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול
בפברואר 1997, הוצגה על ידו בדיעבד באמצעות באי כוחו, במכתבם מיום
3.12.97 (ר' נספח י"ט / 11 לעיקרי הטיעון של התובע), ולפיה סוכם כי :
"מר פישמן יפעל לכך ש- 3% מחלקה של חברת פישמן ב- equity
של החברה הזכיינית, לאחר החזר הלוואות, הלוואות בעלים וריבית,
יוקנו לפרופ' צוקרמן ו- 3% נוספים כאמור לפרופ' קרול... מר
פישמן אף לא התחייב להיותם של ה"ה קרול וצוקרמן פטורים
מהשקעת חלקם היחסי ואף לא לשריון מושב בדירקטוריון למי
מהם או מטעמם" (ר' סע' 2 למכתב הנ"ל).
6. ביום 28.2.97, שלח פרופ' צוקרמן ל-ikea הצעה ראשונית לקבלת הזכיון
בישראל. הצעה זו הוגשה על ידי "פישמן אחזקות", "הריבוע הכחול"
ו"אלפא 2000".
מכתב הלוואי שאליו צורפה ההצעה הראשונית האמורה, נכתב על נייר
מכתבים שכותרתו "אלפא 2000 ניהול ולוגיסטיקה", ועל גבי ההצעה הציג
עצמו פרופ' צוקרמן כמנהל כללי של אלפא 2000.
אין מחלוקת, כי אלפא 2000 אינה מאוגדת באופן כלשהו כתאגיד על פי דיני
מדינת ישראל, ולדברי פרופ' צוקרמן, שימש אותו השם "אלפא 2000"
ככותרת ארגונית בלבד.
כמו כן, אין מחלוקת כי טיוטת ההצעה הראשונית הועברה על ידי פרופ'
צוקרמן לפישמן וכן לנשיא ויו"ר הריבוע הכחול, בטרם נשלחה ל- ikea.
ההצעה הראשונית וכן המכתב, לפיו הועברה טיוטת ההצעה אל הגורמים
הנ"ל בטרם נשלחה, צורפו כנספחים ד' ו- ה' לעיקרי הטיעון של פרופ'
צוקרמן.
7. במכתבו מיום 1.3.97 (נספח ו' לעיקרי הטיעון מטעם התובע), הודיע פרופ'
צוקרמן לפישמן ולריבוע הכחול, כי נציגי ikea מתעתדים להגיע ארצה
לקראת סוף חודש מרץ 1997, על מנת לבדוק מקרוב את ההצעות שקיבלו,
ממציעים שונים שאליהם פנו.
פרופ' צוקרמן פעל בשיתוף פעולה עם פישמן והריבוע הכחול, לצורך הכנת
הביקור האמור, שהתקיים במחצית אפריל 1997 (ר' מסמכי הכנה ותיאום
לקראת הביקור, נספחים ו' - י"ד לעיקרי הטיעון של התובע).
לאחר אותו ביקור, שלח פרופ' צוקרמן מכתב תודה ל- ikea וציין בפני
ה כי
כל מגעים בעתיד הנוגעים לעניינים מקצועיים וטכניים, יתנהלו מטעם
"הקבוצה" על ידי מר יעקב גלברד, נשיא ויו"ר הריבוע הכחול (ר' המכתב
נספח ט"ו לעיקרי הטיעון מטעם התובע).
8. בחודש יוני 1997 הוזמנו פישמן והריבוע הכחול, כמו גם מציע נוסף שאינו
קשור לתביעה זו, על ידי ikea לאמסטרדם, לצורך ניהול משא ומתן
בעיסקת הזכיון.
במכתבו מיום 30.5.97 (ר' נספח י"ז לעיקרי הטיעון מטעם התובע), הודיע
פרופ' צוקרמן, כי לא יוכל להשתתף במפגש באמסטרדם, בשל "התחייבויות
אקדמיות", אך לדברי ikea פרופ' צוקרמן לא הוזמן מלכתחילה לאותו
מפגש, ואין להוציא מכלל אפשרות, כי לא הוזמן בשל מכתבו הקודם, נספח
ט"ו, בו הפנה את ikea אל מר גלברד לצורך המשך המגעים.
מכל מקום, במהלך הפגישות. שהתקיימו באמסטרדם ביוני 1997, הבהירה
ikea את עמדתה, כי לא תסכים להעניק וכיון לכל גורם אשר יש לו,
במישרין או בעקיפין, אינטרס כלשהו ב- .i.d וזאת בשל העובדה שחברה זו
הינה חברה מתחרה של ikea.
9. עם שובו לישראל, עדכן פישמן את פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול בהתפתחות
החדשה, ובכך שלנוכח דרישת ikea לניתוק בעלי הזכיינות מחברת .i.d
יהיה צורך בהשגת הסכמות מתאימות בין פישמן ובין הריבוע הכחול,
שיתקבלו על דעתה של .ikea
הכיוון שהסתמן כבר אז היה שהריבוע הכחול היא שתהיה בעלת הזכיון,
ואילו פישמן ישאר הבעלים של ..i.d
בעקבות התפתחות זו, ניסחו פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול מסמך שכותרתו
"סיכום העקרונות שהושגו בין אליעזר פישמן, דרור צוקרמן ויורם קרול
בפגישתם מיום ה- 24.6.97", ובו נאמר :
"(א) הסיכומים המפורטים להלן בסעיפים (ב) + (ג) הינם בהמשך
לסיכומים שהושגו בין הצדדים בפגישתם מיום 26.2.97 (ראה נספח
א').
(ב) מאחר ובשלב הראשון תוענק הזכיינות של חברת ikea לריבוע
הכחול בלבד, (וזאת לאור דרישת תברת ikea לניתוק בעלי
הזכיינות מחברת אי. די. דיזייין), ישולם לנו ע"י חברת הריבוע
הכחול, תמורת היזמות שלנו וקידום ההצעה שהוגשה לחברת
,ikea סכום השווה ל- 3% משוויה של חברת הזכיינות של ikea
בישראל.
(ג) לפישמן אחזקות קיימת אופציה לארבע שנים לקבלת 50%
בחברת הזכיינות של ikea בישראל, וזאת באם ימולאו דרישותיה
של חברת .ikea
במידה ופישמן אחזקות אכן תממש את האופציה העומדת לרשותה
היא תקצה לנו את יתרת 3% שהובטחו לנו במפורט במכתבנו מיום
27.2.97.
במידה ופישמן אחזקות לא תנצל את האופציה העומדת לרשותה
לקבלת 50% בחברת הזכיינות במהלך ארבעת השנים הבאות, אזי
חברת הריבוע הכחול תשלם לנו את יתרת 3% שהובטחו לנו, וזאת
בהתאם לשוויה הכלכלי של החברה" (ר' נספח כ"ט לעיקרי הטיעון
של התובע).
מסמך זה נשלח על ידי פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול לפישמן, במצורף למכתבם
מיום 29.6.97, בו הוסיפו שולחי המכתב "מס' נקודות, עדכונים והבהרות"
כדלקמן :
"(א) התמורה הכספית שתתקבל מן הריבוע הכחול בסך 3% משוויה
של חברת הזכיינות של ikea בישראל (ראה סעיף (ב') במסמך
סיכום העקרונות המצורף), תשקף את שוויה הכלכלי המלא של
החברה, כולל מוניטין ופוטנציאל התרחבות בעתיד.
(ב) שלושת האחוזים הנותרים שהובטחו לנו (ראה סעיף (ג') במסמך
העקרונות המצורף) יעמוד לרשותנו מייד עם הקמת חברת הזכיינות,
וזאת בכפוף להסכם העקרונות.
(ג) תהיה לנו חברות בדירקטוריון חברת הזכיינות, בפי שהוסכם
בפגישתנו מיום 26.2.97" (ר' נספחים כ"ט ו- ל' לעיקרי הטיעון
מטעם התובע).
פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול לא שלחו העתק מנספחים כ"ט ו- ל' לריבוע
הכחול, למרות שמירב ההתחייבויות המפורטות במסמכים אלה, חלות,
למעשה, על הריבוע הכחול.
פרופ' צוקרמן טוען בתביעה, כי כבר בפגישה מפברואר 1997 אמר לו פישמן
כי הריבוע הכחול ייפתה את כוחו להגיע לסיכומים גם על דעתה.
ממכתבו של פרופי צוקרמן, נספח ל"א לעיקרי הטיעון שלו, עולה, עם זאת,
כי יעקב גלברד, נשיא ויו"ר הריבוע הכחול, הבהיר לו עוד ביום 30.5.97,
ובטרם נוצרה מחלוקת כלשהי בין הצדדים, כי אינו מודע כלל לסיכומים
שהושגו עם פישמן בענין זכויותיהם של פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול בחברה
הזכיינית, ובמכתב באי כוחו ננספח יט/11 לעיקרי הטיעון של התובע) מציין
גם פישמן, בסע' 3 ו- 4, כי בסיכומיו עם פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול פעל
וימשיך לפעול בשם עצמו וכי לא היה מעורב ביציקת תוכן כלשהו לקשר
ביניהם ובין הריבוע הכחול.
10. בעקבות דרישת ,ikea הגיעו פישמן והריבוע הכחול ביניהם להסכמה, לפיה
תועבר מלוא הבעלות ב- .i.d לפישמן והריבוע הכחול תקבל את הזכיון של
ikea. הסכמה זו, בנוסחה הסופי, לא כללה אופציה לפישמן להצטרף
לחברה הזכיינית, ותמורת הויתור על זכויותיו בחברה הזכיינית, שילמה
הריבוע הכחול לפישמן סך השווה ל- 1.1 מיליון דולר, בנוסף להעברת מלוא
הזכויות ב- 1.13. לבעלותו, הכל כמפורט בהסכמי ההפרדה שנחתמו בין
פישמן לריבוע הכחול ביום 15.3.00 ננספחים ט"ז ו- י"ז לעיקרי הטיעון
מטעם פישמן).
הקשיים שהתעוררו במשא ומתן עם ,ikea כתוצאה מדרישתה בענין ניתוק
הזכיין מאינטרס כלשהו ב- ,i.d. השליכו, כאמור, ישירות על מעמדם של
פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול בעיסקה הנדונה.
בניגוד לפישמן, אשר מעולם לא התכחש להתחייבותו להעניק להם זכויות
בחברה הזכיינית (בכפוף למחלוקת על מהות הזכויות), הריבוע הכחול לא
ראתה עצמה מחוייבת באופן כלשהו לפרופ' צוקרמן ולפרופ' קרול, בהם
ראתה גורמים הקשורים לפישמן בלבד.
כתוצאה מכך, ולנוכח ההתפתחות לפיה נועדה הריבוע הכחול, לבדה, כבר
מאז הפגישה ביוני 1997 להיות בעלת הזכיון, חשו פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול
כי זכויותיהם אינן מוגנות דיין והחלו לפעול לצורך הגנה עליהן.
תחילה ניסו להגיע להסכמה עם פישמן על בסיס המסמכים כ"ט ו- ל' לעיקרי
הטיעון של התובע, אולם המגעים שהתקיימו בין הצדדים בענין זה לא עלו
יפה, ולפיכך החל פרופ' צוקרמן לפעול באמצעות באי כוחו בהפנותו מכתבי
דרישה לקבלת מסמכים ואינפורמציה הנוגעים למשא ומתן עם ikea הן
לפישמן, הן לריבוע הכחול והן ל- ikea ישירות (ר' ההתכתבויות נספח י"ט
לעיקרי הטיעון של התובע).
חשוב לציין, כי על פי האמור במכתבו של פרופ' צוקרמן מיום 2.9.97 (ר'
נספח י"ט/1 לעיקרי הטיעון של התובע), הציע לו פישמן, בפגישה שהתקיימה
יום קודם לכן "לרכוש במחיר של 600,000 $ ארה"ב את חלקנו בשיעור 6%
בחברת הזכיינות של ikea בישראל".
פישמן אינו מתכחש להצעה זו, אך לטענתו, הצעה זו פקעה, לאחר שנדחתה
על ידי פרופ' צוקרמן, ומכל מקום, הועלתה מלכתחילה, לטענת פישמן, על
מנת "לנטרל" את הסכנה שהיווה פרופ' צוקרמן, באותו שלב, למשא ומתן
הרגיש עם ,ikea לנוכח הטענות והמחלוקות שהעלה.
חשוב לציין עוד כי, במהלך המשא ומתן בין הריבוע הכחול ל- ,ikea היתה
התייחסות לענין פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול. כך כתב מר גלברד לעמיתו ב-
ikea להזכירו כי בשלב מסויים הועלתה על ידי היועץ המשפטי של ,ikea
מר קרטיס, האפשרות להקצות לפרופ' צוקרמן מניות אקוויטי לא-מצביעות
בחברה הזכיינית (ר' נספח כ"ז לעיקרי הטיעון מטעם התובע), ואילו ikea
מצידה העלתה בינואר 1998, במכתבו של מר קרטיס, דרישה ברורה כי
לפרופ' צוקרמן או לאלפא 2000, לא יהיה אינטרס כלשהו בחברה הזכיינית
(ר' נספח כ"ח לעיקרי הטיעון מטעם התובע בסע' 3).
11. בסופו של יום, לאחר שנחתמו הסכמי ההפרדה בין פישמן לריבוע הכחול,
בנוסחס הסופי, ולאחר שנתקבל אישור הממונה על הגבלים עסקייס, שנדרש
לענין, התקשרה הריבוע הכחול עם ikea במרץ 1998, בהסכם הזכיון, ועל
פיו אכן הוקמה בישראל חנות ,ikea שגודלה כ- 23,000 מ"ר ולידה משטחי
חניה ל- 1,200 כלי רכב. חנות זו החלה לפעול באפריל 2001.
הסכם הזכיון לא הוצג על ידי מי מהנתבעים.
נתון רלוונטי נוסף נוגע להעברת הבעלות בחברה הזכיינית מן הריבוע הכחול
לאגודה השיתופית, על פי הסכם שנחתם ביניהן ב- 6.7.00 (ר' נספח א'
לעיקרי הטיעון של הנתבעות 2, 4 ו- 5), בהסכמת .ikea
התמורה הנקובה בתוספת לאותו הסכם בגין העברה זו, הינה 1,320,000
דולר ארה"ב, בצירוף ריבית בשיעור 6.5% לשנה מיום 2.2.00.
בעיקרי הטיעון ציין ב"כ הריבוע הכחול והאגודה השיתופית, כי סכום
התמורה נקבע על פי חוות דעת של פרופ' סוארי בדבר שווי החברה הזכיינית,
שהוצגה בפני
דירקטוריון הריבוע הכחול, בטרם אישור העיסקה (ר' סע' 76
לעיקרי הטיעון). עם זאת, בחרו נתבעות אלה שלא לצרף את חוות דעתו של
פרופ' סוארי לעיקרי הטיעון, בטענה כי מדובר בנתונים מסחריים שהסודיות
יפה להם.
12. על פי המוסכם בין הצדדים, צירף פרופ' צוקרמן לעיקרי הטיעון מטעמו
הערכת שווי של החברה הזכיינית, שאותה ערך בעצמו, בהסתמך על נתונים
שונים שפורסמו בעיתונות וכן בפרסומים רשמיים שונים.
חוות דעת זו מבוססת על שיטת מכפיל רווח, ולפיה מוערך שווייה של החברה
הזכיינית בסכום השווה ל- 56.5 מיליון דולר.
דיון
13. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כפי שהועלו בפני
י על דרך הפשרה, וכן
את המסמכים, ההסכמים, ההתכתבויות ושאר החומר שהציג כל אחד
מהצדדים, לרבות הערכת השווי מאת פרופ' צוקרמן, אני קובעת כדלקמן :
א. פרופ' צוקרמן, כמו גם פרופ' קרול, פעלו בעיסקה הנדונה כיזמים ותרמו
תרומה מכרעת להתרחשות העיסקה, בשל גילוי ההזדמנות העיסקית על ידי
פרופ' צוקרמן, בשל הבאתה בפני
פישמן בסיועו של פרופ' קרול, ובשל
פעילותו של פרופ' צוקרמן בקידום העיסקה בשלבים הראשוניים, ובכלל זה
הכנת הביקור בישראל והתרומה להצלחתו.
פישמן והריבוע הכחול ניסו לטעון, כי לא היה כל גילוי הזדמנות עיסקית על
ידי פרופ' צוקרמן, וכי עוד בשנת 1995 פעלו בעצמם לבירור האפשרות של
קבלת זכיון מאת ikea להקמת חנות בישראל.
גישה זו, אינה מקובלת עליי והיא מקוממת.
כפי שכבר צויין לעיל, בשנת 1995 טרם נתקבלה ב- ikea החלטה בדבר
הענקת זכיון בישראל, ובאותו שלב היה הענין בבדיקה ראשונית על ידה.
פישמן, כמו גם הריבוע הכחול, לא הציגו כל אסמכתא המראה כי במועד
הרלוונטי, דהיינו בשנת 1997, היה להם מגע כלשהו עם ikea בענין הזכיון.
אדרבא, באותו שלב כבר מימשו הזדמנות עיסקית אחרת באותו ענף, וכוונתי
גילוי הזדמנות עיסקית, אין משמעותה ידיעה בלבד על דבר קיומו של גורם
בינלאומי, ובמקרה שלנו ,ikea ומחשבה על כך שהקמת חנות בארץ עשויה
להיות רעיון טוב.
גילוי הזדמנות עיסקית משמעותה פנייה לאותו גורם בעיתוי הנכון, יצירת
ענין בפני
יה המועלית, וקבלת פנייה נגדית להגשת הצעה מפורטת. את כל
אלה עשה פרופ' צוקרמן בעצמו במקרה הנדון, ולא יכולה להיות מחלוקת על
כך שפנייתה של ikea אל פרופ' צוקרמן במכתב נספח ג' לעיקרי הטיעון
מטעם התובע, היתה הגורם המניע של היוזמה כולה, בה שולבו פישמן,
ובעקבותיו גם הריבוע הכחול.
העובדה שללא מעמדם הכלכלי של פישמן ושל הריבוע הכחול, בין היתר,
בעתודות קרקע ובאמצעי מימון בסדר הגודל הנדרש, לא יכול היה פרופ'
צוקרמן להגיש ל- ikea הצעה כלשהי בתשובה לפנייתה, אין בה כדי לגרוע,
ולו במשהו, מתרומתו של פרופ' צוקרמן כיזם בפרוייקט, אשר בנוסף לגילוי
ההזדמנות העיסקית, ידע לאתר את הגורם הכלכלי המתאים, ואף המשיך
ותרם את תרומתו בשלב ההיכרות הראשוני והחשוב של פישמן והריבוע
הכחול עם .ikea פרופ' קרול, מצידו, יצר את הקשר עם פישמן, קשר
שבלעדיו ספק אם היה נולד כלל הסכם הזכיון עם הריבוע הכחול.
העובדה שפישמן היה מוכן להתחייב כלפי פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול להעניק
להם זכויות בחברה הזכיינית, ולו הזכויות כמתואר על ידו (ר' נספח י"ט / 11
לעיקרי הטיעון מטעם התובע), מעידה, כמובן, אף היא, על משמעות
תרומתם של שני הפרופסורים בייזום הפרוייקט, וכמוה גם הצעתו מ- 1.9.97
המתועדת במכתבו של פרופ' צוקרמן (נספח י"ט/1 לעיקרי הטיעון מטעם
התובע), לרכוש את חלקם של הפרופסורים בחברת הזכיינות של ikea
תמורת 600,000 דולר.
הטענה שהועלתה, כאילו התשלום המוצע היה מבחינת פישמן מעין "דמי לא
יחרץ", בשל הסיכון שיצר פרופ' צוקרמן באותו שלב להצלחת המשא ומתן,
מוטב היה לה אלמלא נטענה, ואינני מוכנה לקבלה.
ב. לא מצאתי מקום לחייב את ikea או את מי מהנתבעים 2, 4 ו- 5
בתשלום כלשהו לפרופ' צוקרמן, ואני סבורה, כי לא קמה עילה בדין או
בצדק כלפיהם, בנסיבות המקרה.
קביעה זו אין בה, כמובן, כדי לגרוע באופן כלשהו מהסכמות לשיפוי שהושגו
בין הנתבעים לבין עצמם, במסגרת ההסכמים שביניהם, והיא מתייחסת, אך
ורק לחיוב כלפי פרופ' צוקרמן.
ג. פישמן, לעומת זה, התחייב כלפי פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול, בהתחייבות
מפורשת, להעניק להם זכויות בחברה הזכיינית לכשתקום. העובדה כי
התחייבות זו לא יצאה אל הפועל, בין משום שפישמן עצמו לא קיבל זכויות
כלשהן בחברה הזכיינית, ובין משום ש- ikea לא היתה מוכנה שיוענקו
לפרופ' צוקרמן או לאלפא 2000 זכויות כלשהן באותה חברה, מצדיקה חיובו
של פישמן בתשלום הולם לפרופ' צוקרמן (פרופ' קרול איננו צד בתביעה זו),
כפיצוי על אובדן זכויות אלה וכשכר ראוי עבור פעולות הייזום שביצע ואשר,
כאמור, תרמו תרומה משמעותית להתרחשות העיסקה. מסקנה זו מתחזקת
בייחוד, לנוכח העובדה כי משנאלץ פישמן לוותר על חלקו בחברה הזכיינית,
קיבל בתמורה מאת הריבוע הכחול את מלוא הבעלות ב- .i.d וכן סכום נוסף
במזומן השווה ל- 1.1 מיליון דולר, כמפורט בהסכמי ההפרדה שצורפו (ר'
נספחים ט"ז ו- י"ז לעיקרי הטיעון מטעם פישמן).
ד. מן המסמכים שנערכו על ידי פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול לתיעוד ההסכמות
העקרוניות עם פישמן, אף כי תוכנם שנוי במחלוקת, עולה בבירור, כי לאורך
כל הדרך הציגו עצמם פרופ' קרול ופרופ' צוקרמן, יחד, כיזמים הזכאים
לקבלת התמורה בגין קידום העיסקה, וחתימת כל אחד מהם מופיעה על
אותם מסמכים.
במהלך השמעת הטיעונים בעל פה, ציין ב"כ פרופ' צוקרמן, כי בין פרופ'
צוקרמן לפרופ' קרול נחתם הסכם, אשר בשל סעיף הסודיות שבו, הוא נמנע
מלחושפו, ועוד ציין כי פרופ' צוקרמן אינו פועל בשלב זה בתיאום עם פרופ'
קרול, אך הוא משער, כי זה ידרוש את חלקו מתוך מה שפרופ' צוקרמן יקבל,
אך לא יכול היה לומר כי פרופ' קרול לא יגיש תביעה בעצמו (ר' עמ' 12
לפרוטוקול הדיון מיום 15.3.01 מול הש' 12-2).
לנוכח האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה שפרופ' קרול איננו תובע בתביעה
שבכאן, ואילו פרופ' צוקרמן לא הציג מסמך כלשהו אשר מכוחו ניתן לחייב
את הנתבעים לשלם לידי פרופ' צוקרמן גם את החלק המגיע לפרופ' קרול,
יצטמצם הסכום שאפסוק להלן לחלקו של פרופ' צוקרמן בלבד, בהיות
התביעה תביעתו של פרופ' צוקרמן.
משלא הוצג ההסכם שנחתם בין פרופ' צוקרמן ופרופ' קרול, אין לי אלא
להניח כי חלוקת הסכום המגיע הינה בחלקים שווים ביניהם.
ה. אני מחייבת את פישמן לשלם לפרופ' צוקרמן סכום בשקלים השווה ל-
425,000 דולר, לפי השער היציג של הדולר הידוע ביום התשלום, וכן הוצאות
משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח, בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי
הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום בפועל.
פרופ' צוקרמן ישלם ל- ikea הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך
5,000 ש"ח, בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום
ועד התשלום בפועל.
אותו סכום ישולם על ידי פרופ' צוקרמן, כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך
דין, לנתבעים 2, 4 ו- 5, יחד. הסכום שנפסק לפרופי צוקרמן, איננו נגזרת של שווי הזכויות שהובטחו
לפרופ' צוקרמן בחברה הזכיינית, וזאת משום שבנסיבות שנוצרו, כמתואר
לעיל, לא היה באי קבלת הזכויות על ידו באותה חברה, משום הפרת
התחייבות כלשהי כלפיו.
יחד עם זאת, מייצג הסכום שנפסק פיצוי ראוי המגיע לפרופ' צוקרמן מאת
פישמן, בנסיבות הענין, בשל פעולות הייזום שביצע, ובשל תרומתו
להתרחשות העיסקה, והכל בהתחשב במכלול העובדות והנתונים שהוצגו
בפני
י.
ניתן היום
במעמד
חיות
אסתר, שופטת
א בית משפט מחוזי 2274/98 פרופ' דרור צוקרמן נ' אליעזר פישמן ואח' (פורסם ב-ֽ 01/01/1900)