פסקי דין על משה דיין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1730-06/09 בל     11/10/2011




בל 1730-06/09 משה דיין נ' המוסד לביטוח לאומי








st1\:*{behavior: }
בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ב"ל 1730-06-09 דיין נ' המוסד לביטוח לאומי





בפני

כב' השופטת
אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג עובדים: יאיר מרצקי
נציג מעבידים: יהודה יזרעאלי

התובע
משה דיין


נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד צחי רטר





פסק דין


לפנינו תביעת התובע להכרה בפגיעה באזניו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995
(להלן:"החוק").

המל"ל דחה את תביעת התובע להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 12.3.2009.


מכאן, התביעה שלפנינו.

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת הן לשאלת הקשר הסיבתי והן לשאלה האם מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי.

ביום 23.6.2010 התקיים דיון הוכחות כאשר במסגרת הדיון הוסכם כי התובע עובד כזמר מקצועי מאז שנת 1989, כי התובע עובד ברעש מזיק החל מינואר 1993 ואף הוסכם על מינוי מומחה רפואי בתיק.

התובע הסכים במסגרת הדיון ללכת לבדיקת שמיעה וטנטון עובר למינוי המומחה הרפואי, וזאת על מנת לייעל את הליך בתביעה.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו
בהחלטתנו מיום 14.12.2010 מונה ד"ר ברקו, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

בתאריך 3.1.2011 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 2.1.2011.

בחוות הדעת ציין המומחה כי התובע סובל מליקוי שמיעה עצבי קל בשתי האוזניים המוגבל לתדירויות הגבוהות ואשר נגר מחשיפתו לרעש מזיק בעבודה, ואולם כושר שמיעתו לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בתדירויות הדיבור בכל אחת מהאוזניים.

בתאריך 3.1.2011 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה יגיש בקשה בעניין.

שני הצדדים ביקשו להגיש שאלות הבהרה למומחה וביום 15.3.2011 ניתנה החלטה במסגרתה הופנו למומחה כל שאלות ההבהרה שהתבקשו הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע.

בחוות דעתו של המומחה לשאלות ההבהרה הובהר שוב, כי בדיקת השמיעה אשר מייצגת את מצב שמיעתו האמיתי של התובע הינה בדיקת השמיעה מיום 7.12.2008 (של מכון גל) וכי בדיקת השמיעה מיום 2.3.2008 אינה מייצגת את מצבו השמיעתי האמיתי של התובע.

המומחה חזר על כך שסף שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור לא פחתה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
ביום 7.4.2011 ניתן צו לסיכומים.

ביום 23.5.2011 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף ובית הדין דחה בקשתו זו בהחלטתו מיום 14.7.2011.


טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה
בסיכומי התובע שהוגשו ביום 6.8.2011 טען התובע, כי מאחר וחוק ביטוח לאומי הוא חוק סוציאלי יש להכיר בבדיקה המטיבה עימו ועל כן יש לקבל את תביעתו.

בסיכומי הנתבע מיום 4.10.2011 נטען, כי לאור הילכת גריזי (עב"ל 188/08 המל"ל נ' צבי גריזי ואח') ולאור חוות הדעת המנומקת של המומחה – יש לדחות את תביעת התובע מאחר והוא לא עומד בקריטריונים המפורטים בסעיף 84א(א)(2) לחוק וכי מסיבה זו גם אין להכיר בתביעתו לטנטון.
כן נטען, כי גם לא התקיימו התנאים הספציפיים לעניין טנטון בהתאם למפורט בסעיף 84א(ב) לחוק, וגם בשל סיבה זו – יש לדחות את תביעתו של התובע בעניין הטנטון.

דיון והכרעה
לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.

בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון[1]
, שם נקבע כדלקמן:-

"ב
ית דין זה כבר פסק כי, חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת
דופן
לעשות
כן ...".

בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו קובעים כי התובע אינו עומד בתנאי הסף אשר נקבעו בסעיף 84א לחוק ועל כן – יש לדחות את תביעתו.


הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.



ניתן היום,
יג' בתשרי התשע"ב,
11 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.









נציג עובדים
יאיר מרצקי

נציג מעבידים
יהודה יזרעאלי

אילת שומרוני-ברנשטיין
, שופטת



[1]

עב"ל 345/06 מרדכי בוארון נ' המוסד לביטוח לאומי
, מתאריך 15/5/07.







בל בית דין אזורי לעבודה 1730-06/09 משה דיין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 11/10/2011)