פסקי דין על ירון שמלצר | פסקי דין על עירית חיפה | פסקי דין על יונה יהב - ראש עיריית חיפה | פסקי דין על אילן שדות - סמנכ"ל משאבי אנוש |

12317-05/11 סע     23/10/2011




סע 12317-05/11 ירון שמלצר נ' עירית חיפה, יונה יהב - ראש עיריית חיפה, אילן שדות - סמנכ"ל משאבי אנוש








בית דין אזורי לעבודה בחיפה



ס"ע 12317-05-11



לפני
כב' השופטת
עפרה
ורבנר
נציג עובדים - אברהם יהב
נציג מעבידים - אברהם ינאי

המבקש
ירון שמלצר


נגד

המשיבים
1. עירית חיפה
2. יונה יהב - ראש עיריית חיפה
3. אילן שדות - סמנכ"ל משאבי אנוש



החלטה

1.
לפנינו בקשת המבקש, מר שמלצר, שעניינה מתן צו אשר יורה על ביטול החלטת ראש העיר מר יונה יהב

(להלן - "ראש העיר")

אשר נשלחה לבא כח המבקש עורכת דין מירב פלח-לב בתאריך 11.9.11, ועל פיה למרות הזמן שחלף מאז השעייתו של המבקש, אין מקום להשבת המבקש לעבודתו, ויש מקום להמשך השעייתו.

בנוסף לבקשה זו, הגיש המבקש בתאריך 2.10.11, בקשה נוספת למתן צו, אשר יורה על ביטול הקובלנה המשמעתית ועל הפסקת הליכי המשמעת הננקטים נגדו בבית הדין למשמעת.

בטרם נתייחס לבקשות אלה, נחזור ונפרט את הרקע העובדתי, אשר פורט גם בהחלטות קודמות בתיק.

הרקע העובדתי:


2.



המבקש עבד בעיריית חיפה, כחשב שכר במחלקת השכר, החל משנת 2003.

המבקש הושעה בעבר מספר פעמים בהשעיות שבוטלו, אולם בתאריך 17.6.08, הוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, תובענה כנגד המבקש, לפי סעיף 14 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח-1978.
התובענה בבית הדין למשמעת כללה שלושה עניינים.
האחד -

אי החתמת כרטיס נוכחות בשעון הנוכחות מספר פעמים בכל חודש,

באופן קבוע, ודיווח ידני בהתייחס לשעות הכניסה והיציאה,

בלא מתן הסבר להימנעות מהחתמת כרטיס, ולמרות שלטענת העיריה, עבודת המבקש אינה מצריכה עבודת חוץ.
השני -

קבלת תשלום מהעירייה בגין השתתפות באחזקת רכב, כאשר הרכב לא היה רשום על שם המבקש, או על שם בת זוגו, למרות הצהרת המבקש על כך, כי הרכב רשום על שמו, וכאשר הרכב היה רשום על שם אמו של המבקש.
השלישי -

דיווח כוזב על פרטי השכלה, כאשר לטענת העירייה, בעת שביקש המבקש להתקבל לעבודה, הוא מילא בתאריך 20.4.03 שאלון ובו ציין, כי יש לו תואר
b.a
.

מאוניברסיטת חיפה, וכי תאריך קבלת התעודה הינו 1991, בעוד שבפועל הוא היה

זכאי לתואר בוגר רק החל מ- 5.2.2008.
על כתב התובענה בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, חתומה עורכת

דין נועה הדרי-קירשנר. מר אילן שדות- סמנכ"ל משאבי אנוש וארגון בעירית חיפה
, וכן עו"ד מיכל שטיינברג
-
חוקרת בית הדין למשמעת

-

מופיעים ברשימת עדי התביעה.
3.
בעקבות הגשת התובענה, החליט ראש העיר בתאריך 7.7.08 על השעיית המבקש מעבודתו, עד לתום ההליכים המשמעתיים בבית הדין למשמעת וזאת מכח סמכותו, לפי הוראות סעיף 47(ב) לחוק שרות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963.

המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה זו ובקשתו נדחתה בהחלטה מנומקת במסגרת בש"א 5921/08.

אין מקום,

כי נחזור בשלב זה על כל טענותיו של המבקש וההחלטות בעניין המפורטות הן בהחלטה בבש"א 5921/08 והן ב

פסק דין
מאוחר יותר שניתן על ידי מותב בראשות השופטת רימון-קפלן.


4.

בעקבות ההחלטה בבש"א 5921/08 ניתנה החלטה נוספת של ראש העיר בתאריך 2.11.08.
המבקש לא ערער על ההחלטה מיום 21.9.08, והמדובר בהחלטה חלוטה.

5.

שכרו של המבקש משולם לו על ידי העירייה, כל עוד הוא מושעה, כאשר מדובר בשכר שאינו
כולל החזרי הוצאות ותוספות מיוחדות בגין ביצוע עבודה מיוחדת.

6.

המבקש הגיש בקשות ותביעות רבות לבית הדין, אשר נדונו בפני
מספר מותבים.

בקשה למתן סעד זמני לביטול ההשעיה, אשר נדונה בפני
מותב בראשות השופטת רימון- קפלן ביום 25.3.10, נדחתה (עיין ס"ע 30235-03-10).

בנוסף לתביעות שעניינן השעיה, תלויה ועומדת תביעה של המבקש בפני
כב' השופטת מיכל נעים-דיבר בנוגע למרכיב אחזקת הרכב (עיין דברי המבקש בעמ' 3 שורות 23-27 לפרוטוקול), וכן התנהל תיק המתייחס למנהלת המחלקה בה עבד - הגב' יוכי הולצמן, לפני מותב בראשות השופטת דלית גילה, אשר בו קיימת התייחסות גם לטענות בדבר אופן החתמת כרטיס הנוכחות על ידי המבקש (ס"ע 532-12-08)

.

נציין, כי בית הדין לא קיבל את בקשתה של הגב' הולצמן למתן סעד זמני וקבע, כי ההחלטה להעבירה מתפקידה כסגנית מנהלת אגף משאבי אנוש ומנהלת המחלקה לתשלומי שכר בעירייה, לא נעשתה בשל התנכלות אישית, או רדיפה כלפיה (עיין בהחלטה בבש"א 4469/08 מ-14.7.08).


גם בפסק הדין הסופי, אשר ניתן בתאריך 16.8.11, התייחס בית הדין לחוסר התקינות באישור שעות עבודה, שאינן כלולות בדו"ח נוכחות ממוחשב, בלא בדיקה ובלא אסמכתא כתובה, ודחה את טענות גב' הולצמן בדבר התנכלות או רדיפה כלפיה.
בית הדין קבע, כי ההחלטה לנייד את הגב' הולצמן, היתה החלטה מידתית וסבירה, כמפורט בסעיף 37 לפסק-הדין.

בנוסף לתיקים שהוזכרו לעיל, מתנהלת אף תביעה של המבקש בתיק עבודה 1504/08 לפני מותב בראשות השופטת דלית גילה, בין היתר, באשר לקיזוז הוצאות רכב שקיבל בעבר, בתקופה בה הרכב היה רשום על שם אמו.

7.

בתאריך 15.11.10 ניתן

פסק דין
על ידי מותב בראשות השופטת רימון-קפלן בתיק

ס"ע
10308-03-10, אשר החלק האופרטיבי בו היה כי העיכוב בפתיחת ההליכים בבית הדין למשמעת בנסיבותיו של המבקש, מצדיק עיון מחדש בהחלטת ההשעיה.

אשר על כן, הורה בית הדין לראש העיר - לבחון פעם נוספת, את המשך השעית המבקש.
העיכוב המוזכר בפסק הדין, הינו עיכוב במתן החלטה בבקשה להגנה מן הצדק, הכל כמפורט בסעיף 23 לפסק הדין בתיק ס"ע 10308-03-10.
8.

בעקבות פסק הדין הנ"ל, ראש העיר שקל את השעיית המבקש לאור חלוף הזמן והגיע
למסקנה, כי:

"אין בחלוף הזמן בהליך המשמעתי כדי לשנות מהחלטתי מיום 7.7.08 בענין השעיית העובד".

ראש העיר ציין בהחלטתו מתאריך 27.3.11, כי לקח בחשבון את טענות המבקש, על כך שהאשמות נגדו טרם הוכחו, על הנזקים שנגרמים לו, ועל משך תקופת ההשעיה.
ראש העיר הדגיש, כי התובענה הוגשה בגין שורה של מעשים במקום העבודה שאינם בגדר מעידה חד פעמית ושהינם מעשים חמורים העלולים להשפיע על המוסר והמשמעת במקום העבודה ולפגוע בתדמית העירייה ובאמון הציבור.

ראש העיר אף הדגיש, כי המבקש מקבל משכורת קובעת מלאה וכי באפשרותו לעבוד בעבודות מחוץ לעירייה במהלך תקופת ההשעיה.

9.
בנוגע להחלטת ראש העיר מתאריך 27.3.11 הגיש המבקש בקשה לביטולה, בקשה אשר הוגשה למעלה מחודש לאחר מתן ההחלטה.

10.
בהחלטה שניתנה בתאריך 23.6.11, פורטו טענות הצדדים וכן החלטת בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, אשר דחה את טענות המבקש להגנה מן הצדק ולביטול כתב התובענה.

באותה החלטה היתה התייחסות לטענות המערער, שעניינן היותו חושף שחיתויות ואין מקום לחזור על האמור בסעיפים 22-24 להחלטה מ- 23.6.11.

בסופו של דבר נתקבלה, אך ורק טענתו של המבקש, כי נפל פגם בכך שהליך השימוע עובר להשעייתו נערך לפני מר שדות וקבענו, כי יש לערוך למבקש שימוע בפני
גורם שאינו מצוי בניגוד עניינים לעניינו של המבקש, דהיינו לא לפני מר שדות ולא לפני עורך דין המשמש כתובע נגדו בתובענה המשמעתית, או כעד באותה תובענה.


בהחלטה צוין, כי יערך למבקש שימוע חוזר לפני ראש העיר בשאלה - האם יש מקום להמשך השעייתו של המבקש, לרבות השיקול האם ניתן להעבירו לתפקיד אחד, ולרבות התייחסות ראש העיר לשאלה - האם האישומים בתובענה המשמעתית כנגד המבקש חמורים מאישום פלילי שהיה כלפי עובד אחר אשר לא הושעה.
11.
בעקבות בקשת המשיבים הובהר, כי אין בהחלטה מ- 23.6.11, כדי לשלול את סמכויות ראש העיר להאציל מסמכויותיו בהתאם להוראות הדין, אלא שהאצלה זו כפופה לכך, שהשימוע לא יערך לפני גורם המצוי בניגוד עניינים לעניינו של המבקש, ושההחלטה תינתן על ידי ראש העיר (עיין החלטות מיום 7.7.11 ו- 24.7.11).


בהתייחס לבקשת התובעת אף הבהרנו, כי באופן עקרוני ניתן לבצע שימוע, גם בכתב ואין הכרח בעריכת שימוע בעל פה, כך שאם המבקש סבור, כי כל עובד עירייה אחר אשר ראש העיר האציל לו סמכות, אינו יכול לערוך לו שימוע בשל ניגוד עניינים, הוא רשאי לבקש
שהשימוע יערך בכתב בלבד, כך שטיעוניו בכתב יובאו בפני
ראש העיר.

12.
למרות החלטתנו זו העדיף התובע, אשר אף היה מיוצג בשימוע על ידי עורכת הדין מירב פלח-לב, לנקוט בדרך משולבת של הגשת טיעוניו בכתב, מדוע יש לבטל את השעייתו וכן השמעת טענותיו בעל פה. השימוע נערך לפני עורך רשף חן, שהינו היועץ המשפטי של עיריית חיפה.


נציין בהקשר זה, כי ב"כ המבקש עורך דין מירב פלח-לב קיבלה את הודעת המשיבים על פיה, הסמכות לערוך שימועים לעובדי העירייה, לרבות לפי סעיף 47(ד) לחוק המשמעת הואצלה על ידי ראש העיר גם ליועץ המשפטי לעירייה, וכי ראש העיר אינו נוהג לערוך שימועים לעובדים וסמכויותיו בעניין זה הואצלו לשלושה עובדי עירייה.


במכתב העירייה לב"כ המבקש מ- 21.7.11 אף הובהר, כי עורך דין רשף חן היועץ המשפטי של העירייה, אינו התובע בתיק המשמעת של המבקש, אלא עורכת הדין נעה הדרי-קירשנר. כמו כן הובהר, כי עורך דין רשף חן כפוף ישירות לראש העיר ולא למר שדות ולא מצוי בניגוד עניינים המונע ממנו לערוך שימוע.


עורכת דין מירב פלח-לב, ב"כ המבקש לא פנתה בבקשה כלשהי לבית הדין בעניין זה לאחר 21.7.11, ואף לא חזרה על הטענה בדבר ניגוד עניינים כלפי עו"ד רשף חן, במעמד השימוע.

13.
בתאריך 14.8.11 התקיים שימוע חוזר למבקש, בנוכחות באת כוחו עו"ד מירב פלח-לב לפני היועץ המשפטי לעיריה.

פרוטוקול השימוע הידני והמודפס צורפו לתגובת המשיבים כנספח ו'.

14.
עו"ד רשף חן העביר המלצתו לראש העיר, כמפורט בנספח ח' לתגובת המשיבה. המלצתו היתה, שיש מקום להמשך ההשעיה, עד לגמר ההליכים המשמעתיים התלויים ועומדים בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות בתיק 18/08.

בחוות דעתו של עו"ד רשף חן קיימת התייחסות למעשים המיוחסים למבקש, לכך שהוא מקבל משכורת בתקופת ההשעיה, בהתאם להוראות החוק המבטיחות קיום מינימאלי ולכך, שהוא יכול לעבוד בעבודה פקידותית, לרבות להירשם בשרות התעסוקה.


עו"ד רשף חן ציין, כי בית הדין למשמעת התייחס בהחלטותיו, גם להיבט הכלכלי של ההשעיה.



עו"ד רשף חן היפנה את ראש העיר לקריטריונים אליהם אמור ראש העיר להתייחס, בעת שהוא שוקל את המשך השעייתו של המבקש. כן היפנה את ראש העיר לכך, שעליו לשקול חלופה של העברה וציין, כי בית הדין לא ראה לנכון להתערב בשיקולי ההשעיה, וזאת
בהחלטות שניתנו בעבר על ידי מותבים שונים של בית הדין.


באשר לחלוף הזמן סבר עו"ד רשף חן, כי שיקולי ההשעיה בעינם עומדים, וכי עדיין יש צורך להגן על העירייה ועל שמו הטוב של השרות הציבורי.

ביחס לעובד האחר שאת עניינו העלה המבקש, אשר הורשע בהליך פלילי, אולם לא הושעה, ציין עו"ד רשף חן, כי המעשה הפלילי בו הורשע אותו עובד לא פגע בעירייה, וכי עברו שנים רבות מאז אותו מעשה ועד לתחילתו וסיומו של ההליך הפלילי ובסיום ההליך הפלילי הועמד אותו עובד לדין משמעתי, זאת בניגוד למבקש שהמעשים הנטענים כלפיו בוצעו במסגרת עבודתו בעיריה באופן חוזר, לאורך מספר שנים.

15.
המבקש ביקש לתקן את פרוטוקול השימוע והיפנה בקשתו ליועץ המשפטי לעירייה, הן באשר לדברים הקשורים ברכישת הרכב עבורו קיבל אחזקת רכב, כאשר לטענתו, הוא רוכש הרכב והרכישה מהמוכרים נעשתה בכספו, והרכב נרשם על שם אמו מטעמי נוחות/אובדן תעודת זהות, והן באשר לכך שלא ביקש דירוג אקדמאי.

בתגובה לבקשה לתיקון פרוטוקול השימוע, ציין עו"ד רשף חן, כי הפרוטוקול משקף את עיקרי הדברים, וכי אין סתירות בין הנטען בבקשה לתיקון פרוטוקול לבין הדברים הכתובים בפרוטוקול (מכתב מתאריך 11.9.11).

16.
ראש העיר החליט (נוסח ההחלטה שצורף לתיק בית הדין כולל חותמת ראש העיר, אולם לא תאריך), בהחלטה שנשלחה ב- 11.9.11 לבא כח המבקש, כי יש צורך בהמשך השעיית המבקש, למרות התמשכות ההליכים בבית הדין למשמעת, אשר ראש העיר ציין שאינם בשליטת העירייה, אולם לפי המידע שנמסר לו, נקבע מועד דיון קרוב בעניינו של המבקש.


ראש העיר החליט, כי חומרת המעשים המיוחסים למבקש לא פחתה, בשל חלוף הזמן, כך שתכלית ההשעיה בעינה עומדת, ואף התייחס למקרהו של עובד אחר שהורשע בפלילים וציין, כי לגבי אותו עובד בית הדין למשמעת לא ראה לנכון לפגוע בעבודתו וההליך הפלילי שם היה חיצוני לעירייה, בהבדל מהמבקש, אשר לו מיוחסים מעשים של חוסר יושר כלפי העירייה.

בקשת המבקש לביטול הליכי המשמעת שננקטו כנגדו:

17.
המבקש ביקש צו אשר יורה על ביטול התובענה כנגדו, בין היתר, מאחר ועילת התובענה התיישנה וזאת בהסתמך על סעיף 64 לחוק המשמעת, וכן מאחר ולטענתו הליכי המשמעת כנגדו הינה פעולה שלטונית פסולה הפוגעת בשמו הטוב.


המבקש טוען, כי כל ההליכים הינם רדיפה כנגדו מאחר וחשף שחיתות של סמנכ"ל משאבי אנוש בעירייה - מר שדות, בכל הקשור לכך שעורכת דין שחורי מהמחלקה המשפטית בעירייה, ייצגה את בנו של מר שדות.

18.
המשיבים בתגובתם, שניתנה במעמד הדיון ב- 5.10.11, ציינו כי לא קיבלו את הבקשה שהוגשה 3 ימים קודם לכן, אולם אין המדובר בקובלנות אלא בתובענה שכבר הוגשה לבית הדין למשמעת וזאת עוד בשנת 2008, ובית הדין למשמעת דחה את טענות המבקש בדבר הגנה מן הצדק ומכל מקום, מקומן של טענותיו של המבקש הינן בבית הדין למשמעת ולא בבית הדין לעבודה.

19.
אין מקום להיעתר לבקשתו של המבקש, אשר בחלקה ממחזרת טענות קודמות שלו שנדונו והוכרעו בהליך בתיק סע 10308/03-10 לפני מותב בראשות השופטת רימון-קפלן.
באותו עניין, פסקה 19 לפסק הדין, התייחס בית הדין לטענת ההתיישנות ולהוראות סעיף 64 לחוק המשמעת והבהיר, כי מקומן של טענות אלה הינו בפני
בית הדין למשמעת ולא בפני
בית הדין לעבודה, ומכל מקום סעיף 64 עניינו בהתיישנות עד להגשת קובלנה או תלונה לפי סעיף 22 לחוק, ולא במועדים לאחר הגשת התובענה לבית הדין למשמעת.

20.
עוד ובנוסף נציין, כי אין מקום להיעתר לבקשתו של המבקש ולהורות על ביטול התובענה בבית הדין למשמעת, בקשה שאינה בסמכות בית הדין לעבודה.
לבקשה דומה התייחס בית הדין בתיק ע"ב 9205-02-09 בעניין רפי סעדה נ' עריית חדרה ואח'.

וכך נפסק מפי מותב בראשות השופטת רימון-קפלן באותה החלטה:

"נקדים ונבהיר כי אין בידינו לשעות לטענותיו אלו של המבקש ולעתירתו של המבקש להורות על ביטול התובענה, ונבאר.
על פי סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, סמכותו של בית הדין קמה בהתקיים שני מבחנים: מבחן זהות הצדדים, היינו עובד ומעביד, ומבחן זהות העילה, היינו עילה שמקורה ביחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

בכל הנוגע למישור המשמעתי (אשר לית מאן דפליג כי אף הוא עוסק במישור יחסי העבודה שבין העובד למעביד), הורה המחוקק בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) התשל"ח-1978 (להלן-חוק המשמעת) ובחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג – 1963, כי עבירות משמעת של עובדי המדינה ושל עובדי הרשויות המקומיות יידונו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות, לפי העניין.
מכח חוקי המשמעת הנ"ל הוקמו בתי דין למשמעת של עובדי המדינה ושל עובדי הרשויות המקומיות, כאשר לענייננו, בכל הנוגע לעובדי הרשויות המקומיות, נקבע בסעיף 2 לחוק המשמעת כי תפקידם של בתי הדין למשמעת: "...לשפוט את עובדי הרשויות המקומיות על עבירות משמעת לפי חוק זה".
ודוק, בבית הדין למשמעת, שמורה לנאשם הזכות לטעון טענות מקדמיות לאחר הקראת התובענה ובכל שלב של הדיון, ואף טענות בדבר חוסר סמכות, פגם או פסול בתובענה אותן ניתן להעלות בכל שלב ברשות בית הדין למשמעת.
על פי סעיף 24 לחוק המשמעת,

פסק דין
של בית הדין למשמעת ניתן לערעור בפני
שופט של בית המשפט העליון …
מעת שהוגשה התובענה לבית הדין למשמעת, קונה בית הדין למשמעת סמכות לדון בתובענה זו לגופה, לרבות בטענות על פגמים בכתב התובענה ולרבות טענות מסוג "הגנה מן הצדק".

21.
אשר על כן, הננו דוחים את בקשת המבקש, שעניינה מתן צו שיורה על ביטול התובענה המשמעתית בפני
בית הדין למשמעת.




טענות המבקש בהתייחס לפגם בשימוע לפני היועץ המשפטי של העירייה:

22.
המבקש ממחזר טענות קודמות שלו, ולעניין זה התייחסנו בהחלטתנו מ- 26.9.11, בה הובהר למבקש שעליו להתמקד בטענותיו, בהתייחס לשימוע שנערך ב- 14.8.11 לפני עו"ד רשף-חן ובהחלטת ראש העיר בעקבות שימוע זה, וכי אין מקום להעלות טענות חוזרות ונשנות שנדונו לפני מותבים שונים בעבר.


אשר על כן, נבחן רק את טענותיו של המבקש המתייחסות לפגם בשימוע בפני
עו"ד רשף-חן.


המבקש טוען, כי עו"ד רשף חן מצוי אף הוא בניגוד עניינים כלפיו, כמו יתר שני עובדי העירייה, אשר להם האציל ראש העיר את הסמכות לערוך שימועים לעובדי העיריה (מר שדות ומר פינטוך).
אחד הנימוקים לכך, הינו היותו של עו"ד רשף חן, מנהלה של עו"ד שחורי אשר טענותיו בהתייחס לחשיפת שחיתויות מתייחסות למר שדות ואליה.

כמו כן טוען המבקש, כי הגם שעו"ד הדרי קירשנר הינה התובעת בבית הדין למשמעת, הרי
עו"ד רשף חן, הינו האחראי על המחלקה המשפטית והוא זה שהטיל עליה את המשימה לשמש כתובעת בבית הדין המשמעתי בעניינו של המבקש, ולכן הוא נגוע בניגוד עניינים.


טענה נוספת של המבקש, הינה כי עו"ד רשף חן הגיש תצהיר במשפטה של גב' הולצמן ובתצהירו התייחס לכך שנגד המבקש/מר שמלצר הוגשה תובענה משמעתית.


עוד ובנוסף, מלין המבקש כנגד המלצתו של עו"ד רשף חן לאחר השימוע, שהופנתה לראש העיר.

ככלל טוען המבקש בתמצית טיעוניו בכתב שהוגשה בבוקר יום הדיון, כי עו"ד רשף חן מנסה להטעות את בית הדין ולשבש הליכי משפט, כפי שעשו גם מר שדות וגם עו"ד שטיינברג.

23.
המשיבה בתגובתה פרטה את השתלשלות העניינים וטענה, כי אין ממש בטענות המבקש וכי היועץ המשפטי לעירייה אינו משמש כתובע משמעתי בהליך המתקיים בבית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות בעניינו של המבקש, וכי לא ברור, מדוע המבקש סבור שע"י הכפשת גורמים שונים ורבים בעיריה, הוא יזכה לסעד המבוקש.


לתיק בית הדין הוגש כתב המינוי של עו"ד נועה הדרי קירשנר, כתובעת בבית הדין המשמעתי, וממנו עולה, כי זה ניתן לה עוד בתאריך 1.5.99, ע"י ראש העיר הקודם - מר עמרם מצנע, וכאשר היועץ המשפטי לעירייה באותה עת היה עו"ד רוזנברג.
מאז אותו מינוי, מוסמכת עו"ד הדרי קירשנר לשמש כתובעת בבית הדין למשמעת בתובענות כנגד עובדי עיריית חיפה.

24.
המשיבה אף ציינה, כי אם המבקש סבר, שאין הוא מעוניין בשימוע בעל פה לפני עו"ד רשף חן, או לפני כל אדם אחר, אשר ראש העיר האציל לו את הסמכות לערוך שימוע, יכול היה המבקש להסתפק בהגשת כל טיעוניו בכתב, שכן, כפי שגם צוין בהחלטת ביה"ד מ-27.4.11, שימוע יכול להיערך גם בכתב.

25.
לאחר עיון בטענותיו בכתב של המבקש, כמו גם שמיעת טענותיו בעל-פה, הגענו למסקנה, כי דין טענותיו בדבר ניגוד עניינים הפוסל את עו"ד רשף חן מלערוך לו שימוע - להדחות.

26.
היותו של עו"ד רשף חן היועץ המשפטי של העיריה, וככזה ממונה על יתר עורכי-הדין במחלקה המשפטית של עירית חיפה
, והיותו זה המחלק תפקידים לעורכי הדין ומבצע את יתר פעולות הניהול - אינה הופכת אותו, אוטומטית, למי שמגבה כל פעולה, לרבות פעולה בלתי חוקית או בלתי ראויה של אחד מעובדיו. (ואיננו קובעים, בשלב זה, כי נעשתה פעולה בלתי חוקית או בלתי ראויה ע"י מי מבין עורכי הדין במחלקה המשפטית, כפי שטוען המבקש).

אשר על כן, היותו של עו"ד רשף חן ממונה על עו"ד שחורי, אשר כלפיה העלה המבקש טענות בדבר התנהלות בלתי תקינה ובלתי חוקית, אינה הופכת את עו"ד רשף חן לבעל ניגוד עניינים, אשר אינו יכול לערוך שימוע למבקש.

הוא הדין באשר ליתר טענות המבקש, שכן עו"ד רשף חן אינו התובע בתביעה המשמעתית כנגדו, ועו"ד הדרי קירשנר קיבלה כתב מינוי לשמש, באופן עקרוני, כתובעת בבית הדין למשמעת, עוד בשנת 1999.
לא מצאנו, אף בכך שעו"ד רשף חן העיד בתיקה של הגב' הולצמן, אשר היתה הממונה על המבקש, והתייחס בהקשר זה של הגב' הולצמן - למבקש ולדו"חות הנוכחות שלו, משום ניגוד עניינים הפוסל אותו מלערוך שימוע למבקש.

יתר על כן נדגיש, כי יש אף ממש בטיעוני המשיבה על כך שאם המבקש היה סבור שלא ניתן לערוך את השימוע לפני עו"ד רשף חן, בשל ניגוד עניינים, לא היה מקום, שהמבקש ובאת כוחו יתייצבו לשימוע לפני עו"ד רשף חן והם היו יכולים להסתפק בהגשת כל טיעוניהם בכתב, כך שאלה היו מובאים לפני ראש העיר לצורך מתן החלטתו.

27.
אשר על כן, הננו קובעים, כי לא נפל פגם בשימוע.

באשר ליתר טיעוני המבקש נציין, כי בהחלטה מ-23.6.11 היתה התייחסות, הן לטענות שעניינן היותו של התובע חושף שחיתויות, בשלב מקדמי זה, והן לטענות באשר לחלוף הזמן, ואין מקום לחזור על האמור שם.

יחד עם זאת נציין, כי טענת המבקש על-פיה - בתמורה לייצוג בנו של מר שדות, שלא בתשלום, קיבלה עורכת דין מהמחלקה המשפטית בעיריה, הטבה בצורת גמול שעות נוספות, אותן לא עבדה, ואשר אותן לא קיבלו עורכי דין אחרים, וקבלת ההטבה היתה, כביכול, התמורה לייצוג - הינה טענה חמורה, אשר יהיה מקום לבחון אותה עובדתית, במסגרת התביעה העיקרית, ככל שזו תנוהל וככל שהמבקש ישלם אגרה, כפי שנדרש לעשות, וכפי שלא עשה כה.


בית הדין הבהיר למבקש, כי בשלב זה לא תימחק התביעה העיקרית, וזאת עד למתן החלטת כב' הרשמת בבקשה לפטור מאגרה או לדחיית תשלום אגרה, שהוגשה ע"י המבקש באיחור ניכר, רק יום לפני הדיון (ב-4.10.11) בבקשתו שלפנינו.

נדגיש, כי הורינו למבקש/התובע לכמת את תביעתו עוד בהחלטה מ-23.6.11, והובהר לו שעליו לשלם אגרה כחוק, עוד בהחלטה מ-3.7.11.
התובע המתין זמן רב עד להגשת הבקשה לפטור מאגרה או לדחיית תשלום אגרה.

28.
התנהלות המבקש, המגיש, לעיתים מידי יום ביומו, בקשות והודעות שונות לבית הדין, שחלקן חוזרת על עצמן - אינה מקובלת על בית הדין ויש בה משום טרחה מיותרת, הן לבית הדין, והן לצד כנגד.



עד כה נמנענו מלהטיל על המבקש הוצאות, בהתחשב במצבו, אולם נראה, כי אם בעתיד תוגשנה בקשות החוזרות על עצמן, לא יהיה
מנוס מלעשות כן.


29.
ככל שתשולם אגרה, נקבע התיק העיקרי לדיון מוקדם לתאריך 19.12.11 בשעה 12:30, בהתייחס לטענותיו של המבקש, שעניינן פיצוי בגין היותו חושף שחיתויות ופיצוי על הנזק שנגרם לו, לטענתו, בשל התנהלות שלא כדין של המשיבה.


ניתנה היום, כה' תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.







אברהם יהב
נציג עובדים

אברהם ינאי
נציג מעבידים



עפרה ורבנר
- שופטת







סע בית דין אזורי לעבודה 12317-05/11 ירון שמלצר נ' עירית חיפה, יונה יהב - ראש עיריית חיפה, אילן שדות - סמנכ"ל משאבי אנוש (פורסם ב-ֽ 23/10/2011)