פסקי דין על מלכה שוקרון | פסקי דין על גדעון לוי | פסקי דין על דנאל לוי | פסקי דין על אלה לוי ואח' |

52538-02/11 הפ     23/10/2011




הפ 52538-02/11 מלכה שוקרון נ' גדעון לוי, דנאל לוי, אלה לוי ואח'








בית משפט השלום בנתניה



ה"פ 52538-02-11 שוקרון נ' לוי ואח'






בפני

כב' השופטת
יעל קלוגמן


מבקשת

מלכה שוקרון


נגד


משיבים

1.גדעון לוי
2.דנאל לוי
3.אלה לוי
4.הדס לוי
5.עדנים בע"מ
6.יודקביץ בע"מ
7.עיריית תל אביב יפו
8.אוסיף השקעות בע"מ
9.בנק הפועלים בע"מ
10.בנק הבינלאומי בע"מ
11.קיבוץ עין כרמל
13.מדינת ישראל-מס הכנסה
14.כלכלית ירושלים בע"מ
15.מס הכנסה פקיד שומה 3




פסק דין
משלים
לגבי המשיבות 2, 6

1.
המבקשת היא אשת החייב. בני הזוג מצויים בשנות ה- 50 לחייהם. הם נפגשו בשנת 2007 ונישאו ביום 13.7.08. עבור כל אחד מהם, אין אלה נישואין ראשונים.
החייב חייב לנושים שונים, כבר למעלה מ- 17 שנים, חובות שהצטברו לכדי כ- 12 מיליון ₪. למבקשת אין קשר לחובות הללו.
משנישאו בני הזוג, עבר החייב להתגורר בדירת מגוריה של המבקשת. לאחר זמן הסתבר למבקשת כי מאמצי הגבייה של נושי החייב עלולים לפגוע ברכושה, ובין היתר במיטלטלי משק ביתה, אשר על פי הנטען בתצהירה, היו בבעלותה עוד לפני נישואיה לחייב. על כן ערכו בני הזוג הסכם ממון, שאושר ביום 27.2.11 על ידי ביהמ"ש לענייני משפחה בכפר סבא. בהסכם זה צויינו חובותיו של החייב, שנוצרו שנים רבות לפני נישואי בני הזוג. נקבעה בו הפרדה מוחלטת בין נכסיה של המבקשת ושל בני משפחתה לבין החייב. עוד נקבע בהסכם הממון, בין היתר, כי המיטלטלין מושא התובענה דנן, שהם מיטלטלי משק ביתה של המבקשת וכן רכב מסוג גטס וחשבון בנק שבבעלותה – שייכים כולם למבקשת בלבד, ואין לחייב חלק בהם.

2.
בתובענה דנן ביקשה המבקשת

פסק דין
הצהרתי שמצהיר על בעלותה הבלעדית במיטלטלין האמורים (להלן: המיטלטלין).

ביום 27.9.11 ניתן

פסק דין
הצהרתי כמבוקש כלפי מרבית המשיבים לתובענה, אשר לא התנגדו לבקשה לפסק הדין ההצהרתי.
שתי משיבות התנגדו לבקשה, ו

פסק דין
משלים זה ניתן לאחר שמיעת המתנגדות.
אחת מהן היא עיריית ת"א-יפו (המשיבה 6); והשנייה היא גב' אתי לוי, גרושתו של החייב ואם שלושת ילדיו הבוגרים (המשיבה 2).

3.
בחקירתה הנגדית העידה המבקשת כי לא שמרה קבלות אודות רכישת המיטלטלין, כיוון שהם נרכשו לפני שנים רבות, והיא לא סברה שתזדקק לקבלות. בתצהירה של המבקשת נאמר כי החייב לא הביא עמו דבר למסגרת נישואיהם. כאמור, זה שנים שהוא שקוע בחובות כבדים, והוא יידע את המבקשת על כך טרם נישואיהם (כפי שצויין, הדבר נכתב אף בהסכם הממון בין בני הזוג).

המבקשת העידה כי ברשימת המיטלטלין מושא התובענה אין דבר שנרכש לאחר נישואיה לחייב, כיוון שאותה עת "לא היה עם מה לרכוש" (בעמ' 3 לפר').

עוד העידה המבקשת כי היא טראפיסטית, וכי עבדה והשתכרה בשנים שלפני היכרותה עם החייב.

המבקשת העידה כי כיום החייב אינו עובד, אך בתקופות שבהן עבד, בעבר, היה מפקיד את משכורתו בחשבון הבנק שעל שמה.

4.
ההיסטוריה של הקשר בין המבקשת לבין החייב, כאמור בסעיף 1 לעיל, אינה שנוייה במחלוקת. עדותה של המבקשת בחקירתה הנגדית חיזקה עוד את האמור בתצהירה.

מסקנתי היא כי המבקשת הוכיחה כנדרש, שבעת שהכירה את החייב כבר היו המיטלטלין בבעלותה-שלה בלבד, מחיי נישואיה הקודמים. אין מחלוקת כי חובותיו של החייב לנושים המשיבים נוצרו טרם נישואיו למבקשת וללא קשר אליה. מדובר כאמור בחובות בהיקף ניכר מאד. בנסיבות אלה, ולנוכח גילם ותולדותיהם של בני הזוג, במועד היכרותם, סביר שהחייב יעבור להתגורר עם אשתו, מבלי להביא עמו מיטלטלין או רכוש כלשהו. רשימת המיטלטלין היא צנועה למדי ומתאימה למשק בית ממוצע.

5.
ב"כ המשיבה 6 טענה כי הסתמכה על פסיקה ולפיה על המבקש

פסק דין
הצהרתי בדבר בעלותו במיטלטלין לתמוך את בקשתו בקבלות לגבי רכישת אותם מיטלטלין.

אולם ביישום של פסיקה יש להתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שבו מדובר. המיטלטלין נרכשו לפני שנים רבות, במהלך נישואיה הראשונים של המבקשת. בנסיבות אלה, סביר שאדם לא ישמור קבלות כאלה לאורך שנים. אין בכך בלבד כדי להצדיק, אפילו באופן "פורמלי", להפקיע מרשות המבקשת את המיטלטלין ששייכים לה זה שנים, זמן רב לפני שהכירה את החייב, על מנת שישמשו לפירעון חובותיו, אשר נוצרו טרם שהכיר את המבקשת.

בנסיבות כאלה, הדרך היחידה שיש לבעלת המיטלטלין להוכיח את בעלותה בהם היא באמצעות תצהירה ועדותה, כפי שעשתה כאן (הדברים אמורים יותר במיטלטלי משק הבית מאשר ברכב ובחשבון הבנק, אשר לגביהם לא היתה למעשה מחלוקת בדבר בעלותה של המבקשת, עוד טרם נישאה לחייב).

על פני הדברים, נכון כי החייב מתגורר בכתובתה של המבקשת (לצורך החזקה על פי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל), ונכון כי המבקשת לא המציאה קבלות בדבר רכישת המיטלטלין. על כן יש מידה מסויימת של הצדקה לעמדתן של המשיבות שלא להסכים למתן פסק הדין ההצהרתי ללא חקירה נגדית של המבקשת. עם זאת, משאין מחלוקת לגבי נסיבות-הבסיס שברקע לתובענה, נראה כי ניתן היה לייתר את דיון ההוכחות.

ואמנם, לאחר תום חקירתה הנגדית של המבקשת השאירה ב"כ המשיבה 6 את הבקשה ל

פסק דין
הצהרתי לשיקול דעת ביהמ"ש.
המשיבה 2 עמדה על טענתה, כי המבקשת לא הוכיחה כנדרש את בעלותה במיטלטלין, בהעדר קבלות, ולנוכח דבריה כי כאשר החייב עבד, הוא הפקיד את משכורתו בחשבון הבנק שלה.
כאמור, מסקנתי היא כי המבקשת הרימה את נטל הראייה שעליה. הפקדת משכורתו של החייב בחשבונה, תקופה מסויימת, אין בה משקל-נגד לנסיבות המוסכמות אודות הקשר בין המבקשת לבין החייב, עד כדי לשמוט את הקרקע מתחת לגירסת המבקשת בדבר בעלותה במיטלטלין עוד טרם הכירה את החייב.
ב"כ המבקשת טען כי מלכתחילה לא היה מקום להתנגדותן של המשיבות לבקשה, ועל כן ביקש לחייבן בהוצאות, ואילו המשיבות ביקשו שלא לעשות כן. בפסיקת ההוצאות התחשבתי בטיעוניהם של שני הצדדים.

6.
עניין נוסף הוא בקשתה של המבקשת שביהמ"ש יורה למשיבה 2 להשיב לה סכום של 4,000 ₪, אשר המבקשת שילמה, בלית ברירה, במסגרת הליך הוצל"פ שננקט בביתה כנגד החייב, ביום 20.2.11.

הסתבר כי יש בין הצדדים מחלוקת בעניין ייעודו של תשלום זה: המבקשת טוענת כי שילמה אותו על מנת למנוע הוצאת המיטלטלין מביתה, ועל כן היא זכאית לקבלו בחזרה, עם מתן

פסק דין
הצהרתי בדבר בעלותה בהם. מנגד טוענת המשיבה 2, שנושה בחייב חוב מזונות, כי הסכום האמור שולם, בפועל, על מנת למנוע מאסרו של החייב, על פי פקודת מאסר שהיתה בידיה. המאסר נמנע בשל גריעת הסכום של 4,000 ש"ח, שהמבקשת שילמה, מסכום החוב בתיק ההוצל"פ, ועל כן שימש תשלום זה, בפועל, למניעת המאסר, ולא למניעת הוצאת המיטלטלין.

כנגד זאת טען ב"כ המבקשת, כי המשיבה 2 אינה רשאית לטעון עובדות אלה, משבחרה שלא להגיב בכתב, בצירוף תצהיר, לגופה של התובענה דנן. איני מקבלת טיעון זה של ב"כ המבקשת, כיוון שהמחלוקת בין הצדדים בעניין התשלום, שהמבקשת שילמה בהליך ההוצל"פ, אינה נוגעת לגוף התובענה דנן, אשר עניינה: זכות הקניין של המבקשת במיטלטלין מושא התובענה.

בהיותה של המחלוקת בין הצדדים, לגבי ייעודו של הסכום האמור בסך 4,000 ₪, חורגת מתחום התובענה דנן, לא אכריע בה ב

פסק דין
זה.

7.
על פי האמור לעיל, אני מקבלת את התובענה, גם כלפי המשיבות 2 ו- 6, ונותנת בזה

פסק דין
הצהרתי כלפיהן, כי המיטלטלין שפורטו בנספח ג' (שסומן גם כנספח א') לתצהירה של המבקשת, וכן רכב יונדאי גטס מ.ר 1908163, וח-ן בנק מס' 120849/38 בבנק לאומי לישראל, סניף 952 – שייכים למבקשת בלבד.

כל אחת מהמשיבות 2 ו- 6 תשלם למבקשת הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. אם לא ישולמו סכומי ההוצאות תוך 30 יום, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

8.
המזכירות תשלח את פסק הדין המשלים לב"כ המבקשת, למשיבה 2 ולב"כ המשיבה 6.



ניתן היום,
כ"ה תשרי תשע"ב, 23 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.














הפ בית משפט שלום 52538-02/11 מלכה שוקרון נ' גדעון לוי, דנאל לוי, אלה לוי ואח' (פורסם ב-ֽ 23/10/2011)