פסקי דין על גלית אדרי כהן | פסקי דין על גבריאל כהן

9996-07/10 א     24/10/2011




א 9996-07/10 גלית אדרי כהן נ' גבריאל כהן








בית משפט השלום בקריית שמונה



ת"א 9996-07-10 אדרי כהן נ' כהן

תיק חיצוני
:




בפני

כב' השופטת
רבקה איזנברג


תובעת

גלית אדרי כהן


נגד


נתבע

גבריאל כהן



החלטה


1.
בפני
בקשה לפיצול סעדים שהוגשה ע"י התובעת.
המדובר בתביעה שהוגשה כתביעה לפינוי מושכר לפי פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן "התקנות") והועברה להתברר בהליך רגיל בשל השאלות העובדתיות והמשפטיות המורכבות העולות מכתבי הטענות.

לטענת התובעת,תוקף הסכם השכירות שנכרת בינה לבין הנתבע פקע ביום 1.4.10 ולפיכך יש להורות על פינוי הנתבע מן המושכר.
לטענת התובעת,מאחר שטרם ניתנה הכרעה בתביעת הפינוי, הרי שטרם התגבשו סעדיה הכספיים והם יתגבשו רק לאחר מתן הפסק לפינוי. התובעת טענה כי רק במועד הפינוי תוכל לדעת את גובה תביעתה הכספית בהתייחס למשך תקופת הפיגור בפינוי המושכר, בהתייחס לפיצוי המוסכם,לדמי השכירות ולגובה הוצאות החזקת המושכר,הכל עד למועד הפינוי.

2.
הנתבע התנגד לבקשה וחזר על טענות הגנתו. לטענת הנתבע התביעה הוגשה בחוסר תום לב שכן לתובעת זכויות רק ב-3/8 חלקים
מהמקרקעין ולכן אינה יכולה להגדיר את החלק המושכר כשייך לה. עוד הפנה הנתבע לכך שרכש זכויות במקרקעין והוא מחזיק לטענתו במושכר מכוח זכויותיו ע"פ הסכם המכר ולא מכוח הסכם השכירות.

דיון

3.

הבסיס המשפטי למתן היתר לפיצול סעדים נמצא בתקנות 44 ,45 לתקנות, הקובעות:


44:"(א)
תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה...
(ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה".

45 :"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

מכאן שיש להידרש תחילה לשאלה האם הסעדים שפיצולם מבוקש נובעים מאותה עילה, או שמא מדובר בסעדים הנובעים מעילות שונות. ככל שמדובר בעילות שונות ,אין כלל צורך בהיתר לפיצול סעדים. אולם
אם
מדובר באותה עילה, הכלל הוא, כי אין לאפשר פיצול סעדים, אלא אם יציג התובע טעם או אינטרס משכנע למתן היתר כמבוקש. (ראה- ע"א 329/73 מלון סטפניה בע"מ נ' עזבון המנוחה ליזה מילר, פ"ד כח(1), 19, עמ' 20 ).

4.
במקרה דנן, המדובר בסעדים הנובעים מאותה עילה הנשענת על טענת התובעת להפרת, או פקיעת הסכם השכירות. הבסיס לתביעת הפינוי הינו בכך שחוזה השכירות כבר הסתיים ופקע וגם לעניין הסעד הכספי הנטען,המדובר בסעד הנובע משימוש במושכר לאחר שחוזה השכירות הסתיים ובהתייחס לאמור בו, כמו לעניין הפיצוי המוסכם בגין איחור בפינוי,חובת נשיאת הנתבע בהוצאות המושכר עד לפינוי, תשלום דמי שכירות וכיוב'.

5.
יחד עם זאת שוכנעתי כי במקרה דנן יש טעם ואינטרס ובעיקר מן היעילות, לקבל הבקשה לפיצול סעדים. היתר לפיצול הסעדים במקרה זה
ימנע שמיעת ראיות אשר, במידה והתביעה לפינוי תידחה, יתברר כי נשמעו שלא לצורך. מן היעילות וההתחשבות בזמנו של ביה"מ ובזמנם של הצדדים כי רק במידה והתביעה תתקבל ובשים לב גם לעובדה שרק אז תתגבש התביעה הכספית במלואה,תשמענה ראיות בעניין הסעד הכספי.

לעניין זה, ראה
בר"ע 384/88 מרגלית ואח' נ' זלמן כהן ואח', פ"ד מז(2) 617 ,עמ' 619-620 (1993):
לעיתים תלוי אחד הסעדים בו מעוניין התובע בהבאת ראיות רבות נוספות,כשקיימת אפשרות שקיומה של עילת תביעה לא יוכח. בנסיבות כאלה, ראוי לעיתים לאפשר פיצול הסעדים על מנת שלא להאריך ולסרבל את הדיון
בהבאת ראיות, אשר לאחר מכן יתברר שהן היו מיותרות. כך גם בעניננו. המבקשים ביקשו להמנע מהבאת ראיות באשר לגבהם של דמי השימוש הראויים, לרבות הגשת חוות דעת של מומחים וחקירתם, קודם שיחליט בית בית המשפט אם המשיבים, או מי מהם, היו, מעיקרו של דבר, מסיגי גבול במושכר"
.
כן ראה: רע"א 1156/02 עבד אל סלאם חיר ו-9 אח' נ' אלון לידאי:

"אפילו מדובר בעילת תביעה אחת ובשני סעדים, היה מקום להרשות למשיב לפצל את הסעדים. זאת, בין היתר, מן הטעם שבעת הגשת התביעה לסילוק יד הייתה אפשרות שבית המשפט לא יורה על פינוי המבקשים מהנכס והדיון בשאלת דמי השימוש הראויים יתייתר. לפיכך לא היה מקום להאריך ולסרבל את הדיון תוך הבאת ראיות נוספות, שלאחר מכן יכול היה שיתברר שהן היו מיותרות".
כאמור,לא רק שמן היעילות להכריע תחילה בתביעת הפינוי,אלא שבמקרה הנ"ל צודקת התובעת גם בטענתה כי היקף תביעתה הכספית טרם התגבש.


בפסיקה כבר נקבע כי כאשר לתובע הזכות לקבל דמי שכירות , בעוד בית המשפט טרם הכריע בשאלה האם הנתבע מוגדר "פולש", יטה בית המשפט להיעתר לבקשה לפיצול סעדים. (ראה- א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, ב- עמ' 109 וכן בר"ע 384/88
המוזכר לעיל.

דווקא טענות ההגנה של הנתבע עליהן חזר בתגובתו לבקשה,מצביעות על כך שכאמור,מן הראוי שקודם תוכרע תביעת פינוי זו ורק לאחר מכן ובמידה ותתקבל, תגיש התובעת תביעתה הכספית הנובעת מאותה עילה ואשר היקפה טרם התגבש כיום.

לאור כל האמור אני מקבלת את הבקשה ומתירה לתובעת להגיש תביעתה הכספית בעתיד,לאחר מתן פסק הדין בתביעת פינוי זו.

בנסיבות ,אינני מוצאת בשלב זה ליתן צו להוצאות.










ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 9996-07/10 גלית אדרי כהן נ' גבריאל כהן (פורסם ב-ֽ 24/10/2011)