פסקי דין על ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ | פסקי דין על פרשמרקט | פסקי דין על שלמה עמר | פסקי דין על יוסף עמר ואח' |

18588/05 א     25/10/2011




א 18588/05 ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ נ' פרשמרקט בע"מ, שלמה עמר, יוסף עמר ואח'








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



25 אוקטובר 2011

ת"א 18588-05 ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית נ' פרשמרקט בע"מ
ואח'








בפני
השופטת חנה ינון
, שופטת בכירה

התובעת
ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית

(2002)
בע"מ
על ידי עוה"ד עמית הורביץ ונועם שלו


נגד

הנתבעים
1.פרשמרקט בע"מ
2.שלמה עמר
3.יוסף עמר
שלושתם על ידי עו"ד נטלי שטרול

4.דורון יצחקי
5. דגנית יצחקי
שניהם על ידי עו"ד שלו גולדשטיין - גלאור






פסק דין



1.
זוהי תובענה על סך של 1,703,713 ₪ שעניינה דרישה לפיצוי כספי בגין טענות לתרמית כנגד שותפים לניהול חברה בע"מ
.

רקע עובדתי

2.
התובעת הינה חברה בע"מ
העוסקת בשיווק תוצרת חקלאית.

3.
הנתבעים הינם חברה בע"מ
לממכר מזון ומנהליה, אשר פעלו בשיתוף פעולה עם התובעת לממכר תוצרתה בחנויות אשר ניהלו, לאחר חתימת הסכם זכיינות עם התובעת.


(להלן: "הנתבעת").

4.
התובעת טוענת כי הנתבעים הונו אותה באופן זה שמכרו תוצרתה תוך שניהלו מערכת התחשבנות כפולה ובכך גרמו לה לנזקים כספיים.

5.
הנתבעים גורסים כי פעלו כשורה ולא חרגו ממסגרת הסכם הזכיינות בו התחייבו, וכי קיים חוב זעום ביותר כלפי התובעת.

ראיות הצדדים
ראיות התובעת

6.
מטעם התובעת העיד בפני
מנהל הגבייה בה מר שמואל עמרם בתצהירו ת/2 כי ביום 1.4.04 חתמה התובעת הסכם זכיינות עם הנתבעים על פיו ימכרו אלה בשתי חנויות שלהם, בהרצלייה ובגליל ים, תוצרת חקלאית במחלקות הפירות והירקות, וזאת באופן בלעדי.


(להלן: "הסכם הזכיינות").

7.
נקבע בין הצדדים בסעיף 7 א' להסכם הזכיינות כי ההתחשבנות בין הצדדים תיעשה על פי דו"ח תקופתי של כל חנות באופן שיפרט את כמות המכירות של המחלקה וסכום המכירה של כל מחלקה, והנתבעת תהא זכאית לשיעור של 17% מכלל התמורה בגין המכירות הללו.

8.

הסכם הזכיינות הוצא לפועל בין התאריכים 1.1.04 – 29.9.04.

9.
במהלך החודשים, ראה כי הסכם הזכיינות אינו מניב הרווחים הצפויים ולפיכך הביאה התובעת ההסכם לסיומו ביום 29.9.04 וזאת על פי סיכום בינו לבין מר רפי שטיינברג, סמנכ"ל התובעת, לבין מר שלמה עמר
, מטעם הנתבעת מס' 1, כשבועיים טרם הגיעו לסיומו.

10.
חודשים מספר לאחר מכן, הודיעו מר שלמה רימר אשר שימש כמנהל החנות מטעם הנתבעת בגליל ים, כי התברר שהנתבעת מכרה סחורה של התובעת תחת קוד פיקטיבי ואי מתן דיווח אמיתי בדבר היקף מכירות התוצרת החקלאית במחלקות.

11.
במערכת הנהלת החשבונות הוגדרה התובעת אצל הנתבעת תחת קוד ספק מס' 1015 וקוד מחלקה 2.

12.
כן מסר כי הנתבעת הקימה במערכת הנהלת החשבונות שלה קוד פיקטיבי לספק פיקטיבי, ובפועל, בוצעו המכירות תחת קוד זה, מבלי שהדבר הודע לתובעת ומבלי שהמכירות תהווינה חלק ממסכת ההתחשבנות בין הצדדים.

13.
כן הוצא לסחורתה קוד פיקטיבי – קוד פריט 2, שמשמעו היה "מכירות חיסול", תחת שימוש בקוד בן 3 ספרות.

14.
הקצאת קוד מס' 2 לפריט "פירות במבצע" נעשתה כדי לא לנקוב במספר קטלוגי ובשם מפורש של המוצר.

15.
באופן זה, נמכרה סחורת התובעת במחיר סמלי של 1,99 ₪ לקילוגרם, ללא קשר לסוג המוצר וללא רשות התובעת.


16.
המכירות נעשו תחת שם הספק "אקזוטיקה" אשר לא מכר תוצרת חקלאית לתובעת, מה גם שהתובעת היתה ספק בלעדי של תוצרת חקלאית לנתבעת.



17.
סחורה של התובעת שנותרה תחת קוד ספק של זו, נמכרה והפידיון הועבר לתובעת בניכוי 17% עמלה, אולם התוצרת שנמכרה תחת קוד ספק פיקטיבי נמכרה במחירי הפסד ושולשלה במלואה, 100% הימנה, לכיס הנתבעת.

18.
נוכח אלה, מינה בית המשפט, בהנחיית כבוד השופטת ריבה ניב, בשלב קדמי המשפט, מומחה נייטראלי, רואה החשבון מר בועז יפעת ממשרד ברלב ושות' – המוצג ת/1, אשר ניתח הנתונים שדווחו ואשר קבע כי סכום של 738,952 ₪ לא שולם לתובעת על פי הסכם הזכיינות ועל הנתבעים להשיבו.

19.
על פי כרטסת שבידיה, ובהעדר הסכם אודות עובדים שעל התובעת לשאת בעלות שכרם, או דמי פרסום שעליה לשאת בהם, כטענות הנתבעים, מסקנתו שלו, הינה, כי חוב הנתבעים מגיע לסכום של 34,180 ₪ בלבד ליום 16.11.04.

20.
הנתבעים חתמו על שטר חוב שצורף להסכם הזכיינות וכן הנתבעים מס' 2-3 חתמו על כתבי ערבות אישית, ועל כן יש לחייבם בחובות אלה באופן אישי.

21.
הנתבע מס' 4 התחייב בעל פה לערוב לקיום התחייבויות הנתבעת דלעיל, ומכאן שאף אותו יש לחייב בחובות הנתבעת לתובעת.

ראיות הנתבעים

22.
מטעם הנתבעים מס' 1-3 העיד הנתבע מס' 3, מר יוסף עמר, בתצהירו נ/2 כי הינו משמש מנהל הנתבעת בפועל, בעוד אחיו, מר שלמה עמר
, הנתבע מס' 2, משמש מנהלה הרשום.

23.
ביום 1.1.04 נחתם הסכם הזכיינות וביום 20.5.04 נרכשו מניות חברת פרשמרקט, הנתבעת, מידי מר דורון יצחקי, הנתבע מס' 4, מנהלה הקודם.

24.
עם החלפת הבעלות אצל הנתבעת, המשיכו בהסכם הזכיינות עם התובעת באמצעות אותן תוכנות מחשב, אשר הוחלפו כעבור כ – 3 חודשים.

25.
הוסכם בעבר על התחשבנות בין הצדדים הכוללת הוצאות שוטפות שהוצאו ע"י הנתבעת בגין פרסום, שילוט, כח אדם, תיקונים שונים ורכישת מוצרים מספקים אחרים, בהם לא סיפקה התובעת מוצר מסוים.

26.
בהתייחס למר דורון יצחקי, הוסכם עם זה כי ישפה את התובעת בגין כל חבות עד יום 1.6.04, ביום בו החל לנהלה אחיו, מר שלמה עמר
, במקום מר יצחקי.

27.
הנתבע מס' 4, מר דורון יצחקי הצהיר בתצהירו נ/3 כי מכר לנתבעים מס' 2 ו – 3 את מניות פרשמרקט, הנתבעת.

28.
כיום, אין ברשותו המסמכים הנדרשים להוכחת טענותיו.

29.
בהתייחס לחוות דעת מומחה בית המשפט, בה ידובר להלן, הרי שאינה מדוייקת, לטעמי, שכן התבססה על תשלומים שבוצעו למע"מ ואולם לא לקחה בחשבון קיזוזים שונים שיש לעשות, כפי שנהגו, לדבריו, הצדדים.

30.
עוד מציין הוא כי אינו ערב לחיוב הנתבעת וכן עם פרישתו מהחברה נערך הסדר בינו לבין הנתבע מס' 2 לפיו כל הביטחונות הקיימים כלפי התובעת מבוטלים ותחתם ניתנים בטחונות של בעל המניות החדש וכן הוחתמו הנתבעים על הסכם זכיינות חדש בליווית ערבויות.

31.
הנתבעת הגישה חוות דעת מומחה מטעמה, המוצג נ/1, אשר נערכה ע"י רואה החשבון רפי פרדו, אשר קבע כי החוב המגיע מהנתבעת לתובעת הינו בסך של 34,180 ₪, כדלקמן:


"מסקנות וממצאים


1.
יש להפחית מסכום הכנסות מחלקת פירות וירקות את
סכומי המכירה של מוצרי שטראוס עלית.

2.
כל חשבוניות המס (הקיזוזים) של פרשמרקט בגין הוצאות שהוציאה הינם חלק מההתחשבנות יקוזזו ו/או יש לקזזם
מההתחשבנות בין פרשמרקט לבכורי שדה.

3.
כל סכום חשבוניות המס שהוציאה בכורי שדה בתקופת הזכיינות (ינואר עד ספטמבר 2004), שולמה לה ו/או קוזזו כדין.

4.
לבכורי שדה מגיע בתקופה מחודש יוני ועד ספטמבר 2004, סך של 34,180 ₪ בלבד.

5.
אין שחר לטענה של בכורי שדה כי פרשמרקט חייבת לה סכומים נוספים".


32.
כן העיד מטעם הנתבעת מר רימר שלמה, שניהל חנות הנתבעת בגליל ים, בתצהירו נ/4, כי לא טען בפני
נציגי התובעת שאצל הנתבעת נעשו מעשים שאינם כשרים וכי שיטות שינוי הקוד נעשו לאחר פרישת הנתבע מס' 4 מניהול הנתבעת.

33.
הנתבעת מס' 5 לא נזכרה בסיכומי התובעת ויש לראותה כמי שנמחקה מכתב התביעה.

הכרעה

34.
התביעה שבפני
עניינה בטענת התובעת כי על פי הסכם זכיינות שנחתם בין הצדדים היה עליה לקבל 17% מכל סחורת פירות וירקות שסופקו לשתי חנויות אשר נוהלו ע"י הנתבעים.

35.
אקדים ואומר, כי כבר בשלב קדמי המשפט מינה בית המשפט, מפי כבוד השופטת ריבה ניב, מומחה נייטרלי מטעם בית המשפט, רו"ח בועז יפעת, אשר בדק כל מסמכי הצדדים, וקבע כי על פי תחשיביו על הנתבעת לשלם לתובעת השלמת דמי הזכיינות בסך של 738,95 ₪, כפירוטו דלהלן:

"על פי הנהלת החשבונות של הנתבעת וכן על פי הקבלות של התובעת המצורפות כנספח ו' לחוות דעת זו. התשלומים ששולמו לתובעת בחודשים ינואר עד ספטמבר 2004, מסתכמים בסך 4,664,403 ₪.


סך כל ההכנסות שלא הועברו לתובעת (בש"ח):

חלק התובעת בהכנסות (83%) – 5,233,210

שולם לתובעת -
6,666,403

טרם שולם -

738,952
₪

36.
לא ראיתי יסוד כן ומשכנע של ממש בעדות מר יוסף עמר, הנתבע מס' 3, שהעיד בשם הנתבעים מס' 1-3, כי הוסכם בעבר על התחשבנות אשר תכלול הורדת הוצאות שהוצאו, כנטען, בגין פרסום, שילוט, ארגון כח אדם ורכישת מוצרים שחסרו מספקים אחרים, ואלה נותרו בעיני כתירוץ לאי תשלום העמלה במלואה לתובעת, ותו לא.

37.
אף בעדותו בחקירה הנגדית העיד מר עמר כדלקמן:

ש.
הבנתי בסעיפים 6 ו – 7 לתצהיר, אתה טוען שאתה מדבר על קיזוזים שנעשו, ואתה אומר, שהמשכת את יישום ההבנות, והשאלה שלי היא, האם ההבנות הללו, לטענתך, יש להן איזה שהם תימוכין בכתב ?
ת.
שאלה מצוינת, אבל כשאנחנו שאלנו אותה, את הבחור שלא נמצא פה, עמרם, אם אי פעם התנגדת לקיזוזים, החשבוניות לא מצאו חן בעיניך. הוא אמר שהחשבוניות הן בסדר, הם ידעו מהחשבוניות. אני לא זוכר בדיוק את הפירוט, אבל הם ידעו אחת לאחת. אף פעם הם לא התנגדו. הם רשמו את זה בספרים שלהם. זה מופיע אצלך בכרטיסי הנהלת חשבונות. אז לבוא ולהגיד היום שהקיזוזים הם איזשהו פרי המצאה זה לא נכון, זה היה אצל דורון וזה נמשך אצלנו..."

עוד העיד:

ש.
במסגרת ההתנהלות השוטפת מול התובעת, היו ביניכם כל הזמן קיזוזים, ניכויים, פרסום, זכיינות, הסכמי מדף, כשערכתם אותם מול התובעת, זה היה חודש בחודשו או שבוע שבוע, ערכת את נושא ההיתקזזויות וקיבלתם מהם אישור בכתב?

ת.
אדגיש שאת כל הקיזוזים עשינו בהמשך לניהולו של מר דורון יצחק. בשאלון שהגשנו למר עמרם מהתובעת – הוא טען שהם קיבלו את כל הזיכויים שלנו, שהם אף פעם לא התנגדו ולא החזירו. אני חושב שזה גם רשום בכרטסת הנהלת החשבונות וראינו זאת כפעולה אמיתית לא שקרית, רצופה ומתקבלת על דעת האנשים אצל התובעת".



(ראה: פרוטוקול עמ' 55 שורות 1-9 וכן
עמ' 89 שורות 15-23).

38.
משמע, עדותו קלושה ביותר ומביאה גירסה שאין לה כל אחיזה במסמכי הצדדים, ואין אף להעלות על הדעת כי זו איינה ומחקה חוב של מאות אלפי ₪.

39.
לאור זאת, מעדיפה אני ממצאי המומחה הנייטראלי מר בועז יפעת על פני ממצאי מומחה הנתבעת מר רפי פרדו, אשר לאור טענת הקיזוזים גימד הסכומים אשר, כנטען, לא הועברו לתובעת לסך של 34,180 ₪, אשר לו היה חשבון זה שריר וקיים, יש להניח שהצדדים כלל לא היו מגיעים כדי דיון בפני
ערכאות משפטיות.

40.
אשר על כן, הנני מחייבת הנתבעים מס' 2-3, ביחד ולחוד, בהיותם אף ערבים בערבות אישית וחתומים על שטר חוב, בהחזר דמי העמלה לתובעת בסך של 738,952 ₪.

41.
סכום זה ישולם ע"י הנתבעים דלעיל כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

42.
לעניין הנתבע מס' 4 – מאחר שהאירועים דנן חלו לאחר שזה מכר מניות הנתבעת לנתבעים מס' 2- 3, ומאחר שאין כל כתב ערבות בענייננו כלפי התובעת לאחר מכר מניותיו, לא מצאתי יסוד משפטי של ממש לחיובו בחוב הנתבע, ובטענה כי הוסכם עימו אודות שיפוי בדרך שבעל פה, לא סגי.

43.
על כן, התביעה כנגד הנתבע מס' 4 נדחית, והתובעת תישא בהוצאותיו בסכום של 8,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

44.
הנתבעים מס' 1-3 יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת וכן בשכ"ט עו"ד בסך של 12,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.


ניתן בהעדר הצדדים, היום – 25.10.2011.















א בית משפט שלום 18588/05 ביכורי השדה דרום שיווק תוצרת חקלאית (2002) בע"מ נ' פרשמרקט בע"מ, שלמה עמר, יוסף עמר ואח' (פורסם ב-ֽ 25/10/2011)