פסקי דין על רחמים מלול

2570/09 פ     02/11/2011




פ 2570/09 מדינת ישראל נ' רחמים מלול




לך






בתי המשפט

בית משפט השלום קריית גת

ת"פ 2570-09

02 נובמבר 2011

בפני
: כב' השופטת בכירה רובין לביא




בעניין:

מדינת ישראל



המאשימה

נ ג ד


רחמים מלול
(עציר)




הנאשם


נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גיא זהבי
הנאשם -
בעצמו
<#1#>
החלטה
הטיעונים לעונש התקיימו. הדיון נדחה להיום רק שהתברר לביהמ"ש כי התובע לא מודע לקיומו של מאסר מותנה מבימ"ש שלום ת"א ולא דאג להשיג התחייבויות שמבקש להפעיל. המעצר הוארך עד היום ולכן יש ליתן גז"ד. למרות זאת התובע התעקש לטעון וגם הנאשם התעקש לטעון, והם חוזרים על טיעונים שהיו בעבר.
הנאשם מתבקש להעלות טיעונים שעולים מטיעוני התובע היום.
<#5#>

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ב, 02/11/2011 במעמד הנוכחים.

רובין לביא
, שופטת בכירה

גזר דין

הנאשם זוכה מהאישום החמישי של ביצוע מעשה מגונה אף שקיבלתי מסכת העובדות שיוחסה לנאשם באישום זה ,אולם הוא הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות כדלקמן:

בטרם ביצוע המיוחס לו, שוחרר על ידי בימ"ש מחוזי ב"ש, בין היתר, בתנאי של מעצר בית מלא, לדירת אחותו ברחוב רוגוזין 9/8 באשדוד, באיזוק אלקטרוני, ובאיסור לעשות שימוש במכשיר טלפון.

למרות זאת החזיק במכשיר טלפון סלולארי בו החליף מספרי סים הנושאים מספרי טלפון שונים ואת העבירות המפורטות להלן עבר
תוך שימוש באותו המכשיר.

א.
באישום ראשון:

ב- אוקטובר 2009 התקשר
למסעדת "אמריקן פיצה" בחדרה, ודיבר עם
מוטי קמחי, מנהל הפיצריה (להלן: "מוטי"), ורעות רצון (להלן: "רעות") והציג עצמו
כעובד חברת האשראי, ואמר כי יש בעיה עם חיוב פעולה שבוצעה במסעדה וביקש את פרטי עסקאות האשראי שבוצעו זה מכבר תוך שהוא יודע שאין אמת בטענות אלו.
הנאשם הציג בפני
הם מצג שווא, ולאחר שהצליח לשכנעם בטענותיו השקריות, העבירו מוטי ורעות לנאשם, מספרי נתוני של 8 כרטיסי אשראי ופרטיהם של בעליהם כמפורט להלן:


1.
בניך אלמירה

מספר כרטיס אשראי
xxxxxxxxxxxxxxxxxxx

2.
אבוטבול גיא


מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx
3.
גורשומוב נטליה

מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx
4.
וולריה מוזגונוב
מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx
5.
חדד מיכל
מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx
6.
סיגלית בכר
מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx
7.
רצון רעות
מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx
8.
דן הר-ציון
מספר כרטיס אשראי xxxxxxxxxxxxxxxxxxx

בהמשך, התקשר
לחברת "גני מרוויאס" בנס ציונה, כשהוא מזדהה כאלי פרץ, מבעלי
חברת פרץ בוני הנגב, וביקש מניר לוי (להלן: "ניר"), לערוך אירוע במקום ולקנות משקאות שונים, עם פרטי כרטיסי האשראי לעיל. במקביל התקשר
ליצחק לוי (להלן: "יצחק"), הבעלים של "גני מראוויס", ושילם לו באמצעות שני כרטיסי אשראי, אחד של דן הר ציון והשני של חדד מיכל, סכום כולל של 15,000 ש"ח;
בהמשך ניסה
לחייב את כרטיסי האשראי של בניך אלמירה, נטליה גורשומוב, ולריה מוזוגונוב, רעות רצון וגיא אבוטבול בסכומים שונים, אך ניסיונות אלו נתקלו בסירוב מטעם חברת האשראי.
בהמשך
ביקש
לרכוש בקבוקי שתייה והציע את שירותיו בעזרה בניכויים מול חברת חשמל ומיסי עירייה.
לאור האמור לעיל, הכין ניר, בקבוקי שתייה וכן מעטפות מזומנים עם סך של 7,000 ₪ לצורך קבלת עזרתו של הנאשם .
הנאשם יצר קשר עם תחנת מוניות בנס ציונה וביקש נהג מונית לנסיעה מ"גני מראוויס" בעיר נס ציונה, לכיוון אשדוד. התחנה העבירה את הנסיעה לנהג בשם שמואל מזעקי (להלן: "שמואל").
הנאשם יצר קשר עם שמואל והנחה אותו לגשת ל"גני מרוויאס" לקחת את המשקאות ואת מעטפות הכסף ולנסוע איתם לכיוון אשדוד. שמואל פרק את הסחורה לאחר מספר ימים, במחסן שממוקם בעיר אשדוד, על פי הנחיית הנאשם.
במעשיו אלו קיבל הנאשם דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשה שימוש בכרטיסי חיוב בכוונה להונות ובנסיבות מחמירות והפר הוראה חוקית שניתנה כדין ע"י בית המשפט .

באישום השני:

ביום 4.10.09 התקשר הנאשם למסעדת "פיצה פינו" בעיר תל אביב (להלן: "הפיצרייה"), והציג עצמו כעובד חברת אשראי. הוא אמר לבעלת הפיצרייה כי יש בעיה עם חיוב כרטיסי אשראי במסעדה וביקש לקבל פרטי כרטיס אשראי ופרטי בעלי הכרטיס של חיובים שבוצעו זה מכבר וזאת ע"מ לפתור את התקלה תוך שהוא יודע שאין אמת בטענות אלו.
בעקבות מצג השווא
מסרה בעלת הפיצרייה לנאשם את פרטיה ופרטי כרטיס האשראי של הגברת יפעת שגב (להלן: "פרטי האשראי"), שקנתה בפיצרייה מספר דקות קודם לכן.

באותו יום, התקשר הנאשם, כשברשותו פרטי האשראי, לחברת יקבי דלתון תוך שהוא מזדהה כמנהל החשבונות והקניין של חברת פרץ בוני הנגב, וביקש לרכוש משקאות שונים בסכום של 90,000 ₪. הוא הופנה לחברה הסקוטית המשמשת כמפיצה בלעדית של יקבי דלתון ובאותו יום, התקשר
לחברה הסקוטית והזמין סחורה. בתמורה העביר להם נתוני כרטיסי אשראי שונים, על מנת לקבל את הסחורה ותיאם את מקום איסוף הסחורה, תוך שהוא יודע שאין אמת בטענותיו ושכרטיסי האשראי בו השתמש אינם שלו ואין לו אישור להשתמש בהם.
בין כרטיסי האשראי שאת פרטיהם העביר היה גם כרטיסה של יפעת שגב- אשר חויב בסכום של 20,800 ₪.
החברה הסקוטית
העבירה לשני יעדים, באשדוד ובניצן, במועדים שונים, את הסחורה שהוזמנה על ידי הנאשם בטענות שקרית – על פי הנחייה והכוונה טלפונית של הנאשם.

ב-11.10.09 התקשר הנאשם לחברה הסקוטית, הזדהה בשם אחר וביקש להזמין סחורה נוספת בשווי של כ-13,000 ₪ ותיאם לקבל את הסחורה
ביום המחרת באמצעות נהג מונית לו הורה לנסוע לחנות "חינאווי משקאות" ביפו.
במועד האמור לעיל, התקשר הנאשם לחנות "חינאווי המשקאות" ותיאם מכירה של הסחורה אותה משך במרמה מהחברה הסקוטית.
נהג המונית קיבל סכום של 1,000 ₪ על חשבון המכירה.

במעשיו אלו קיבל הנאשם במספר הזדמנויות שונות דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשה שימוש בכרטיסי חיוב בכוונה להונות ובנסיבות מחמירות והפר הוראה חוקית שניתנה כדין ע"י בית המשפט.

באישום השלישי:

ביום 8/10/09 התקשר
ל"פיצה שירוקו" בתל אביב, דיבר עם מר אורן היקרי (להלן: "אורן") העובד בפיצרייה והציג עצמו כעובד חברת האשראי, מסר לו כי יש בעיה עם חיוב פעולה שבוצעה במסעדה וביקש את פרטי האשראי של אורן תוך שהוא יודע שאין אמת בטענות אלו.
בעקבות מצג השווא של הנאשם ולאחר שהצליח לשכנע את אורן בטענותיו, העביר אורן את פרטי כרטיס האשראי האישי שלו לנאשם.
הנאשם הטעין כרטיס סים טוקמן הנושא את המספר באמצעות מספר כרטיס אשראי של אורן תוך שהוא יודע שאין לו אישור להשתמש בו.
במעשיו אלו קיבל הנאשם דבר במרמה תוך שהוא טוען טענות כאשר הוא יודע שאין אמת בהן ועשה שימוש בכרטיסי חיוב בכוונה להונות ובנסיבות מחמירות והפר הוראה חוקית שניתנה כדין ע"י ביהמ"ש.

באישום הרביעי:

ביום 23/10/09 התקשר הנאשם למסעדת "פיצה בזיליקום" בתל אביב, דיבר עם מר גיל אולשטין (להלן:" גיל"), הציג
עצמו כעובד חברת האשראי, מסר לו כי יש בעיה עם חיובי כרטיסי אשראי שבוצעו במסעדה וביקש מגיל לבצע פעולה בשקל אחד על מנת שיוכל לפתור את הבעיה, טענה שהוא יודע שאינה אמת ואין הוא מאמין באמיתותה.
בעקבות מצג השווא של הנאשם ובהתאם לבקשתו, העביר גיל את כרטיס האשראי שלו שמספרו וחייב אותו בסכום של שקל . באותו מעמד מסר הנאשם לגיל שני מספרי טלפון סלולארי להתקשרות עתידית עימו.
הנאשם הטעין כרטיסי סים טוקמן הנושאים את המספרים אותם מסר לגיל, בעלות של 474 ₪, באמצעות מספר כרטיס אשראי של גיל, תוך שהוא יודע שאין לו אישור להשתמש בכרטיס ו/או לבצע בו רכישות.
כעבור ימים ספורים התקשר הנאשם ליקבי הברון בבנימינה וניסה לרכוש משקאות בסך של 13,500 ₪ על ידי כך שהציג את פרטי האשראי של גיל אולם העסקה סורבה על ידי חברת האשראי.

הנאשם ביצע 3 ניסיונות , בזמנים שונים, לבצע את העסקה המתוארת בסעיף 12 דלעיל, אך העסקה סורבה על ידי חברת האשראי, כל זאת תוך שהוא יודע שאין אמת בטענותיו ושכרטיס האשראי בו השתמש אינו שלו ושאין לו אישור להשתמש בו.
ב-26/10/09, לאחר שסורבה העסקה עם יקבי הברון, התקשר הנאשם 4 פעמים לחברת לאומי כארד, הזדהה כגיל, הציג מספר תעודת זהות של גיל וביקש לדעת מדוע לא אישרו את העסקה תוך שהוא מנסה לשכנע את נציג השירות לאשר את העסקה עם יקבי הברון וכל זאת כשהוא מתחזה בכזב לגיל בכוונה להונות את חברת האשראי.
במעשיו אלו קיבל הנאשם במספר הזדמנויות דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסה לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשה שימוש בכרטיסי חיוב בכוונה להונות ובנסיבות מחמירות, התחזה בכזב כאדם אחר בכוונה להונות והפר הוראה חוקית שניתנה כדין ע"י בית המשפט.

באישום השישי:
ביום 27/10/09
או בסמוך לכך התקשר הנאשם לבית עסק "מערכות נוחות (סימנס)" בכפר סבא, דיבר עם מר ראובן יהודה (להלן:" ראובן") פקיד חשבונות והציג עצמו כעובד חברת האשראי, מסר כי יש בעיה עם חיוב פעולה שבוצעה בבית העסק וביקש את פרטי האשראי של עסקאות שבוצעו זה מכבר תוך שהוא יודע שאין אמת בטענות אלו.
בעקבות מצג השווא ולאחר שהצליח לשכנע את ראובן בטענותיו, העביר ראובן לנאשם את מספר פרטי כרטיסי האשראי ביניהם את פרטיו
של מר זאב טננבאום (להלן:" זאב") שביצע רכישה בחנות.

בתאריך 31/10/09 התקשר הנאשם, עם פרטי האשראי, לחברת "יקבי סומק" כשהוא מזדהה כגל אבישר מאיגוד הקבלנים, וביקש ממר ברק דהן, בעל היקב (להלן:" ברק") למכור לו יין בסכום של 8360 ₪ . הנאשם העביר לברק את נתוני כרטיס האשראי של זאב כשהוא יודע שאין אמת בטענותיו ושכרטיס האשראי בו השתמש אינו שלו ושאין לו אישור להשתמש בו .

בתאריך 2/11/09 התקשר הנאשם לבית עסק "ענקי הספורט" באשקלון כשהוא מזדהה כמשה וביקש ממר אדוארד נבעה, הבעלים של החנות (להלן:" אדוארד") לרכוש בגדי ספורט ונעליים בסך כולל של 2400 ₪. הנאשם שילם את התמורה באמצעות נתוני כרטיס האשראי של זאב תוך שהוא יודע שאין אמת בטענותיו ושכרטיס האשראי בו השתמש אינו שלו ושאין לו אישור להשתמש בו.
הנאשם הזמין והנחה נהג מונית לאסוף את הסחורה מ"ענקי הספורט" ולהעביר אותה אליו לאשדוד כשהוא יודע כי הושגה בפשע.
במעשיו אלו קיבל הנאשם במספר הזדמנויות דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשה שימוש בכרטיסי חיוב בכוונה להונות ובנסיבות מחמירות והפר הוראה חוקית שניתנה כדין ע"י בית המשפט.

בתאריך 14.9.11 צירף הנאשם והודה באישום מתוקן בת.פ. 1289/09 ב"ש. מדובר בתיק בו שוחרר על ידי ביהמ"ש המחוזי בתנאי מעצר בית שהופרו על ידו כאמור לעיל.
הוא הודה בכך שביום 18.3.09 סמוך לשעה 16:00 התקשר לחנות מחשבים בערד בבעלות לאוניד נמצב, הזדהה בשם מאיר מנכ"ל מלון גולדין טוליפ בים המלח וביקש לרכוש בדחיפות מחשב נייד, ואמר לו כי אם יעזור לו הוא יסייע לו להיכנס למסגרת עבודה מול בית המלון והרשת. הוא סיכם עימו כי ירכוש ממנו מחשב נייד בשווי 3,800 ₪ וכערבון מסר לו פרטי כרטיס אשראי של מאיר מיכאל אך התחייב לתשלום במזומן.

בהתאם
לכך, ביום 18.3.09 בערב, ניסה לקבל המחשב במרמה בכך ששכר שרותיו של נהג המונית מיכאל קוזין תמורת תשלום 200 ₪ כדי שיביא לו המחשב לקניון בבאר שבע וזאת לאחר שהציג עצמו בפני
הנהג כמנכ"ל מלון גנים ים המלח. לאחר מכן נעצר הנאשם ליד תחנת מוניות הספורט בעת שקיבל לידיו חבילה ובה מחשב דמי- עבירות של התחזות לאחר בכוונה להונות וניסיון קבלת דבר במרמה.

הנאשם בן 49, גרוש ואב לילד בן 13 שלחובתו קופת שרצים הכוללת 20 הרשעות, החל מהרשעתו הראשונה בינואר 1985, עת נדון בגין עבירות של זיוף, מרמה, התחזות לאחר וגניבה וכבר אז נדון לשמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל . כעבור 3 חודשים בלבד נדון בבימ"ש מחוזי ב"ש ל-4 שנות מאסר בגין 10 אישומים במרמה, גניבות , מעשים מגונים , התחזות לאחר ועוד. ב- 1986- נדון שוב למאסר של 4 חודשים בגין התחזות ומרמה ו-3 חודשים לאחר מכן נדון לשנת מאסר בגין בריחה ממשמר חוקי. בדצ' 1987 נדון ל-3 חודשי מאסר בגין עבירות איומים. ב- '92 נדון לארבע שנות מאסר בגין 6 אישומים שעניינם עבירות מרמה, גניבה, התפרצויות, התחזות ועוד. ב-94'
נדון לשנתיים מאסר, מתוכם 18 חודשים במצטבר, בגין 8 אישומים שנושאם מעשה מגונה, התפרצות, סחיטה באיומים, מרמה ועוד. כעבור מספר חודשים נדון למאסר של 12 חודשים בגין בריחה ממשמורת חוקי, ומרמה ובאוקטובר 1999 -נדון על ידי בימ"ש מחוזי ל-8 חודשי מאסר בגין שתי עבירות של
תקיפת קטין
וגרימת חבלה של ממש. בדצ' אותה
שנה נדון ל-3 חודשי מאסר בגין התחזות, הטרדה בטלפון ואיום, וביולי 2001 נדון לחודשיים וחצי מאסר בגין הטרדה בטלפון. בנובמבר 2001 נדון לשנתיים מאסר בגין 12 אישומים של הונאות בכרטיסי חיוב, מרמה,תקיפת בת זוג, איומים ,התחזות ועוד. ב-2002 נדון לחודש מאסר בגין הונאה בכרטיס חיוב, מרמה ותקיפה. ביוני 2003 נדון ל-64 חודשי מאסר בגין 5 אישומים של עבירות הונאה בכרטיסי חיוב, הטרדות טלפוניות,מרמה, הדחה בחקירה איומים ועוד.

ב-23.3.05 נדון ל-8 חודשי מאסר ומאסר מותנה בגין עבירות הונאה בכרטיסי חיוב, הונאה ואיומים ותקיפה וב-26.3.07 נדון למאסר של 22 חודשים ומאסר מותנה של 24 חודשים וכן חתם על התחייבות בסך 50,000 ₪, מאסרים מותנים אלה הם מחויבי הפעלה היום.

ב-29.10.07 נדון למאסר של 6 חודשים בגין הפרת הוראה חוקית והטרדה בטלפון ומאסר מותנה של 8
חודשים שהוא מחוייב הפעלה.

ההליך המשפטי בתיק זה התנהל תקופה ארוכה ביותר בעיקר משום שהנאשם שיחרר 4 סנגורים מהסנגוריה הציבורית אשר ייצגו אותו, עד שלבסוף מיאנה הסנגוריה להעמיד לו סנגור ונאלץ לכן לייצג עצמו. 4 פעמים מעצרו הוארך וסה"כ הוא עצור בתיק זה מיום 17.11.09 כלומר 23 חודשים ו-16 ימים . בת.פ. 1289/09 היה עצור מיום 27.3.09 עד מועד שחרורו בערר בבית משפט מחוזי
ביום 30.6.09, כלומר 3 חודשים ושלשה ימים, וסה"כ תקופה של 26 חודשים ו-19 ימים.

טרחתי לפרט
עונשי המאסר הרבים שהוטלו על הנאשם, המגיעים במצטבר לתקופה של 297.5 חודשים , כדי להראות כיצד
מגיל 23 ועד היום, כעבור 26 שנה , ריצה מרבית הזמן בביצוע עבירות ובשהות מאחורי סורג ובריח. והנה אפילו לכשנתנה לו הזדמנות יוצאת דופן, על ידי ביהמ"ש המחוזי בב"ש, להשתחרר ממעצר, באזוק אלקטרוני ובפיקוח מעצרים, לבית אחותו , בעלה וילדיה, על מנת להשתלב לראשונה בחייו בהליך טיפולי ממשי, כהמלצת שרות המבחן- ולמרות שהחל לגלות מודעות ולהיפתח- הכזיב
שוב את
אלו שנתנו בו אמונם.

נתקבל בעניינו של הנאשם תסקיר ממנו עולה כי מתרשמים
שהנאשם מתקשה לשמור על יציבות ולהסתגל למסגרות נורמטיביות. לדבריו הינו "מכור לביצוע עבירות מרמה" ומתקשה לגלות תובנה באשר למניעים לכך, והוא מטשטש ומצמצם חומרת המעשים.


הנאשם השלים 10 שנות לימוד, התגייס לצה"ל, שירת כלוחם, לדבריו אף נפצע .

אחותו מגוננת ומסרבת להכיר בכך שעבר עבירות מביתה למרות שהודה בהפרת הוראה חוקית ובהתחזות לאחר בשיחת טלפון לחברת האשראי, שאף הוקלטה.

שהמב"ח התרשמו מפער ניכר בין הצהרותיו המילוליות להתנהגותו ויכולתו לערוך שינוי מעשי בדפוסי חשיבתו והתנהגותו.

לכן, אינם באים בהמלצה טיפולית.

הפרקליט מבקש כי אטיל על הנאשם מאסר לתקופה ארוכה וכי אורה על הפעלת המאסרים המותנים במצטבר, בעוד הנאשם, הסבור כי למעט העבירות בהן הודה, היה מקום לזכותו, מבקש כי אסתפק בתקופת התנאי המכסימאלית של שנתיים ואחפיף יתר המאסרים
המותנים תוך ניכוי תקופת המעצר. לטענתו יכול היה לצרף התיק של ב"ש ולא עשה כן בשל התנגדות התביעה.

הנאשם הינו ללא
ספק פגע רע, שנשקפת ממנו מסוכנות רבה לחברה, ואשר אין לו יכולת ממשית להפיק לקח, לערוך שינוי בחייו, ולהפסיק דרכו העבריינית, להן הוא אכן מכור.

להתרשמותי, המבנה האישיותי שלו כזה שרואה באחרים - מטרה להינעל עליה ותו לא, ללא יכולת לגלות אמפטיה לכאב שגורם לקרבנותיו או סימפטיה למצוקה אליה נקלעו בשל התנהגותו העבריינית. אדרבא, ניכר כי הוא משועשע ממעשי ידיו,
ומיכולתו הייחודית, לתעתע באחר. ניכר כי הוא שואב כח , ומגביר דימויו העצמי הנמוך, מיכולתו לתפעל אנשים כרצונו. עונשי מאסר ומאסרים מותנים ממושכים
אין בהם הרתעה והוא עצמו טרח להזכיר כי גם מהכלא ניתן לבצע שיחות טלפון ולבצע מעשי מרמה.

בהיותו צפון בבית אחותו , שם היה נתון במעצר בית ובאזוק אלקטרוני, עשה הנאשם ימים כלילות, רקם עלילות ורקח מזימות, על מנת להמשיך ולהפיל קרבנותיו
בקורים, אותן טווה, אט, אט, מעשה שתי וערב, תוך שימוש במכשיר הטלפון בלבד, וזאת תוך שימוש בשפתו החלקלקה, ובלשונו הפתלתלה, תוך ניצול תמימותם, אמונם, ונקודות התורפה הסמויות של
הבריות, כפי שהורגל לעשות מימים ימימה.

להתרשמותי, אלמלא סבר הנאשם, בטעות, כי אם משמיד כרטיסי הסים לא ניתן יהא לאתרו- לא הייתה אפשרות של ממש לקשור אותו למרבית העבירות.
עתה רק ילך ויחכים תוך שלומד מהטעויות שעושה ומשתכלל. אנשים תמימים ונאיביים הנותנים אמונם באחר,
תמיד יקלעו בדרכו ,והוא כבר ידע לצודם ברשתו, לנצלם, להפשיטם מכספם, מרכושם ומכבודם העצמי, ויותירם שוב, עירומים מכסות, בפני
ם עטויות כלימה, כמו העדים, שהתייצבו בפני
. אלה עמדו לפני על דוכן העדים, אחד אחר השני: אנשים אינטלגנטים, משכילים, נורמטיביים,כמוהם ככל אחד מאיתנו, שעלבונם וכלונם נשקף מכל הגה שהגו, מכל מבט פגוע שהעיפו בחטף לעבר הנאשם, בדמעות שנצצו גם בעיני אנשי עסקים מנוסים,
ובפיהם
תהיה ופליאה : " כיצד נפלנו בפח?איך זה קרה לנו", שאלה שנותרה מיותמת בחלל האולם, ללא מענה....

מדובר בעבריין מרמה
רצידיביסט חסר כל תקנה
וכל שנותר הינו להרחיקו מהחברה בה פוגע שוב ושוב ולכן, ובשל אי לקחת אחריות של ממש, ובשם קרבנותיו הרבים, לא מצאתי כל הצדקה וטעם מיוחד להחפיף
המאסרים המותנים התלויים נגדו לתקופת המאסר שתוטל עליו
בגין העבירות בהן הורשע
אולם הואיל ותלויים נגדו 3 מאסרים מותנים לא קצרים, וכמעשה של חסד בלבד, לא כולם יצטברו. יצויין כי מזכירות ביהמ"ש באשדוד
לא הצליחה לאתר ההתחייבות בסך 50,000 ₪ , ולכן אף בעניין זה
יצא נשכר. כמו כן, בשל תקופת המאסר הארוכה המוטלת עליו, לא יחוייב בפיצוי המתלוננים אף שראוי היה מהבחינה המוסרית- ערכית לחייבו בכך.



לאור כל האמור, לאחר שקילת כל השיקולים הראויים, מצאתי להעדיף האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם ואני מטילה עליו עונשים כדלקמן:

1.
קנס בסך ₪
2,000 ₪, או
100
ימי מאסר תמורתו במצטבר.
הקנס ישולם ב- 10
תשלומים שווים ורצופים החל מה-10.1.12
אם לא ת/ישלם אחד מן התשלומים במועדם יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

2.
מאסר בפועל לתקופה של
4 שנים.

3.
אני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך
24 חודשים
כפי שנפסק על
תנאי
בבית משפט שלום אשדוד
ביום
26.3.07 בתיק
183/06 לריצוי באופן מצטבר.

4.
אני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך
14
חודשים
כפי שנפסק על
תנאי
בבית משפט שלום אשדוד
ביום
23.3.05 בתיק מס'
1059/04
לריצוי באופן שמחציתו יחפוף ומחציתו יצטבר.

5.
הנני מורה על הפעלת עונש של מאסר מותנה למשך 8
חודשים
כפי שנפסק על
תנאי
בבית משפט השלום ת"א
ביום
29.10.07 בתיק מס' 4752/05 לריצוי באופן
שחמישה חודשים יצטברו ושלשה יחפפו.
סה"כ מוטל עליו עונש של
7 שנות מאסר בניכוי התקופה שהיה עצור כמפורט לעיל.

6.
אני מטילה על הנאשם
18 חודשי מאסר על תנאי למשך
3
שנים והתנאי הוא שלא יעבור העבירות בהן הורשע, ניסיון לבצען או סיוע בביצוען.

7.
הנאשם יחתום על התחייבות בסך
50,000 ש"ח ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע, ניסיון לבצען או סיוע בביצוען במשך
3 שנים מהיום.

אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים במצטבר.

8.
אני מורה על הפקעת ההתחייבות בסך 30,000 ₪ עליה חתם ביום 26.3.07 בת.פ 183/06 בימ"ש אשדוד, באופן שישלם הסכום לו התחייב, בעשרה תשלומים שווים ורצופים, החל מיום 10.6.13, אך אם לא יעמוד באחד התשלומים במועד יאסר למשך 200 ימים נוספים במצטבר.


זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#11#>

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ב, 02/11/2011 במעמד הנוכחים.

רובין לביא
, שופטת בכירה

<#12#>
צו
במידה ויש מוצגים שזוהו על ידי הבעלים, יושבו להם ,ואם לא זוהו, יחולטו.
<#13#>
ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ב, 02/11/2011 במעמד הנוכחים.

רובין לביא
, שופטת בכירה







פ בית משפט שלום 2570/09 מדינת ישראל נ' רחמים מלול (פורסם ב-ֽ 02/11/2011)